בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כתב האישום המתוקן נגד דוד אפל

תגובות

לבית משפט השלום בתל אביב הוגש היום כתב האישום המתוקן נגד הקבלן, מקורבו של ראש הממשלה, דודי אפל. כתב האישום המתוקן שהוגש נגד הקבלן מחזק את ההנחה כי החשודים בקבלת השוחד, ובהם ראש הממשלה, היו אקטיוויים בעסקת השוחד, ומשאיר פתח לאישומים נגד שרון, בנו גלעד ושר התמ"ת אהוד אולמרט.

להלן כתב האישום המתוקן:

בבית משפט השלום בתל - אביב - יפו ת.פ. 8116/03 בפני הרכב בראשות כב' השופטת י' אמסטרדם, אב"ד

המאשימה: מדינת ישראל

- נ ג ד -

הנאשמים: 1. דוד בן אברהם אפל יליד 1950, ת.ז. 05008576 מרחוב שניר 2, תל-אביב

2. מגדל הזוהר לבנין בע"מ ח.פ. 511611857 מרחוב ז'בוטינסקי 3א, רמת-גן

3. בנימין בן יעקב תבין יליד 1961, ת.ז. 057330706 ממושב מנוחה, משק 57

כתב אישום מתוקן חלק כללי לכתב האישום 1. במהלך השנים צבר נאשם 1 כוח והשפעה על גורמי ממשל ושלטון ברמה הארצית והמוניציפלית. מעמדו של נאשם 1, כמתואר לעיל, אפשר לו נגישות וקשר ישיר ובלתי אמצעי לפקידי ממשל ושלטון בכל הרמות. 2. לאורך השנים, ולמצער החל משנות התשעים, נוטל נאשם 1 חלק פעיל בעניינים מפלגתיים שונים, לרבות בנושא של מינוי בעלי תפקידים למשרות פוליטיות וציבוריות שונות. נאשם 1 נודע כבעל כוח והשפעה בנושא מינויים למשרות ציבוריות ופוליטיות. 3. לאורך השנים, ולמצער החל משנות התשעים, פועל נאשם 1, בעצמו ובאמצעות חברות בשליטתו, כיזם בתחום המקרקעין באזור המרכז, ובעיקר באזור לוד ובגבעת שמואל, כמפורט בכתב האישום להלן. 4. לשם קידום ענייניו העסקיים של נאשם 1, והחברות שבשליטתו, הייתה חשיבות לתמיכתם: של ראשי הרשויות המקומיות הנזכרות, של פקידים בכירים במינהל מקרקעי ישראל, המנהל את מקרקעי המדינה בפרויקטים של נאשמים 1 ו-2 בלוד ובגבעת שמואל (להלן - המינהל) ושל עובדי ציבור אחרים, שיש או עשויה להיות להם נגיעה לענייניו העסקיים. 5. כפי שיפורט בהרחבה בכתב האישום שלהלן, פעל נאשם 1 להשגת תמיכתם של עובדי הציבור, הנזכרים באישומים שלהלן, בענייניו העסקיים, באחד או יותר מן האמצעים הבאים: (א) באמצעות טובות הנאה כספיות, שהעניק להם במטרה להבטיח את המשך בחירתם כעובדי ציבור, או כתגמול על פעולות הקשורות בענייניו; (ב) בהעמדת מעמדו, כוחו וקשריו לקידום ענייניהם; (ג) בנטיעת ציפיות אצל עובדי הציבור, בין היתר בדרך של הבטחה או יצירת מצג, כי מעמדו של נאשם 1, כוחו וקשריו, יעמדו לרשותם לקידום ענייניהם. 6. נאשמת 2 היא חברה יזמית, אשר הוקמה בשנת 1991. נאשמת 2 עוסקת בפרויקטים בתחום הנדל"ן. 7. במהלך השנים, ולכל המאוחר החל משנת 1997, היה נאשם 1 אחד משני הנהנים בנאשמת 2. עובדה זו הוסתרה על ידי נאשמים 1 - 2. 8. במשך שנים ארוכות התקיימו קשרי קרבה בין נאשם 3 לנאשם 1. במסגרת קשרים אלה, שימש נאשם 3 במהלך השנים כאיש חזית של נאשם 1 בעניינים כספיים, וביצע, בהוראת נאשם 1 ועבורו, פעולות כספיות: באופן אישי, ובאמצעות חברות שבשליטתו. 9. העובדות המתוארות לעיל יכונו להלן לאורך כתב האישום: "החלק הכללי לכתב האישום". 10. החלק הכללי לכתב האישום מהווה חלק בלתי נפרד מן האישומים שלהלן.

אישום ראשון (כנגד נאשם 1 בלבד)

א. חלק כללי החלק הכללי שלהלן רלוונטי לאישומים הראשון והשני: 1. במועדים הרלוונטיים לכתב אישום זה, כיהן אריאל שרון כחבר כנסת, ובנוסף נשא בתפקידים הציבוריים הבאים: (א) מיום 8.7.96 ועד 6.7.99 שימש כשר התשתיות הלאומיות והממונה על מינהל מקרקעי ישראל (להלן - המינהל); (ב) מיום 13.10.98 ועד 6.7.99 שימש גם כשר החוץ; (ג) לאחר הבחירות לכנסת החמש-עשרה, שנערכו ביום 17.5.99, שימש כיו"ר הזמני של מפלגת הליכוד וכראש האופוזיציה; (ד) מיום 2.9.99 שימש כיו"ר הקבוע של הליכוד; עם התפטרותו של ראש הממשלה אהוד ברק, ביום 10.12.00, וההכרזה על בחירות לראש הממשלה, היה מועמד לתפקיד ראש הממשלה; (ה) ביום 7.2.01 נבחר לראש ממשלת ישראל, וביום 7.3.01 הושבע לתפקידו זה; לפיכך, בכל תפקידיו האמורים ובכל המועדים הרלוונטיים, היה אריאל שרון עובד ציבור, כהגדרתו בחוק.

2. במועדים הרלוונטיים לכתב אישום זה, שימשו בתפקידיהם בעלי התפקידים הבאים: (א) אהוד אולמרט (להלן - אולמרט) כיהן כראש עיריית ירושלים ולפיכך שימש כעובד ציבור, כהגדרתו בחוק. (ב) שולה זקן (להלן - זקן) שימשה כיועצת בכירה לראש עיריית ירושלים ומנהלת לשכתו; (ג) עמוס רדיאן (להלן - רדיאן) שימש כיועצו המדיני של ראש עיריית ירושלים, המושאל לעיריית ירושלים על ידי משרד החוץ. (ד) רוחמה אברהם (להלן - אברהם) הועסקה בפרויקט כרכזת חומר.

פרויקט התיירות ביוון 3. בשנת 1998, במסגרת עסקיו, החל נאשם 1 לתכנן הקמת מרכזי תיירות ונופש במספר אתרים בעולם (להלן - הפרויקט). מרכז התיירות והנופש הראשון אותו ביקש נאשם 1 להקים ולהפעיל נועד להיות ממוקם באי היווני פָּטרוקְלו, השוכן בים האגאי, דרומית מזרחית לאתונה (להלן - פרויקט האי). 4. במהלך שנת 1998 החל נאשם 1 במשא ומתן עם בעלי האי על רכישתו. במועד שלא יאוחר מחודש דצמבר 1998, נוצר קשר בין נאשם 1 לבין נורמן שקולניק, ישראלי לשעבר, תושב יוון, שלו קשרים רבים ביוון (להלן - שקולניק). במסגרת פרויקט האי, ניהל שקולניק את המגעים עם בעלי האי על רכישתו, ובאמצעות קשריו עם דמויות מפתח בממשל היווני ניסה לקדם את פרויקט האי, כמפורט להלן. 5. הצלחת פרויקט האי היתה כרוכה, בין היתר, בשינויי חקיקה ביוון, אשר יאפשרו בנייה באי, המסווג כאתר ארכיאולוגי, תוך שינוי ייעוד הקרקע והליכי תכנון ובנייה, מתן זיכיון והקלות במיסוי. שינויי חקיקה והתאמות נוספות דומות נדרשו ביחס לפרויקט גם אילו יוקם במקום אחר ביוון. נאשם 1 סבר כי הידוק קשריו עם אנשי ציבור יוונים, בעלי מעמד והשפעה, יסייע בידיו להשיג מטרה זו, ופעל לשם כך עם שקולניק. במסגרת זו פעל נאשם 1 להזמינם לביקורים בארץ, באיצטלה ממלכתית או רשמית, ולהפגישם עם בעלי תפקידים בכירים בישראל. בדרך זו ביקש נאשם 1 להרשים אותם אנשי ציבור יוונים בקשריו עם בעלי תפקידים בכירים בישראל ועל ידי כך לרכוש את אהדתם לפרויקט האי ולו עצמו, ואת תמיכתם בהליכי החקיקה והרישוי הצפויים בהמשך פרויקט האי. 6. במהלך שנת 1998 נודע לשקולניק כי בין מפלגת העבודה הישראלית לבין מפלגת השלטון היוונית "פאסוק" מתקיימים מגעים באשר לביקור של משלחת מטעם "פאסוק" בישראל, כאורחת מפלגת העבודה. 7. בסוף שנת 1998, מתוך רצון לנצל את הביקור למטרה המפורטת בסעיף 5 לעיל, פעל שקולניק בעצה אחת עם נאשם 1 אצל מפלגת העבודה למימוש הביקור, תוך הצעה לממן חלקים ממנו, ואף פנה למשרד החוץ הישראלי, שבראשו עמד באותה עת אריאל שרון, על מנת שתאושר השתתפותו של שקולניק בפגישות המשלחת, שבראשה נועד לעמוד תת-שר החוץ היווני, יאנוס קראנידיוטיס (להלן - משלחת תת שר החוץ). לבסוף נקבע הביקור ליום 10.1.99. 8. בסמוך לפני הגעת משלחת תת-שר החוץ ארצה, ובמהלך הביקור, ארגנו נאשם 1 ושקולניק את סדר היום של הביקור, כשנאשם 1, במישרין או בעקיפין, אף מימן חלק ניכר ממנו, ופעל אצל מכריו לתיאום ביקור משלחת תת-שר החוץ ברשות הפלשתינאית, לתיאום ביקורה במשכן הכנסת ופגישותיה עם אנשי מפלגת העבודה. 9. בתאריך 11.1.99 פנה נאשם 1 לשרה אלמן, מנהלת לשכת שר החוץ, אריאל שרון, על מנת שתתאפשר כניסתו של שקולניק לפגישות משלחת תת-שר החוץ עם שר החוץ ועם מנכ"ל משרד החוץ, איתן בן צור. אלמן התקשתה, אמנם, להתיר את הדבר, לאור התנגדות גורמים במשרד החוץ לכניסת שקולניק לפגישות בעלות גוון מדיני, ואולם, ביום 12.1.99, בשעת צהריים, עת התקיימו שתי הפגישות האמורות, נכח בהן שקולניק. 10. לפני התאריך 12.1.99 הזמין נאשם 1 את שר החוץ אריאל שרון ואת גלעד בנו (להלן - גלעד) לארוחת ערב שתיערך בביתו ביום 12.1.99, בשעת ערב, לכבוד תת-שר החוץ היווני. כן הזמין אורחים ישראלים נוספים. אריאל שרון וגלעד נענו להזמנה. 11. למחרת, בתאריך 13.1.99, במלון שרתון בתל אביב, הציגו נאשם 1 ואנשיו לראשי משלחת תת-שר החוץ את הפרויקט. 12. באמצע שנת 1999 או בסמוך לכך, במסגרת התכנית המתוארת בסעיף 3 לעיל, טען שקולניק בפני נאשם 1 כי דמיטרי אברמופולוס, ראש עיריית אתונה באותה עת (להלן - ראש עיריית אתונה), הינו דמות מפתח בפוליטיקה היוונית ובעל סיכויים להנהיג את המדינה תוך שנים אחדות. משכך, החליט נאשם 1 לפעול להזמנתו של ראש עיריית אתונה ארצה, לחשוף בפניו את הפרויקט ולנסות לזכות בתמיכתו ובאהדתו. 13. בהמשך, כמפורט להלן באישום השני, ביקש נאשם 1 מאולמרט להזמין את ראש עיריית אתונה לירושלים. אולמרט נענה לבקשה והזמין את ראש עיריית אתונה. משלחת ראש עיריית אתונה הגיעה ארצה ביום 25.7.99. 14. בתאריך 28.7.99 קיים נאשם 1, בביתו, ארוחת ערב לכבוד ראש עיריית אתונה. במסגרת ארוחת הערב ביקש נאשם 1 להציג בפני האורחים את הפרויקט. לארוחת ערב זו הזמין נאשם 1 את אריאל שרון, שהיה באותה עת היו"ר הזמני של הליכוד, ואשר נענה להזמנה. כן נכחו בה גלעד ואורחים ישראלים נוספים. 15. בסוף חודש אוקטובר 1999 או בסמוך לכך, משכשל המשא ומתן על רכישת האי, נפנה שקולניק, בתיאום עם נאשם 1, לחפש אחר קרקע חלופית ביוון לצורך הקמת הפרויקט. במסגרת זו איתר שקולניק קרקע, במפרץ המצוי גם הוא דרומית מזרחית לאתונה. ואולם, רכישת הקרקע במפרץ היתה כרוכה גם היא בקשיים רבים, שעיקרם פיצול הבעלויות ואי-נכונות הבעלים השונים למכור את הקרקע. במקביל, החל נאשם 1 לתור, לצורך הפרויקט, אחר קרקע בספרד.

מערכות הבחירות במפלגת הליכוד 16. בתאריך 8.2.99 קיימה מפלגת הליכוד בחירות מקדימות לקביעת רשימת מועמדיה לבחירות לכנסת החמש-עשרה (להלן - הבחירות המקדימות). במסגרת זו התמודד על מקום בצמרת הרשימה אריאל שרון, שכאמור, כיהן אז כח"כ, כשר התשתיות הלאומיות הממונה על המינהל וכשר החוץ. 17. לאחר הבחירות לראשות הממשלה ולכנסת החמש-עשרה מונה אריאל שרון ליו"ר הזמני של מפלגת הליכוד. בסוף חודש מאי ותחילת חודש יוני 1999 פעלו נאשם 1 וגלעד במשותף על מנת לגבש גוש פרלמנטרי חוסם בין הליכוד לבין ש"ס, כאשר נאשם 1 מתאם קיום מפגשים של אריאל שרון עם ראשי ש"ס, וגלעד מסייע בידו מטעם אריאל שרון. 18. בתאריך 2.9.99 קיימה מפלגת הליכוד בחירות לראשות המפלגה (להלן - הבחירות לראשות הליכוד). במסגרת זו התמודדו על ראשות המפלגה בין היתר אריאל שרון; ואהוד אולמרט, שכיהן אז כראש עיריית ירושלים. 19. כמפורט בחלק הכללי לכתב האישום, בעת שהתנהלו שתי מערכות הבחירות האמורות, כמו גם קודם לכן, נודע נאשם 1 כבעל מהלכים בליכוד ובש"ס, וכאדם רב השפעה אלקטורלית וכוח לוגיסטי בלתי מבוטלים במרכז הליכוד.

עסקת גנתון וקרקעות מושבים אחרים באזור לוד 20. במהלך השנים רכשה נאשמת 2 את הזכויות בקרקעותיהם החקלאיות שהוחכרו על ידי המינהל לחברי מושבים השוכנים צפונית-מערבית לעיר לוד, כדלקמן: (א) בחודש ספטמבר 1995 רכשה את זכויות חברי מושב צפריה בכ-90 דונם קרקעות חקלאיות, תמורת 2,025,000 דולר או סכום דומה לכך. (ב) בחודש דצמבר 1995 רכשה את זכויות חברי מושב אחיעזר בכ-160 דונם קרקעות חקלאיות, תמורת 3,600,000 דולר או סכום דומה לכך. (ג) בחודש יוני 1997 השלימה נאשמת 2 רכישת זכויות חברי מושב יגל בכ-700 דונם קרקעות חקלאיות, תמורת 9,100,000 דולר או סכום דומה לכך. זאת, לאחר שנאשמים 1 ו-2 זיהו את הפוטנציאל הכלכלי שבקרקעות החקלאיות האמורות (להלן - קרקעות המושבים), ומתוך שאיפה לספחן לתחום העיר לוד ולהפכן לקרקעות לבנייה עירונית. הנאשמים 1 ו-2 לא הצליחו לשכנע את המינהל להעניק להם הרשאה לתכנון קרקעות המושבים, שבהעדרה לא ניתן לשנות את ייעוד הקרקעות ולבנות בהן. 21. החל מחודש יוני 1997 או בסמוך לכך, היו ברשות נאשמת 2 כ-1,400 דונם קרקעות חקלאיות במושב גינתון, שאת הזכויות בהן רכשה מחברי המושב, השוכן צפונית-מזרחית לעיר לוד, תמורת סך של 24,500,000 דולר או סכום דומה. 22. נאשמים 1 ו-2 ביקשו לפתח את קרקעות עסקת גנתון, לשנות את ייעודן מייעוד חקלאי לקרקע לבנייה במטרה לבנות בהן, לאחר שיסופחו לעיר לוד, מספר בלתי ידוע של יחידות דיור. 23. עסקת גנתון נעשתה בלי לקבל אישור המינהל ובלי שדווחה לו. בשל כך, ומטעמים נוספים, סירב המינהל לאשרה. לנוכח כך, לא ניתן היה להמשיך בהליכים אשר יאפשרו בסופו של דבר בנייה על קרקעות עסקת גנתון. 24. לאחר שהתחוורה לנאשם 1 עמדת המינהל שלא להרשות את תכנון קרקעות המושבים ולא לאשר את עסקת גנתון, פעל נאשם 1, יחד עם שותפו בנאשמת 2, עו"ד דרור חוטר ישי, במישרין ובעקיפין, אצל מנהלי המינהל השונים, בתקופות שונות, על מנת שישנו את עמדתם. במקביל, החל נאשם 1 לפעול אצל אריאל שרון, שהיה אותה עת שר התשתיות הלאומיות והממונה על המינהל, במטרה להביא לשינוי בעמדת המינהל, דבר שיאפשר מימוש ההשקעות בקרקעות המושבים ובעסקת גנתון. 25. בחודש אוקטובר 1998 נפגש נאשם 1 עם עו"ד אבי דרכסלר, שהיה אותה עת מנהל המינהל (להלן - דרכסלר), במלון דן בתל אביב. נאשם 1 ניסה לשכנע את דרכסלר כי המינהל יסיר התנגדותו לעסקת גנתון. דרכסלר סירב. בתגובה, אמר נאשם 1 כי יביא לפיטוריו של דרכסלר בתוך חודש, וכי יערב בעניין את גלעד. 26. בחודש אפריל 1999, או בסמוך לכך, פנה נאשם 1 לגלעד וביקשו לברר נכונות מידע שהגיע לאוזניו לפיו מתכוון דרכסלר למנות במינהל מינוי שהיה למורת רוחו של נאשם 1. גלעד עשה את שהתבקש, שב אל נאשם 1 ובישר לו שכנראה יש אמת במידע. נאשם 1 הביע באזני גלעד את שאיפתו למנוע את המינוי האמור ואת אי-שביעות רצונו מהתנגדותו של דרכסלר ל"הפשרת" קרקעות חקלאיות במרכז הארץ, שהיה בה כדי לפגוע פגיעה קשה באינטרסים של נאשם 1. בהמשך, במועד אחר, פנה נאשם 1 לגלעד והביע בפניו את מורת רוחו מהתנהלותו של דרכסלר כראש המינהל, וכמי שאיננו משרת את האינטרסים של נאשם 1.

ב. העובדות: במועדים ובאופנים המפורטים להלן, נתן נאשם 1 לאריאל שרון שוחד בעד פעולות הקשורות למילוי תפקידיו הציבוריים:

הבטחות נאשם 1 לתמיכה פוליטית באריאל שרון 1. במועדים שונים, בסמוך לפני הבחירות המקדימות שנערכו ביום 8.2.99, הבטיח נאשם 1 לאריאל שרון כי יתמוך בו בבחירות אלה, ויקדם את מועמדותו. בין היתר, ביום 18.1.99, בשיחת טלפון, הודיע נאשם 1 לאריאל שרון כי הוא וחבריו יתמכו בו בבחירות המקדימות וינטרלו את מי שינסה לפגוע בסיכוייו. עוד אמר נאשם 1 לאריאל שרון כי יקים עבורו מטה של 30 עד 40 איש. 2. במועדים שונים, בסמוך לפני הבחירות לראשות הליכוד שנערכו ביום 2.9.99, הבטיח נאשם 1 לאריאל שרון, במישרין ובאמצעות גלעד, כי יתמוך בו בבחירות אלה, ויקדם את מועמדותו. 3. נאשם 1 הבטיח את תמיכתו וסיועו לאריאל שרון בשתי מערכות הבחירות בליכוד, במטרה להשיג את פעולתו של אריאל שרון, בתפקידיו הציבוריים, בין היתר למען קידום עסקי הקרקעות של נאשמים 1 ו-2 באזור לוד; למען השתתפותו, כאמור לעיל, בקידום פרויקט האי; ולמשוא פנים בדרך כלל.

תשלום סך של כ- 100,000 דולר ו-2,582,634 ש"ח לחוות שקמים 4. בסוף שנת 1998, או בסמוך לכך, הציע נאשם 1 לגלעד כי ישתלב בפרויקט, בתפקיד שלא הוגדר מראש. 5. נאשם 1 הציע לגלעד תשלום כדלקמן: (א) תשלום חודשי של 10,000 דולר. (ב) 1.5 מיליון דולר ללא תנאי, שאותם יקבל בשלב קבלת ההיתרים לפרויקט (שלב שנאשם 1 צפה שיתקיים בסביבות 9/99); בניכוי התשלומים החודשיים שישולמו לו עד אז (להלן - בונוס א'). (ג) 1.5 מיליון דולר ללא תנאי, שאותם יקבל בשלב תחילת הפעלת הפרויקט; בניכוי התשלומים החודשיים שישולמו לו עד אז (להלן - בונוס ב'). גלעד קיבל את הצעתו של נאשם 1 בהסכמה בעל-פה (להלן - ההסכמה). נאשם 1 וגלעד הגיעו להסכמה, למרות שנאשם 1 ידע שלגלעד אין כישורים מקצועיים רלוונטיים. נאשם 1 הגיע עם גלעד להסכמה, שעיקרה תשלום סכומים מופלגים לבנו של אריאל שרון, במטרה להשיג את פעולתו של אריאל שרון, בתפקידיו הציבוריים, בין היתר למען קידום עסקי הקרקעות של נאשמים 1 ו-2 באזור לוד; למען השתתפותו, כאמור לעיל, בקידום פרויקט האי; ולמשוא פנים בדרך כלל. 6. נאשם 1 אמר לאריאל שרון כי גלעד צפוי להרוויח כסף רב. 7. בחודש אוקטובר 1999 או בסמוך לכך, משכשלו המאמצים לרכוש את האי פטרוקלו, חדל גלעד לתת כל שירות לפרויקט. 8. בסמוך לכך, פנה גלעד לנאשם 1 וביקש ממנו להתחיל לשלם את התשלומים שהובטחו לו. 9. בהמשך לכך, בתאריכים המנויים לעיל או בסמוך אליהם, העביר נאשם 1 באמצעות החברה היוונית Selini S.A., שהוקמה לצורך הפרויקט (להלן - חב' סליני), לחשבון שקמים, חווה חקלאית בע"מ, שבבעלות בניו של אריאל שרון, ואשר בשטחה מתגוררים אריאל שרון וכן גלעד (להלן - חוות שקמים), את הסכומים הבאים: (א) ביום 25.11.99 - סך של 50,000 דולר; (ב) ביום 11.1.00 - סך של 25,000 דולר; (ג) ביום 17.2.00 - סך של 25,000 דולר;

10. בחודש פברואר 2000 או בסמוך לכך, לאחר זמן מה שבמהלכו כבר לא היה גלעד פעיל במסגרת הפרויקט, ביקש גלעד להעלות על הכתב את ההסכמה שבינו לבין נאשם 1. לאחר משא ומתן שכלל מספר פגישות, חתמו השניים על חוזה בין חברת Wane Investment LTD, שבשליטת נאשם 1, ונאשם 1 עצמו, לבין חוות השקמים (להלן - החוזה). בחוזה הוגדר תפקידו של גלעד כיועץ לפרויקט, בתחומים שונים, ועוגנו בכתב פרטי ההסכמה, בשינויים מסוימים, אשר אחד מהם היה מתן האפשרות - להבנת שני הצדדים - לסיים את ההתקשרות ביום 1.6.01. כן התחייב נאשם 1 בתשלומים חודשִיים לגלעד, בסך של 20,000 דולר כל אחד. 11. נאשם 1 התחייב לאמור בחוזה במטרה להשיג את פעולתו של אריאל שרון, בתפקידיו הציבוריים, בין היתר למען קידום עסקי הקרקעות של נאשמת 2 באזור לוד; למען השתתפותו, כאמור לעיל, בקידום הפרויקט; ולמשוא פנים בדרך כלל. 12. בין 3/99 ל-10/99, ובין 5/00 ל-6/01, סיפק גלעד לפרויקט שירותים שבמהותם ובהיקפם נופלים בהרבה מערך התשלומים שקיבל. בין 10/99 ל-5/00 לא סיפק גלעד לפרויקט שירותים כלל. 13. בתאריכים המנויים להלן, או בסמוך אליהם, העביר נאשם 1 לחוות שקמים את הסכומים הבאים:

באמצעות חברת ציביון 2000 (1999) בנייה וייזום פרויקטים בע"מ - (א) ביום 13.6.00 - סך של 479,700 ש"ח;

באמצעות חב' ציביון בנייה ופרויקטים בע"מ - (ב) ביום 10.7.00 - סך של 95,214 ש"ח; (ג) ביום 17.8.00 - סך של 95,940 ש"ח; (ד) ביום 13.9.00 - סך של 93,600 ש"ח; (ה) ביום 15.10.00 - סך של 93,600 ש"ח; (ו) ביום 8.11.00 - סך של 93,600 ש"ח; (ז) ביום 8.12.00 - סך של 93,600 ש"ח; (ח) ביום 1.1.01 - סך של 93,600 ש"ח; (ט) ביום 9.3.01 - סך של 187,200 ש"ח; (י) ביום 22.3.01 - סך של 975,780 ש"ח; (יא) ביום 16.4.01 - סך של 93,600 ש"ח; (יב) ביום 16.5.01 - סך של 93,600 ש"ח; (יג) ביום 11.6.01 - סך שך 93,600 ש"ח;

14. במעשיו - - הבטחת התמיכה באריאל שרון בעת שתי מערכות הבחירות ופעולותיו במסגרת תמיכה זו; - הסכמה עם גלעד שרון על העברת סך של 3 מיליון דולר ותשלומים חודשיים נוספים, בדרך של שכר מופלג, בתנאים ובנסיבות שפורטו לעיל; - תשלום סך של כ- 100,000 דולר ועוד 2,582,634 ש"ח לחוות שקמים בדרך של שכר מופלג לגלעד, והבטחה לתשלומים נוספים במסגרת חוזה, בתנאים ובנסיבות שפורטו לעיל; נתן הנאשם 1 שוחד לעובד ציבור, במישרין ובאמצעות גלעד, במטרה להביאו, בתפקידיו הציבוריים, לפעול בין היתר למען קידום עסקי הקרקעות של נאשמים 1 ו-2 באזור לוד; למען השתתפותו, כאמור לעיל, בקידום הפרויקט; ולמשוא פנים בדרך כלל.

ב. הוראת החיקוק לפיה מואשם נאשם 1: מתן שוחד, עבירה לפי סעיפים 291 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן - חוק העונשין).

אישום שני (כנגד נאשם 1 בלבד)

א. העובדות: 1. בתאריך 3.6.99, בשיחת טלפון, אמרה זקן לנאשם 1 כי עליה לארגן תמיכה כספית באולמרט לקראת התמודדותו לראשות הליכוד. נאשם 1 ביקש ממנה להזמין את ראש עיריית אתונה לביקור בירושלים. 2. במקביל לשיחה האמורה שוחח נאשם 1 גם עם אולמרט. אולמרט אמר לנאשם 1 כי בכוונתו להציג את מועמדותו לראשות הליכוד, ונאשם 1 אמר לאולמרט כי הפעם הוא "אחריו בכל הכוח". נאשם 1 ביקש מאולמרט כי יזמין את ראש עיריית אתונה לירושלים ויכרות עם עירו ברית ערים תאומות. אולמרט הודיעו כי ייענה לבקשתו ויזמין את ראש עיריית אתונה לירושלים. נאשם 1 הביע את תמיכתו באולמרט על מנת להביא את אולמרט לכך שייענה לבקשתו להזמין את ראש עיריית אתונה לירושלים. 3. חמישה ימים לאחר שיחת הטלפון האמורה, בתאריך 8.6.99, שיגר אולמרט באמצעות משרד החוץ הזמנה לראש עיריית אתונה. 4. במהלך תקופה, עד ליום 27.7.99 - יום הגעתה ארצה של משלחת ראש עיריית אתונה, ובמהלך הביקור, שהסתיים ביום 29.7.99, עמדו נאשם 1 ואחרים מטעמו בקשר עם זקן ועם רדיאן. במסגרת זאת, הנחו נאשם 1 ואחרים מטעמו, ביניהם נאשם 3, את זקן או את רדיאן באשר להיבטים רבים בתכנון הביקור ואופיו, ובקשר לבקשות שיש להפנות, לכאורה מטעם העירייה, למשרד החוץ השותף באירוח. הכל, על מנת להתאים את הביקור לצרכיו של נאשם 1, לאפשר לו ולאנשיו מגע רב ככל האפשר עם האורח ופמלייתו ולקדם את מעמדו של נאשם 1 בעיני האורח. 5. על פי תכנית משרד החוץ, ביום 27.7.99, יום הגעת משלחת ראש עיריית אתונה, אמורה היתה להיערך לכבוד המשלחת ארוחת ערב מטעם ראש עיריית ירושלים, המארח. בהמשך לאמור בסעיף 5 לעיל, הזמין נאשם 1, באמצעות אברהם, עריכת ארוע מפואר במלון במלך דוד בירושלים ביום 27.7.99. בד בבד, העביר ללשכת אולמרט, באמצעות אברהם, רשימה של מוזמנים שביקש לכנס בארוחת הערב. הרשימה כללה בעיקר דמויות המעורבות בפרויקט. 6. בתאריך 27.7.99 נערכה במלון המלך דוד בירושלים ארוחת הערב, במימון נאשם 1. בארוחה שימש אולמרט כמארח הרשמי. משתתפיה הישראלים של ארוחת הערב היו, ברובם, אנשים המעורבים בפרויקט, מטעמו של נאשם 1. נאשם 1 נמנע מליטול חלק בארוחת הערב מאחר שזיקתו לארוע נחשפה מוקדם יותר באותו יום על ידי העיתונות. 7. במהלך תקופת מערכת הבחירות פיקח נאשם 1 על פעילותם של פעילי ליכוד אשר עסקו בהחתמת מתפקדים תומכי אולמרט לשורות הליכוד, ביניהם שמואל אזולאי (להלן - אזולאי). 8. בתאריך שאינו ידוע לתביעה, בסמוך לפני יום 5.7.99, התחייב נאשם 1 בפני אזולאי, כי יכסה את הוצאותיו ו/או שכרו של אזולאי בפעילותו כפוקד תומכי אולמרט. ביום 5.7.99 אמר נאשם 1 לאזולאי כי הוא רוצה לשלם בעבור טפסי ההתפקדות של אולמרט, אך "לא ברעש". ביום 29.7.99, בשיחת טלפון, יידע אזולאי את נאשם 1 כי הוצאותיו עומדות על כ-45,000 - 50,000 ש"ח. 9. במעשיו - הבעת תמיכה באוזני אולמרט בהתמודדותו של זה, ומתן הבטחה לשלם תשלום לפוקד מטעמו - נתן נאשם 1 שוחד לעובד ציבור על מנת שייטול חלק, כראש עיריית ירושלים, בקידום ענייניו למול משלחת ראש עיריית אתונה.

ב. הוראת החיקוק לפיה מואשם נאשם 1: מתן שוחד, עבירה לפי סעיף 291 ו-290 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977. אישום שלישי (כנגד שלושת הנאשמים) א. חלק כללי

החלק הכללי שלהלן, רלוונטי לאישומים השלישי והרביעי, ויכונה להלן לשם הנוחות: "חלק כללי לאישום השלישי".

הנפשות הפועלות 1. איכות חיים בגני אביב בע"מ (להלן - איכות חיים) היא חברה בבעלות נאשם 3, שעיסוקה במתן שירותי ניקיון, אחזקה, שמירה, ניהול וכיוצ"ב. איכות חיים סיפקה חלק מהשירותים הנזכרים לנאשמת 2 בשכונת גני אביב בלוד. 2. נכסי ירין אחזקה ושירותים בע"מ (להלן - נכסי ירין) היא חברה בבעלות חיים פליטר (להלן - פליטר), שהוקמה בחודש אוגוסט 1998. את הקמת החברה יזם שחר פועה, שהיה גם הגורם הפעיל בחברה, וניהל אותה הלכה למעשה (להלן - פועה). נכסי ירין פעלה בהתאם להוראות נאשם 3.

הפרויקטים של נאשמת 2 בעיר לוד 3. עיקר עיסוקה של נאשמת 2 לאורך שנות התשעים היה בהקמת שכונת גני אביב, שכונת ענק בלוד, בת 5000 יחידות דיור וכעשרים אלף תושבים. 4. בשנים 1996 - 1997 עם השלמת הבניה בשכונת גני אביב וקבלת ההיתרים לצורך איכלוס, עסקה נאשמת 2 בשיווק הדירות, ועמדה בקשר שוטף עם עירית לוד בכל הנוגע לאכלוס השכונה ולהתחשבנות בין הצדדים. 5. בשנים 1998 - 1999 התמקדה נאשמת 2, במסגרת ענייני שכונת גני אביב, בהקמת קניון מסחרי שאליו צמודים מגדלי מגורים. במקביל, ניסתה נאשמת 2 להשלים את מכירת מלאי הדירות שניתן להן טופס 4 זה מכבר. בניסיון להגדיל את האטרקטיביות של פרויקט גני אביב, ולעמוד בהבטחות שניתנו בפרסומי החברה, החלה נאשמת 2 לפעול להקמת רכבת קלה וקאונטרי קלאב בשכונה. 6. כאמור בסעיף 21 לחלק הכללי לאישומים הראשון והשני דלעיל, היו ברשות נאשמת 2 החל מחודש יוני 1997, או מועד סמוך, כ-1,400 דונם של קרקעות חקלאיות במושב גנתון, שאת הזכויות בהם רכשה מחברי מושב גנתון תמורת סך של 24.5 מיליון דולר, או סכום דומה. נאשמת 2 פעלה מול הרשויות התכנוניות השונות, לרבות עיריית לוד, לסיפוח הקרקעות לעיר לוד, ולשינוי יעוד הקרקע לאחר הסיפוח המוניציפלי מקרקע חקלאית לקרקע לצורכי בניה.

הבחירות לראשות העיר לוד 7. בחודש נובמבר 1998 נערכו הבחירות לרשויות המקומיות (להלן - הבחירות). 8. בני רגב כיהן כראש עירית לוד החל מחודש יוני 1996 (להלן - רגב). בשנים 1996 - 1998 היה רגב עובד ציבור, כהגדרתו בחוק. 9. רגב, שהיה מזוהה עם מפלגת העבודה, הציג את מועמדותו בבחירות לכהונת ראש העירייה, במסגרת סיעה עצמאית בשם סיעת לוד 1 (להלן - הסיעה). לפיכך, ובנוסף להיותו עובד ציבור כאמור לעיל, היה רגב מועמד לתפקיד של עובד ציבור, כהגדרת המונח בסעיף 290 ביחד עם סעיף 294 לחוק העונשין. 10. לשם קידום בחירתו של רגב, הוקמה ביום 30.12.97, או במועד סמוך, עמותת אזרחים תומכים בני רגב (להלן - העמותה). 11. לרגב לא היו מקורות עצמיים למימון מערכת הבחירות, וניסיונות העמותה לגייס כספים מתרומות לא צלחו. כבר בשלבים מוקדמים של מערכת הבחירות עמדה קופת העמותה בגרעון של מאות אלפי שקלים. 12. ללא סיוע כספי ממקור חיצוני, לא היה באפשרות העמותה ו/או רגב לממן את מערכת הבחירות של רגב. 13. במסגרת תפקידו כראש עיריית לוד, בשנים 1996 - 1998, קידם רגב את ענייני שכונת גני אביב, פעל לסיפוח קרקעות גנתון לעיר לוד ותמך בשינוי יעוד הקרקע לצורך בניה. 14. לאור האינטרסים המתמשכים של נאשמת 2 בעיר לוד, הייתה מבחינת נאשמים 1 - 2 חשיבות עליונה למיהות העומד בראש העירייה. פעולותיו של רגב קידמו את האינטרסים של נאשמים 1 - 2 בגני אביב ובקרקעות גנתון. 15. לקראת הבחירות, היו נאשמים 1 - 2 מעוניינים בבחירתו של רגב לכהונה נוספת, לשם שמירה על האינטרסים שלהם בעיר לוד וקידומם, וביצעו תוך תכנון מוקדם את המפורט באישום הראשון, בהשתמשם באיכות חיים ובנכסי ירין, כמפורט להלן. 16. העובדות המתוארות בחלק הכללי לאישום השלישי מהוות חלק בלתי נפרד מאישומים 3 - 4 להלן. ב. העובדות: 1. במועד בלתי ידוע למאשימה, בסמוך לפני חודש ספטמבר 1998, החליטו נאשמים 1 - 2 לפעול לבחירת רגב לכהונה נוספת בלוד. 2. במועד בלתי ידוע למאשימה, בסמוך לפני חודש ספטמבר 1998, נדברו ביניהם נאשמים 1 ו-3 כי נאשם 3 יקבל כספים מנאשמת 2, באמצעות איכות חיים, כנגד חשבוניות כוזבות שתוציא איכות חיים, על מנת שיממן באמצעות הכספים הללו את מערכת הבחירות של רגב בלוד, באופן שיתואר להלן. 3. על מנת לסייע לבחירת רגב לראשות העיר לוד, ובכך לשמור על האינטרסים העסקיים של נאשמים 1 - 2 בעיר לוד ולקדמם, נתנו נאשמים 1 - 2 לרגב טובות הנאה בדרך של: מימון מערכת הבחירות של רגב; העמדת ערבות בנקאית בקשר למערכת הבחירות של רגב; מתן יעוץ אסטרטגי ולוגיסטי בקשר למערכת הבחירות.

העברת כספים למימון מערכת הבחירות תוך שימוש בחשבוניות כוזבות 4. נאשמת 2, בהוראתו של נאשם 1, מימנה את מערכת הבחירות של רגב בסכום של 1,394,115 ש"ח, או סכום דומה. 5. בהוראתו של נאשם 1, הועברו הכספים מנאשמת 2 לעמותה, באמצעות נאשם 3, דרך החברות שבשליטתו: איכות חיים ונכסי ירין. 6. בהמשך למתואר בסעיפים 1 - 2 לעיל, בחודשים ספטמבר עד דצמבר 1998, או במועדים סמוכים, העבירה נאשמת 2 לאיכות חיים סך כולל של 1,529,500 ש"ח. 7. נאשמת 2 העבירה את הכספים, בהוראתו של נאשם 1, כנגד חשבוניות כוזבות של איכות חיים, שהוצאו כביכול בקשר ל"עבודות באתר" שביצעה איכות חיים עבור נאשמת 2. 8. הכספים הועברו מנאשמת 2 לאיכות חיים, בהוראתו של נאשם 1, לשם מימון מערכת הבחירות של רגב בלוד, כמפורט באישום זה, ולשם מימון מערכת הבחירות של בן ארי בגבעת שמואל, כפי שיפורט באישום השני. במציאות ובפועל המפורט בחשבוניות לא בוצע, והן שימשו אך ורק כצינור והסוואה להעברת כספים למימון מערכת הבחירות. 9. בחודשים אוקטובר 1998 עד יוני 1999, או במועדים סמוכים, העבירה איכות חיים לנכסי ירין סך כולל של 1,655,372 ש"ח. סך של 1,317,475 ש"ח מתוך הסכום הכולל, הועבר כנגד חשבוניות כוזבות של נכסי ירין, שהוצאו בקשר לעבודות הקשורות כביכול למערך התחזוקה ותכניות העבודה בגני אביב ובגבעת שמואל, שביצעה נכסי ירין עבור איכות חיים. סך של 175,085 ש"ח הועבר כנגד חשבונית כוזבת שרכשה איכות חיים מצ. שיווק מוסדי ושירותי הסעדה בע"מ (להלן - צ. שיווק). יתרת הסכום הועברה ללא חשבונית. 10. הכספים הועברו מאיכות חיים לנכסי ירין למימון מערכת הבחירות של רגב בלוד כמפורט באישום זה, ולמימון מערכת הבחירות של בן ארי בגבעת שמואל, כפי שיפורט באישום הרביעי. במציאות ובפועל המפורט בחשבוניות לא בוצע, והן שימשו אך ורק כצינור והסוואה להעברת כספים למימון מערכת הבחירות. 11. בחודשים אוקטובר עד דצמבר 1998, או במועדים סמוכים, מימנה נכסי ירין מתוך הסכום שהועבר אליה מאיכות חיים את מערכת הבחירות של רגב. נכסי ירין העבירה כספים לעמותה לצורך תשלום לנותני שירותים או שילמה להם בעצמה, והעמידה לרשות העמותה אמצעים לצורך ניהול מערכת הבחירות, בסך כולל של 1,394,115 ש"ח, או סכום דומה. 12. הכספים שהועברו הוסוו במסגרת הסכם, שנחתם בין נכסי ירין לבין העמותה בחודש אוקטובר 1998, הסכם שתחולתו רטרואקטיבית ליום 1.9.98 (להלן - ההסכם). 13. על פי ההסכם: (א) בעלי המניות בנכסי ירין מצהירים על עצמם כבעלי ניסיון וידע בניהול מערכות בחירות. (ב) נכסי ירין תנהל את מערכת הבחירות של רגב וסיעת לוד 1, מבחינה ארגונית, הסברתית ולוגיסטית. (ג) בתמורה לניהול מערכת הבחירות, תקבל נכסי ירין סך של 950,000 ש"ח, אשר ישולם לה באופן, בתנאים ובמועדים, כפי שיוסכם בין הצדדים, אך לא לאחר מועד קבלת כספי מימון המפלגות. 14. בפועל, בניגוד למוצהר בהסכם, לא היו לבעל המניות בנכסי ירין, פליטר, ולמנהלה, פועה, כל ניסיון וידע קודם בתחום של ניהול מערכות בחירות. 15. בפועל, בניגוד למוצהר בהסכם, נכסי ירין מימנה את מערכת הבחירות של רגב וסיעת לוד 1. 16. בפועל, מימנה, כאמור, נכסי ירין את מערכת הבחירות בסך של 1,394,115 ש"ח או סכום דומה, למרות שלכל היותר עשויה הייתה לקבל על פי ההסכם סך של 950,000 ש"ח, והיא קיבלה סך של 315,000 ש"ח בלבד. העמדת ערבות בנקאית 17. אילת שני היא בתו של יעקב שני, פעיל מרכזי בעמותה. 18. בהמשך למתואר בסעיף 1 לעובדות, לעיל, ביום 6.10.98, או במועד סמוך, העמידה נאשמת 2בהוראת נאשם 1, ערבות בנקאית על סך 150,000 ש"ח, לטובת אילת שני לצורך הבטחת אשראי לשלושה חודשים (להלן - הערבות). 19. הערבות נדרשה להבטחת הלוואה בסך 145,000 ש"ח, שהתבקשה באותו חשבון לצורך סגירת חובות עבר של העמותה בקשר למערכת הבחירות. 20. נאשם 3 קיבל פנייה מנציגי העמותה להעמדת הערבות, לטובת פירעון חובות העמותה, ובעקבות זאת הסדיר את קבלת הערבות מנאשמת 2. 21. ביום 3.12.98, או במועד סמוך, מומשה הערבות, ונאשמת 2, בהוראת נאשם 1, שילמה סך של 156,683 ש"ח לפירעון חובות העמותה.

ייעוץ אסטרטגי ולוגיסטי מטעם נאשם 1 22. נאשם 1 באופן אישי היה מעורב בתכנון אסטרטגי ולוגיסטי של מערכת הבחירות של רגב. 23. בחודשים ספטמבר עד נובמבר 1998, או במועדים סמוכים, השתתף נאשם 1 במספר בלתי ידוע של ישיבות של העמותה והסיעה. 24. במסגרת אותן ישיבות יעץ נאשם 1 כיצד לנהל את מערכת הבחירות ואת יום הבחירות, בשני כובעיו: (א) בכובעו כאיש המעורה במהלכי שלטון וממשל, תוך ניצול ניסיונו ומומחיותו במערכות בחירות ארציות ומוניציפליות. (ב) בכובעו כיזם של שכונת גני אביב, תוך ניצול היכרותו את אוכלוסיית שכונת גני אביב ואת אנשי הקשר המרכזיים בשכונה. 25. במסגרת ישיבות העבודה שהתקיימו עם העמותה והסיעה, יעץ נאשם 1, בין היתר, בכל הנוגע לאסטרטגית הבחירות, הזמנת סוקרים, שימוש בפעילים והעמדת אמצעים לרשותם. נאשם 1 השתתף בישיבות בקשר לארגון וניהול יום הבחירות עצמו, והיה שותף לדיונים כיצד לשכנע את תושבי השכונה להצביע עבור רגב, דיונים שבמסגרתם הוחלט שאנשי נאשמת 2 יסייעו לאנשי העמותה והסיעה לחדור למוקדי ההשפעה בשכונה, ולשכנע את ציבור הבוחרים בגני אביב להצביע למען רגב. 26. בבחירות שנערכו בחודש נובמבר 1998 הפסיד רגב לפנחס עידן. בעקבות ההפסד, פעל נאשם 1, לבקשת רגב, במטרה לשלב אותו במערך בעלי התפקידים בעירית לוד, בין השאר באמצעות פניות לאנשי ממשל. 27. במעשיהם המפורטים לעיל נתנו נאשמים 1 ו-2 שוחד לרגב, בקשר למילוי תפקידו ובקשר להיותו מועמד לראשות עיר, וזאת בהיותם מודעים למעמדו זה, בהיותם מודעים לפעולות שביצע כראש העיריה לקידום ענייניהם ועל מנת להטותו למשוא פנים לנאשמים 1 - 2 בדרך כלל, לשמור על האינטרסים העסקיים של נאשמים 1 - 2 בשכונת גני אביב, ובאדמות גנתון ולקדמם. 28. במעשיו המפורטים לעיל קיבל נאשם 3 את הכספים הנזכרים לעיל ואת הערבות מנאשמת 2, על פי הוראתו של נאשם 1, כשוחד על מנת לתיתו לרגב. ג. הוראות החיקוק לפיהן מואשמים הנאשמים: 1. מתן שוחד, עבירה לפי סעיף 291 לחוק העונשין - לנאשמים 1 - 2. 2. תיווך בשוחד, עבירה לפי סעיף 295(א) לחוק העונשין - לנאשם 3. אישום רביעי (כנגד שלושת הנאשמים)

א. חלק כללי

הפרויקטים של נאשמת 2 במועצה המקומית גבעת שמואל 1. במחצית השניה של שנות התשעים פעלה נאשמת 2 בגבעת שמואל. 2. בבעלות נאשמת 2 היה שטח של אדמה פרטית לבניה בצפון גבעת שמואל. נאשמת 2 ביקשה לשנות את תכניות הבניה בשטח, משטח שיועד לבניית כ-370 יחידות דיור צמודות קרקע, לשטח שיבנה בבניה רוויה ויכיל למעלה מ-2,000 יחידות דיור. 3. בשנת 1998 זכתה נאשמת 2 במכרז פינוי בינוי של שכונת גיורא בגבעת שמואל. 4. בשלהי שנת 1998 החלה נאשמת 2 בהכנת תוכניות ראשוניות לצורך קבלת היתרי בנייה לשני הפרויקטים הנזכרים.

הבחירות לראשות המועצה המקומית גבעת שמואל 5. כאמור לעיל, בחודש נובמבר 1998 נערכו הבחירות לרשויות המקומיות. 6. זמיר בן ארי כיהן כראש המועצה המקומית גבעת שמואל החל מחודש דצמבר 1997 (להלן - בן ארי). בן ארי היה עובד ציבור, כהגדרתו בחוק. 7. בן ארי הציג את מועמדותו בבחירות לכהונת ראש המועצה, במסגרת סיעת הליכוד. לפיכך, ובנוסף להיותו עובד ציבור כאמור לעיל, היה בן ארי מועמד לתפקיד של עובד ציבור, כהגדרת המונח בסעיף 290 ביחד עם סעיף 294 לחוק העונשין. 8. במסגרת הצגת מועמדותו בבחירות, קיבל בן ארי מהליכוד הקצבה למימון מערכת הבחירות, בסך כולל של 146,518 ש"ח. 9. ניסיונות בן ארי ואנשי מטהו לאסוף תרומות לא צלחו, ומבחינת בן ארי לא היה די בהקצבה הכספית שקיבל לצורך ניהול מערכת הבחירות. 10. לאור האינטרסים של נאשמת 2 בגבעת שמואל, הייתה מבחינת נאשמים 1 - 2 חשיבות למיהות העומד בראש המועצה. 11. לקראת הבחירות, היו נאשמים 1 - 2 מעונינים בבחירתו של בן ארי לכהונה נוספת, מתוך ציפיה שהאחרון יקדם את האינטרסים שלהם בגבעת שמואל ויתמוך כחבר הועדה המקומית לתכנון ובניה בבקשות שיגישו להיתרי בניה. נאשמים 1 - 2 ביצעו תוך תכנון מוקדם את המפורט באישום השני, בהשתמשם באיכות חיים ובנכסי ירין, כמפורט להלן.

ב. העובדות: 1. במועד בלתי ידוע למאשימה, כחודש לערך לפני הבחירות לרשויות המקומיות, החליטו נאשמים 1 - 2 לפעול לבחירת בן ארי לכהונה נוספת כראש המועצה המקומית גבעת שמואל. 2. בהתאם להחלטת נאשמים 1 - 2, נדברו ביניהם נאשמים 1 ו-3, כי חלק מתוך הכספים המועברים לנאשם 3 מנאשמת 2, כמפורט בסעיפים 4 - 8 לעובדות אישום השלישי דלעיל, ישמשו למימון מערכת הבחירות של בן ארי, כפי שיתואר להלן. 3. בחודשים אוקטובר - דצמבר 1998, או במועדים סמוכים, מימנה נכסי ירין חלק ממערכת הבחירות של בן ארי, מתוך הסכום שהועבר אליה מאיכות חיים, כמתואר בסעיפים 9 - 10 לעובדות האישום השלישי דלעיל. 4. נכסי ירין שילמה לנותני שירותים, והעמידה לרשות המטה לבחירת בן ארי אמצעים לניהול מערכת הבחירות, בסך כולל של 95,000 ש"ח, או סכום דומה. 5. במעשיהם במפורטים לעיל נתנו נאשמים 1 - 2 שוחד לבן ארי, בהיותם מודעים למעמדו של בן ארי כראש מועצה מכהן וכמועמד לראשות המועצה, מתוך ציפיה להטותו למשוא פנים לנאשמים 1 - 2 בדרך כלל, ולקדם את האינטרסים העסקיים של נאשמים 1 - 2 בגבעת שמואל. 6. במעשיו המפורטים לעיל קיבל נאשם 3 מנאשמת 2, על פי הוראתו של נאשם 1, את הכספים הנזכרים לעיל, כשוחד על מנת לתיתו לבן ארי. ג. הוראות החיקוק לפיהן מואשמים הנאשמים 1. מתן שוחד, עבירה לפי סעיף 291 לחוק העונשין - לנאשמים 1 - 2. 2. תיווך בשוחד, עבירה לפי סעיף 295(א) לחוק העונשין - לנאשם 3.

אישום חמישי (כנגד נאשם 1 בלבד) א. העובדות: 1. בין התאריכים יוני 1996 עד ליום 17.1.99 שימשה נחמה רונן (להלן - רונן) כמנהלת הכללית של המשרד לאיכות הסביבה. במסגרת תפקידה זה הייתה רונן עובדת ציבור, כהגדרת המונח בחוק. 2. בתקופת כהונתה כמנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה הייתה רונן מעורבת בטיפול בבעיית הבוצה, הסמוכה לשכונת גני אביב, אשר עיכבה את השלמת פרויקט גני אביב על ידי נאשמת 2. לשם הטיפול בנושא הבוצה נועדה רונן בשנת 1996, לבקשת נאשם 1, עם נציגי נאשמת 2 ונאשם 1 בתוכם, ובעקבות פגישה זו נרתמה לטפל בבעיה. 3. במועד בלתי ידוע במהלך כהונתה של רונן כעובדת ציבור, עזרה רונן לנאשם 1, בנושאים הקשורים למשרדה, שאינם ידועים למאשימה. 4. בחודש דצמבר 1998, או במועד סמוך לכך, הודיעה רונן על כוונתה להתפטר מתפקידה כמנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה, וזאת לשם הצגת מועמדותה בבחירות לכנסת החמש-עשרה, אשר עתידות היו להתקיים ביום 17.5.99. 5. (א) ביום 27.12.98 הגישה רונן בקשה לרישום עמותה בשם "העמותה לקידום ערכי איכות הסביבה והשלטון בישראל". (ב) ביום 27.12.98 הגישה רונן בקשה להקמת חברה בשם "החברה קידום איכות הסביבה והחיים בישראל (ל.א.ה.ו.ב) בע"מ". (ג) ביום 3.1.99 שילמה רונן אגרה בסך 50,000 ש"ח עבור בקשה לרישום מפלגה בפנקס המפלגות. ביום 4.1.99 הגישה רונן בקשה לרישום מפלגה בשם "קול הסביבה" בפנקס המפלגות. הבקשה התקבלה במשרדי רשם המפלגות ביום 5.1.99, וביום 6.1.99 פורסמו בעיתונות הודעות על הגשת הבקשה לרישום המפלגה כאמור לעיל. 6. רונן פעלה כאמור בסעיפים 4-3 לעיל, מתוך כוונה להתמודד בבחירות לכנסת החמש-עשרה, במסגרת מפלגה העוסקת בתחום איכות הסביבה. 7. לאור האמור לעיל, החל מיום 4.1.99 לכל המאוחר, הייתה רונן מועמדת לתפקיד של עובד ציבור, כהגדרת המונח בסעיף 290 ביחד עם סעיף 294 לחוק העונשין (להלן - מועמדת), וזאת בנוסף להיותה מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה עד ליום 17.1.99, ובתור שכזו עובדת ציבור. 8. במועד בלתי ידוע למאשימה, עובר ליום 24.12.98, מסרה רונן לנאשם 1 על כוונתה להציג את מועמדותה לבחירות לכנסת, במסגרת מפלגה חדשה, שהיא תעמוד בראשה, אשר תעסוק בעניינים הקשורים באיכות הסביבה. 9. ביום 31.12.98 נערכה פגישה בין רונן ובין נאשם 1 (להלן - הפגישה). 10. במהלך הפגישה פירטה רונן בפני נאשם 1 פרטים בנוגע להיערכות המתוכננת לקראת התמודדותה בבחירות הקרובות. רונן ביקשה מנאשם 1 לסייע לה בהתמודדות. 11. ביום 7.1.99, או במועד סמוך, נענה נאשם 1 לבקשת רונן, והעביר סך של 50,000 ש"ח מחשבון חברת צביון בנייה ופרוייקטים בע"מ, בה היה אותה עת מורשה חתימה, לחשבונה של רונן. ביום 13.1.99 הפך חשבונה של רונן לחשבון העמותה לקידום ערכי איכות הסביבה והשלטון בישראל. 12. במועד בלתי ידוע למאשימה, בשיחה בין נאשם 1 לרונן, הבטיחה רונן לנאשם 1, כי כשיגיע מה שנאשם 1 יצטרך "זה מה שיהיה". 13. במעשיו אלה נתן נאשם 1 שוחד לרונן, בקשר למילוי תפקידה כעובדת ציבור, בהיותה מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה, וכמועמדת, וזאת בהיותו מודע למעמדה זה, בתמורה לעזרה שהעניקה לו רונן בענייני משרדה, בהיותה מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה, וכדי להטותה למשוא פנים בדרך כלל. ב. הוראות החיקוק לפיהן מואשם נאשם 1: מתן שוחד, עבירה לפי סעיף 291 ביחד עם סעיף 294 לחוק העונשין.

אישום ששי (כנגד נאשם 1 בלבד)

א. חלק כללי

תפקידו של טל במינהל 1. החל מחודש מאי 1993 ואילך כיהן עודד טל כסגן מנהל מחוז המרכז במינהל, והחל מחודש יוני 1997 ועד אוקטובר 1998 כממלא מקום מנהל מחוז המרכז במינהל (להלן - טל). מחוז המרכז הוא מחוז מרכזי ובעל חשיבות במינהל. 2. בין החודשים אוקטובר 1998 ועד מרץ 1999 כיהן טל כמנהל בפועל של מחוז תל-אביב במינהל. 3. בתפקידיו במינהל היה טל עובד ציבור כהגדרתו בחוק. 4. במסגרת תפקידיו של טל כמתואר לעיל, ובמסגרת הטיפול השוטף שהעניק מחוז המרכז לנאשמת 2 בקשר לפרויקט גני אביב בלוד, התוודע טל לנאשם 1 במחצית הראשונה של שנות התשעים, ונוצרו ביניהם קשרי עבודה. טל נפגש במהלך השנים עם נאשם 1 במשרדי המינהל ובביתו של נאשם 1 ושוחח עימו טלפונית. 5. טל היה מודע למעמדו, כוחו וקשריו של נאשם 1, כפי שתוארו לעיל בחלק הכללי לכתב האישום. מתוך ציפייה כי יוכל להסתייע במעמדו וקשריו של נאשם 1 בעת הצורך, פעל טל לקידום ענייניהם העסקיים של נאשמים 1 - 2 וענייניו האישיים של נאשם 1, הכל כמפורט באישום שלהלן. פעולות טל לקידום אינטרסים של נאשמים 1 - 2 במינהל מכרז פינוי בינוי בשכונת גיורא בגבעת שמואל 6. בחודש נובמבר 1997 פרסמו המינהל (מחוז המרכז) והמועצה המקומית גבעת שמואל מכרז להתקשרות בחוזה למתן רשות לתכנון, פינוי, פיתוח ובינוי במקרקעין בשכונת גיורא בגבעת שמואל (להלן - מכרז פינוי בינוי / המכרז). המכרז מתייחס לקרקע המצויה בתחום של מחוז מרכז במינהל.

7. בהתאם לתנאי המכרז, הגשת ההצעה על ידי מציע מהווה הסכמה מראש לכל תנאי המכרז על נספחיו לרבות כל החוזים הכלולים במסמכי המכרז, והכל בלא כל שינוי ו/או תוספת. על פי תנאי המכרז נדרש המציע לחתום על החוזים הכלולים במסמכי המכרז. 8. במסגרת מסמכי ההצעה נכללו, בין היתר, חוזה הרשאה על נספחיו (להלן - חוזה ההרשאה), חוזה פיתוח על נספחיו וחוזה חכירה. 9. בתאריך 31.12.97 הגישה נאשמת 2 הצעה למכרז. נאשמת 2 חתמה על החוזים הכלולים במסמכי המכרז, לרבות חוזה ההרשאה. 10. הצעת נאשמת 2 היתה ההצעה היחידה שהוגשה למכרז. 11. בתאריך 26.1.98 זכתה נאשמת 2 במכרז. 12. בתאריך 26.3.98, בעקבות הזכייה במכרז, במהלך פגישות שנערכו עם טל, ביקשו נציגי נאשמת 2, ובתוכם נאשם 1, להכניס שינויים במסמכי המכרז. 13. טל ידע, כי לאור הדין, הנוהל ותנאי המכרז, לא ניתן לבצע את השינויים שהתבקשו על ידי נציגי נאשמת 2. 14. למרות האמור לעיל, נענה טל לפנית נציגי נאשמת 2, ודן עימם בשינויים שהתבקשו, בעצמו ובאמצעות עו"ד יחזקאלי, שאינו נמנה עם המחלקה המשפטית במינהל. שירותיו של עו"ד יחזקאלי נשכרו לצורך הכנת מסמכי המכרז, והוא השלים את תפקידו עם הכנת המסמכים. 15. בהמשך לאמור לעיל, בתאריך 18.6.98, או במועד סמוך, נערך על ידי טל ו/או מי מטעמו, מסמך אשר כותרתו "הבהרות ביחס להסכם הרשאה לתכנון והסכם פיתוח וקביעת נוהלי עבודה" (להלן - מסמך ההבהרות). המסמך נושא תאריך 18.6.98. 16. במסמך ההבהרות הוסכם בסעיף יב. על חתימת חוזה הרשאה חדש "בנוסח המקובל על היועצים המשפטיים של המינהל ושל היזם כפי שנדון לאור ההבהרות ותוקן לאורן...". 17. בתאריך 21.6.98 חתם טל, ללא סמכות כדין, על חוזה הרשאה שונה מחוזה ההרשאה המקורי שצורף לחוברת המכרז (להלן - חוזה יוני), כפי שהוסכם בסעיף יב. למסמך ההבהרות. 18. חוזה יוני ומסמך ההבהרות שונים מהותית מחוזה ההרשאה המקורי, ויש בהם הטבות מהותיות ומשמעותיות לנאשמים 1 - 2, ששוויין הכספי מסתכם בעשרות מיליוני דולרים, בין היתר, כדלקמן:

(א) השתחררות נאשמת 2 מהחובה שהוטלה עליה לפעול בהליכים לאישורה הסטטוטורי של התוכנית עפ"י ובהתאם לעקרונות שבתוכנית הבינוי הרעיונית, ותוך כדי קבלת אישורו המוקדם של המינהל כתנאי להתקדמות נאשמת 2 בהליכים אלו. (ב) החלה מפורשת על המכרז של החלטות מועצת מקרקעי ישראל, אשר לא חלו על המכרז עפ"י חוזה ההרשאה המקורי. הרשאה זו פטרה את נאשמת 2 מתשלום דמי היתר למינהל עם מתן תוקף סטטוטורי לתוכנית הבינוי. (ג) הוסרה אחריות נאשמת 2 לפנות על חשבונה את הנכסים המנוהלים ע"י חברת עמידר. (ד) נוספו שינויים אשר עשויים לפטור את נאשמת 2 מתשלום מע"מ בעלויות פינוי המקרקעין. 19. בחתימה על חוזה יוני הוענקו לנאשמים 1 - 2, שלא כדין, ההטבות האמורות לעיל.

חוב של נאשם 1 ורעיתו למינהל בגין דמי חכירה 20. נאשם 1 מתגורר משנת 1990 בבית ברחוב שניר 2 בתל-אביב (להלן - הבית). הבית הרשום ע"ש רעייתו, בנוי על קרקע בבעלות הקרן הקיימת לישראל, והוא נמצא בתחום סמכותו של מחוז תל-אביב במינהל. 21. בין נאשם 1 ורעייתו לבין המינהל התגלע סכסוך בקשר לחוב בגין דמי החכירה של הבית. נאשם 1 ורעייתו סירבו לשלם את חוב דמי החכירה שנפסק על ידי הגורמים המוסמכים במינהל, ובמהלך השנים נערכו התדיינויות ופגישות בין נאשם 1 ובאי כוחו לבין נציגי המינהל בנוגע לחוב דמי החכירה. 22. בתאריך 15.10.98 הצטבר החוב בגין דמי חכירה, בצרוף ריבית פיגורים והצמדה, לסך של 250,605 ש"ח. 23. לאור האמור לעיל, הועבר הטיפול בגביית החוב מהמינהל לעו"ד חיצוני, עו"ד תורג'מן, אשר הגיש בתאריך 27.10.98, תביעה כנגד רעיית נאשם 1 לבית משפט השלום בתל-אביב בגין הסכום הנזכר, וכן סכום נוסף בסך 30,058 ש"ח (להלן - התביעה). 24. כתב התביעה נמסר לרעית נאשם 1 בתאריך 2.11.98, והיא נדרשה להגיש כתב הגנה לתביעה תוך 30 יום, דהיינו עד לתאריך 2.12.98. כתב הגנה לא הוגש במועד הנזכר.

25. כאמור לעיל, החל מחודש אוקטובר 1998 ועד חודש מרץ 1999, כיהן טל כמנהל בפועל של מחוז תל אביב במנהל. 26. בחודש נובמבר 1998, או במועד סמוך, פנה נאשם 1 אל טל וביקש ממנו להתערב בנושא החוב לבית, כמפורט לעיל. 27. בעקבות פנייה זו הורה טל למשוך את התביעה מעו"ד תורג'מן ולהחזירה למינהל לצורך בדיקה נוספת. בעקבות כך לא המשיך עו"ד תורג'מן בהליכי התביעה כנגד רעית נאשם 1. 28. בהמשך לאמור לעיל, הורה טל לסגנו לבדוק חלופות להקטנת החוב, חלופות שנדחו על ידי היועצת המשפטית. 29. בסופו של דבר חזר התיק למסלול תביעה משפטית אצל עו"ד תורג'מן. 30. החלק הכללי לעיל, יכונה להלן: "החלק הכללי לאישום הששי". 31. העובדות המתוארות בחלק הכללי לאישום הששי מהוות חלק בלתי נפרד מהאישום שלהלן.

ב. העובדות: 1. בשנים 1998 ואילך שאף טל להתמנות במינוי של קבע כמנהל מחוז המרכז במינהל. 2. כאמור לעיל, בתאריך 15.6.98 מונה עו"ד אבי דרכסלר כמנהל המינהל. 3. בתאריך 25.10.98 העביר דרכסלר את טל מתפקידו כמנהל מחוז המרכז בפועל, ומינה אותו כמנהל בפועל של מחוז תל-אביב, הנחשב כמחוז קטן בהיקף הקרקעות הנמצאות בתחומו ביחס למחוז המרכז. 4. לאור שאיפות הקידום הנזכרות, לאור מינוי דרכסלר והפגיעה במעמדו, ובהסתמך על הפעולות שביצע לקידום האינטרסים של נאשמים 1 - 2 במינהל, בין היתר כמפורט בחלק הכללי לאישום הרביעי, פנה טל אל נאשם 1, וביקש להסתייע בו ולרתום את כוחו של נאשם 1, מעמדו וקשריו כמפורט לעיל, לשם קידומו במינהל. טל ביקש מנאשם 1 לפעול בכל דרך לשם קידומו, לרבות קביעת פגישה בינו לבין שר התשתיות הלאומיות. 5. פנייתו של טל אל נאשם 1 באה לראשונה במחצית השניה של 1998, בסמוך לאישור מסמך ההבהרות ולחתימתו על חוזה יוני. 6. טל התמיד בפניותיו אל נאשם 1 עד לחודש יולי 2000, או מועד סמוך.

7. בגין הפעולות שביצע טל לקידום האינטרסים של נאשמים 1 - 2 במינהל, כמתואר בחלק הכללי לאישום הרביעי, על מנת להטות את טל למשוא פנים לנאשמים 1 - 2 בדרך כלל ועל מנת להטות את טל לקדם את ענייניהם של נאשמים 1 - 2 במינהל, ובהיותו מודע למעמדו של טל כעובד ציבור, נתן נאשם 1 שוחד לטל ולחילופין הבטיח לו שוחד: (א) בכך שחזור ושנֹה במהלך התקופה שבין המחצית השנייה של 1998 ועד יולי 2000, יצר אצלו ציפייה, בין השאר בדרך של מתן הבטחה, כי ישתמש בכוחו, מעמדו וקשריו בפרוזדורי השלטון לקידום ענייניו של טל. (ב) בכך שבמהלך התקופה הנזכרת דיווח לטל, במישרין או בעקיפין, כי הוא מטפל בענייניו, ואף נקט פעולות על מנת לברר אם אכן נבלם קידומו של טל ואם נמנעת ממנו פגישה עם שר התשתיות. ג. הוראות החיקוק לפיהן מואשם נאשם 1:

מתן שוחד, עבירה לפי סעיף 291 לחוק העונשין, או לחילופין, עבירה לפי סעיף 291 ביחד עם סעיף 294 לחוק העונשין.

אלה רובינק, עו"ד רחל שיבר, עו"ד פרקליטת מחוז תל-אביב (מסוי וכלכלה) פרקליטת מחוז מרכז

תל-אביב, כ"ו טבת, תשס"ד 20 ינואר, 2004



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו