שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

בין פריימריס לוועדה מסדרת

הרע במיעוטו הוא, שמועמדי המפלגות לכנסת ייבחרו בשיטה מעורבת

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
מאת יצחק ברמן

בימים אלה, שבהם מתאמצים רבים למצוא שיטה טובה לבחירת מועמדי המפלגות לרשימותיהם לכנסת, כדאי לזכור כי טובי המוחות, במדינות דמוקרטיות ותיקות, נדרשים לבעיות דומות ולא מצאו עדיין שיטה אידיאלית.

השיטה, שרבים בישראל החלו לשבח באחרונה, היא זו שלפיה בוחרים כל מתפקדיה של מפלגה את מועמדיה לכנסת. יש המוסיפים גם, כי שיטה זו פועלת בהצלחה זה שנים בארה"ב. ההשוואה הזאת שגויה בעליל. בארה"ב הבחירות לבית הנבחרים ולסנאט הן, כידוע, אזוריות; לכן, מתפקדי מפלגה כלשהי, המצביעים בבחירות מוקדמות, בוחרים מועמד אחד בלבד. המתפקדים נדרשים להצביע לאחד מתוך שניים-שלושה מועמדים, שנחשפו במשך תקופה די ארוכה בפני הציבור - ברדיו, בטלוויזיה, בעיתונות ובהופעות באירועים שונים. בנסיבות שכאלה יש סיכוי סביר כי המצביע יודע בעבור מי הוא מצביע, לאחר שגיבש לעצמו דעה על אישיותו.

לעומת זאת, בשיטת הבחירות היחסית בישראל מתבקשים עשרות או מאות אלפי מתפקדים למפלגה, המפוזרים בכל רחבי הארץ, לסמן על פתק ההצבעה עשרות שמות מתוך רשימת מועמדים ארוכה, המכילה מספר קטן בלבד של אנשים, שאת שמותיהם שמע המצביע המצוי לפני יום ההצבעה. לפי שיטה זו מסוגלים מרבית המתפקדים להצביע רק כשהם מגיעים לקלפי מצוידים ברשימה, שהוכנה בעבורם מראש על ידי מי שקרויים "קבלני קולות". תופעת "קבלני הקולות", הזוכה לקיתונות של ביקורת בתקשורת, היא תוצאה טבעית, שאין להימנע ממנה, בשיטת בחירות מוקדמות כזאת. ראוי, איפוא, שתומכיה הנלהבים של השיטה יביאו בחשבון את ההשלכות שלה.

מנגד, יש הקופצים לקיצוניות בכיוון ההפוך וממליצים לחזור לשיטת "הוועדה המסדרת", שלפיה נקבעת רשימתה של מפלגה לכנסת על ידי ועדה מצומצמת, הממונה על ידי הנהגת המפלגה. אלא שהניסיון הוכיח, כי שיטה זו מנציחה את שלטונה של הקבוצה שהגיעה להנהגת המפלגה ומשליטה עליה משטר של חנופה, התרפסות ו"שתיקת כבשים" (משטר של "פחד וחשבון", כפי שכינה ראש הממשלה לשעבר, משה שרת המנוח, את המשטר במפא"י בשלהי שנות החמישים).

ייתכן שבישראל עדיפה דווקא השיטה שלפיה נבחרים המועמדים במרכז המפלגה - בתנאי שמוסד זה מצומצם ומכיל רק בין מאה למאתיים פעילים, המכירים את מרבית המועמדים במשך תקופה ממושכת מהופעותיהם ומפעילותם במוסדות המפלגה. שיטה זו פעלה במשך שנים רבות, בהצלחה מסוימת, במפלגה הליברלית ב"ליכוד" (לפני התמזגותה עם "חרות"). באחרונה נבחרו לפי שיטה זו מועמדיה של "שינוי" ב"מרכז" בן 150 פעילים.

תיתכן גם שיטה מעורבת, המשאירה להנהגה זכות למנות חלק קטן מרשימת המועמדים הריאלית, כשיתרת הרשימה הריאלית נבחרת על ידי חברי מרכז, מצומצם כאמור. אכן, גם שיטה זו מאלצת את המועמדים - כולל ח"כים ושרי ממשלה - להשקיע זמן רב בחיזור אחרי חברי ה"מרכז" המצומצם, שלחבריו מוענק כוח הגדול אף מזה שמוענק לחברי "מרכז" גדול בן 3,000 חברים. חברי כנסת ושרים נאלצים להתהלך כשבכיסם פנקס קטן, הכולל תאריכי בר-מצווה וחתונות במשפחות חברי ה"מרכז", ואוי לשר שלא הגיע להלוויה.

בקיצור, לא הומצאה עדיין שיטה אידיאלית לבחירות מוקדמות. נראה לי כי שיטה "מעורבת", כמו זו שמתוארת לעיל, עשויה להניח את הדעת, למרות מגרעות שיש גם בה.

ראש הממשלה הטיל על שר המשפטים לפתור את הבעיה בתוך פחות משלושים יום. בשיטת ה"זבנג וגמרנו". בל נתפלא, אם ראש הממשלה גם יטיל על שר הפנים להביא את המשיח לפני 28 בינואר (אם לא יבוא, ראש הממשלה לא יהיה אשם. כרגיל).

הכותב היה בעבר יו"ר הכנסת ושר האנרגיה והתשתית

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ