בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ב-2002 בוצעו בישראל ניסויים ב-290 אלף בעלי חיים

דו"ח מבקר המדינה מגלה כי המועצה לניסויים בבעלי חיים נוהגת באדישות ובחוסר אכפתיות ואין למעשה פיקוח על הניסויים

תגובות

סוגיית הניסויים בבעלי החיים נחשבת לרגישה במדינות רבות בעולם. בעוד שחלקים ניכרים בציבור מבינים שהתקדמות מדעית קשורה קשר הדוק בניסויים בבעלי חיים, מתגבר הלחץ על המדענים שלא לבצע ניסויים לחינם ובמידה והוחלט לבצע ניסוי מעין זה, להפחית למינימום את הכאב שנגרם לבעל החיים.

מבחינה זו צעדה ישראל בעקבות מדינות אחרות בעולם. חוק צער בעלי חיים (ניסויים בבעלי חיים), שנחקק ב-1994, מתיר ניסויים בבעלי חיים אולם מתנה אותם בהיתרים ומטיל עליהם הגבלות כדי למזער את הסבל של בעלי החיים. על פי החוק, הוקמה מועצה לניסויים בבעלי חיים ונקבע שהיא תהיה ממונה על הניסויים, על מתן האישורים להם ועל הפיקוח על ביצועם - וזאת כחלק מפעילותה תחת משרד הבריאות.

מדו"ח מבקר המדינה המתפרסם היום עולה תמונה מדאיגה ומקוממת, לפיה המועצה נוהגת בחוסר אכפתיות, הגובל באדישות, כלפי התקנות שהיא עצמה קבעה במטרה לפקח על הניסויים בבעלי חיים. המבקר מוצא כי למועצה מושג קלוש בלבד על הניסויים בבעלי החיים המתקיימים במוסדות השונים. למעשה, המועצה אינה יודעת אלו ניסויים בוצעו בפועל, והיא אינה יכולה לבדוק אם החוקרים חרגו ממכסת בעלי החיים שאושרה להם; זאת, בין השאר, בשל העדר תיעוד כנדרש.

מדברי ההסבר להצעת החוק משנת 1994 עולה, כי מטרתו "למצוא את האיזון המתאים בין הצורך להמשיך ולבצע ניסויים בבעלי חיים כדי לקדם את המחקר והרפואה, ובין הצורך למנוע ניסויים מיותרים ומיזעור הסבל הנגרם לבעלי חיים במהלכם". בהתאם לחוק, הוקמה המועצה לניסויים בבעלי חיים, בה מכהנים 23 חברים הפועלים ללא שכר, ונקבע כי היא תהיה ממונה על נושא זה.

היקף הניסויים בבעלי חיים בישראל מדהים בהיקפו. על פי נתוני המועצה, בוצעו ב-2002 באישורה ניסויים בכ-290,000 בעלי חיים (99%-97% מהם מכרסמים ועופות) ב-48 מוסדות - בהן שבע אוניברסיטאות (כולל מכון ויצמן), שתי מכללות אקדמיות, 13 בתי חולים, שלושה מוסדות מחקר ממשלתיים ו-23 חברות תעשייתיות.

מעבר לבדיקת תפקוד המועצה, בדק המבקר את המתרחש בארבע אוניברסיטאות: באוניברסיטה העברית בירושלים (שבה, על פי נתוני המועצה, נעשו ב-2002 ניסויים בכ-70,000 בעלי חיים), באוניברסיטת תל אביב (כ-22,000 בעלי חיים), באוניברסיטת בר-אילן (כ-7,000 בעלי חיים) ובמכון ויצמן למדע (כ-46,000 בעלי חיים).

המבקר מדגיש כי המועצה רשאית למנות ועדות פנימיות הפועלות בתוך המוסדות השונים. ועדות אלו יורכבו מ"שלושה חברים לפחות, ובהם רופא וטרינר אשר יכהן כיושב ראש, חוקר מתחום מדעי החיים או הרפואה וחבר אחר שלא מתחום מדעי החיים או הרפואה". הוועדות אמורות לדון בבקשות של חוקרי המוסד לאישור ניסויים בבעלי חיים, לעקוב אחרי הניסויים הנעשים במוסד, לאשר את הכשרתו של עובד לעסוק בניסויים בבעלי חיים, לבדוק את התנאים הפיסיים של בעלי החיים המשמשים לניסוי ואת דרכי הטיפול בהם ועוד.

המבקר מצא שבחברות תעשייתיות רבות, ובייחוד באלה שבהם מספר החוקרים קטן, חברי הוועדות הפנימיות הם למעשה החוקרים העושים את הניסויים. כך יוצא אפוא, שחברי הוועדה הפנימית מאשרים את הניסוי שלהם או של עמיתיהם. זאת ועוד, המבקר קובע כי "המועצה לניסויים בבעלי חיים אישרה ועדות פנימיות כמעט לכל מוסד, בלי שקבעה לשם כך קריטריונים כלשהם. היא גם לא הקימה מנגנון שיאפשר לה לוודא שהוועדות מתפקדות כנדרש".

בסעיף 9 לחוק נאמר: "לא יינתן היתר לעריכת ניסויים בבעל חיים אם ניתן להשיג את מטרת הניסוי בדרכים חלופיות סבירות". ואולם, מהבקשות שהוגשו למועצה אי אפשר ללמוד אם הוועדות הפנימיות והחוקרים מקיימים את הנהלים, שכן המועצה דורשת מהחוקרים רק להצהיר כי "לניסוי המבוקש אין חלופה", ולא מבקשת מהם לפרט אלו פעולות נקטו בחיפוש אחר חלופות.

מאז הקמת המועצה היא קיימה מספר רב של ישיבות בעניין החלופות. בספטמבר 1995 היא הקימה ועדה להצעת חלופות לניסויים בבעלי חיים, אשר בהן יוכלו להיעזר כל החוקרים, אולם הוועדה כמעט לא התכנסה ולכן לא הגישה כל הצעה בעניין. "מכאן עולה, כי במשך שמונה שנות כהונתה של המועצה היא לא הצליחה לקדם בהרבה את השימוש בחלופות", נכתב בדו"ח המבקר. כאשר המבקר ביקש את תגובת המועצה, נאמר לו כי "אין בנמצא מאגר אמיתי רחב ומחייב של חלופות, אך ועדת החלופות תמשיך בעבודתה כדי להבהיר למועצה ולחברי הוועדות הפנימיות את מסקנותיה ולהטמיע את החובה לחפש ולמצוא חלופות".

נראה שתשובת המועצה הצליחה להרגיז את המבקר, שכותב כי "החיפוש אחר חלופות והטמעת חשיבותן בקרב החוקרים מייצגים נאמנה את כוונת המחוקק לצמצם את השימוש בניסויים בבעלי חיים למקרים שאין מנוס מכך. על כן, על המועצה לאכוף את הנהלים שהיא עצמה פירסמה בנושא, לפעול לקידום המחקר ואף לבחון את הצורך בגיוס מקורות מימון לשם כך".

סעיף 6 לחוק מאפשר לחברי המועצה להיות שותפים פעילים בפיקוח על הניסויים, ואולם הביקורת מצאה כי כמעט לא התקיימו ביקורים מעין אלו. לטענת המועצה "מעולם לא היתה פנייה של חבר מועצה לבקר במוסד אשר לא נענתה" וכי אין צורך להאיץ בחבריה כדי לעודד אותם לבקר במוסדות.

נראה כי הממצא החמור ביותר של המבקר קשור לאדישות המועצה בכל הקשור למידע שיש ברשותה באשר לניסויים עצמם. המבקר מצא כי רוב המוסדות מדווחים למועצה באופן מרוכז רק על המספר הכולל של בעלי החיים ששימשו לניסויים, ואינם מפרטים לאלו ניסויים הם שימשו. המוסדות גם אינם מדווחים אלו ניסויים שאושרו בוצעו בפועל, ואלו בוטלו או נדחו. "למעשה, המועצה אינה יודעת כמה ניסויים נעשו בפועל, אין לה אפשרות להשוות בין ההיתרים ובין הביצוע בפועל, והיא אינה יכולה לבדוק, אפילו באופן מדגמי, אם חוקר חרג ממכסת בעלי החיים שאושרה לו". זאת ועוד, המועצה לא הנחתה את הוועדות הפנימיות כיצד עליהן לעקוב אחר הניסויים ולא דרשה מהן לדווח לה על כך. "אין המועצה יודעת אם מעקבים כאלה אכן מתבצעים", נכתב בדו"ח.

באשר למצב החיות המוחזקות בבתי החיות בשלב שלפני הניסוי, מצא המבקר ממצאים מדאיגים במיוחד באוניברסיטת בר-אילן, זאת בעיקר בשל תפקוד לקוי של עובדי בתי החיות. כך לדוגמה, באוקטובר 2002 כתבה חוקרת בכירה באוניברסיטה למנהל בית החיות ולווטרינר, כי טיפול לקוי בעכברים שהוחזקו זמן רב בתנאים לא נאותים גרם לכך שהניסוי "ירד לטמיון". במכתבים אחרים שכתבו מנהל בתי החיות והווטרינר לעובדים של בתי החיות נאמר, כי "עכברים נמצאו ללא מים (...) טמפרטורת החדר הגיעה ל-34 מעלות, בניגוד לטווח הטמפרטורה המותרת (...) הארנבות נמצאות ללא מזון בכלובים (...) חולדות נמצאו במספר העולה על המותר" ועוד. בעקבות הממצאים העיר משרד מבקר המדינה לאוניברסיטה כי עליה להקפיד על כך שכל עובדי בתי החיות והחוקרים יעברו הכשרה מתאימה.

המבקר מסכם וכותב כי "ביקורת על דרכי עבודתה של המועצה העלתה, כי חלק מההליכים הקשורים במתן היתרים למוסדות ולחוקרים לקיום ניסויים לקו בחסר, וגם הפעולות שננקטו לשם הבטחת הפיקוח על ביצוע הניסויים היו לקויות. לדעת המועצה, המוסדות הם האחראים העיקריים לפיקוח ולמעקב אחר ביצוע הניסויים, אך מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה, כי היא לא הנחתה אותם כיצד לעשות זאת (...) על המועצה ועל שר הבריאות להפיק את הלקחים הדרושים מממצאי הביקורת, לבחון דרכים לשיפור היישום של הוראות החוק ולנקוט את כל הפעולות הנחוצות לקיום בקרה נאותה בעניין הניסויים בבעלי חיים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו