השיטה החינוכית שלנו, כתב הגולש זיקית, פשטה את הרגל. אנשים מעדיפים לחזר על הפתחים ולא לעבוד - כללי - הארץ

השיטה החינוכית שלנו, כתב הגולש זיקית, פשטה את הרגל. אנשים מעדיפים לחזר על הפתחים ולא לעבוד

אם יש מקום שבו אפשר לעקוב אחרי המשבר ההולך וגובר בחברה החרדית, זהו פורום האינטרנט המצליח "בחדרי חרדים". הגולשים מכבסים בו בנוחות רבה כמעט את כל הכביסה המלוכלכת, דנים ברמתם של גדולי התורה, מבקרים את הצנזורה בעיתונות החרדית ולועגים בארסיות לאברכים הבטלנים. רק הדיון על ריבוי הילדים צונזר. פרק ראשון בסדרה

תמר רותם
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
תמר רותם

"זיקית" לא ידע את נפשו. "הצעתי אמש לאברך אחד שבא להתלונן שאין לו פת לחם לפי הטף משרה בתלמוד תורה... וההוא נעלב עד עמקי נשמתו", סיפר בזעזוע לפני כשבוע אחד המשתתפים שזה כינויו בפורום (קבוצת דיון) החרדי באינטרנט, "בחדרי חרדים". "הוא מעדיף להסתובב בין ספסלי הכוילל ולהתחנן שיחתמו לו ערבות על הגמ"ח של 2,000 ש"ח ובעת ובעונה אחת להסתכל בבוז על בועז שמנקה את בית הכנסת כל יום. למה אתה, ר' מוישה, רואה עצמך חשוב יותר מבועז? בגלל שאתה משחק משחקי כבוד ומרעיב את ילדיך ובני ביתך ואילו בועז הצדיק בסך הכל מתפרנס?"

כך נפתח אחד הדיונים החשובים והנוקבים ביותר, שעלו אי פעם ב"בחדרי חרדים"; דיון המאיר את ההשלכות החמורות של טיפוח אידיאל "תורתו אומנותו" בחברה החרדית, והמנסח קביעה נחרצת שאינה משתמעת לשתי פנים נגד הפרזיטיות. למותר לציין שמעולם לא הושמעה ביקורת כה גלויה בנושא הרגיש הזה בעיתונות החרדית או בכל במה פנימית אחרת.

"חז"ל קבעו נחרצות 'פשוט נבלה בשוק ואל תצטרך לבריות'. אבל דת ה'עס פאסט נישט' - לא מתאים לי - פשתה בקרבנו", כותב זיקית בעוקצנות אופיינית. "מי שמכיר את המצב העגום היום יודע, שהשיטה החינוכית החרדית פשטה את הרגל. אנשים לא מחונכים לעבודה ומעדיפים לחזר על פתחי גמ"חים, להתגלגל הלאה והלאה, העיקר לא לעבוד ו'להתבזות'... היום זה בכלל מכובד להיות מספר בוועדות הצדקה... להפוך היום לנטל רשמי על קופת הציבור". בהמשך הוא מוסיף ש"אפשר אולי להשלים עם 500 בטלנים בכויללים, אבל כאלו שילמדו באמת. אבל לא עם 50 אלף בטלנים בכל שכונה ושניים וחצי עובדים שמממנים את כולם".

זו לא הפעם הראשונה שכביסה מלוכלכת נתלית לעין כל בפורום, ללא חשש מ"חילול השם". בחדרי חרדים פועל זה שנה באתר הפורומים "היידפארק" (www.hydepark.co.il). הוא נהנה מרייטינג מהגבוהים באתר, ומציע בימה חופשית לגולשים חרדים. על פי יודעי דבר, מדובר באלפי גולשים. משתתף בפורום אומר שמקצת הגולשים מחלקים תדפיסים מהנאמר בפורום לחבריהם ומקורביהם שאינם מחוברים.

ביקורת עצמית והעדר התחסדות הם החידוש הגדול בבחדרי חרדים. אפשר לעקוב כאן אחרי דיונים נוקבים בשורה של סוגיות, שהציבור החרדי נמנע עד כה מלעסוק בהם בגלוי - בין השאר יציאה לעבודה וגיוס לצבא, בעיית העוני, פשעי מין (במקוואות בעיקר), איכות החינוך (רמת המורים, הכאות, הסעות פיראטיות), זוגיות חרדית (השאלה אם יש חיה כזאת) - בצד ביקורת עיתונות מושחזת וירידה קבועה על פוליטיקאים ועסקנים. משתתפי הפורום - שרבים מהם מהברנז'ה של התקשורת החרדית, עיתונאים, פרסומאים או עוזרי חברי כנסת - נהנים לשחוט פרות קדושות, מוסד השידוכים למשל או הגמ"חים.

מעל לכל, הם אפילו מעיזים לבקר את הרבנים ולהצביע על ירידה במעמדם. "האם באמת גדולי ישראל והאדמו"רים של היום כל כך שונים מגדולי ישראל והאדמו"רים מלפני 150 שנה?" שואל זיקית, "או שהציבור הוא שהשתנה... הייתי אומר בבירור, שישנם היום ראשי ישיבות די ממוצעים, שחידושיהם בוודאי אינם נופלים מהחידושים שמופיעים בספריהם של גדולים קדומים, נפילי קדם, שהיום אף אחד לא יגיע למידת ההערצה שלהם. אולי זה פולקלור? או אולי הציבור של היום לא יאפשר שליטה אבסולוטית כזו?"

וגולש המכונה "צופה ומביט" עונה לו: "אני סבור שהדור שלנו הוא באמת דור יתום, שאין בו גדולים אמיתיים. הרגשת היתמות היא משותפת לכל מגזרי היהדות וזה לא בגלל שאנחנו מכירים יותר מדי את הגדולים אלא כי זה מה שהם. זה דור שטחי, רדוד וגמדי, וה'גדולים' - בהתאם".

מנדי, תביא דיווחים

מי שייסד את הפורום הייחודי הזה מכונה דוד10. מכיוון שסירב להתראיין לכתבה הזאת, הפרטים עליו מובאים מפי משתתפים בפורום. דוד10 הוא חסיד חב"ד בשנות ה-30 המאוחרות לחייו, עיתונאי לשעבר בעיתונות כללית העובד כיום בדוברות של "צעירי חב"ד". הוא קורא, לפי עדותו בפורום, ספרי הארי פוטר וידוע כמחברם של ספרים על חסידות חב"ד, שאחד מהם אף מנתח את הפלג המשיחי, ובעטיו הוא נרדף על ידי אנשי הקהילה שלו. אחד ממשתתפי הפורום אמר שייתכן שהוא מנסה לשמור על פרופיל נמוך מחשש שיפיצו כרוזי השמצה נגדו ונגד הגלישה בפורום.

החלפת דעות והשמעת ביקורת בנושאים מהותיים היא רק פן אחד של בחדרי חרדים. אחת ממטרותיו העיקריות היא ביסוס מקור מידע מהימן על העולם החרדי, ובכלל זה גם על מה שנעשה בחצר האחורית. בתגובה לידיעה על שמש בית כנסת שהואשם במעשים מגונים בנערים, מעיר דוד10 לגולש שהעלה את הידיעה: "מנדי, תמשיך להביא את הדיווחים. אין מה לעשות, השטיח כבר קטן מדי והסיפורים זולגים החוצה". כאן מתפתח דיון מעניין בשאלה אם זה חיוני לדווח על פשעי המין בחברה החרדית או שמדובר בהצהבת הפורום.

כמה מהמשתתפים נוהגים לסרוק את העיתונות החילונית כדתית ולהעלות כל בדל ידיעה או כתבה הקשורות בחרדים מיד עם התפרסמן. התגובות אמנם לעתים קרובות מתגוננות וצפויות, אך יותר מכל, העיסוק הזה משקף את העניין עד כדי אובססיוויות של החרדים בנוגע לאופן שבו הם משתקפים בתקשורת החילונית; ייתכן שגם את רצונם להיראות טוב יותר בעיני החילונים.

מלבד היותו אתר חדשות פנימי, קשה להתעלם מאופיו הברנז'אי עד לזרא של בחדרי חרדים. התחושה העולה מקריאת אשכולות (דיון בודד בפורום) מסוימים היא שהוא מתפקד כטור רכילות לכל דבר, מעין "ציפורה" עוקצנית בלבוש חרדי. כך קורה שאשכול בנושא חשוב כאונס במקוואות עשוי לגרור פחות תגובות מאשר שמועה על אירוסיו המתקרבים של שדר רדיו "קול חי" מנחם טוקר, הנחשב כוכב במונחים חרדיים.

כך או כך, בחדרי חרדים מציע לצופה החילוני הזדמנות נדירה: הצצה כמו באמצעות מכשיר אולטרה-סאונד מיוחד בדיונים פנימיים של חרדים, ובשיחות הסלון הפרטיות שלהם. כך אפשר לצפות במה מעסיק אותם בינם לבין עצמם, וגם לשמוע את המוסיקה של הדברים; מה גורם לסערת רוחות ומה מותיר את הגולשים אדישים. אולי יותר מכל, הצפייה בפורום מאפשרת היכרות עם צד אחר, אנושי של החרדים - ספקנים, ביקורתיים ועוקצניים, מתבטאים ומתנסחים היטב. ובו בזמן, רכילאים הנסערים מזוטות ושטופים בפוליטיקה פנימית; פתוחים בנושאים אחדים, אך שמרנים וקיצוניים בנושאים אחרים.

מורדים בנשמתם

הפלא של בחדרי חרדים טמון בהברקה הלשונית של שמו. בחדרי חדרים, בחסות המסתור הווירטואלי (למלה "חדרים" משמעות גם במדיום הווירטואלי), מעיזים האזרחים הנאמנים בדרך כלל לפרוק את מה שעל לבם ולבטא את הביקורתיות שלהם על הרקב הפושה בממלכה. והשאלה היא אם הפורום המחתרתי הזה הוא לא יותר ממקום לקיטורים, כפי שטוענים כמה מגולשיו הנאמנים, או שהוא מייצג פוטנציאל למחאה אמיתית, שופר לציבור בעל דעות עצמאיות, שעדיין לא יצא אל האור ולא איפשר לדעותיו לגלוש החוצה ולהשפיע על סדר היום של החברה החרדית.

"המשתתפים בפורום הם מורדים בנשמתם", משוכנע לייזר פלס, יוצא בשאלה המשתתף בקביעות בבחדרי חרדים תחת הכינוי חרדל"ש, חרדי לשעבר. "אף רב לא נתן עדיין הכשר לאינטרנט, והעובדה שהם מחוברים היא כבר אמירה". לדבריו, הפורום מזכיר לו את הגלישה הנלהבת של האיראנים. "אחרי הכל החרדים חיים במעין מדינה טוטליטרית", אומר פלס. הוא סבור שמדובר בתופעה משמעותית ומעריך שיש אלפי חרדים שנכנסים לפורום וקוראים את הדברים, גם אם הם לא משתתפים פעילים. "אפשר לראות בפורום עצמו, שיש פער עצום בין מספר התגובות ובין מספר הצפיות בכל אשכול", הוא אומר.

פלס, יועץ התקשורת של פרופ' עוזי אבן ודובר המטה ההומו-לסבי של מרצ, המנהל את פורום היוצאים לשאלה בפורטל תפוז, אינו מסתיר את התפעלותו מהפתיחות של משתתפי בחדרי חרדים. פעם לאחר שגלש בשבת, הוא מספר, התבקש בנימוס להתייחס בכבוד אל משתתפי הפורום ולא לפגוע ברגשותיהם. הוא הסכים, לא לפני שהתנהל דיון בנושא בפורום. מאז, אף שאינו מסתיר את זהותו האמיתית או את דעותיו השמאלניות, ואף שהוא מייצג לכאורה את כל מה שהחרדים אמורים לתעב, מעולם לא נסקל בכיכר השוק הווירטואלית.

לעומת פלס, אנשי תקשורת חרדים מובכים בדרך כלל מהצגת הפורום כתופעה חשובה, מייצגת ונוטים להמעיט בערכה. במירעו הם מציגים אותו כמעין בצה, מקום ל"קידום אינטרסים" של משתתפיו ולהשמצות של דמויות קבועות. "הפורום הוא חדר החושך של התקשורת החרדית", אומר "מאן דאמר" (ביטוי מהגמרא שמשמעותו בעל דעה), אחד משני סגני מנהל הפורום, עיתונאי חרדי צעיר, הכותב באחד היומונים החרדים. "זה במקום ישיבה בבית סוקולוב לקפה וסיגריה והתעדכנות בכל מה שקורה, לקיטורים ולהוצאת כאבי בטן החוצה". אלא שעצם הרעיון שלחרדים יהיה בית סוקולוב הוא מהפכה גדולה בכל קנה מידה. מאן דאמר סבור שהעמך החרדי אינו גולש בפורום וגם לא אנשי עסקים, משום שאין להם פנאי לכך.

בניגוד אליו סבורה "הכבשה דולי", שהפורום הוא כמו קבוצת תמיכה. "במשך תקופה הפורום היה בשבילי מקום חברתי. אני בטוחה שהוא מהווה תחליף לחברים בעבור לא מעט אנשים", היא אומרת. הכבשה היא בחורה ירושלמית אינטליגנטית וחדת לשון להפליא, בת 22, בוגרת סמינר בית יעקב ובת למשפחה בת תשעה ילדים, "חרדית אפורה" כהגדרתה. היא גרה בבית הוריה, שאותם "חינכה" כלשונה להשלים עם אמירות ועם מעשים שלא לפי רוחם. בפורום היא משמיעה את דעותיה השמאלניות, שלהן היא אינה יכולה לתת ביטוי בבית או בעיתונות החרדית שבה היא כותבת. "הידיעה על הפורום הזה מעניקה תחושה של שחרור. אפשר סוף סוף להתבטא בחופשיות בלי לחשוב על מה יגידו כל הזמן".

עורך עיתון "בקהילה", דודי זילברשלג, ששמו מופיע לשמצה בתדירות חשודה בפורום, מפקפק לעומת זאת בחשיבותו, אף שהוא טוען שמעולם לא גלש בו ושידיעותיו מגיעות מדיווח בלבד. הוא אומר שמדובר במעגל סגור של אנשים מתוסכלים, העוסקים ברכילות וב"ירידה נמוך", וטוען שעיתונאים מהעיתון המתחרה "משפחה" דואגים להשמיץ אותו בפורום באופן קבוע. "האנונימוס הזה הוא חולשה. כשאין מגבלות אין סדר יום. אני למשל מעולם לא פירסמתי בשם בדוי איזה טור", אומר בזלזול מופגן מי שידוע בדעותיו החריגות

ובנועזות שלו. עם זאת, הוא מסביר את ההתלהבות הגדולה מהפורום בכך שמדובר בחברה סגורה, שמחפשת מקום למחאה שלה. ואולם גם "משפחה" סופג לא מעט ביקורת. כך למשל, המדור הכלכלי החדש בעיתון נפסל באחת כאוסף של ידיעות צרכניות ופרסומיות.

ובכל זאת נראה שבחדרי חרדים שומר על מגבלות של תרבות דיבור סבירה. זאת, לעומת פורומים חרדיים אחרים, כדוגמת "נטעים" בתפוז, שבהם גולשים הצליחו בעבר להציק ולסלק באלימות גולשים אחרים, או שמטרת הפורום היתה החזרה בתשובה. ייתכן שההצלחה נובעת גם ממדיניות הניהול הקשוחה של מייסד הפורום, דוד10, המצנזר ללא סנטימנטים כל אמירה פוגענית ונוזף ללא חת, תוך הסתכנות בנודניקיות, בכל מי שסוטה מחוקת הפורום.

רצח בעיתון חרדי?

אחד הבילויים האהובים על גולשי האתר הוא משחק ניחושים תמידי והפצת שמועות בנוגע לזהות המשתתפים. עורך המקומון "השבוע בירושלים", יעקב ריבלין, הוא משתתף קבוע הגולש בשני כובעים, בשמו המלא וגם בזהות בדויה (או בכמה זהויות, לפי משתתפים אחרים). הוא, בניגוד לזילברשלג, אומר שהפורום מציע אלטרנטיווה חשובה לעיתונות הכתובה: "מי שגולש הוא הרבה יותר ליברל בדעותיו ובאורחות חייו ממה שהוא מסוגל לכתוב בטור שלו בעיתון; מהסיבה הפשוטה שיש נושאים שאם אכתוב אותם ישרפו לי את העיתון". באחרונה נפסל בעיתון "בקהילה" ראיון עם אלי סויסה, "לבקשת הרבנים" לפי התירוץ הרשמי. בפורום סיפרו יודעי דבר שאלי ישי הפעיל לחצים אדירים על זילברשלג. גולשים אחרים יצאו להגנתו. הראיון המלא הופיע לבסוף בפורום.

ואולם למרות ההסתייגויות של מקצת הגולשים, נראה שהפורום מגבש אט אט ובבירור סדר יום בעזרתו של מנהל הפורום, המקדם בפירוש נושאים במחלוקת. כך למשל את אשכול "פשוט נבלה בשוק", שצוטט בראשית הכתבה, הוא דואג לקדם ולשבץ בקדמת הפורום באורח קבע. בדומה לכך, ביקורת העיתונות אינה מצטמצמת רק להשמצות. כך למשל, תחת הכותרת המלגלגת "רצח בעיתון חרדי?" דנו בעקבות רצח הודיה קדם בצנזור המלה "רצח" בידיעות בעיתונות החרדית. "ברגע שהתברר שמדובר ברצח, העיתונים ביצעו פליק פלאק לאחור", כתב בלגלוג מאן דאמר.

רצח, בדומה לשוד בבנק או אונס, הוא נושא שהס מלהזכירו בעיתונות החרדית. התירוץ המקובל לצנזורה הזאת מתחסד: הגנה על הנפשות הרכות של הילדים. אמנם רוב המגיבים בפורום קיבלו את הצנזורה, אך הגולש שכינויו "מהגורן", שהעלה את הנושא, העיר לסיום: "'יתד נאמן' דיווח הבוקר על מציאת גופתה של הילדה הערבייה. היא משום מה נרצחה. האם רצח שבוצע לערבי/יה אינו שלילי? אולי זה בכלל חיובי!"

דרמה שהתרחשה לפני כשבועיים (ב-8.12) ממחישה היכן בכל זאת עובר הקו, שאותו אין בשום פנים ואופן לעבור. אחת הגולשות, "דגנית-הלה", העזה ופגעה בנושא מקודש: משפחות ברוכות ילדים ובעיית העוני. "מה דעתכם על הילודה הברוכה בציבור שלנו?" שאלה. "זה נובע לדעתכם מרצון אמיתי למשפחות גדולות, או מאיזושהי מוסכמה חברתית או פחד להשתמש באמצעי מניעה? קצת מפחיד לחשוב על זה, שאנשים מביאים ילדים לעולם בגלל שהרב אמר, לא? אני באופן אישי מרגישה שחייבים לרצות ודבר כזה לא יכול לבוא כציווי. בכלל לדעתי לא הוגן", היא ממשיכה, "שמכניסים לבחורות הסמינרים (לראש, ת"ר) שתפקידן לפרנס, לגדל ילדים וכו' ולא להעז ח"ו להשתמש באמצעי מניעה. מה דעתכם".

כך החל דיון מרתק באחת הסוגיות הרגישות ביותר בחברה החרדית, תכנון המשפחה והקשר בין עידוד הילודה ובין העוני. "יש בי שמחה עצומה על כי הפורום החל לדון בבעיות אמיתיות ולא כל כך מדוברות בעולם החרדי שלנו", כתבה "התבהרות". לדבריה, דיון כגון זה יאפשר להיות "משוכללים יותר ביכולת שלנו להיות שואפים אל הטוב, אל המצוות". היא מסיימת ב"יישר כוח לפותחת האשכול".

ככל שהוויכוח התעצם הוא קיבל אופי מגדרי, בין נשים וגברים. בעוד שרוב רובם של הגברים הסתייגו מעצם הרעיון, בעיקר מהטעם ש"זה נושא שהצניעות יפה לו" כדברי אחד הגולשים, "דיוויד ליוויק", הנשים המשיכו, תוך כדי שכנוע ש"אין שום סיכוי שניכנס כאן למקומות לא צנועים". ובחורה אחרת, "עטרה", כתבה: "כל אחת מאתנו דנה בזאת בחדרי חדרים עם חברותיה, ולמה בבחדרי חרדים לא? הרבה פרות קדושות נשחטו פה. לא הבנתי מה יום מיומיים".

התבהרות לא מסכימה לוותר ולטאטא את הנושא: "יש משפחות החיות נפלא ומגדלות ילדים לתפארת", היא כותבת. אשריהן. "אך יש משפחות נטולות אמצעים רגשיים, כספיים וחברתיים, המגדלות ילדים בחסך רגשי וחומרי עצום. זה מתבטא בבעיות למידה, עצבות, קיפוח וחוסר מימוש". היא מדברת על כך שיש נשים שמודעות למצבן ופונות לרב בבקשת עזרה, אך יש כאלה שחושבות ש"ילודה מוגברת תוכל לטאטא את הקושי של הילד הקודם... סביר להניח", ממשיכה התבהרות, "שהן תמשכנה ללדת מתוך חוסר כוח וחולשת הנפש והגוף. הן לא תוכלנה לקחת אחריות על ילדיהן".

ובהמשך היא כותבת: "תמיד אפשר להביא דוגמאות להצלחה מסחררת של סופר וומן. 15 ילדים ועשו קריירה ויש כסף לחתן את כולם והכל טוב. אבל סיפורי הצלחה אינם מחפים על סיפורי כישלון וכולם מוזמנים לבדוק את המצב בשטח, איזו מגמה גוברת. דומני שאין חולק על כך שהחברה החרדית משלמת מחיר כלכלי, נפשי ובריאותי עקב הנורמה המוגברת".

"תצאו מזה, תפסיקו להטריף פה את כולם עם הניסיונות הפאתטיים שלכן להמציא את הדת מחדש. תהיו חרדיות, אל תהיו חרדיות... רק תפסיקו לזבל כבר ת'שכל...", כותבת בתגובה "יוכבד". ואילו "אודי" כתב: "אולי תפתחו לעצמכן פורום אלטרנטיווי שיעסוק בפסיכולוגיה ושם תדונו בכל מה שקשור להריון, אמצעי מניעה ואפילו הנקה, מתכונים ועוד".

בסופו של דבר האשכול צונזר בתירוץ שלא נאמרו בו דברים ענייניים ושפותחת האשכול עברה על חוקת הפורום (היא לא עברה את משוכת הוותק, 20 הודעות לפחות). הגולשים לא קיבלו את הצנזורה הזאת בהשלמה. הם הציפו את מנהל הפורום בתלונות, בפניות אישיות ובעקיצות בפורום. אך בינתיים נראה שקריאת התיגר הזאת על אחד הטאבואים החזקים ביותר בחברה החרדית לא צלחה.

תגובות