נקלטו בעדשת המצלמה בעודם קוראים "הארץ"

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
חייל קורא הארץ

שמואל רבינוביץ' הצטלם ב-1929 בחדרה כשהוא אוחז בידיו את עיתון "הארץ", שחגג באותה שנה עשור לקיומו. מאחורי התמונה מסתתר סיפור יוצא דופן. רבינוביץ', שנולד בסוף המאה ה-19 בבלארוס כצאצא למספר משפחות רבניות חשובות, הפך בצעירותו לציוני, היה ציר בוועידת קטוביץ' ואירגן את ההגנה העצמית היהודית בעיירתו, אוזליאן, שם גם עמד בראש תחנת הכיבוי המקומית. ב-1920 עלה לארץ, עבד בבניית כביש חיפה-נצרת, והקים כאן את ביתו עם אשתו וששת ילדיהם.

בתו הבכורה, יהודית, שחקנית תיאטרון במקצועה, נשבתה בקסמו של הקומוניזם, ועזבה את הארץ לברית המועצות. זמן קצר אחרי עזיבתה צולמה התמונה הזו. הנכד של יהודית, אילן, מסביר כי מאחוריה הסתתר מסר חשאי, שבגינו נבחר עיתון "הארץ" לככב בצילום. "הלוגו של 'הארץ' מופנה באופן מופגן אל המצלמה. משמעות התמונה היתה ברורה ליהודית. אבא קרא לה לשוב ארצה", הוא מסביר. "את המסר המפורש כבר אי אפשר היה לכתוב במילים".

לאורך מאה שנותיו, הצטלמו רבים עם עיתון "הארץ" בידם. לא רק בארץ, אלא גם מחוצה לה. לקראת חגיגות המאה אספנו כמה עשרות צילומים כאלה, שנשלחו אלינו מארכיונים ומאנשים פרטיים בישראל ובעולם. חלקם מספקים עדות ויזואלית לתקופה נשכחת, שבה היו לעיתון מנויים בארצות ערב. כזו היא התמונה שצולמה בשנות ה-30 בדמשק, בה נראה דוד לוזיה, מבכירי המערך המודיעיני של הסוכנות היהודית בסוריה, מחזיק את העיתון בידו. לעיתון היה אז כתב בבירה הסורית, אליהו ששון, לימים ראש האגף הערבי בסוכנות. בין מנוייו בעיר היה גם יוסף יואל ריבלין, סבו של הנשיא, שנשלח לשם בידי דוד ילין כדי לנהל בית ספר.

צילום מרגש אחר שהגיע לידינו, מתעד את חברי הארגון הציוני "בן יהודיה" בלוב ב-1935. אחד החברים בקבוצה תועד כשהוא אוחז בגיליון "הארץ". צילום אחר, מטריפולי, מתעד את חברי הארגון בפגישה עם ימימה בן יהודה, בתו של מחייה השפה העברית. גם בצילום זה נראה גיליון "הארץ" בידי אחד מחברי הקבוצה.

ראשוני קוראי "הארץ" שתמונותיהם הגיעו לידינו הם חיילי הגדודים העבריים, שהקימו ז'בוטינסקי וטרומפלדור במלחמת העולם הראשונה, כדי לשלב יהודים במאמץ הבריטי לכיבוש הארץ מידי הטורקים ובכך להשתתף בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. באחת התמונות, שבכיתוב שלה מוסבר כי צולמה בשנת תר"פ (1920-1919), נראים החייל צבי רייזלר, שאוחז ב"הארץ" ולצדו עמיתו ליאון חפץ. חיילים יהודים נוספים, ששירתו בצבא הבריטי ותועדו קוראים "הארץ" הם חיילי חיל החפרים, שב-1940, בעת מנוחה במדבר המערבי, באזור מצרים-לוב עיינו בעיתון.

לידינו הגיעו גם סדרת תמונות של אישים בעלי שם מעיינים ב"הארץ". המבוגר שבהם הוא השחקן היהודי-אמריקאי קירק דאגלס, שנולד ב-1916 - שלוש שנים לפני "הארץ" - והשנה יחגוג 103. בסצינה מתוך הסרט "עושה הלהיטים" (The Juggler) שצולם בישראל ב-1953 בכיכובו של דאגלס, הוא נראה מחזיק גיליון "הארץ" ביד. גם את ראש הממשלה מנחם בגין קלטו צלמים מעלעל ב"הארץ" וכך גם את בנימין נתניהו, שגילה חיבה מיוחדת ל"מרקר" ולמוסף "ספרים", חרף שנאתו המופגנת לעיתון ולערכיו.

עוד נקלטו בעדשת המצלמה כשהם מעיינים בעיתון: חיילי מילואים במלחמת יום כיפור, חרדים בירושלים, מתרחצים בים המלח וכן נוסע בטיסה מתל אביב לחיפה ב-1939, שצולם בידי אחד מגדולי צלמי היישוב - זולטן קלוגר.

הקורא המבוגר ביותר שתועד עם גיליון "הארץ" בידיו היה ישראל קרישטל, ניצול שואה תושב חיפה, שהוכר בידי ספר השיאים של גינס כגבר המבוגר ביותר בעולם בעקבות תחקיר "הארץ". קרישטל, שצולם עם העיתון בגיל 112, נפטר שנתיים לאחר מכן בשיבה טובה.

***אם יש גם לכם צילום היסטורי מעניין בו נראה גיליון "הארץ", מוזמנים לשלוח אלינו, לכתובת ofer.aderet@haaretz.co.il

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ