בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גדולי התורה התאחדו ב"קריאת קודש" להצביע ג'. לא בטוח שהציבור יישמע להם

ביהדות התורה חוששים מבריחת אלפי קולות חרדיים ל"חרות", מפלגתו של ברוך מרזל, ומאוימים מהאפשרות ששינוי תקבל יותר מנדטים מהמפלגות החרדיות ותכפה ממשלת אחדות חילונית. מצב החירום הזה גרם לרבני המפלגה לדחוק הצדה מחלוקות קשות, לערוך ישיבה היסטורית של שתי מועצות גדולי התורה ולצאת בקמפיין בחירות אפוקליפטי

תגובות

הבדיחה האחרונה בין פעילי יהדות התורה היא שהרב אהרן לייב שטיינמן גנב לח"כ משה גפני את תפקיד יו"ר מטה הארגון במערכת הבחירות. הרב הישיש, בן 88, שנחשב למספר שתיים בהייררכית הרבנים של הציבור החרדי הליטאי, יוצא בשבוע האחרון מדי ערב לכינוסי בחירות בריכוזים חרדיים ברחבי הארץ, לעתים אפילו לשלושה כינוסים בלילה. בכל מקום הוא חוזר על אותה האזהרה: "אדם יגיע לשמים ויאשימו אותו שחילל שבת, אכל טריפות, מנע לימוד תורה, והוא ישאל - אני? הרי שמרתי על קלה כחמורה ולמדתי תורה. ויענו לו, שהוא גרם לזה בכך שלא יצא לפעול למען יהדות התורה".

רטוריקה מהסוג הזה, בדבר עונשים בעולם הבא, מתאימה יותר לדרשות של מחזירים בתשובה לפני ציבור עממי והרבה פחות לרבנים ליטאים מאופקים, המופיעים לפני אברכים ובחורי ישיבות. העובדה שרב בדרגתו של שטיינמן מכתת רגליו ומאיים בגיהנום מעידה על הפחד העמוק שאחז בהנהגה החרדית מפני הצפוי לה בבחירות.

הרבנים והפוליטיקאים החרדים חוששים משלושה דברים: עלייה בכוחה של מפלגת שינוי, שתגדל מעבר לכוחן של ש"ס ויהדות התורה ביחד; הסיכוי שאריאל שרון ירכיב ממשלה חילונית עם שינוי וללא נציגות דתית; והזליגה הגדולה של קולות אל מפלגות חילוניות, ובעיקר "חרות", שבה מככב חביב החרדים ברוך מרזל. הפחד הזה גורם לרבנים ולשליחיהם בש"ס וביהדות התורה לפעול בדרכים חדשות ולהעיר את ציבור הבוחרים החרדים משאננותו. זה כולל בעיקר הקצנה של תעמולת הבחירות והתעלמות למשך כמה שבועות מהמחלוקות הקשות המפלגות את המגזר.

ביום חמישי בשבוע עבר באו בשעות הערב 11 רבנים מבוגרים לביתו של הרב שטיינמן בבני ברק. בכירי האדמו"רים החסידים וראשי הישיבות הליטאיות התכנסו בפעם הראשונה בישיבה משותפת של שתי מועצות גדולי התורה של אגודת ישראל ודגל התורה. עד אמצע שנות השמונים עוד היתה לאגודת ישראל מועצה אחת, שבה ישבו נציגי הפלגים החסידיים והליטאיים. מאז הפילוג הגדול, שבא לידי ביטוי בריצה העצמאית של ש"ס ב-1984 ושל דגל התורה ב-1988, שתיהן בחסות הרב אליעזר מנחם שך, נחלקה המועצה לשניים וגם כששתי הסיעות, אגודה ודגל, חזרו להתמודד ביחד בבחירות לכנסת ב-1992, במסגרת יהדות התורה, לא ישבו כל הרבנים יחד.

המניעה העיקרית עד כה למפגש כזה היתה אי יכולתה של ההנהגה החרדית להגיע להחלטה משותפת בשורה של נושאי מפתח, בין השאר חוק טל, יציאת גברים ונשים חרדים לעבודה, פרויקט הנח"ל החרדי, היחס לרוב החילוני. הפעם הצליחו שורה של עסקנים בכירים להביא לכינוס החד פעמי אחרי ששיכנעו את הרב יוסף שלום אלישיב, "פוסק הדור" כבר קרוב לשלושים שנה והמנהיג הרוחני הבלתי מעורער של הליטאים, ואת האדמו"ר מגור, יעקב אלתר, האיש החזק אצל החסידים, בדבר הסכנות החמורות הצפויות לאחר הבחירות. הקריאה להטיל פתק "ג'" לקלפי בשבוע הבא נהפכה הפעם לדחופה וקריטית מתמיד.

כך הצליחו לגשר על המחלוקות ואפילו להביא לביתו של שטיינמן, שספג אש בשנים האחרונות על תמיכתו ביוזמות שנתפשו כליברליות מדי, גם את הרב שמואל אוירבך שעמד בראש השמרנים שהתקיפו אותו. הנושאים העיקריים שנדונו בכינוס היו החשש שחרדים רבים לא יבואו לקלפי, ושחלק מאלה שבכל זאת יעשו זאת יצביע ל"חרות". הכינוס הניב "קריאת קודש" בחתימת 28 רבנים להצביע בעד יהדות התורה. הייחוד במודעה זו הוא השם שבראש רשימת החותמים - הרב אלישיב - שעד כה הקפיד שלא לחתום על הצהרות בענייני בחירות. הדבר אמור, כך מקווים, להמריץ אלפי אברכים - הרואים באלישיב סמכות בלעדית - לפעילות מוגברת בימים האחרונים לפני פתיחת הקלפיות.

כדי שנוכל לחיות פה

עוד מחלוקת שכמעט נשכחה היא זו הנטושה בין ש"ס ליהדות התורה. מערכות בחירות קודמות לוו עימותים אלימים, בכלל זה הכאת פעילים ושריפת מטות. הפעם תופעות כאלה כמעט שאינן קיימות. לדברי אחד מאנשי ההסברה של ש"ס, "אנחנו נלחמים ביחד נגד האויב המשותף, טומי לפיד וברוך מרזל". היתה אפילו יוזמה שרבני שתי המפלגות יחתמו על מכתב משותף לציבור הקורא שלא להצביע בעד מפלגה לא-חרדית, אבל היא לא יצאה לפועל.

הפחד מחלחל גם לתעמולת הבחירות הפנים-חרדית, שמנסה לשדר לבוחרים תחושה של לא פחות מאיום קיומי. הדבר מתבטא היטב בסיסמת הבחירות של יהדות התורה: "כדי שנוכל לחיות פה". כנסי הבחירות מכונים במודעות המופיעות בעיתונות החרדית "כנסי חירום" וההיערכות ליום הבחירות מכונה "להיקהל לעמוד על נפשם" - ביטוי המושאל ממגילת אסתר שמשמעותו התנ"כית היא עמידה משותפת של יהודים נגד שונאיהם המבקשים להשמידם.

גם בסיסמה של ש"ס יש רמיזה תנ"כית מאיימת - למלחמת אחים. "מי להשם אלי" מופיע פעמיים במקורות. בפעם הראשונה לאחר חטא העגל, בספר שמות, כשבני שבט לוי נצטוו לעבור בין אחיהם ולהרוג כל מי שעבד לעגל. בפעם השנייה מופיעה הקריאה ב"ספר מקבים", כשממתיהו החשמונאי קרא להרוג את היהודים המתייוונים. "מי להשם אלינו" היתה גם הכותרת לקריאה השיצאה מכינוס מועצות גדולי התורה בשבוע שעבר. אזכור לתקופה קרובה יותר ומאיימת בהרבה אפשר למצוא במודעה אנונימית שכותרתה "חרדים ריין?".

הסיסמאות מצטרפות לשלל כתבות וראיונות בעיתונות החרדית, בעיקר המפלגתית, שמטרתן לנטוע בבוחרים חרדים תחושה של איום ורדיפה. ראיון שנתן ישראל אייכלר, מספר חמש ברשימת יהדות התורה, לשבועון "המחנה החרדי" הופיע תחת הכותרת "עצם הקיום של יהודי חרדי אינו דבר מובן מאליו". בביטאון ש"ס "יום ליום" התפרסמה כתבת תרחישים שאמורה לתאר את ישראל לאחר הבחירות, שבה מתרחשת "אפוקליפסה רוחנית": המשטרה הצבאית מגייסת בכפייה חרדים, ישיבות ובתי כנסת נסגרים ומיליון גויים מובאים לארץ כיהודים. ש"ס גם התחילו להפיץ בימים האחרונים את החוברת "אתה משנה את הכותרת של מחר", הכוללת כותרות מאיימות בנוסח התרחישים שלעיל. המסקנה בחוברת: "עוצרים את הסכנה - מצביעים ש"ס".

אבל מי שנתפש כעת כאיום הגדול ביותר בעיני ההנהגה החרדית הוא דווקא אדם חרדי, אורח רצוי במשך שנים בכל חצרות האדמו"רים - ברוך מרזל. מאז נפסלה תנועת "כך" ב-1988 מלרוץ בבחירות, הצביע מרזל, מהבכירים לשעבר בתנועה, בעד יהדות התורה. בבחירות האחרונות, כשהמפלגה הקימה מטה מיוחד בשטחים במטרה למשוך קולות של מתנחלים, הוא ריכז את פעילותה.

במשך שנים פעל מרזל, המתגורר בתל רומיידה שבחברון, כדי לבנות את הקשר בין החרדים למתנחלי חברון. כעת, מששובץ במקום השני ברשימת חרות של מיכאל קליינר, מרזל משתמש בתשתית שהכין כדי למשוך קולות, בעיקר של הדור החרדי הצעיר שעמדותיו הימניות הוקצנו.

את מספר הקולות שמרזל ייקח מיהדות התורה מעריכים בין אלפיים - לפי אנשים במטה המפלגה המבקשים להמעיט - לבין עשרת אלפים, לפי מרזל עצמו. רוב הסקרים מנבאים שחרות לא עוברת את אחוז החסימה - עובדה שהעיתונות החרדית מנסה להבליט כדי להניא בוחרים מלבזבז את קולם. אבל גם כמה אלפי קולות שיירדו לטמיון עשויים לקבוע אם ליהדות התורה יהיה מנדט שישי. בהנהגה החרדית נזכרים עכשיו גם להאשים את נציגיהם בוועדת הבחירות המרכזית, שדי היה אילו יצאו מההצבעה על מועמדותו של מרזל כדי להביא לפסילתו.

העיתונות אשמה

להנהגה החרדית קשה לצאת נגד מרזל באופן אישי. לכן, כדי להיאבק בחרות, הוקם מטה מיוחד בראשות קמב"ץ זק"א יהודה משי זהב. הפעילות מתבצעת בשני מישורים. לבוחרים מציגים במודעות רחוב ובעיתונות ציטטות מפיו של ראש חרות קליינר בעד גיוס בני ישיבות, ומזכירים שהוא נמנע בהצבעה על קצבאות הילדים. במישור הארגוני מקיים המטה מעקבים אחר פעילים חרדים של חרות ומפלגות חילוניות אחרות. פעילים הוזהרו שהם פועלים בניגוד לדעת הרבנים, ושאם לא יחדלו יינקטו נגדם סנקציות.

לצד החשש מהצבעה למרזל, יש חשש מהצבעה חרדית לליכוד ולאיחוד הלאומי. בהקשר זה מציינים את קולות חסידי חב"ד, מאגר של יותר מ-20 אלף מצביעים שנחשבים כרגע לצפים. ההערכה היא שרבים מהם יצביעו לחרות ולאיחוד הלאומי. ח"כ מאיר פרוש מיהדות התורה הקים מטה חב"ד מיוחד, והוא מנסה לשכנע בוחרים באמצעות דבריו של הרבי מלובביץ', שקרא להצביע בעד מפלגה חרדית.

מעבר להקצנה בקרב צעירים חרדים, הנהירה ימינה נגרמה גם בשל שיטת שני הפתקים. כשהחרדים החליטו לתמוך בבנימין נתניהו לראשות הממשלה, הם הכשירו לראשונה תמיכה חרדית במועמד חילוני ודור של פעילי שטח צעירים נקשרו לליכוד ולמפלגות הימין. כעת, כשאי אפשר עוד לפצל את ההצבעה, נותר לראות אם לראשונה אחוזים ניכרים של מצביעים חרדים יעדיפו מפלגות חילוניות, חרף הוראת הרבנים.

הדוברים הרשמיים והח"כים מנסים כלפי חוץ להמעיט בחומרת הבעיה. יו"ר סיעת ש"ס, יאיר פרץ, בטוח ש"שרון לא יפר את הברית ההיסטורית עם החרדים, הוא לא רוצה לגמור כמו אהוד ברק". לדבריו, נבלמה זליגת הקולות. "המצביעים שלנו מתחילים לחזור הביתה, נשארו רק מעט שבאבניקים שאולי יצביעו משהו אחר". גם גפני מיהדות התורה טוען ש"מבחינת הציבור החרדי, אין הבדל בבחירות האלה. מה שמטריד זה דווקא הייאוש הקיים אצל החילונים, שגורם לעליית 'שינוי'". אבל שלא לציטוט מודים אצלם, שהאפשרות ששינוי תעלה במספר המנדטים שלה על הסיעות החרדיות מדידה שינה מעיניהם. בעיקר הם מודאגים מכך שפחות משבוע לפני הבחירות אין עדיין התעוררות ברחוב החרדי.

בזה מכירה אפילו העיתונות הממסדית. ביום שישי האחרון הופיע בשער המוסף של "יתד נאמן" איור של חרדי הישן מתחת לעץ שחילונים מנסרים אותו, בלוויית הכיתוב "עורו ישנים מתרדמתכם". מי שיסתובב בשכונות החרדיות כמעט לא ימצא, בניגוד למראות בבחירות הקודמות, שלטי בחירות על המרפסות. גם הטלפניות המועסקות במטה ש"ס כדי להתקשר לבוחרים הפוטנציאליים מספרות על אחוזים גדולים של מצביעי ש"ס לשעבר, האומרים שהפעם הם פשוט לא מתכוונים לבוא לקלפי. על שחיקת הזהות השבטית של חרדים רבים תעיד מגמת ההצבעה הצפויה של אשכנזים לש"ס וספרדים ליהדות התורה.

עוד לפני היוודע התוצאות, בדומה למה שקורה במפלגת העבודה, כבר התחילו לסמן ביהדות התורה את האשמים. חלק מאשימים את העיתונים החרדיים העצמאיים, שאינם חוששים לבקר את שליחי הציבור ולהעלות נושאים שנויים במחלוקת על סדר היום. עיתונים אלה, נטען, חינכו את הקוראים לחשוב בעצמם ובכך גם איפשרו להם להצביע למפלגות חילוניות. אחרים תולים את האשם בנציגים החרדים בכנסת, שניהלו מאבקים מיותרים בחילונים וגרמו במידה רבה לעליית שינוי. אבל אולי ההאשמה המהותית ביותר בציבור החרדי היא שבדור הנוכחי כבר אין סמכות תורנית חזקה, אין רבנים מקובלים ותקיפים דיים שישליטו את מרותם על הציבור, והדור החרדי החדש כבר לא הולך כצאן אל הקלפי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו