בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עמוק כמו אוקיינוס, זוהר כמו כוכב

סולאריס

תגובות

סטניסלב לם. תירגם מפולנית: אהרן האופטמן. הוצאת כתר, 236 עמ', 79 שקלים

ייאמר מיד: ספרו הדגול של סטניסלב לם צריך להיות על המדף שמכיל את יצירות המופת של המאה העשרים. מקומו של לם ליד קפקא, ג'ויס ובורחס, כי "סולאריס" - ולא רק בעיני כותב שורות אלה - הוא רומן המד"ב החשוב ביותר שנכתב מעולם; ספר קסום, חכם ועתיר דמיון. הלב מפרפר למקרא תיאורי הנוף המכושף, המאיים והמושך כאחד, של כוכב הלכת סולאריס; ובד בבד מתייחס לם בסרקזם לקשר שבין המדעים המדויקים לבין "האמת" והעובדות, וחשוב מכל - מצליח לגשר על הפער - הקיים עדיין - שבין המד"ב לבין "הספרות הגבוהה".

"סולאריס" הוא ספר על מטאפיסיקה, על חיים, על פחד; על אזור הדמדומים של הנפש, התחום הבלתי מפוענח של הלא-נודע. השאלות שסטניסלב לם שואל עמוקות כמימי סולאריס, כוכב שהוא אוקיינוס, שהוא אורגניזם חי, מוח ענק, בלתי מובן לפעמים אך מרתק כל הזמן. הוצאתו המחודשת בעברית של "סולאריס", בתרגומו של אהרן האופטמן ובעריכת שמעון אדף ואורנית כהן-ברק, 22 שנה אחרי שראה אור במסגרת "מועדון קוראי מעריב", היא - בלי שמץ של גוזמה - מהאירועים הספרותיים החשובים של השנה.

האירוע הספרותי הזה מתרחש בד בבד עם אירוע טרגי ממשי, שקשור ליחס שבין האדם לחלל: התרסקות המעבורת "קולומביה", אשר מעבר לאובדן חיי אדם שהיה כרוך בה, קטעה את המשך שיגורן של חלליות מאוישות בזמן הקרוב. סטניסלב לם, אגב, פירסם חוות דעת אחרי 11 בספטמבר וציין בה כי "הפיגוע הוא שיעור נורא המראה לנו עד כמה מסוכן להתנתק מכדור ולחלום על לוויינים ולייזרים חלליים להגנה מפני טילים, כאשר סכנת מוות אורבת בקומה נמוכה הרבה יותר". אפשר לומר, שב-2003 - עם הטרור המאיים על העולם והכישלון הנורא של שליחותה של "קולומביה", הקריאה ב"סולאריס" מקבלת משמעויות נוספות, שלא היו קיימות ב-1961. כשהספר יצא לאור לראשונה, אפילו ניל ארמסטרונג עוד לא הלך על הירח.

הייתי תלמיד תיכון, ב-1981, כשקראתי את "סולאריס" לראשונה. אני זוכר היטב את תחושת הכישוף שהשרה עלי הספר, את הברק האינטלקטואלי והעוצמה הרגשית שנשזרו בידי רב-אמן פולני, בעלילה שמתרחשת הרחק מגבולות כדור הארץ, אבל יותר מכל היא עוסקת בכוחות הנסתרים הפועלים בתוכנו אנו. יומיים אחרי שסיימתי את קריאתו בפעם הראשונה, התחלתי לקרוא אותו שוב. זה קרה לי פעמים ספורות בחיי. השבוע קראתי אותו בשלישית; גם אחרי 22 שנה הוא היפנט אותי, ושבתי וגיליתי בו רבדים שלא מצאתי בגיל הנעורים.

סולאריס הוא כוכב לכת שחג סביב צמד שמשות, האחת אדומה והאחרת כחולה, הרחק בחלל, מחוץ למערכת השמש. תופעות שהתגלו על פני הכוכב מערערות לחלוטין את הידע האנושי שנרכש עד כה במדעי הפיסיקה, הביולוגיה והפסיכולוגיה. מעל "סולאריס" מרחפת תחנת חלל שבה חיים שלושה מדענים, המנסים לפענח את סודותיו של הכוכב שהוא אוקיינוס:

כוכב לכת שכל כולו מים, אבל הוא גם יצור אורגני, שמגיב לגירויים, כעין מוח ענק. והנה משהו מוזר קורה בחללית שבה חיים החוקרים. דמויות מופיעות ונעלמות, מישהו משתגע, אחר מתאבד. קריס קלווין, פסיכולוג, מדען ואסטרונאוט, נשלח מכדור הארץ כדי לבדוק מה קורה בתחנת החלל. האם הדמויות שנראות בה מדי פעם הן אמיתיות? האם הן פרי דמיונם של החוקרים, שיצאו מדעתם מסיבה כלשהי? האם "סולאריס", אותה מהות חמקמקה ומוזרה של כוכב, מנסה לתקשר עם בני האדם? האם הכל הוא חלק מניסוי או הלצה גרוטסקית? מי, בכלל, חוקר את מי - שלושת המדענים את "סולאריס", או הכוכב בעל התבונה הגבוהה את שלושת היצורים האנושיים שבחללית המרחפת מעליו? כל אלה נפרשים על פני 230 העמודים המופלאים של הספר.

החוקר אברהם יוסף מאוניברסיטת בר אילן כתב מחקר בן 200 עמודים על יצירתו של לם, וגם פירסם מסה שעוסקת ב"סולאריס" בכתב העת לענייני מדע בבריטניה ("Foundation", מס' 46, סתיו 1989). בין היתר נבחנת שם התקשורת בין שתי התרבויות: זו של כדור הארץ לעומת זו של סולאריס. יוסף רואה ביצירה זו של לם מעין משל בעל ממדים טרגיים.

וכך הוא כותב: "סולאריס הוא כוכב לכת החג מסביב לשתי שמשות ומכוסה באוקיינוס קולואידי הפועל כמוח ענק. האנושות אינה מצליחה ליצור קשר עם מוח זה; ואולי אין לשתי תרבויות אלה מה לומר זו לזו. האוקיינוס ממשיך לפעול כרגיל, כלומר הוא יוצר מעצמו עולמות ומשמיד אותם. אין הוא מתעלם מנוכחות האדם בסמוך לו: לעתים הוא בונה מעצמו קריקטורות של חפצים אנושיים, לעתים הוא בולע לתוכו חוקרים יחידים או צוותים שלמים; אך בכל אלה אין אפילו תחילתו של מגע". הרי לכם עוד נקודת מבט על יצירת המופת "סולאריס": התקשורת (שאינה קיימת) בין בני האדם שעל החללית לכוכב שאותו הם חוקרים ואפילו חוסר התקשורת בין אדם לעצמו, שנפשו מסוכסכת, דעתו מתבלעת, מתעתעת בו, עד שאינו יכול להבחין בין מציאות לדמיון.

סטניסלב לם בן ה-82 נולד בשנת 1921 למשפחה יהודית בעיר לבוב והיה סטודנט לרפואה בזמן שהגרמנים כבשו את ארצו. הוא התחבא ונדד ממקום למקום בשנות המלחמה, ושרד בזכות תעודות מזויפות שהצליח להשיג. מיד לאחר שחרור פולין מידי הנאצים השתקע בקראקוב, שם סיים את לימודיו באוניברסיטה. את סיפורו הראשון פירסם ב-1946. מאז כתב ופירסם ספרים רבים (שמונה מהם תורגמו לעברית), שהחשובים בהם הם "עדן", "יומני כוכבים", "הקיבריאדה" - מעשייה גרוטסקית על יחסי הגומלין שבין רובוטים ובני אדם - וכמובן "סולאריס", שמאז פרסומו בפולנית ב-1961 תורגם לארבעים שפות ונמכר במיליוני עותקים. גם אתרים רבים באינטרנט מוקדשים ליצירה בהם http://www.k26.com/solaris שבעיקר בזכותה נחשב מחברה לסופר-כוכב עליון. ב-1987 הודיע לם בשידור חי שהוא פורש מכתיבה, ו-15 השנים האחרונות חי הרחק מהתקשורת והממסד הספרותי ופירסם מעט מאוד - כמה ביקורות ספרותיות, מאמרים וסיפורים קצרים.

אף על פי שהוא מקוטלג כסופר מדע בדיוני, לם שונא את ההגדרה ועוין את הז'אנר כולו (הוא הצליח להסתכסך גם עם סופרים כמו חוזה לואיס פארמר, שמעריץ את כתיבתו ועם אגודות מדע בדיוני באמריקה ובצרפת). במאמרים חריפים שכתב ובראיונות תוקפניים שנתן במשך השנים, לם הפגין תיעוב קיצוני כלפי ה"סיינס פיקשן" המערבי וכלפי רוב רובם של יוצרי המד"ב בעולם, כולל הרוסים. לדעתו, מדובר בספרות נחותה, ממוסחרת וחסרת ערך. הזלזול התהומי שלו גרם שהתאחדות סופרי המד"ב האמריקאית (SFWA) הוקיעה אותו רשמית.

ואולם לם לא התרגש, וממשיך לטעון עד היום שהמדע הבדיוני הוא פשוט עוד אגף של הספרות הפופולרית, חסרת המשמעות, שנועדה להיות עוד מוצר צריכה שנמדד לפי מספר העותקים שנמכרו ממנו. "רוב סופרי המד"ב במאה השנים האחרונות", אמר לם, "הם כותבים בינוניים, חד-ממדיים, שמייצרים זבל". הוא מוציא מכלל זה חלק מיצירת אסימוב, שאותו העריך מאוד, ה"ג' ולס, האהוב עליו, והסופר היחיד שהוא מעריץ ממש ושאף השפיע על כתיבתו: פיליפ ק' דיק ("יוביק", "בלייד ראנר").

ואכן, מסובך לנסות ולהגדיר את לם, מפני שכתיבתו נעה בין ז'אנרים וסגנונות - מעין תמהיל לא ייאמן של סאטירה חברתית, פנטסיה, אלמנטים מיתולוגיים, סיפורי מסע והרפתקאות, מעשיות עממיות, משלים, מותחנים, ועוד. "טייס החלל פירקס", למשל (ראה אור בהוצאת שוקן, 1982, בתרגומו של אורי אורלב), נחשב בפולין כספר ילדים, בעוד ש"סיירת החלל ניצחון" (שוקן, 1981) הוא מדע בדיוני הארד-קור.

לם הוא הסופר השואל, אמן חוקר של האנושיות. יצירותיו עוסקות בקביעות בתהייה על אודות הקיום, הדת והאלוהות, המוסר, החברות, הנפש, המשטר והפוליטיקה והאמנות. הבדידות הנוראה בסיפור על הרובוט שננטש בספינת חלל הרוסה ב"טייס החלל פירקס" שוררת גם ב"סולאריס".

הסבל והמצוקה האנושית קיימים בספרים בין שגיבוריהם הם רובוטים, כוכב-אוקיינוס או חייזרים; וזה מפני שבשביל לם הטכנולוגיה והעתידנות הן רק כלים לבחינת עניינים אנושיים: אהבה, תשוקה, זיכרון. החלל החיצון, החללית - כל אלה אינם אלא רקע להתרחשויות המעניינות יותר, אלה שבנפש הגיבורים.

לם סולד מטכנולוגיה מתקדמת גם בחייו הפרטיים. לטענתו, כל המצאה חדשנית מתעוותת בידי הציבור שמתחיל להשתמש בה. "אנשים תמיד ימצאו דרכים לעוות את הקדמה לצורכיהם", אמר לם באחד הראיונות האחרונים שנתן, "האינטרנט, למשל, הוא רשת שנועדה במקור להחלפת מידע מדעי. בפועל היא הפכה לכלי בשירות הטרור, הפורנוגרפיה ושאר רעות חולות שהאנושות כל כך אוהבת".

"סולאריס" הוסרט פעמיים בהפרש של שלושים שנה, ברוסיה ובארה"ב. ב-1972 בידי אנדריי טארקובסקי, הבמאי הרוסי הגאון, שיצר סרטי מד"ב מבריקים כמו "סטאלקר" (לפי "פיקניק בצד הדרך" של סטרוגצקי) ו"הקורבן". בפעם השנייה בוים "סולאריס" ב-2002 בידי סטיוון סודרברג ("סקס, שקרים ווידאוטייפ"), בכיכובו של ג'ורג' קלוני. המעריצים המושבעים של הספר זעמו על הקדימונים, שתיארו את "סולאריס" כ"סיפור אהבה בחלל החיצון", שזה בערך כמו להגדיר את "החטא ועונשו" כ"ספר מתח על סטודנט שרוצח זקנה ברוסיה של המאה ה-19". מצד שני, האהבה הבלתי אפשרית אכן משמשת עוגן חשוב ב"סולאריס". האהבה הכואבת להאריי (ולא נגלה פרטים נוספים, כדי לא לפגום בחוויית הקריאה של מי שטרם קרא) היא רובד מהותי, מעורר שאלות ונוגע ללב מאוד. מדובר בספר הרגשני ביותר של לם, שמצליח להיות גם מרגש מאוד, מסוג היצירות שמותירות את רישומן עשרות שנים אחרי שקראת את העמוד האחרון וסגרת את הספר.

והערה לסיום: אהרן האופטמן אמנם תירגם מהמקור הפולני, אך כשביקש להיעזר בתרגום האנגלי הזדעזע לגלות, כדבריו, "תרגום רשלני להחריד". במקרים רבים הושמטו משפטים או פסקאות שלמות (שהיו אכן קשות לתרגום). מתברר שהספר תורגם לאנגלית לא מהמקור הפולני אלא מגרסה צרפתית, שגם היא היתה קצוצה ורחוקה משלמות. לדבריו, פרופסור ירז'י ירז'בסקי, חוקר פולני ידוע של יצירותיו של לם, שלפניו הוצגו שינויי הנוסחים, אישר שהתרגום העברי הוא הקרוב ביותר למקור. כך שבמקרה של "סולאריס", אם אינך שולט בפולנית, כדאי, כנראה, לקרוא דווקא את הגרסה העברית.

Solaris \ Stanislaw Lem



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו