בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אלוף הפיקוד סבור שנקט צעדים מרחיקי לכת

תגובות

כמעט חצי שנה לאחר מותו של אל"מ דרור ויינברג, בקרב ב"ציר המתפללים" בחברון, ממשיכה סדרה של זעזועי-משנה לרדוף את הגזרה שעליה פיקד. בשבוע שבו ערכה משפחת ויינברג את טקס הברית לבנו הצעיר, נעצרו שוטרי מג"ב בחשד להריגת פלשתינאי ובהתעללות בתושבים כנקמה על מות חבריהם.

כעת סופגת שורה של קצינים בכירים הערות משמעתיות בפרשת המאחז בפני-חבר, שבו נהרגו שני מאבטחים ישראלים מאש צה"ל. אל"מ חגי מרדכי, שקטע שנת לימודים בארה"ב כדי להחליף את ויינברג, הוא האחרון לשלם את "מס חברון", העיר שרק קצינים מעטים יצאו מהפיקוד עליה בשלום. ההסתבכות במאחז תעלה למרדכי בביטול מינויו למח"ט הצנחנים.

במשך קרוב לשבועיים התחבט אלוף פיקוד המרכז, משה קפלינסקי, כיצד לנהוג בפרשה. ממצאי התחקירים כבר היו מונחים לפניו, אבל האלוף עדיין חיפש דרך לעשות צדק עם משפחות ההרוגים, בלי להשתלח יתר על המידה במח"ט. הסיבה העיקרית לתקלה היתה גלויה כבר שעות אחדות לאחר התקרית - והיא אכן מונחת בחצרו של מרדכי: החטיבה ידעה על קיום המאחז בשטח שבו פעלו לוחמי "מגלן", אך לא עידכנה אותם. אבל בצה"ל נמנעים מלהדיח מח"טים בעת הלחימה הנוכחית.

מה גם שמדובר במרדכי, איש הגון ואמיץ (מעטים היו מסכימים, לאחר שהתבשרו כי ניטלה מהם משאת נפשם, להתייצב לפני כתבים ולתדרך על תחקיר שמבליט את שגיאותיהם).

קפלינסקי לא רק מחבב את מרדכי, אלא חש חוב כלפיו. הזהירות בכבוד המח"ט לא נבעה רק, כטענת הלשונות הרעות, מהיותו מוגן ומקושר (כראש לשכתו של מופז, בימיו כרמטכ"ל), כי אם מעברו: מג"ד צנחנים שנפצע קשה בלבנון וחזר לפקד שם על יחידת "אגוז" בשנתיים שקדמו לנסיגה; שדחה קידום בדרגה כדי לשמש כרל"ש של מופז ואחר כך נענה לקריאה לחזור ולהחליף את ויינברג.

מצד שני, צעד קשה היה מחויב המציאות, משום שהתקרית חשפה את צה"ל במירעו, כצבא לא מתוחכם ולא מתוכנן, שמעדיף לירות קודם ולשאול שאלות אחר כך. זו גם לא היתה התקלה היחידה בגזרת חברון, שנכנסה לסחרור רע אחרי מות ויינברג, באירועים כמו הריגת שלושת חיילי גדוד "לביא" ליד יטא (דווקא כשנדמה היה שמרדכי בולם את המגמה, בסדרת מעצרים מוצלחת, באה התקרית במאחז). אלוף הפיקוד, אדם שיודע דבר או שניים על יחסי אנוש ופוליטיקה פנים-ארגונית, בחר בדרך ביניים: מרדכי ימשיך בתפקידו בחברון, אבל ייאלץ לוותר על חטיבת הצנחנים.

הסיפור של תא"ל עמוס בן-אברהם, מפקד האוגדה, מסובך עוד יותר. בן-אברהם, שיחסיו עם קפלינסקי טעונים, חולק על ההערה המשמעתית שקיבל. היא נובעת מהערת אגב שלו לקציניו, כי יש לברר שהחמושים שנראו בשטח אינם ישראלים. קפלינסקי סבור שבן-אברהם היה צריך לוודא שאזהרתו טופלה; בן-אברהם אינו מבין מדוע נענש על כך שהיה היחיד בשרשרת הפיקוד שגילה ערנות לסכנה. נראה שאילו שתק (ובכך מודה גם האלוף), כלל לא היה מסתבך.

אבל שורת העניינים האישיים מסיטה את הדיון מהתקלות שנתגלו. המאחזים, ייאמר שוב, הם נקודת תורפה שצה"ל משלם עליה מחיר כבד: בהקצאת אבטחה, בתקלות בנוסח פני-חבר וכמובן באבידות. מסקנות התחקיר צריכות להוביל לטיפול אמיתי בבעיה. חמורה לא פחות התופעה של מעבר מהיר ו"חלק" מדי ממבצעי מעצר ל"סיכול ממוקד": מה שקרה לשני הישראלים החמושים אירע לפלשתינאים רבים, בלתי חמושים. קשה להשתכנע שהתחקיר יחסוך גורל דומה מאזרחים פלשתינאים.

אלוף הפיקוד סבור שנקט צעדים מרחיקי לכת; ספק אם כך יחשבו המשפחות השכולות. היום יוצגו התחקירים לאחת מהן (השנייה, ימנית קיצונית בדעותיה, מסרבת לפגוש את קציני צה"ל). בהצגת הממצאים לתקשורת הפגין שלשום צה"ל פתיחות וגילוי לב, אבל גם הגישה הזאת אינה מצליחה לטשטש את הביקורת הציבורית על הנטייה לסגור את החקירות בבית פנימה.

זה כחודשיים דן המטכ"ל ביוזמה מעניינת של פורום המג"דים במילואים, להקים גוף חוקר בראשות אלוף, שיתמחה בחקירת תאונות ותקלות. באחרונה מצטברים סימנים מדאיגים על כוונת הבירוקרטיה הצבאית לקבור גם את ההצעה הזאת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו