בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בניגוד להמלצות: היועץ סגר תיק הנגבי בפרשת "דרך צלחה"

תגובות

ב-1979, כמנהיג סטודנטים, היה מעורב הנגבי ב"תגרת השרשראות" באוניברסיטה העברית בירושלים.

כעבור שנה זוכה בוועדת המשמעת מאשמת ההכאה. ב-1982 נידון ל-5 חודשי מאסר על תנאי על מעורבותו בקטטות בקמפוס.

ב-1986 קבעה השופטת אסתר קובו מביהמ"ש המחוזי בת"א בעניין עדותו של הנגבי בפרשת "איסתא", כי "לא תמיד היתה האמת העובדתית נר לרגליה". עתירה לבג"ץ להעמיד את הנגבי לדין על עדות שקר נדחתה.

בפברואר 1997 פורסמה פרשת "בראון-חברון".

המשטרה חקרה חשד שהנגבי, שהיה שר משפטים, זמם יחד עם רה"מ אז, בנימין נתניהו, השתלטות על התביעה הכללית בדרכים לא כשרות. במאי 1997 החליט היועץ רובינשטיין, לסגור את התיק נגד הנגבי ונתניהו בניגוד לחוות דעתם של כמה פרקליטים שהיו בצוות הבדיקה, ובניגוד לדעתם של קציני המשטרה.

ב-1998 הורה רובינשטיין לפתוח בחקירה נגד הנגבי, בעקבות ידיעות שפורסמו ב"הארץ" על-כך שקיבל, לכאורה, בהיותו יו"ר ועדת הכלכלה, שכר וטובות הנאה מעמותת "דרך צלחה", שבראשה עמד. ב-1999 הסתיימה החקירה והתיק הועבר לפרקליטות עם המלצה להעמיד את הנגבי לדין.

בפברואר 2001 החליט רובינשטיין להגיש כתב אישום נגד הנגבי בעבירות של מרמה והפרת אמונים, קבלת דבר במרמה ורישום כוזב במסמכי תאגיד. כחודש אחר כך חזר רובינשטיין מהחלטתו והחליט לסגור את התיק.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו