שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

פרס נובל לשלום לפעילת זכויות האדם האיראנית שירין עבאדי

ניו יורק טיימס
הסוכנויות
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניו יורק טיימס
הסוכנויות

עורכת הדין האיראנית שירין עבאדי, פעילה למען זכויות אדם ודמוקרטיה, זכתה שלשום בפרס נובל לשלום בזכות פועלה, הכולל קידום זכויות הנשים והילדים באיראן וברחבי העולם. היא האשה המוסלמית הראשונה הזוכה בפרס.

"פרס זה אינו שייך לי בלבד, הוא שייך לכל האנשים הפועלים למען זכויות אדם", אמרה עבאדי בפאריס, שם היא שוהה בביקור. לדבריה, השיחה מאוסלו שבה התבשרה על זכייתה הפתיעה אותה לחלוטין - "ואז הייתי מאוד מאושרת ושמחה".

במסיבת עיתונאים שקיימה מאוחר יותר, ושבה הופיעה ללא רעלה, אמרה עבאדי שלדעתה "אין כל סתירה בין האיסלאם לבין זכויות אדם. לפיכך, גם הדתיים צריכים לברך על הפרס. משמעות הפרס היא שאפשר להיות מוסלמי, ובה בעת ליהנות מזכויות אדם". היא קראה במסיבת העיתונאים לטהראן לשחרר מיד את כל האסירים הפוליטיים.

עבאדי היא המוסלמית השלישית הזוכה בפרס. יאסר ערפאת זכה בו ב-1994, לצד יצחק רבין ושמעון פרס, וב-1978 זכה בפרס נשיא מצרים, אנוואר סאדאת, עם ראש ממשלת ישראל, מנחם בגין.

יו"ר הוועדה שהעניקה את פרס הנובל, אולה דאנבולט, אמר שבהחלטה להעניק את הפרס לעבאדי יש "מסר לעם האיראני, לעולם המוסלמי, לעולם כולו - שערך האדם, המאבק לחירות והמאבק למען זכויות הנשים והילדים צריכים לעמוד במרכז". הוועדה שיבחה את עבאדי על תמיכתה בפרשנות חדשה לחוק האיסלאמי, פרשנות שאינה סותרת זכויות אדם חיוניות כגון דמוקרטיה ושוויון בפני החוק.

עבאדי, בת 56, בוגרת החוג למשפטים באוניברסיטת טהראן, היתה השופטת הראשונה בארצה. כאב בית הדין של בית המשפט העירוני בטהראן לפני ההפיכה האיסלאמית ב-1979, עבאדי לא התערבה בחיים הפוליטיים. ואולם, כשפרצה ההפיכה נרתמה למאבק האיסלאמי, ובדימיונה ראתה איראן המתחרה במדינות המפותחות ביותר בעולם המערבי.

תקוותה להשתתף במאבק נגוזה, כשאנשי הדת שהקימו את הרפובליקה האיסלאמית קבעו שנשים "רגשניות" מדי מכדי להיות שופטות. עקב צו זה הודחה עבאדי מתפקידה ונהפכה לעוזרת משפטית. מאוחר יותר אמרה על החוויה: "זה היה כמו להפוך את נשיא האוניברסיטה לשרת".

אף שנשים רבות בעלות מקצוע עזבו את איראן, עבאדי, אם לשתי בנות, נשארה. היא עבדה כעוזרת משפטית במשך חמש שנים ולאחר מכן הפכה לעורכת דין עצמאית והחלה לכתוב ספרים. כמו כן החלה לייצג כמה מהמתנגדים הפוליטיים הבולטים במדינה. עבאדי כתבה 11 ספרים, בהם ספר על זכויות הילד באיראן וספר העוסק בהיסטוריה של זכויות האדם במדינה זו. הספרים תורגמו לאנגלית.

כעורכת דין המתמודדת עם מערכת שמרנית, עבאדי שרדה משום שאימצה אסטרטגיה כפולה: קידום הטענה שהאיסלאם אינו נוגד דמוקרטיה וזכויות אדם מחד, מבלי לחדול לציית לחוקי הדת והרפובליקה האיסלאמית מאידך. "חאתמי מדבר על שלטון החוק; כולם מדברים על שלטון החוק", אמרה ל"ניו יורק טיימס" במשרדה בטהראן ב-1999. "שלטון החוק ישרור באיראן רק ביום שבו יקבלו הנשים באיראן שוויון בפני החוק".

ביולי 2000 נעצרה עבאדי, יחד עם עורך דין נוסף, מוחסן רחימי, בטענה כי השניים קשורים לקלטת וידיאו שחשפה לכאורה קשר בין בכירים בממשלה לחברי מיליציה אלימה. הם שוחררו לאחר שלושה שבועות, אך נידונו לעונשי מאסר על תנאי והושעו מעריכת דין לחמש שנים. קארול בוגרט, מראשי ארגון זכויות האדם "יומן רייטס ווטש", אמרה כי פעילי הארגון עבדו בשיתוף פעולה הדוק עם עבאדי. "היא סבלה בגלל פעילותה. היא נעצרה וסומנה כיעד על ידי הממשלה האיראנית", אמרה בוגרט. "אנחנו מקווים שפרס הנובל יעניק לה הגנה מסוימת כשתשוב לאיראן".

השמרנים באיראן גינו הענקת הפרס

טהראן (אי-פי). באיראן היו אתמול תגובות מעורבות להחלטה להעניק את פרס נובל לשלום לפעילת זכויות האדם האיראנית שירין עבאדי. בעוד שתומכי הרפורמות שיבחו את ההחלטה כצעד המחזק את הרפורמות הדמוקרטיות, גינו תומכי הקו הנוקשה, הנמצאים בעמדות כוח, את הפרס והגדירו אותו התערבות בענייניה הפנימיים של טהראן.

"הענקת הפרס היא מקור גאווה לאיראן, והיא מחזקת את הרפורמות ואת אלה המבקשים חרויות גדולות יותר", אמר אתמול איש הדת נאסר קואימי, שופט לשעבר התומך ברפורמות. "כחבר פרלמנט שנבחר לתפקידו, אני מודה לוועדה הנורווגית על בחירתה הנכונה. עבאדי אכן ראויה לפרס זה, בזכות מאמציה האמיצים לקידום זכויות האדם", אמר קואימי.

לעומתו אמר חאמיד רזא תאראקי, חבר ב"חברת הקואליציה האיסלאמית", קבוצה של תומכי הקו הנוקשה: "הפרס תומך בתנועות החילוניות ומסייע להתנגדות לערכי ההפיכה האיסלאמית מ-1979. ועדת פרס נובל הנורווגית פעלה בניגוד למטרותיה המקוריות של קידום השלום ונהפכה לכלי פוליטי בידי זרים המבקשים להתערב בענייניה הפנימיים של מדינתנו".

שידורי הרדיו והטלוויזיה הממלכתיים באיראן, הנשלטים על ידי השמרנים, הזכירו רק כבדרך אגב את הפרס, בסוף מהדורות החדשות שלשום. בעיתונים היומיים של תומכי הרפורמה פורסם דבר הענקת הפרס לעבאדי בעמודים הראשונים, אבל העיתונים תומכי הקו הנוקשה התעלמו מכך.

קתולים רבים ממורמרים בשל ההתעלמות מהאפיפיור

הוותיקאן (רויטרס). ההחלטה לא להעניק את פרס נובל לשלום לאפיפיור, יוחנן פאולוס השני, איכזבה בכירים בוותיקאן וקתולים רבים, הסבורים שאיש הדת החולה היה ראוי לפרס וייתכן שלא יזכה לסיכוי נוסף לקבלו. "הסיבה למחלת האפיפיור היא הכאב שגרמו לו המלחמות, ולכן הוא צריך היה לקבל את הפרס", אמרה שלשום אנה, איטלקייה קשישה, לאחר שביקרה בוותיקאן.

התומכים בהענקת הפרס לאפיפיור סברו שהוא היה צריך לקבל את הפרס, משום שבשבוע הבא הוא מציין 25 שנים לכהונתו - שבמהלכה מילא תפקיד חשוב בנפילת הקומוניזם ב-1989 והתנגד למלחמה בעיראק - ולאחרונה נראה כי מצב בריאותו מידרדר במהירות. בכירים בוותיקאן יצאו מגדרם בניסיון להסתיר את אכזבתם. את תגובתם אפשר אפשר היה לסכם במשפט אחד: "הוא ראוי לפרס והיה נחמד לו היה זוכה בו, אבל הוא אינו זקוק לו".

בפולין, מדינת הולדתו של האפיפיור, אמר הנשיא לשעבר לך ולנסה, חתן פרס נובל לשלום ב-1983 על תפקידו כראש תנועת "סולידריות" שנאבקה בשלטון הקומוניסטי, דברים ששיקפו את דעתם של רבים מבני ארצו: "אין לי שום דבר נגד האשה הזו (זוכת הפרס שירין עבאדי), אבל אם יש אדם חי שראוי לקבל את פרס הנובל השנה, הרי זה האב הקדוש".

המשורר הפולני צ'סלב מילוש, חתן פרס נובל לספרות ב-1980, אמר כי האפיפיור ראוי לפרס, אבל הוסיף כי להערכתו הוא לא קיבל אותו כי צעד כזה היה מעניק כבוד רב לכנסייה הקתולית כולה.

כמה פרשנים טענו כי ייתכן שוועדת הפרס התעלמה מהאפיפיור, למרות מאמציו להשכנת שלום, בשל השקפותיו על הפלה, הומוסקסואליות, פיקוח על הילודה ואמצעי מניעה. בתגובה לשאלה בדבר השקפותיו אלו של האפיפיור, אמר אחד מבכירי הוותיקאן: "חשבתי שמדובר בפרס נובל לשלום, לא בפרס על אתיקה בסוגיות מיניות".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ