פריחה במנזר - כללי - הארץ

פריחה במנזר

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

אחת ההפתעות של האביב היא פריחתו המרהיבה של כובע הנזיר (נסטורציה), בצהוב, כתום, אדום וקרם. כובע הנזיר הוא צמח נמרץ, משתפל ומטפס, ובעיקר קל לגידול. הוא בן למשפחת הטרופיאליים, מוצאו מדרום אמריקה, ומגדלים אותו בכל אזורי הארץ ובמגוון סוגי קרקע.

הפרחים והעלים של כובע הנזיר אכילים ובעלי טעם צנוני מיוחד - מעין שילוב של צנון וחרדל. חלק מהזנים חריפים יותר. הפרחים משמשים לקישוט מאכלים, לתיבול סלט, וכתוספת לחמאה או גבינה רכה. עלה ירוק תורם טעם פיקנטי לכריך גבינה (מוסיפים את העלה סמוך לאכילה). הפירות, בעודם ירוקים, יכולים לשמש כתחליף לניצני צלף מוחמצים. אך זהירות - עם הבשלת הזרעים מקבלים הפירות טעם מר.

בתקופות קדומות שימש כובע הנזיר כצמח מרפא; כיום משתמשים בו פחות לצרכים אלה, אך הוא עדיין ידוע כמרפא זיהומים וכמסייע לנשימה. הצמח מכיל ויטמין C.

זריעה: את כובע הנזיר זורעים בפברואר (יש זני חורף שנזרעים בספטמבר). לאחר חניטת הפרי והתייבשותו מוציאים את הזרעים הגדולים ומייבשים אותם בשמש, ואז הם מוכנים לזריעה בחורף הבא. את הזרעים טומנים בעומק של 3-2 סנטימטרים, ישירות באדמה או במכלים. הפריחה מתחילה באפריל ונמשכת עד הקיץ (במקומות מוצלים למחצה הוא יפרח גם עד אמצע הקיץ).

הצמח משפיע לטובה על צמחים אחרים, שכן הוא דוחה נמטודות, כנימות וחיפושיות. יש לו השפעה חיובית גם על מבנה הקרקע. מומלץ לפיכך לשלבו בין גידולי ירקות או שיחי ורדים.

רעיונות זריעה: זריעת 15-10 זרעי כובע הנזיר בתוך סל תלוי תיצור עם הזמן מראה משובב. יפה לשלב את צמחי כובע הנזיר עם תבליני מטבח כמו פטרוזיליה וגרגיר הנחלים. ביחד הם יוצרים נוף תלוי עם עלווה בצבעים שונים.

תגובות