בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"אני מוכן להתייחס ליהודים בשוויון מלא"

ג'מאל זחאלקה, מספר שתיים במפלגת בל"ד של עזמי בשארה, אינו שולל את זכות היהודים לחיות כאן, אבל מעדיף שזה יהיה במדינה דו-לאומית מהים עד הירדן. עד שזה יקרה הוא דורש לתת לערבים לכתוב בעצמם את ספרי הלימוד בהיסטוריה. זחאלקה מאמין בגלובליזציה של הפוליטיקה הישראלית ומתכוון להתלונן באיחוד האירופי על כל אפליה וקיפוח שלא ייפתרו בכנסת

3תגובות

כמי שמסתובב כבר שנים רבות בחוגים פוליטיים ואקדמיים, לד"ר ג'מאל זחאלקה יש תשובה לכל שאלה. בעברית בקצב מהיר הוא מגיש משנה פוליטית בהירה, מבריג ציטטות מגרשום שלום, קלמנסו ומקיאוולי, ומשבץ מבלי משים מלים באנגלית. רק כשהוא נשאל על ההבדל בינו לבין שותפו, ד"ר עזמי בשארה, הוא משתהה לרגע. "אני ועזמי חברים טובים מאוד כבר 25 שנה", הוא מחייך, "אנחנו קרובים מאוד אידיאולוגית, אבל אולי יש בינינו הבדלי סגנון. אולי הוא רציונל ואני אמוציונל". אחר כך הוא מוצא בכל זאת הבדל מוצק יותר: "יכול להיות שאני, יותר מעזמי, תומך בפנייה לציבור היהודי".

זה לא מפריע לזחאלקה, ראש מטה ההסברה של הברית הלאומית הדמוקרטית (בל"ד), להוביל בלהט את הדרישה הגוברת בקרב הערבים בישראל לאוטונומיה תרבותית. "אנחנו לא רוצים אוטונומיה טריטוריאלית ולא אוטונומיה אחרת", מבהיר זחאלקה, "אנחנו אומרים - הדברים שאנחנו שונים בהם יש לנו זכות לנהל אותם בעצמנו. זה אומר שמדינת ישראל צריכה להכיר בזכות שלנו לקיים את חיי התרבות שלנו באופן עצמאי, לא דרך אנשי שב"כ ומזרחנים במשרד החינוך. את ספרי החינוך, את הספרות, את ההיסטוריה, את תרבות האיסלאם - כל זה אנחנו יכולים לכתוב לבד. לא יכול להיות שמיליון איש, אין להם תיאטרון לאומי או קרן לעידוד קולנוע".

לקראת הצטרפותו האפשרית לכנסת, זחאלקה חותם בימים אלה שלוש שנים כמנכ"ל עמותת "אל-אהאלי", שהפרויקט העיקרי שלה הוא הקמת איגוד החקלאים הערבים בישראל, במטרה להשוות את תנאיהם לאלה של החברים בהתאחדות החקלאים הישראלים. באחת ממשימותיו האחרונות כמנכ"ל העמותה, הוא נסע בראשית החודש לקהיר, עם עשרות מנהלי ארגונים ועמותות, לכנס שכותרתו "הפלשתינאים של 1948 מתדפקים על דלתו של העולם הערבי".

אחד מראשי המשלחת מישראל, ד"ר באסל רטאס, מנכ"ל "איתיג'אה", ארגון הגג של העמותות הערביות, אמר בנאומו לעמיתים המצרים: "איננו גיבורים אך גם איננו בוגדים (באופן שמצדיק) שתשכחו אותנו. קשרים עמנו אין פירושם נורמליזציה עם ישראל. להיפך, הם מתגברים את המאבק נגד הפרויקט הציוני". זחאלקה סירב להגיב ישירות לדברים של עמיתו על תגבור המאבק נגד הפרויקט הציוני. לדבריו, הוא נקט עמדה שונה ודיבר בכנס על זכותם של היהודים לחיות בישראל. "אני אמרתי שחזון על העניין הערבי חייב לכלול חזון על העניין היהודי", הוא אמר השבוע, "יש ליהודים זכות מלאה לחיות כקולקטיב, ואני מצדי מוכן להתייחס ליהודים בשוויון מלא. אני זוכר את החורבן הפלשתיני, ובו בזמן אני אומר: יש כאן אנשים חיים, זכותם לחיות ולהתפתח, ואני יכול אפילו להתייחס אליהם כבני הארץ מעצם היותם פה - כמוני כמוהם - ולא מאיזו הצדקה היסטורית תנ"כית או זכות מיסטית".

מקבלים פירורים

הכנס בקהיר היה ראשון מסוגו והוא מייצג שתי מגמות המתפתחות במרוצת השנתיים שחלפו מאז אירועי אוקטובר 2000: הראשונה - הגברת הנוכחות של נציגים ערבים מישראל בזירות התקשורת והאקדמיה בבירות ערב, בפרסום מאמרים, במתן הרצאות באוניברסיטאות ובהופעות התכופות בתחנות הטלוויזיה אל-ג'זירה ואבו-דאבי. השנייה היא הנטייה הגוברת של פוליטיקאים ופעילים ערבים בארגוני זכויות אדם להביא את ענייניהם לארגונים מחו"ל בבקשת תמיכה וסיוע.

חלק מהיוזמות הללו הן של בשארה, ובולטים בתחום אנשי בל"ד או עמותות המקורבות אליה, כמו איתיג'אה והמרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי "עדאלה". בשנתיים האחרונות הארגונים הללו הריצו עצומות בינלאומיות באינטרנט והגישו דו"חות לאו"ם, לאיחוד האירופי ולארגוני זכויות אדם. זחאלקה עצמו לא מסתיר את כוונותיו לקבול על ישראל לפני ארגונים בינלאומיים, על כל הפרה של זכויות האזרחים הערבים במדינה. "היום יש גלובליזציה גם בפוליטיקה. היום ישראל עושה חשבון מה כתוב גם ב'אקונומיסט'. היום ישראל עושה חשבון מה אומרים באיחוד האירופי, מה אומרים בדעת הקהל האמריקאית - יותר מבעבר. אני חושב שאנחנו היום יכולים להעביר את הבעיות שלנו לשם".

לשיטתו, הפנייה לערוצים הללו שהם עוקפי הרשויות הישראליות אינה עומדת בסתירה לפעילות הפרלמנטרית, ואולי אף משתלבת בה. דוגמה טובה לכך היא מחקר שהוא הגה, המתבצע בימים אלה, לבדיקת החלק המגיע למגזר הערבי מכלל התמיכה הכספית הניתנת לישראל ממדינות בחו"ל. "האיחוד האירופי מושקע במפעלים תרבותיים בארץ בעשרות מיליוני דולרים, אבל האוכלוסייה הערבית לא מקבלת כלום - אולי פירורים. למה?"

זחאלקה מתנגד בתוקף לקמפיין המתנהל בציבור הערבי להחרמת הבחירות. לדעתו נציגות בפרלמנט הישראלי היא נכס שאסור לערבים לזלזל בו. "ההשתתפות בכנסת היא קודם כל במה פוליטית שדרכה מעבירים מסרים. שנית, הפרלמנט הוא דרך - אמנם קשה - לדאוג לבעיות היום יום של האזרח הערבי. ההישגים של האוכלוסייה הערבית הם פשרה בין הממשלה לבין קהילה מחוזקת".

בבל"ד מצפים לקבל ב-28 בינואר די קולות כדי לבוא לכנסת הבאה עם ארבעה מנדטים. זוהי כמובן תחזית אופטימית מעל ומעבר. אם להסתמך על הסקרים, עזמי בשארה יישב בכנסת ה-16 ולצדו נציג נוסף, וסיכוי סביר הוא שהנציג הזה יהיה ג'מאל זחאלקה - האיש שייסד אתו את בל"ד לפני שבע שנים.

מקומו של זחאלקה במפלגה עדיין לא מובטח. הוא יצטרך להתמודד עליו בבחירות הפנימיות בוועידת המפלגה, שייערכו בסוף החודש, שבהן יתמודדו בכירים אחרים במפלגה, כמו ד"ר מחמוד מוחארב, ד"ר חנין זועבי והמזכ"ל עווד עבד אל-פתאח. אולם אם לסמוך על דברי פרשן בכיר, לזחאלקה לא צפויה הפתעה במפלגה שאותה מנהל בשארה "כמו שליט סורי", כדברי הפרשן.

אבל הביקורת הרווחת ביותר על המפלגה היא לא על אופן ניהולה, אלא על ריבוי אנשי האקדמיה החברים בה, שעושה אותה אליטיסטית ומנותקת מהעם. זחאלקה אומר שלפחות בצד היהודי, הביקורת הזאת נובעת מחוסר הבנה של החברה הערבית, שבה בשונה מהחברה היהודית "אין נתק חברתי בין האינטליגנציה לעם". הוא סבור שהציבור הערבי יבחר במפלגתו משום ש"אנחנו עומדים בפני תקופה קשה שבה אנחנו צריכים נציגות חזקה, אחראית, ועל רמה גבוהה. אנחנו צריכים אנשים שיודעים לגייס את האוכלוסייה הערבית, יודעים להעביר מסרים לאוכלוסייה הערבית, ויודעים לדבר גם בעולם. לא כל אחד יכול לעשות את זה". זחאלקה מוסיף שבל"ד היא מפלגה מגוונת ביותר מבחינת ציבור התומכים שלה והראיה לכך היא ש"ב-1999 קיבלנו יותר קולות במגזר הכפרי מאשר בערים. היינו רוצים לקבל יותר קולות בערים".

בגרות בכלא דמון

זחאלקה נולד לפני 47 שנים בפרובינציה, בכפר קרע שבוואדי ערה. הוא מספר שאחרי שנולד, דרש המושל הצבאי של נפת המשולש מאביו שיחליף את שם התינוק: "הוא אמר לו 'נתת שם קיצוני מדי', אבל אבא שלי לא היה מוכן לשנות את השם". התינוק דווקא לא נקרא על שמו של שליט מצרים, גמאל עבד אל-נאצר, וגם לא נהה אחריו באופן מיוחד בשנות התבגרותו. זה לא אומר שהוא היה מנותק מהפוליטיקה. באמצע כיתה י"ב - אז למד בתיכון יהודי בחיפה - נעצר ונשלח לשנתיים מאסר על שותפותו בהתארגנות של אש"ף בכפר קרע.

עם שחרורו מהכלא, מצויד בתעודת בגרות שהשלים בכלא דמון, התקבל למחלקה לרוקחות באוניברסיטה העברית, שם עשה את הדוקטורט שלו במחקר על השפעות החשיש והמריחואנה על קולטנים בגוף האדם. באוניברסיטה, ב-1977, פגש את עזמי בשארה. במשך יותר מעשור הם פעלו בתא קמפוס היהודי-הערבי ובמפלגה הקומוניסטית (מק"י), ובילו במחיצתם של מייסדי השמאל הירושלמי, אנשים שבמרוצת השנים היו שותפים במצפן, הפנתרים השחורים, יש גבול, שלום עכשיו ונשים בשחור.

בשארה נסע ללמוד במזרח גרמניה וב-1989, אחרי שחזר, פרשו השניים ממק"י כדי לייסד את "ברית השוויון" - תנועה יהודית-ערבית שנאבקה לקדם את רעיון המדינה הדו-לאומית. אחר כך ייסדו את בל"ד - מפלגה שבה השיתוף היהודי-הערבי פינה מקום לטובת הלאומיות הערבית והלאומיות הפלשתינית.

הלאומיות של בל"ד, אומר זחאלקה, "היא לא רק התרסה נגד הניסיון למחוק את הזהות שלנו, אנחנו חושבים שזו דרכנו למודרניות". עם זאת הוא מתנגד בחריפות לגילויי הלאומיות כפי שהתבטאו בשנתיים האחרונות, במעורבות של צעירים ערבים ישראלים בפיגועים: "אנחנו מחנכים את הנוער נגד דברים כאלה. מסבירים כל הזמן שהמאבק שלנו הוא מאבק פוליטי במסגרת החוק". זחאלקה מוסיף שהחוויה המכוננת של הדור הצעיר היא מאורעות אוקטובר, אבל לדבריו "אנחנו מנהלים מאבק על רוחו של הנוער - שיהיה נוער לאומי, גאה בגאווה של קורבנות, של דפוקים, לא של שתלטנות".

החזון של זחאלקה ושל מפלגתו הוא על מדינה דו-לאומית בין הירדן לים. "זה לא קשור לשאלה אם תהיינה פה שתי מדינות או מדינה אחת", הוא מבהיר, "ייתכן שהחזון הדו-לאומי יתממש אם יהיו פה שתי מדינות - פלשתין וישראל, שבזה אני תומך היום, אבל אני נגד הפרדה פיסית. יש בארץ חמישה מיליון יהודים שהמדינה שלהם קמה על חשבון הפלשתינאים, זה ברור. איך אני אתייחס לזה בשנת 2003, בזוכרי את ההיסטוריה, בזוכרי את הנכבה?"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו