בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

35 מחרטות בלילה אחד של "מאמץ מתמשך"

שטחים / כך מתבצעת פעילות צה"ל בעומק רצועת עזה

תגובות

שלשום בערב, בשעה שבטלוויזיה הקרינו את הסרט "מת לחיות 2", יצאו חיילי חטיבת גבעתי למבצע "מאמץ מתמשך 4" - פשיטה בת כמה שעות לעומק העיר חאן יונס במרכז רצועת עזה. קשה לקשור כתרים למלחמה שהציבור איבד עניין בה כבר מזמן, אבל ראוי להתעכב לעתים על המאמץ שהיא גובה מצה"ל: "מאמץ מתמשך 4" היא הסדרה האחרונה בשרשרת מבצעים חטיבתיים ברצועה שהחלה בספטמבר אשתקד. בתוך שנה נמנו שם קרוב ל-150 מבצעים. הפעולה שלשום, כמו רוב קודמותיה, הוטלה על גבעתי: יחידות הסיור שלה (סיירת, פלוגת הנדסה ופלוגת נ"ט) לצד גדוד מהחטיבה ("צבר"), גדוד החי"ר "שמשון" וכוחות שריון.

בתדריך שלפני היציאה, ניסה מפקד פלוגת ההנדסה, סרן איציק כהן, להכניס את המבצע להקשר רחב יותר בעיני חייליו. "רק לפני שבוע", אמר להם, "הרגו לנו 22 אזרחים תמימים בלב תל אביב. הם פגעו במרכז העצבים שלנו. עכשיו אנחנו נכנסים למרכז העצבים שלהם ברצועה, לאמצע חאן יונס". כהן אמנם דאג להבהיר לחייליו ש"בניגוד למחבלים, אנחנו נקפיד לא לפגוע בחפים מפשע", אבל כשמעלים נימוקים כאלה (וכאשר שמו של מפקד אחד הכוחות ברשת הקשר הוא "קודקוד נוקם"), הדברים עלולים גם להתפרש לא נכון. זה לא קרה כך הפעם ובהתלוות לפעולה ניתן היה להבחין בזהירות רבה בהפעלת האש. אך חרף זאת, בפעולה נהרג פלשתינאי אחד - עבד א-לטיף ואדי, בן 28, פעיל ב"וועדות ההתנגדות העממית" של פתח שהיה חמוש, וכן נפצעו - לפי דיווחי מקורות פלשתיניים - 15 פלשתינאים נוספים, בהם שלושה קשה. השימוש במסוקי קרב היה מוגבל (ירי טיל לעבר שני חמושים) וכמוהו גם באש טנקים (בעיקר מקלעים).

אגב כך, הושג גם היעד: פיצוץ שישה בתי מלאכה ובהם כ-35 מחרטות (מכונות), המשמשות - להערכת צה"ל - את מערך הייצור של פצצות המרגמה ורקטות ה"קסאם". המבצע הסתיים בלא נפגעים לצה"ל. האיזון בין סיכון לסיכוי במבצעים הללו עדין במיוחד - ככל שהחדירה עמוקה יותר, כך גדל הסיכון להסתבכות. זו הסיבה שלוח הזמנים כה נוקשה: הגעה, סריקה קצרה, פינוי תושבים מדירות סמוכות, פיצוץ המחרטות ואחריהם הסתלקות מהירה.

הרבה מהאחריות לניווט הכוח ולהפעלה הנכונה של החיילים מוטלת על כתפי סגן-אלוף רון, מפקד יחידות הסיור של גבעתי. הוא בן 33, תושב תל אביב, אב לתינוקת בת שישה חודשים שהוא ממעט לראות. ללידה שלה הספיק להגיע רק בקושי; שלוש שעות מאוחר יותר כבר הוזעק בחזרה לרצועה, למבצע ברפיח. שלשום, לפני הפעולה, הספיק לגנוב שיחת טלפון קצרה עם הבית.

מתוך הנגמ"ש של רון, בלב הפעולה, שומעים את חילופי האש אך קשה לראות אותם. עיקר הקושי נופל על כוחות האבטחה, שחלקם נפרשו רגלית בשטח, ועל היחידות הסורקות את בתי המלאכה, בעודן מחפשות "סימנים מפלילים" לייצור אמצעי לחימה.

השכונות של מרכז חאן יונס אינן מורגלות בפעילות צבאית ישראלית בעומק כזה. בתחילה הן מגיבות בנמנום קל. מהלך הטעיה מוצלח שנוקט מח"ט גבעתי, אלוף-משנה עימאד פארס, מנתב רבים מהפלשתינאים החמושים לצדה השני של העיר. אבל בהדרגה מתגברת ההתנגדות: ירי מנשק קל, רימוני יד, מטענים מאולתרים. עכשיו יוצאים לפני שיהיה מאוחר: כשהטור מתארגן כדי לעזוב, משוגרת לעברו רקטת אר-פי-ג'י שעוברת מטרים אחדים מעל הנגמ"שים. גם שני חמושים מצליחים להסתנן אל בין הכוחות ונהדפים תוך חילופי אש.

מבצעים כאלה הם לחם חוקה של חטיבת גבעתי בשנה האחרונה. גבעתי פועלת במאמץ מתמשך, תוך חריקת שיניים. אל"מ פארס כבר הפסיק לספור את מספר המבצעים שאליהם יצא עם חייליו. כשהחלו הפעולות, היו במטכ"ל שקיבלו בחשש את הטלת המשימה על גבעתי. היום זה מובן מאליו. כך למשל, לפני כמה שבועות תיכנן צה"ל לעצור את ראש הג'יהאד האיסלאמי ברפיח. המשימה הוצעה תחילה ליחידה מובחרת, אך זו השיבה שתזדקק לחודשיים של הכנות. המבצע הוטל על סיירת גבעתי, שלאחר הכנה של יומיים וחצי בלבד עצרה את המבוקש.

בתום המבצע אתמול, בשלוש וחצי לפנות בוקר, כינס המח"ט את קציניו לתחקיר. המ"פ כהן וחבריו מנו את ההצלחות והשגיאות בגילוי לב שפעם איפיין רק את תחקירי חיל האוויר.

מחרתיים יסיים תת-אלוף ישראל זיו שנה וחצי של שירות כמפקד רצועת עזה. למחליפו המיועד, תת-אלוף גדי שמני, יאמר זיו שהוא עוזב את הרצועה ברגשות מעורבים: תחושת הקלה עצומה, של מי שאחריות כבדה הוסרה מעליו, משולבת באי נוחות הנובעת מהידיעה שהמשימה רחוקה מהשלמה. שבועיים לאחר טקס החילופין בגוש קטיף ייכנס זיו לתפקידו החדש: ראש אגף המבצעים, הפעם כאלוף, חבר המטה הכללי. בדרך, הוא ישן פחות שעות מאשר בימיו כטירון בצנחנים לפני יותר מ-25 שנה. גם שערו החליף צבע: מחום לאפור.

בתקופת פיקודו של זיו ברצועה הצליח צה"ל בשיטת "המגננה ההתקפית" שאימץ שם. רוב המחבלים נהרגו על הגדרות או עוד לפניהן - והדבר נכון הן לגבי ההתנחלויות והן לגבי גדר המערכת, המקיפה את הרצועה.

קציני צה"ל ברצועה סבורים שפעולות בנוסח זו של חאן יונס מניבות פירות הדרגתיים. יש מצוקה ברורה באספקת הפצצות והתחמושת ברצועה (עד כדי ניסיונות להברחת תחמושת קלה מהגדה לרצועה, דרך מחסום קרני). הפגיעה השיטתית במחרטות מרתיעה לפחות חלק מהתושבים. כמה משפחות פלשתיניות הציגו אתמול לחיילי גבעתי מכתב ששלחו לרשות, ובו דרישה לסלק מחרטה מקרבת בתיהן. אבל, כדרכה של הלחימה בשטחים, זוהי הצלחה יחסית: שעות אחדות לאחר יציאת צה"ל מחאן יונס, התקבל בישראל ד"ש מהרצועה. שלוש רקטות קסאם נורו על שדרות. שני תושבים לקו בהלם.

עמוס הראל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו