שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מאת צחר רותם
מאת צחר רותם

החום המעיק לא מנע מהסטודנטים של אוניברסיטת בן גוריון לבוא באלפיהם לחגיגה הגדולה ליד הבריכה של הקמפוס לפני כחודשיים. פסטיבלים והפקות גדולות הרי נחשבים מצרך נדיר בנגב וכמוהם הופעה של שלום חנוך תחת כיפת השמים. רגע לפני המופע הגדול של הערב, ועמו סיומן של החגיגות, עלה המנחה לבמה ובידו רשימת תודות. הוא ביקש להודות לאגודת הסטודנטים של בן גוריון וקילקל לקהל את המצב רוח. אלפים שיגרו לעברו קריאות בוז רמות, והמנחה ירד מהבמה בבושת פנים. כמה דקות אחר כך ניתך גשם מדברי מפתיע, ושלום חנוך השכיח את צרות הקמפוס הדרומי.

סיפורה של אגודת הסטודנטים של בן גוריון סבוך ומורכב. חלק מפרטיו מצויים עדיין בבדיקה. השורה התחתונה פשוטה ועגומה: מאז נובמבר 2001 לא התקיימו בקמפוס התוסס של הנגב בחירות למועצת אגודת הסטודנטים. מאז עזבה ח"כ גילה גמליאל את תפקיד יושבת ראש האגודה, לפני שנה בדיוק, עובר תפקיד היו"ר בירושה למקורביה, ללא שניתנת לאלפי הסטודנטים הזכות לבחור את נציגיהם. תחילה מונה לתפקיד בהליך שנוי במחלוקת שגיב אסולין, שהיה יד ימינה של גמליאל. באפריל, בסיוע עסקנית הליכוד השאפתנית, נבחר אסולין לתפקיד יו"ר התאחדות הסטודנטים הארצית. החליף אותו באגודה בבן גוריון אלון נבו, עוד אחד ממקורביה של גמליאל. לנוכח השפל ביחסים בין הסטודנטים לבין אגודת הסטודנטים, נבו היה גם היחיד שהציג מועמדות לתפקיד. ללא מעורבות חיצונית, נראה כי גם בשנה הבאה ימשיך להחזיק בתפקיד.

במבט היסטורי יירשם נשיא האוניברסיטה, הפרופ' אבישי ברוורמן, כדמות עתירת זכויות בקידום הנגב ותושביו. כישוריו, קשרים ובעיקר מעשיו מדברים בעד עצמם כבר כיום: מאז שבא ברוורמן לבאר שבע והתמנה לנשיא בן גוריון, הצליח לשנות את פניה ללא הכר. בתום 13 שנים בתפקיד, היה הקמפוס שנחשב בעבר צר ממדים וכושל לאחד המובילים בישראל. מספר הסטודנטים הלומדים בו שובר שיאים מדי שנה ונחשב לאחד המבוקשים במדינה.

אלא שכבר תקופה ארוכה, אומרים סטודנטים בבן גוריון, הפרופ' ברוורמן מדבר על חזון הנגב, אבל חולם על מקומות אחרים - משרדי הממשלה בירושלים, למשל. שם, הוא מאמין, יוכל להוביל את המהפכה הכלכלית-החברתית האמיתית שהוא מאמין בה שנים. אותם סטודנטים מעריכים, כי בעוד שהפרופ' ברוורמן ממתין לצלצול הטלפון מירושלים, הוא מעדיף שלא ללכלך את ידיו בענייני האגודה המסתאבת.

ברוורמן בחר שלא להתראיין לכתבה, אך דובר האוניברסיטה דחה את הטענות אחת לאחת. "אגודת הסטודנטים היא תאגיד עצמאי וולונטרי והנהלת האוניברסיטה מנועה מלהתערב התערבות כלשהי בענייניה הפנימיים של האגודה ובהליכים המוסדרים בתקנונה. אין להנהלת האוניברסיטה גם סמכות כלשהי להתערב בפעילות של מוסדות האגודה", מסר הדובר, אמיר רוזנבליט. "עם זאת", הוסיף, "האוניברסיטה רואה בדאגה את חילוקי הדעות וההתפתחויות האחרונות באגודה".

אגודת הסטודנטים של בן גוריון מתנהלת באמצעות עמותה רשומה, ולפיכך טוענים בהנהלה כי אין ביכולתם להתערב בנעשה בה. ההתפחויות האחרונות שאליהן מתייחס הדובר כוללות הקמתה של עמותה חדשה, הדורשת כי האוניברסיטה תכיר בה כאגודת הסטודנטים הרשמית של בן גוריון, במקום הנוכחית. מקימי העמותה - ששמה "האגודה החדשה למען הסטודנטים של בן גוריון" - מציינים כי כל שעל ההנהלה לעשות הוא להכיר באגודה החדשה, לקיים מיידית בחירות חדשות ולצאת אל דרך חדשה. לדברי חברי העמותה, ובראשם יו"ר האגודה החדשה, אסף אפרים, הפרופ' ברוורמן תמך בפגישה שקיימו עמו בצעדם. דובר האוניברסיטה הכחיש את הדברים והותיר את עמדת ההנהלה מעורפלת. "לפי שעה לא ברור כמה חברים יש בה ואיזה ציבור היא מייצגת", מסר.

גרעין ההתנגדות לאגודת הסטודנטים הנוכחית של בן גוריון נוצר עוד בימים שבהם שימשה ח"כ גמליאל יושבת ראש. היא כיהנה בתפקיד שלוש קדנציות: ב-1998, ב-2001 וב-2002. עם בחירתה לרשימת הליכוד לכנסת היא התפטרה. כהונת גמליאל בראש האגודה התאפיינה בסערות וגילויי מחאה לא אופייניים של חלק מהסטודנטים - מחאה שהלכה וגברה עם השנים. רבים מהם רואים בה אחראית ישירה למשבר הניהולי של האגודה. ביחידת ההונאה של המשטרה אף נחקרים חשדות לאי סדרים כספיים בתקופתה. באוגוסט אשתקד, כחודש לפני שהתפטרה מהתפקיד, העבירה חברת הכנסת הצעירה סעיף תמוה בתקנון האגודה. על פי התקנון המקורי, כנהוג בדמוקרטיה, תחילה התקיימו בחירות למועצה (המקבילה של הכנסת, לשם המחשה), ולאחר מכן בחרו חבריה את היושב ראש (המקביל של ראש הממשלה).

על פי השינוי שהובילה גמליאל, הסדר התהפך: המועצה היוצאת היא שבוחרת את היושב ראש הנכנס. המשמעות המעשית: אלפי סטודנטים של השנה הראשונה בעצם אינם משפיעים על בחירת היושב ראש שלהם, שכן המועצה שבחרו תבחר רק את יושב ראש השנה הבאה. המשמעות הפוליטית: כל יושב ראש יוצא יוכל לדאוג לפני עזיבתו למנות את מחליפו בתפקיד. כך התאפשר המשך שלטון שושלת גמליאל בקמפוס.

עינת הלוי-לוין, בת 24, סטודנטית לתואר ראשון ללימודי מדינת ישראל, היא אחת הפעילות הנמרצות לכינונה של אגודת סטודנטים חדשה. היא היתה בעבר חברת מועצה, אך הודחה - לטענתה מאחר שהיתה אופוזיציה לוחמנית מדי. יחד עם עשרות סטודנטים אחרים היתה הלוי-לוין שותפה לשורת צעדים חריפים נגד האגודה והעומדים בראשה: הפגנות רעשניות, מניעת קיום ישיבות של מועצת האגודה תוך כדי עימותים עם מאבטחי הקמפוס והתבצרות בלשכת הנשיא ברוורמן.

"מה שקורה אצלנו הוא בדיחה לדמוקרטיה. לדוגמה, צריכים להיות 31 חברי מועצה, אבל יש להם רק כ-20. מכיוון שלא היו בחירות למועצה תקופה ארוכה, פשוט נגמר המלאי של החברים. ברוורמן מסתובב כבר שנים ומדבר על מדינה בריאה יותר ולא מטפל בחצר האחורית שלו", היא אומרת.

"אנחנו בדיוק מה שברוורמן מדבר עליו", מוסיף אורן שמעונוביץ', סטודנט תואר ראשון לפוליטיקה וממשל, בן 26, אף הוא מראשי המאבק. "אנחנו מעורבים, אנחנו מפגינים ומשלמים מכספנו את ההליכים המשפטיים. אנחנו מסכנים את התואר שלנו למען המאבק הזה. לא יכול להיות שתהיה כאן אגודה שאף אחד לא סופר אותה, והיא שתחליט איך לנהל את הכספים שלנו". אמיר פלד, סטודנט תואר שני בהיסטוריה, בן 28, קובע: "יש כאן פחדנות של האוניברסיטה. אם אני יושב מול ברוורמן והוא מבטיח לי אישית לתמוך בעמותה החדשה, אבל אחר כך לא מקיים - זה די מאכזב". דובר האוניברסיטה דחה בתוקף את טענת השלושה ולפיה הבטיח להם ברוורמן לשים קץ למחול השדים סביב אגודת הסטודנטים על ידי תמיכה באגודה החדשה.

למתנגדי האגודה מגוון רחב של האשמות חמורות בענייני מינהל לא תקין של ראשיה. הם מביאים כדוגמה את אופן העסקתה של מיטל אדלר, סטודנטית לכלכלה, בתפקיד באגודה. אדלר, פעילה נאמנה של ח"כ גמליאל בפריימריס בליכוד, שימשה תחילה יו"ר ועדת הביקורת. לאחר מכן החליט היו"ר אלון נבו למנותה כאחראית על הגוף הכלכלי של האגודה. בשלב הזה היה הגוף הכלכלי בהליכי פירוק, אך אדלר זכתה לתנאים חריגים לכאורה. מהעתק החוזה שלה שהגיע ל"הארץ" עולה כי שונו בו בכתב יד סעיפים שונים לטובתה: נמחק הסעיף הדורש ממנה להפיק דו"ח על שעות עבודתה וכן להעביר כרטיס, נמחקה ההגבלה על היקף התשלום בעבור נסיעותיה וכן הורדו הסעיפים המאפשרים לאגודה להפסיק את ההתקשרות. באחרונה סיימה אדלר את תפקידה, ככל הנראה ביוזמתה. מאגודת הסטודנטים נמסר כי סוגיית החוזה של אדלר הועברה לטיפול ועדת הביקורת.

במאי 2003 ביקש נבו מהמועצה בקשה חריגה: לפתוח חשבון בנק חדש לאגודה. לסטודנטים שלא הבינו את פשר הבקשה, הבהיר נבו כי מסמכי החשבון הישן נעלמו, ולכן קיים צורך בפתיחת חשבון חלופי. מלבד החשדות שהעלה הדבר אצל חלק מהסטודנטים, הדבר מלמד, לדעתם, על קו המחשבה ודרכי הניהול של נבו וחבריו. פנייה בשתי הסוגיות האלה ואחרות הוגשה לפני כמה חודשים לרשם העמותות. לדברי שלושת הסטודנטים, ידוע להם על המלצה לחקור את הנעשה בעמותה. ברשם העמותות אישרו כי התלונות נגד עמותת הסטודנטים בבדיקה - אך סירבו לפרט.

מתברר כי הנהלת האוניברסיטה נמנעת מלהתערב במשבר סביב אגודת הסטודנטים, אך לא בעניינים אחרים הקשורים אליה. ערן בר-לב, עד לאחרונה יו"ר דירקטוריון חברת "שעל" - חברת כוח אדם בבעלות האגודה - נזכר באינספור מקרים שבהם האוניברסיטה לא היססה להתערב. כך, לדוגמה, בעבר מונה דיקן הסטודנטים, יעקב אפק, לשמש דירקטור בחברה הבת של הסטודנטים. דובר האוניברסיטה מסר, כי הדיקן מונה לדירקטור כנציג ציבור ועזב את התפקיד כעבור זמן קצר מיוזמתו. "אם ההנהלה רוצה באמת, היא יכולה להתערב", סבור בר-לב, "עובדה שכל הנכסים של האגודה באים מהאוניברסיטה. היא אפילו סייעה בעבר לתשלום חובות של המנזות, שנקלעו לקשיים, ובעניינים אחרים".

האם יפעל הפרופ' ברוורמן לשים קץ לפרשיות המביכות סביב אגודת הסטודנטים שלו? הסטודנטים מקווים כי לבסוף ישתכנע, ואם לא - הם מבטיחים פתיחת שנת לימודים סוערת ומציינים את אוניברסיטת תל אביב כמשל. ב-1983, לאחר שנחשדו ראשי אגודתהסטודנטים בפלילים בגין העלמת כספים ואף הועמדו לדין, החליטה ההנהלה להקפיא את פעילות האגודה. כעבור כשנה הוקמה "אגודת הסטודנטים החדשה של אוניברסיטת תל אביב" כעמותה רשומה חדשה וזכתה להכרת הנהלת המוסד. אף אחד מראשי האגודה של בן גוריון לא נחשד בפלילים, אולם הלוי-לוין וחבריה סבורים, כי במצב שנוצר אין מנוס מהכרה של האוניברסיטה באגודת הסטודנטים החדשה שלהם.

מהצד של ההנהלה זה נראה קצת אחרת. "האוניברסיטה מבוהלת, היא לא רוצה מגע עם הסיפור הזה", סיכם השבוע אחד המרצים בקמפוס של הנגב.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ