שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
נמרוד אלוני
נמרוד אלוני
נמרוד אלוני
נמרוד אלוני

בספטמבר אמורה מועצת הרשות השנייה לפרסם את המכרז לזכייניות ערוץ 2. העיתונים עמוסים בדיווחים על ההכנות ועל הסיכויים של הקבוצות המתעתדות לגשת למכרז. בשוליים גם נשמע הד לוויכוח על זכותה של מועצת הרשות השנייה להעמיד תביעות ערכיות ואיכותיות לזכייניות הטלוויזיה המסחרית. ההמולה סביב הגופים הכלכליים המתמודדים במכרז טבעית: מדובר בפוטנציאל אדיר להשגת השפעה וכמובן כסף גדול. מאידך, מדאיגה השתיקה של האליטות התרבותיות - אנשי חינוך, רוח ואקדמיה - בעניין זכותו של הציבור להעמיד לזכייניות הטלוויזיה עקרונות מנחים שיבטיחו איכות שידורים סבירה וימנעו את ההשחתה וההשטחה של התרבות הישראלית. להלן כמה נקודות למחשבה בעניין זה.

הנחת יסוד ראשונה היא שלחברה יש עניין בטיפוח הכישורים והמידות הטובות של אזרחיה, בהנחלת המורשות התרבותיות שלה ובפיתוח יצירה מקורית ומגוונת. עניין זה בחיים אנושיים מלאים וראויים ימיו כימי ההיסטוריה האנושית. מימי המוסר המקראי, הפילוסופיה היוונית, והגות החוכמה של בודהה, קונפוציוס ולאו-דזה, דרך ההתכוונות המודרנית לנאורות וקדמה, ועד לאמנות הבינלאומיות בדבר זכויות האדם וערכי הדמוקרטיה - בכל אלה מושל הצו האנושי, המבדיל את האדם מן הבהמה, לפתח את האישיות ולכונן את החברה על פי היסודות הנעלים ביותר שעומדים לרשותנו כבני אנוש. מתוך תפישה זו נגזר גם ייעודה של מערכת החינוך: לעשות את הצעירים לשותפים משכילים, ביקורתיים ויצירתיים במיטב פירותיה של התרבות האנושית.

הנחת יסוד שנייה היא שהטלוויזיה בימינו היא המדיום המשפיע ביותר על תודעת הפרט ועל עיצוב האתוס החברתי. על בסיס הנחה זו גובשה במדינות הדמוקרטיות מדיניות אשר משלבת בין האחריות לשידור ציבורי אמין ואיכותי לבין המחויבות לשוק חופשי ופלורליסטי של תחרות ויזמות. מדיניות זו נועדה להגן על הציבור משתי סכנות מנוגדות: האחת, שהסתפקות בערוצי טלוויזיה מונוליתיים מטעם הממשלה היא מתכון לשטיפת מוח ולהנצחת הגמוניות חברתיות ותרבותיות; השנייה, שהשגת המטרה העליונה של צבירת הון תגרום לטלוויזיה המסחרית להכשיר גם אמצעים פסולים - כולל מסחור וזילות של התרבות ועשיית מניפולציה בצרכני התקשורת כך שיסתפקו במכנים המשותפים הרחבים והנמוכים של תרבות ההמונים.

הטלוויזיה המסחרית בחיינו אינה רק עוד אופציית פנאי אחת מני רבות, אלא יש לה יתרון מובנה של מעין ערוץ ישיר, מפתח קסמים אל המרחבים האינטימיים שבאדם: הורמונים ויצרים, תשוקות וחלומות, דפוסי מחשבה ורגישות, סולמות ערכים, עמדות פוליטיות ודימויים אסתטיים. בדומה לפגיעתו המזיקה והמנוונת של הג'אנק פוד בגוף האדם ובריאותו, כך הג'אנק באקולוגיית התקשורת שלנו פוגע בנפש האדם ותפקודו: ליבוי יצרים (במקום עידונם), סיפוקים מיידיים (במקום אורך רוח וריסון עצמי), חדוות אלימות והרס (במקום שלילתם המוסרית), הקהיית רגישויות (במקום חידודן), וגם אסקפיזם שניכר בשיאי התרגשות מתהומות של הבלות, וסגידה לכסף, לכוח ולמצליחנות כתכליות עליונות שמאיינות כמעט כל תכלית וטעם אלטרנטיוויים. כפי שהראה הפילוסוף מרקוזה, יותר משהטלוויזיה המסחרית מספקת צרכים היא יוצרת אותם: היא "שותלת" בציבור אמונות ודימויים של יופי והצלחה אשר נעשים למעין תוכנה פנימית, וירוס שתלטני, שגורם לפרט להתנכר לצרכיו הפנימיים ולנכסי תרבותו.

לאורם של דברים אלה, ברורה זכותו של הציבור להתנות את מתן הזיכיון לערוצי שידור ישירים אל המרחבים האינטימיים של אזרחי המדינה בהעמדת תביעות מהזכיינים הן למכסות של תוכניות איכות והן להגבלות על תכנים, למשל תכנים שיש בהם גילויים מובהקים של ביזוי כבוד האדם, חדוות אלימות ופגיעה בהתפתחותם הבריאה של ילדים. אין זה מיותר לציין, שראוי שהערכאה שתקבע את הדרישות וההגבלות הללו לא תורכב מעסקנים פוליטיים, אלא ממומחים בתחומי החינוך, החברה והתרבות - כאלה ששמם הולך לפניהם באיכותם המקצועית, בפתיחות דעתם ובעצמאותם מהמסד הפוליטי והכלכלי.

ד"ר אלוני הוא ראש המכון למחשבה חינוכית במכללת סמינר הקיבוצים ויו"ר אקדמי של רשת חמ"ה לחינוך ממלכתי-הומניסטי

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ