בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זנות בישראל: מיליון ביקורים בבתי בושת בחודש

תגובות

"באים הרבה דתיים מירושלים, נכנסים ובאמת מתביישים. לפעמים הם מבקשים שאני אסגור את המכון לשעה ובאים 20 אנשים בקבוצה". כך העיד בעבר סרסור שכונה "א'" בפני ישיבה של ועדת החקירה הפרלמנטרית לסחר בנשים שהוקדשה לשמיעת דיווחיהם של סרסורים. דיווח אחר, מפיו של ג'קי יזדי, בעליו של בית בושת משגשג שנסגר לפני כשנה, תיאר מגוון רחב של קליינטים - בהם גברים נשואים שבאו לזונות לעשות מה שאינם יכולים לעשות עם נשותיהם , חיילים שאין להם חברות, פועלים זרים, ערבים מהשטחים, ועוד.

בעולם אין כמעט נתונים על מספר הגברים שצורכים מין בתשלום. בישראל, על פי הערכה גסה, מתבצעים מדי חודש לפחות מיליון ביקורים בבתי בושת. הערכה זו, שתוצג היום לוועדת החקירה הפרלמנטרית בראשות ח"כ זהבה גלאון (מרצ), מבוססת על הנתונים הבאים: להערכת המשטרה יש בישראל 3,000 נשים שהובאו מחו"ל ונמכרו לסרסורים; על-פי עדויותיהן, עובדות הנשים 30 יום בחודש ומקבלות לפחות עשרה לקוחות ביום. הנתונים אינם מביאים בחשבון את הנשים הישראליות שעוסקות בזנות, שלגבי כמות הלקוחות שלהן קיים פחות מידע.

אבל למרות היקף התופעה, חלק הארי של המידע בעולם על הזנות ושל הדיון הציבורי בנושא מתרכז בנשים ובסרסורים, לא בלקוחות. בנייר העמדה שתציג היום בוועדה, טוענת עוה"ד נעמי לבנקרון שהעדר המידע והדיון נובע מסיבות רבות, בהן העובדה שתעשיית המין מחויבת לדרישת הלקוח לסודיות ואנונימיות.

סיבה נוספת היא שנורמות חברתיות רואות את צרכן המין הקנוי כ"גבר" ולפיכך מתייחסות אל מעשיו בסלחנות. לעומת זאת, אל נשים שעוסקות בזנות ואל סרסורים מתייחסים כאל האשמים העיקריים בקיומה של תעשיית המין, תוך התעלמות מוחלטת מהעובדה שבלא הלקוחות אין קיום לתעשייה זו.

לבנקרון, היועצת המשפטית של מוקד הסיוע לעובדים זרים ומנהלת הקליניקה למאבק בסחר בנשים שפועלת במסגרת הפקולטה למשפטים, היא אחד הגורמים המובילים במאבק שמתנהל בשנים האחרונות בישראל נגד סחר בנשים. על פי עדויותיהן של קורבנות שראיינה, מרבית הלקוחות שלהן ישראלים. חלקם לקוחות קבועים.

בפשיטת משטרה לפני כחודשיים על בתי בושת בתל אביב נמצאו כרטיסיות המעניקות ללקוחות "מתמידים" ביקור בלא תשלום על כל 12 ביקורים בתשלום.

לבנקרון סבורה שחשוב להבין את הסיבות שגורמות לגברים לקנות מין כדי להילחם בסחר בנשים. התיאוריה הוותיקה ביותר היא הביולוגית, שגורסת שלגברים דחף מיני שחייב לבוא על סיפוקו בפרקי זמן קבועים, בעוד הדחף של נשים חלש יותר ולכן הזונות נדרשות למלא את החסר. כיום רווחים יותר הסברים פסיכולוגיים, שמייחסים ללקוחות של תעשיית המין תסביכים רגשיים שנובעים, בין השאר, מהתעללות מינית בילדותם ומעוותים את ההתייחסות שלהםם למיניות ולשימוש בכוח ושליטה.

נייר העמדה, שנכתב בסיועם של הסטודנטים בקליניקה ויתפרסם בהרחבה ביולי, מציע גישה מהפכנית ושנויה במחלוקת לטיפול בבעיית הסחר בנשים - הפללת הלקוחות. שוודיה היא המדינה היחידה שאוסרת קניית שירותי מין ומענישה את העבריינים בחצי שנת מאסר. הסקירה של לבנקרון מציינת שמרבית המדינות בארצות הברית אוסרות כל עיסוק בזנות, אבל בדרך כלל הנשים מופללות יותר מהגברים. עם זאת, באחרונה ארצות הברית משקיעה מאמצים בהרתעת לקוחות - באמצעות החרמת מכוניותיהם, שלילת רשיונות הנהיגה שלהם, פרסום שמותיהם ותמונותיהם בעיתון, ואף הטלת חובת השתתפות בסדנה חינוכית.

החקיקה בישראל מכוונת יותר נגד סוכני תעשיית המין - החוק הפלילי אוסר על סרסרות, על החזקת מקום לשם עיסוק בזנות ועל סחר בבני אדם למטרות זנות. אבל הזונה והלקוח שקונה את המין אינם מופללים. לבנקרון מציעה לנקוט מגוון צעדים - משפטיים וחינוכיים - נגד הלקוחות. תחילה יש לערוך מחקרים מקיפים ולבחון, בין השאר, את מודעותם של הלקוחות לנושא הסחר ולכך שהם נוטלים חלק פעיל בתעשייה זו. חשוב גם לקיים מבצע ציבורי נרחב כדי להסביר את השלכותיה של קניית שירותי מין על הסחר בנשים, היא סבורה.

במקרים שבהם אפשר להוכיח שהיו די סממנים לכך שאשה מוחזקת בבית בושת בניגוד לרצונה, והלקוח בוחר להתעלם מכך, ממליץ נייר העמדה להעמיד אותו לדין על אינוס. ראוי גם לחוקק חוק האוסר קניית מין מקורבנות סחר, דבר שעשוי להרתיע לקוחות פוטנציאליים, מציעים המחברים.

במישור המשפט האזרחי, מציע הנייר לתקן את חוק הנזיקין כך שאשה תוכל לתבוע לקוח שקיימה עמו יחסי מין בכפייה ולזכות בפיצויים גם בלי להוכיח נזק - בדומה לחוק למניעת הטרדה מינית.

רותי סיני




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו