שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
עמוס הראל
עמוס הראל
עמוס הראל
עמוס הראל

נ' וע', שני קצינים בשירות קבע, התבשרו באחרונה על מינוים לתפקידי מפתח. השניים יזכו בפיקוד על שתי יחידות מיוחדות, מהיוקרתיות בצה"ל. מלבד ניסיון עשיר במבצעים מסובכים, חלקם מעבר לקווי האויב, חולקים נ' וע' עוד חוויה שבוודאי הותירה בהם את רישומה. בתחילת שנות ה-90 היו שניהם מעורבים בתאונות (האחת במבצע והשנייה באימון) שבהן נהרגו שלושה בני אדם. האחד עבר משפט ארוך ומייגע שבמהלכו עוכב קידומו, אך הורשע לבסוף בעבירה קלה; חברו נחקר, אך לא הועמד לדין (בכירים ממנו נשפטו והורשעו). בשני המקרים, חרף מסלול הייסורים הלא פשוט שהעבירה אותם, ידעה המערכת הצבאית לשמור את הקצינים בשורותיה.

צה"ל עבר מרחק רב מאז גל משפטי הקצינים הבכירים בעשור הקודם. אז, במשך כארבע שנים, ניהלה התביעה הצבאית סדרת משפטים בעלי פרופיל תקשורתי גבוה. קצינים בולטים ביחידות כמו דובדבן, סיירת מטכ"ל וחטיבת גולני, הועמדו לדין על שלל פרשיות: צאלים ב', רולטת הרשת ועוד (ראו טבלה). בין הנאשמים היו אלופי-משנה וסגני אלופים.

בשיאה, יצרה התקופה ההיא שתי תופעות חמורות. הראשונה - אובדן האמון הציבורי בתפקודם התקין של המפקדים; והשנייה - מתיחות עזה בין קציני השדה לפרקליטים במדים, עד כדי טענת מפקדים שלא יוכלו "לזוז בלי עורך דין צמוד". בפעילות המבצעית באותה תקופה, בעיקר בדרום לבנון, התבטא חשש הקצינים מהסתבכות משפטית בזהירות יתרה. לא פעם, מעידים קצינים ששירתו בלבנון, הם נמנעו מנטילת סיכונים ואף מביצוע פעולות נחוצות, כדי שלא למצוא עצמם בעת תקלה מול חוקרי מצ"ח ואנשי הפרקליטות.

מאז השתנו בצה"ל כמה דברים. בחמש השנים האחרונות לא הועמד לדין אפילו קצין בכיר אחד על מעורבות בתאונות. מספר התאונות ירד משמעותית ובמקרים בודדים שבהם החליטה הפרקליטות לנהל משפטים, היו הנאשמים קצינים זוטרים יחסית - מפקדי פלוגות ומחלקות.

לעומת זאת, ננקטו בכמה מקרים צעדים פיקודיים קשים נגד המפקדים האחראים. כך הדיח הרמטכ"ל הקודם, שאול מופז, את מפקד בסיס האימונים של פיקוד מרכז לאחר שחייל נהרג בהתהפכות ג'יפ. יורשו, רב-אלוף משה יעלון, הדיח את מפקד מתקן "אדם" לאחר שחייל התייבש למוות בריצת אימון.

אבל את שורשי השינוי יש לחפש אצל קודמם בתפקיד, אמנון ליפקין-שחק. שחק, שקיבל את הפיקוד על צה"ל כשגל המשפטים היה בעיצומו, הרבה להפגין הסתייגות מ"רדיפת" הקצינים ודאג לתת לנאשמים גיבוי מיידי: מיד לאחר שהורשעו זכו הקצינים במינויים יוקרתיים.

קצין בכיר, מנאשמי אותה תקופה, אומר ששחק עצר את הסחף. "הוא שינה את הגישה. שחק הבין את הסכנה הטמונה בתופעה, והתמיכה הגלויה שהעניק למפקדים שינתה את יחס המערכת כולה כלפינו. ההליך המשפטי חשף אותנו לפנים המכוערות של הצבא, אבל שחק החזיר את ההיגיון: גם מול ביקורת ציבורית צריך לשמור על ערכי יסוד ולגבות את מי שנשלח למשימה ולא פשע, אלא לכל היותר התרשל". הוא מתרשם שעם השנים למד צה"ל את הלקח והצליח להיפטר מרוב תופעות הלוואי שחולל ריבוי ההעמדות לדין.

בכיר בפרקליטות הצבאית דוחה את ההשערה שצה"ל מעדיף כיום להימנע ממשפטים נגד קצינים בכירים. "ההסבר הוא שיש היום הרבה פחות תאונות", הוא מציין. "הפרקליטות לא שינתה את מדיניותה. מקרים שמתאימים לבית דין יגיעו אליו, אבל כרגע אין כמעט מקרים כאלה, לפחות לגבי קצינים בכירים". אותו גורם הזכיר, כי טיפול הפרקליטות ב-3 תאונות קשות בשנתיים האחרונות - שני חיילים מ"דובדבן" שהתייבשו למוות והחייל שטבע בירדן ההררי - טרם הסתיים.

פרקליט פיקוד לשעבר: גל המשפטים הפחית התאונות

סא"ל (מיל') נרי ירקוני, פרקליט פיקוד המרכז לשעבר וטייס קרב במילואים, חושב שאין מניעה לקדם קצינים שנשפטו בעבר על אחריות לתאונות. "הפרקליטות אינה צריכה להתערב בשאלת הקידום. על המפקד שצריך להחליט על קידום הקצין להתחשב בעברו, אבל יש לו הרבה יותר כלים להחליט על כך מלפצ"ר (...) דווקא קצינים שנכוו בפרשות כאלה הם מפקדים טובים יותר לדעתי. הגבול בין המותר לאסור יותר נהיר להם". הוא סבור שהצבא הבין שטיפול פיקודי-משמעתי נכון, במקרים הנכונים, מייתר את הטיפול המשפטי. ירקוני מתרשם כי גל המשפטים החדיר לתודעת המפקדים את חובת הזהירות והביא להפחתת התאונות. "עכשיו מרכז הכובד של הפרקליטות צריך לנוע מהכיוון הפלילי לייעוצי. ככל שנסביר יותר למפקדים, מראש, את המותר והאסור בייעוץ משפטי צמוד, נידרש פחות לטיפול משפטי שלאחר מעשה". עם זאת, הוא אומר, אין להגזים בהתייעצות המשפטית. "מפקד ששוקל נכון את צעדיו, לא צריך אפילו להתעניין בסטטוס המשפטי הנגזר מהחלטותיו".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ