בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקרדינל של לוס אנג'לס, למשל, האשים את גיבסון שהוא בכלל לא קתולי

הקרנת "הפסיון של ישו" תחל היום, ב"יום רביעי של האפר", שבו נפתחים ארבעים ימי התשובה שלקראת חג הפסחא. "מועצת הבישופים" של הכנסייה הקתולית בארה"ב פירסמה לקראת הסרט הבהרות, המסירות מהיהודים את האחריות לצליבת ישו. אבל הוותיקן אינו ממהר לפרסם הבהרות דומות, ויש החוששים מהתחזקות האנטישמיות דווקא בדרום אמריקה

תגובות

התאריך שנקבע להקרנתו של הסרט "הפסיון של ישו", בבימויו של מל גיבסון, 25 בפברואר, אינו מקרי. בתאריך הזה, המכונה "יום רביעי של האפר", מתחילה תקופה של 40 ימי תשובה המסתיימת בחג הפסחא, עם תחייתו של ישו הצלוב. עד היום מקובל להציג בתהלוכות עממיות סצינות מייסורי ישו בשעותיו האחרונות, ואת המסורת הזאת מבקש גיבסון להעצים דרך המדיום הקולנועי. אלא שההיסטוריה יודעת לספר, שבמקרים רבים ליבו ההצגות העממיות הללו את רגשות ההמון נגד היהודים, שלפי "הברית החדשה" תבעו את צליבתו של ישו מהנציב הרומי, פונטיוס פילאטוס.

העיתוי הטעון של ראשית הקרנת הסרט מעורר בחוגים היהודיים חשש כי הסרט ילבה רגשות אנטישמיים. לעומתם, חוגים כנסייתיים רואים בסרט הזדמנות לחזק את הדבקות והאמונה ב"ברית החדשה" - מה שהביא גורמים יהודיים שונים להתנגד למתקפה על הסרט מטעם "הליגה נגד השמצה", בטענה שהדיון בו מורכב יותר. הרב דוד רוזן, האחראי לתחום הדיאלוג הבין-דתי ב"ועד היהודי-האמריקאי", למשל, אינו חושש כי הסרט יעורר אנטי-שמיות, אלא מכך שדווקא ההתנגדות היהודית הגורפת תעורר כעס בחוגים נוצריים על היהודים, המבקשים כביכול "למנוע מהנוצרים להציג את אמונתם".

הפולמוס בעולם הנוצרי סביב אופן הצגתם של היהודים רק הגביר את העיסוק בסרט. למרות העובדה שגיבסון מזוהה כקתולי, חוגים קתוליים הסתייגו ברובם מהסרט - הן משום שעליהם מוטלת האחריות ההיסטורית להתנער מהאשמת היהודים, ובעיקר משום שהכנסייה הקתולית הכריזה במפורש ב-1965, במסגרת המועצה שכונתה "ותיקן 2", כי "אין להאשים ללא הבחנה את כל היהודים של אותו זמן, או את היהודים כיום, בפשעים שבוצעו במהלך ייסורי המשיח".

ביקורת על גיבסון

אי לכך, תגובת הקתולים לסרט מסויגת מאוד, בעיקר בארה"ב. "מועצת הבישופים", ארגון הגג הארצי של הכנסייה, פירסמה לקראת הסרט הבהרות המסירות מהיהודים את האחריות לצליבת ישו. כמה כמרים בולטים אף תקפו אישית את גיבסון על סטייתו מתפישותיה העדכניות של הכנסייה. כך, למשל, הקרדינל רוג'ר מהוני מלוס אנג'לס, הנחשב למנהיג הבישופות הגדולה ביותר בארה"ב, ענה לשאלות גולשים באינטרנט בצ'אט מיוחד לקראת סרטו של גיבסון, שבו האשים את הבמאי כי אינו קתולי משום שאינו מקבל את מרות כלל האפיפיורים. משפחת גיבסון משתייכת לקבוצה קתולית קיצונית, שנוסדה על ידי הבישוף השווייצי מרסל לה-פבר, שפרשה ממרות הכנסייה לאחר פרסום "ותיקן 2" ואינה מקבלת את מרות האפיפיורים שנבחרו מאז. מהוני הדגיש כי "לפי כתבי הקודש, ההמונים דווקא תמכו בישו ורק קומץ קטן של מנהיגים יהודים, שהיו תמיד מלאי קנאה, רצו להשתיק אותו ובסופו של דבר להרוג אותו".

אם כי הדוקטרינה הנוצרית של האשמת היהודים ברצח ישו בוטלה רשמית, עיקר החשש הוא מתגובתם של המוני נוצרים ממקומות שלא הטמיעו את החידוש התיאולוגי של "ותיקן 2". גדי גולן, ראש חטיבת הדתות במשרד החוץ, מזכיר בהקשר זה בעיקר את מדינות דרום אמריקה, שבהן כנסייה הקתולית חזקה ושמרנית, ומאמינים נוצרים, לאו דווקא קתולים, ברחבי הפריפריה האמריקאית.

בנסיבות כאלה, עמדתו הנוכחית של הוותיקן תהיה הרת משמעות. אפשר היה לצפות מ"הכס הקדוש" לפרסם הודעת הבהרה דומה לזו של הבישופים האמריקאים, אבל בפועל, תגובת הוותיקן מעורפלת. לפי דיווחים, האפיפיור יוחנן פאולוס השני התפעל מנאמנות הסרט למקורות, ולאחר שצפה בו בהקרנה פרטית בראשית דצמבר נשמע אומר: "כך זה בדיוק היה". מאוחר יותר, בעקבות הסערה שחולל הסרט, הוכחש הדיווח הזה; אם כי בהודעה רשמית של דובר הוותיקן נאמר רק כי "האפיפיור אינו נוהג לבטא שיפוט פומבי של יצירות אמנות".

מזכיר ועדת הוותיקן ליחסים עם היהודים, נורברט הופמן, הבהיר כי הוותיקן לא יפרסם הודעה דומה לזו של הבישופים האמריקאים, "שהרי עמדת הוותיקן ידועה וברורה, ואין צורך לאשרר אותה". עם זאת, אם יתברר שהסרט מעורר ביטויים אנטישמיים, יהיה צורך לפרסם הבהרה כזו. בישראל מעריכים כי הזהירות הזאת קשורה גם למצבו הנוכחי העדין של הוותיקן, המצוי בתקופת מעבר לקראת חילופי האפיפיורים הצפויים.

סרט בחסות השמרנים

זוהי אולי השאלה המסקרנת ביותר לגבי השפעתו של הסרט: גם אם לא יגרום להתעוררות אנטישמית, האם יעניק "רוח גבית" לחוגים השמרניים בכנסייה לקראת חילופי האפיפיורים? גולן בהחלט מקבל אפשרות כזו, ומציין בהקשר זה שאחד מתומכיו המובהקים של הסרט בוותיקן, הקרדינל קאסטריון הויוס (העומד בראש המיניסטריון לענייני כמורה, גוף רב השפעה האחראי למינוי בישופים), נחשב לאחד מגדולי השמרנים ואף מנסה זה כמה שנים לאחות את הקרע עם תומכי לה-פבר ולהחזירם לחיק הכנסייה.

החשש ממעורבות כוחות ארכי-שמרניים ביחס לסרט עלה גם בדיווחיו של סנדרו מאגיסטר, עיתונאי איטלקי המסקר את הוותיקן. מאגיסטר ציין כי שניים מארבעת הנוכחים בהקרנה הפרטית שנערכה לאפיפיור - עוזר הבמאי יאן מישליני ואביו אלברטו, לשעבר חבר פרלמנט באיטליה - הם חברים בכירים ב"אופוס דאי", מסדר כנסייתי שמרני ששם לו למטרה להפיץ את הנצרות בקרב ההמונים, שמייסדו נחשב פאשיסט ואף היה מיודד עם רודנים פאשיסטיים במהלך המאה העשרים.

ד"ר יצחק מינרבי, לשעבר שגריר ישראל לאיחוד האירופי וכיום חוקר הכנסייה הקתולית, טוען שסרטו של גיבסון משתלב במתקפה כוללת של החוגים השמרניים בכנסייה, הבאה לידי ביטוי בעיקר באיטליה עצמה. לדברי מינרבי, מעורבותם של חברי "אופוס דאי" בקידום הסרט קשורה לניסיונות המחודשים להעניק מעמד של קדושה לאפיפיור פיוס ה-12, למרות הביקורת שהוטחה על שתיקתו בתקופת השואה, ולמלכה איזבלה מספרד, שהיתה אחראית לגירוש יהודי ספרד ב-1492. גם הפרסום המחודש לספרו של הרב אווגניו צולי, שהיה הרב הראשי של רומא והתנצר לאחר השואה, קשור למגמה זו.

עם זאת, החוגים המאמצים בחום את סרטו של גיבסון אינם קתוליים אלא אוונגליסטיים. החיבור הזה טבעי, משום שמהות התפישה האוונגליסטית היא דבקות קיצונית ב"ברית החדשה" כלשונה, ללא פרשנויות מאוחרות. כפי שפורסם אתמול ב"הארץ", האירוע המרכזי של "כינוס השדרים האוונגליסטים" שהתקיים לאחרונה היה הקרנה מיוחדת של הסרט, ובמשרד החוץ יודעים לספר כי הארגון האוונגליסטי "גשרים של שלום", שמרכזו בירושלים והוא פועל לגיוס תמיכה במדינת ישראל, אף ביקש מכל חבריו לשלוח לגיבסון מכתבי תמיכה אישיים.

העמדה הזאת אמורה לכאורה להביך את אותם חוגים יהודיים הדוגלים בברית עם האוונגליסטים. הרב יחיאל אקשטיין, העומד בראש "הקרן לידידות", המגייסת בשנים האחרונות תמיכה פוליטית וכספית לישראל בחוגים האוונגליסטיים, מצא דרך מקורית להתמודד עם הדילמה. בהודעה שפירסם בשבוע שעבר הוא מפנה את תגובתו לסרט לא לנוצרים אלא ליהודים, ומבקש מהם שלא להגזים בתיאור הסכנות שהוא צופן. הרב אקשטיין חושש בעיקר מפני "גורמים איסלאמיים השונאים יהודים, שעלולים להשתמש בסרט כדי לתת לגיטימציה לשנאתם ולחזק אותה".

עם זאת, בשיחה אתו השבוע הודה אקשטיין כי היה צריך להפנות הודעת אזהרה גם לחוגים הנוצריים, שאליהם הוא מקורב. לדבריו, הוא ישאף להפוך את הסרט דווקא למנוף לחיזוק הדיאלוג בין יהודים לנוצרים, בתקווה ש"ידידי האוונגליסטים יבהירו שלא רק שאינם תולים בכלל היהודים אחריות לצליבת ישו אלא שהם חשים מחויבות לסייע ליהודי העולם כיום, ולמדינת ישראל בפרט. אולי הם אף יוכלו לשכנע את גיבסון עצמו לפרסם הודעה כזו, וזו תהיה הזדמנות נהדרת עבורו 'לרדת מן העץ' בלי להרגיש שנכנע לאברהם פוקסמן (מנכ"ל "הליגה נגד השמצה", שנחשב לתוקף המרכזי של הסרט, י"ש)". גם הרב רוזן מקווה כי בסופו של דבר ייהפך הסרט דווקא גורם לחיזוק הדיאלוג היהודי-הנוצרי ולחלחול של הדוקטרינות הנוצריות המעודכנות בעקבות הדיון הציבורי שהוא מעורר.

הממסד הכוהני חש מאוים מה"משיח"

"הברית החדשה" מתייחסת לאחריות היהודים לצליבת ישו בארבע "בשורות" (אוונגליונים), המכילות ארבע גרסאות לתיאור חיי ישו. ה"בשורה" האנטי-יהודית ביותר היא הראשונה, המיוחסת לשליח מתי, ולפיה הסנהדרין גזרה על ישו מוות בשל טענתו כי הוא בן האלוהים, וכאשר רצה הנציב הרומי פילאטוס לחון אותו, התעקשה המנהיגות היהודית על צליבתו.

פרופ' צבי ורבלובסקי, מבכירי חוקרי הדתות בישראל, טוען כי המתח ששרר בין ישו לממסד הכוהני נבע מסיבות פוליטיות: ישו היה בראש ובראשונה מהפכן חברתי, שתקף את שחיתות הממסד הדתי. הממסד הכוהני גם חש מאוים מטענתו של ישו כי הוא המשיח, מה שעלול היה לפגוע במרכזיות המקדש.

לדברי ורבלובסקי, הממסד הכוהני שהתנגד לישו היה מזוהה עם הצדוקים - קבוצה שנעלמה לאחר החורבן ושאת מקומה תפסו תלמידי החכמים, המכונים "פרושים". בכמה מקומות ב"ברית החדשה" מוזכרים הפרושים כמתנגדי ישו, אבל נראה שכותבי ה"בשורות" בילבלו בין פרושים ליהודים. ואמנם, מסמכי הכנסייה הקתולית מהעשורים האחרונים הכירו בנקודה זו ונטו להדגיש את היסודות המשותפים בין ישו לפרושים.



תליון בצורת מסמר שנמכר בחנויות כחלק מהמוצרים הנלווים לסרט



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו