בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"לבייב מאיים לחסל את קרטל דה-בירס"

במשך 60 שנה שולטת דה-בירס בענף היהלומים העולמי, עד שלב לבייב נכנס לתמונה. היהלומן הישראלי מאיים לשבור את הקרטל המפורסם ביותר בעולם, אבל לא בטוח שזה יועיל לירידת מחירי היהלומים

תגובות

כמה זעזועים יכולה לספוג תעשיית היהלומים העולמית מבלי להישבר? ב-13 ביולי בבית המשפט באוהיו, הודתה חברת דה בירס, יצרנית אבני החן הגולמיות הגדולה בעולם, באשמת תיאום מחירים של יהלומים תעשייתיים, והסכימה לשלם קנס של 10 מיליון דולר; כך הסתיימה הסוגיה שנמשכה כ-60 שנה. בכירי דה בירס סוף סוף חופשיים לבקר ולעבוד בצורה חופשית בשוק היהלומים הגדול בעולם - אמריקה.

מספר ימים מוקדם יותר, ב-9 ביולי, התרחש המקרה הראשון של רגולציה עצמית בתעשיית היהלומים כאשר קונגו-בראזוויל נענשה על חוסר יכולתה להוכיח את מקור היהלומים שהיא מייצאת. ב-28 ביוני לב לבייב, אויבה המושבע של חברת דה בירס, פתח בנמיביה את מפעל ליטוש היהלומים הגדול באפריקה.

מאחורי כל הארועים האלה עומדים שינויים ניכרים שסוחפים את התעשייה, המגלגלת 60 מיליארד דולר בשנה. במשך שנות דור הייתה דה בירס השליטה היחידה בשוק זה. החברה הדרום אפריקאית שלטה בתחום הכרייה והסחר במהלך רוב שנות המאה ה-20. ואולם, המערכת שנועדה להפיץ אבנים יקרות, שהוקמה לפני עשורים על ידי דה בירס היא מוזרה וא-נורמלית - אין עוד שוק בעולם המתנהל באופן שכזה, ואף מגזר של התעשייה לא יהיה מוכן לקבל התנהלות שכזו.

דה בירס מפעילה את רוב מכרות היהלומים בדרום אפריקה, נמיביה ובוטסוואנה, שבמשך תקופה ארוכה הפיקו את מירב ומיטב אבני החן בעולם. דה בירס שלטה בעבר (גם אם לא באופן ישיר) ב-80% מהאספקה הגלובלית של אבני חן גולמיות. ב-98' ירדה שליטתה לכדי שני שליש, וכיום שולטת דה בירס ב-45% של האספקה הגלובלית בלבד. חוזה עליו חתמה עם חברת כרייה רוסית מעלה את שליטתה לכדי 55%.

זהו שינוי מכאיב עבור דה בירס, אך היא עדיין נותרת המובילה בתחום כריית היהלומים. בנוסף, מתחרותיה ממשיכות לשמר את המחירים הגבוהים של היהלומים - כך שעל אף הלחץ והתחרות, נותרים מחירי היהלומים מרקיעי שחקים.

אתגר נוסף עימו צריכה דה בירס להתמודד היא הדרישה לחשוף את מקורות היהלומים שלה. מערכותיה של דה בירס ממודרות וסודיות. אף אחד לא יודע מה מקור אבנים מסוימות, מאחר שהן מעורבבות יחדיו בלונדון. אך על דה בירס מופעל לחץ ציבורי כבד, לאחר שנחשף שהחברה תמכה בצבאות מורדים באפריקה בתמורה לאפשרות כריית יהלומים מאזורי לחימה - "יהלומי המריבה". מאז התפתחה שיטה הנקראת "קימברלי פרוסס" המשמשת לקבוע מהיכן נכרו היהלומים; זאת גם הסיבה להענשת חברת קונגו-בראזוויל בשבוע שעבר.

האתגר השלישי הוא זה אשר מדיר שינה מעיני קברניטי דה בירס. זהו האתגר המאיים לפרק לחלוטין את האופן בו דה בירס אירגנה את התעשייה. ניתן לסכמו בשתי מילים: לב לבייב.

יהלומים מלב הים

בדומה למשפחת אופנהיימר השולטת בדה בירס, התעשר לב לבייב בשלושת העשורים האחרונים מעסקי היהלומים. הישראלי ממוצא אוזבקי מוערך כיום בשווי של כ-2 מיליארד דולר. אף שהוא עוסק גם בתחומי התחבורה והנדל"ן, אהבתו האמיתית היא יהלומים. קבוצת לבייב שלו היא הגדולה ביותר בתחום חיתוך וליטוש יהלומים בעולם. יש לו השקעות גם בתחום הכרייה: צי של ספינות כרייה החל לפעול בחופי נמיביה השנה, וכרה יהלומים מקרקעית הים. הוא מתהדר בכך שזהו צי הספינות השני בגודלו בעולם מסוגו, רק לדה בירס יש גדול יותר.

לבייב החל לפעול גם בתחום קמעונות היהלומים לאחרונה. הוא טוען כי הוא איל ההון היחידי שיש לו עניין בכל שלב של הפקת היהלומים, "מהמכרה ועד המאהב" (אמרה ידועה בענף אומרת שגברים קונים יותר יהלומים למאהבות מאשר לנשותיהם). ואולם הכוח האמיתי שלו טמון בחיתוך וליטוש.

יש לו מפעלים בארמניה, אוקראינה, הודו, ישראל ומקומות אחרים. בכך הוא יכול לקרוא תיגר על בית הסליקה המרכזי של דה בירס, ולהפיץ את היהלומים ישירות במחיר נמוך יותר למלטשות שלו. הסבר אישי יותר קשור לעובדה כי לבייב עבד זמן רב עם דה בירס, ונאלץ לרכוש את האבנים היקרות במחירים שקבע המונופול, מה שהרתיח את לבייב.

לבייב לא ניצח בכל המערכות. בשנה שעברה ביטלה ממשלת אנגולה שלושה רבעים מעסקה לבניית מפעל עמו. היו שהאשימו את לבייב בשימוש באמצעים לא כשרים (הוא מקורב לבתו של חוסה אדוארדו דוס סנטוס, נשיא אנגולה) כדי לזכות בחוזים. ואולם לבייב הוכיח באנגולה שהוא יכול להתחרות בדה בירס בלב ליבה של אפריקה.

לבייב התנצח עם היריבה המושבעת שלו בתחום נוסף. ב-28 ביוני הוא הוביל את נשיא נמיביה, סם נוג'ומה, יד ביד במפעל חדש לליטוש יהלומים בבירת נמיביה, וינדהוק. "במשך שנים נאמר לנו שזה בלתי אפשרי", אמרו מדינאים נמיביים רבים.

לבייב הציג במפעל שורות של עובדים בסרבלים ירוקים, העמלים מעל מכונות מבהיקות ומסכי מחשב שטוחים מודרניים. לבייב מתגאה כי עם קיבולת של 550 עובדים, מדובר במפעל הגדול ביותר באפריקה בתחום הליטוש.

ג'ונתן אופנהיימר, היורש החביב של משפחת אופנהיימר, אומר כי אינו מבין מה מתכנן לבייב בנמיביה. "לא רק שאנחנו לא מבינים, אנחנו חוששים". ובצדק. הצעד הבא של לבייב בנמיביה הוא התנצחות ישירה עם דה בירס. המכרות של דה בירס מנוהלים כמיזם משותף עם הממשלה. חוק כרייה מ-99' מאפשר לממשלה לאלץ כל חברת כרייה לספק באופן מקומי את האבנים. אם לבייב ידרוש זאת, הממשלה תוכל לאלץ את דה בירס לספק למפעל של לבייב יהלומים גולמיים, ובכך לחזור על מכה דומה שחטפה החברה ברוסיה.

לבייב מתכנן גם לבנות מפעל בבוטסוואנה, היהלום שבכתר של אימפריית דה בירס. בראיון שנתן בחודש שעבר, אמר לבייב כי הציע לממשלת בוטסוואנה מפעל שיעסיק "עשרות אלפי" אנשים - הרבה יותר מבנמיביה. פקיד ממשל בכיר מבוטסוואנה סייר במפעל בוינדהוק עם לבייב. כפי שמודה אופנהיימר, זהו זמן רגיש עבור דה בירס, אשר עדיין מנהלת משא ומתן מחודש על תנאי חוזה החכירה שיש לה למכרה ג'ווננג בדרום בוטסוואנה, שתוקפו יפוג בסוף החודש. המכרה שווה לפי הערכות 1.3 מיליארד דולר בשנה, ומפיק אבנים באיכות שתגרום ללבייב להזיל ריר.

דה בירס חייבת גם לשאת ולתת על תנאי חוזי השיווק שלה בבוטסוואנה ונמיביה מדי חמש שנים. למרות שאין מי שמצפה כי לבייב יצליח לפרק את קשריה של דה בירס במדינות אלה - אופנהיימר בטוח כי הממשלות המקומיות לא יסכנו את הכנסותיהן - הופעתו בזירה מלחיצה את דה בירס.

אופנהיימר חושש כי תעשייה מפוצלת תפגע לא רק בדה בירס - אלא בענף כולו, עד כדי התמוטטותו. הצרכנים משייכים ליהלומים ערך רב, בין היתר, בזכות דורות של שיווק מחוכם של דה בירס ולקוחותיה. דה בירס עצמה הוציאה 180 מיליון דולר על פרסום בשנה שעברה, ולקוחותיה 270 מיליון דולר. לא ניתן לתאם השקעה כזו, אומר אופנהיימר, אם התעשייה תתפצל בין גורמים שונים.

זהו סיכון של ממש, ואולם יש עבור דה בירס גם הזדמנויות בכך. ככל שאיבדה נתח שוק, הפכה החברה זריזה יותר. היא כבר לא מתמקדת באופן בלעדי בהגנת הקרטל שלה, כך שהיא חופשייה לקבל החלטות לפי שיקולים מסחריים. לדוגמה, החברה ממעטת לקנות יהלומים במחירים לא כדאיים; הרווחים נחשבים בעיניה יותר מנתח השוק - בשנה שעברה הם הסתכמו ב-676 מיליון דולר על הכנסות של 5.5 מיליארד דולר.

החלטתה של דה בירס ליישב את התביעה בארה"ב תקל את הלחץ עליה. מנהליה יוכלו לנסוע באופן חופשי לארה"ב כדי לנהל את עסקיהם, מבלי שיחששו ממעצר. בעקבות זאת יקל עליה לקדם את השותפות שעד כה איכזבה עם LVMH, לשיווק יהלומי דה בירס ברשת הקמעונות היוקרתית.

מיזם זה עשוי להיות חיוני לבריאותה העסקית של דה בירס בטווח הארוך. המתחרות שלה כבר נעות לתחום הקמעוני: אקאטי הקנדית משווקת את היהלומים ישירות לצרכנים; החברה של לבייב חתמה על עסקה במאי עם יצרנית התכשיטים האיטלקית בולגרי, לפיה ישווקו היהלומים תחת מותג לבייב. ימיה של דה בירס כשולטת בשוק עומדים להסתיים. ואולם הצרכנים לא צריכים עדיין להתלהב. אם ייווצר דואופול או אוליגפול במקום הקרטל הנוכחי, מחירי היהלומים לא ייפלו. לבייב יהיה בין אלה שידאגו שזה לא יקרה.

DEBEERS * נתח בשוק היהלומים גולמיים: כ-60%

* מייסד: ססיל רודז

* שנת ייסוד: 1880

* מרכז פעילות: לונדון ודרום אפריקה

* בעלים: משפחת אופנהיימר, אנגלו אמריקן וממשלת בוטסוואנה

* הזרוע הבריטית DTC: אחראית על ייצור כשני שלישים מהיהלומים הגולמיים



לבייב. קבוצת לבייב היא הגדולה ביותר בתחום חיתוך וליטוש יהלומים בעולם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו