בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זו היתה כנראה האולימפיאדה הגרועה ביותר

למשחקים האולימפיים ב-1904 הגיעו מעט מאוד ספורטאים, כי טיסה לארה"ב היתה עניין נדיר; הם נמשכו ארבעה חודשים וחצי, כי הנשיא רוזוולט ניסה לקדם תערוכת מכוניות; ובזירה - הכל קרה בטעות ובמקרה

תגובות

המשחקים האולימפיים נפתחים תמיד בטקסי פתיחה מפוארים, שעליהם עומלות המארחות חודשים ומשקיעות בהם הון עתק. ההקפדה על הפרטים הטכניים אמורה לסייע להצלחת המשחקים, כדי שבטקס הסיום יעמוד הנציג התורן מהוועד האולימפי ויגיד את המלים, שלהן מצפים גם באתונה בדריכות: "זו היתה האולימפיאדה הטובה ביותר בהיסטוריה".

בסנט לואיס ב-1904, יו"ר הוועד האולימפי אז, הברון פייר דה קוברטן, כלל לא טרח להגיע; אך אם היה טורח לכבד את המארחת ארה"ב בנוכחותו, והיה נדרש לומר את האמת, הוא היה יכול לבחור, כך נראה, אחת משתי אמירות: "זו היתה האולימפיאדה הגרועה ביותר" או ליתר דיוק, "זו היתה האולימפיאדה הביזארית ביותר; תודה לכם, אזרחי סנט לואיס, שאיפשרתם לנו את הטירוף הזה". עד כדי כך היתה האולימפיאדה מעוררת גיחוך, שעם סיומה חשבו חברי הוועד האולימפי להכריז עליה כלא-קיימת, ולקיים במקומה אולימפיאדה נוספת, מכובדת יותר.

בספרו על תולדות המשחקים האולימפיים, כותב דיוויד ולצ'ינסקי כי סנט לואיס 1904 היתה "חגיגה מרתקת של טעויות". הכל קרה שם בטעות ובמקרה: המשחקים נערכו בארה"ב, כאשר טיסה מעבר לים היתה זכות ששמורה לעשירים בלבד. באותה תקופה היתה האולימפיאדה אירוע לחובבים ולא תחרות יוקרתית בין מדינות, כך שספורטאים מימנו את הטיסה לסנט לואיס מכיסם. על כן, מתוך 681 משתתפים, 525 היו אמריקאים. אנשי הוועדה המארגנת לא התכוננו לתפעול המשחקים, משום שתיכננו לקיימם בכלל בשיקאגו. ואולם, בסנט לואיס נערך באותו קיץ יריד גדול למכוניות ולמטוסים, והנשיא תאודור רוזוולט ביקש להעביר לשם את המשחקים, כדי להגביר את החשיפה ליריד. משום כך, נמשכו התחרויות ארבעה חודשים וחצי - הזמן שנמשך היריד.

כשהתחילו המשחקים, השתלט הביזאר לחלוטין על כובד הראש האולימפי המסורתי: בשחייה ניצח ההונגרי זולטאן הלמאי ב-50 וב-100 מטר חופשי, אך השופט האמריקאי החליט שדווקא סקוט לירי האמריקאי ניצח. ההחלטה גרמה לשניים להתקוטט, והשופט הורה על משחה חוזר, שבו ניצח הלמאי. ריצת המרתון בסנט לואיס תיזכר כנראה לעד כמטורפת ביותר בתולדות המשחקים. היא התקיימה ביום חם ולח, מה שלא הפריע למארגנים להזניק אותה בצהריים. המסלול לא תוכנן נכון, וכלל טיפוס על שבע גבעות. הוא גם נבנה מאדמה ועפר, ולפני הרצים נסעו כלי רכב ודהרו כמה סוסים. "הרצים נראו כמו גוש אבק אחד גדול", כותב ולצ'ינסקי בספר.

הראשון לחצות את קו הסיום היה פרד לורץ מניו יורק, שסיים את המרתון בזמן פנטסטי של פחות מ-3 שעות. בתו של הנשיא רוזוולט, אליס, בירכה אותו, אך רגע לפני שקיבל את מדליית הזהב נפוצה שמועה שנסע מחצית מהדרך במכונית. מתברר שלורץ התייבש אחרי 15 ק"מ, נכנס למכונית שהסיעה אותו 18 ק"מ נוספים, שבמהלכם אף נופף לרצים שעקף. בשלב מסוים התחמם מנוע המכונית ושבק, ולורץ נאלץ להמשיך את המרתון בריצה. לאחר גילוי הסקנדל, אמר לורץ כי לרגע לא ניסה לשקר, פשוט נהנה כל כך מהעידוד מהקהל כשנכנס לאיצטדיון, שלא הצליח להירגע ולגלות את האמת.

אם לורץ לא ניצח, מי כן? יליד בריטניה, תומאס היקס, שייצג את ארה"ב. כשנכנס היקס לאיצטדיון, חצי שעה אחרי לורץ, הריע הקהל שוב, אליס רוזוולט שוב התכוננה לצילום, אך היקס התמוטט. התברר שזו היתה התמוטטות שנייה במהלך הריצה: 16 ק"מ לפני קו הגמר התמוטט בראשונה, ומאמנו נתו לו תערובת של סטריכנין, חלבון ביצה וברנדי, במקרה שייזכר כסימום הראשון של ספורטאי אולימפי. כשנכנס היקס לאיצטדיון התעלף שוב, ונדרשו ארבעה רופאים להעמידו על רגליו. הוא הגיע לקו הסיום כשנעליו נגררות באדמה. אך גם כשהמרתון הסתיים, המשיכה אולימפיאדת סנט לואיס לספק בעיקר בידור, כמו במקרה של המתעמל האמריקאי ג'ורג' איזר, שזכה בשתי מדליות זהב, שתיים מכסף ואחת מארד. הישג נהדר, בהתחשב בעובדה שעשה זאת עם רגל אחת, כשהשנייה היא תותבת מעץ.







תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו