שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

ייעול מינהלי אינו הישג חינוכי

הדו"ח שהפיקה ועדת דוברת אולי מעולה בתחומו, אך עדיין לא נגע בלב העניין

נמרוד אלוני
נמרוד אלוני
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
נמרוד אלוני
נמרוד אלוני

הקמת ועדת דוברת, או כל ועדה אחרת לתיקון כשליה של מערכת החינוך, הייתה כורח המציאות. הירידה בהישגים הלימודיים, העלייה באלימות הבית-ספרית, התרחבות הפערים בין חזקים לחלשים, והשחיקה במעמדם ובאיכותם של המורים חייבו בדק בית רציני והעמדת תוכנית חומש לשיקום ושדרוג מערכת החינוך.

יחד עם זאת, ולמרות הכוונות הטובות של חברי הוועדה, כאדם שעיסוקו ומומחיותו בחינוך ברצוני להצביע על כך, שבעיקר העיקרים הוועדה כלל לא נגעה. תחום המינהל החינוכי, שבו עסקו מרב ההמלצות, גם אם יצליחו לעשותו ליעיל יותר, אין בו ערובה לקידום ממשי של החינוך. קידום מוצלח תלוי באיכויות החינוכיות שמאפיינות את אישיות המורים, את האקלים הבית ספרי ואת דרכי ההוראה ותוכני הלימוד.

ניקח לדוגמה את התייחסות הוועדה לנושא המימוש המרבי של הפוטנציאל הגלום בתלמידים. רפורמה אשר מצמצמת את מספר נושאי הלימוד, כופה סטנדרטים מדידים לתפוקות בהישגים הלימודיים, ומציעה גמול מיוחד למורים שיעלו את הישגי התלמידים בתפוקות הנ"ל מגלמת את הקוטב המנוגד לתרבות חינוכית המבקשת לקדם את מימוש הפוטנציאל האנושי והאישי של התלמידים.

יתר על כן, גישה שכזו מהווה פגיעה ביחס האישי, בדיאלוג הפדגוגי, בהעשרה התרבותית, באתגרי האקטואליה ובמגע של שאר-רוח; וכן לדרכים השונות שבאמצעותן מבקשים מחנכים של ממש להגיע אל תלמידיהם, להפעים אותם באהבת לימוד ויצירה, ולהעצים את כוחותיהם למימוש הפוטנציאל שגלום בהם.

באשר לתחום הטיפוח של ערכים אינטלקטואליים, מוסריים ודמוקרטיים, חברי הוועדה מודעים לבטח לקשר הישיר שבין תרבות מדעית לבין קידמה חברתית ושגשוג כלכלי. לפיכך, תמוהה ההתעלמות הכמעט מוחלטת של הדו"ח מן העובדה המצערת שבשנים האחרונות חלה נסיגה משמעותית גם בהשכלה הגבוהה ובמחקר המדעי, וגם בתוכניות הבית-ספריות לחינוך לדמוקרטיה. מערכת החינוך לוקה בחוסר פרופורציה בין טיפוח האתנוצנטריות הישראלית לבין קיפוח הישגי התרבות הכלל-אנושית - ביצירה האמנותית, בתרבויות העמים, בדעת המדעית ובמוסר ההומניסטי.

יש להשקיע מאמץ ממוקד בהגדרת מצרף התכונות המהותיות ביותר לדמות הבוגר הרצויה של מערכת החינוך. הקושי הגדול מכל טמון בכך שלא ניתן למדוד בכלים סטנדרטיים של מתודולוגיה כמותית-תפוקתית את כל התכונות הנפלאות שלוקחות חלק במארג שנקרא אדם מחונך, תכונות של חשיבה אוטונומית וביקורתית, של עושר תרבותי ודמיון יצירתי, של רגישות מוסרית ואיכפתיות חברתית, של משמעת פנימית וריסון עצמי, של פלורליזם רעיוני וסובלנות פוליטית, של טעם טוב ואינטליגנציה רגשית, של מחויבות פנימית לקידום האמת, הצדק והיופי בעולם.

כיצד מכשירים מחנכים שכאלה, שעל דרך הדוגמה האישית והדיאלוג החינוכי ידביקו את תלמידיהם ברצון להשבחת העצמי והחברה ויעצימו אותם בכוחות לצעוד בדרך הארוכה והמאתגרת הזו? הנה אתגר לוועדה רצינית לשדרוג החינוך הממלכתי.

רבות הן עוד הסוגיות שיש להידרש אליהן כדי לתת מענה לאתגרים שעליהם עמדה ועדת דוברת - הן בתחום התרבות הבית-ספרית, הן בצמצום הפערים החברתיים והן בהתמודדות עם נורמות התנהגות פסולות שרווחות בציבור. הדו"ח הרציני והמלומד שהפיקה הוועדה שבראשות שלמה דוברת הניבה קבלת פנים אוהדת להמלצות הדו"ח. יחד עם זאת, על כולנו להיזהר מזחיחותם של הדיוטות לנוכח מראית העין המלבבת. הדו"ח שהפיקה ועדת דוברת אולי מעולה בתחומו, אך עדיין לא נגע בלב העניין - במעשה החינוכי.

ד"ר נמרוד אלוני הוא ראש "המכון למחשבה חינוכית" במכללת סמינר הקיבוצים ויו"ר אקדמי של רשת חמ"ה לחינוך מלכתי הומניסטי

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ