החלומות שלפנינו

בשנים הבאות צפוי המדע, ואיתו העולם, להתקדם בצעדי ענק. לשם כך נדרש שינוי רדיקלי באופן שבו נלמדים מדעים, כי דבר לא יחליף את החשיבה היצירתית של בני האדם

עדה יונת
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שער עיתון הארץ הראשון 1919
עדה יונת

התבקשתי להסתכל קדימה, אל מאה השנים הבאות, ולסמן מגמות מדעיות עתידיות שעשויות להשפיע על המין האנושי. איני נביאה, ועל כן כל שביכולתי הוא לתאר בזהירות למה מצפים המדענים. ללא תלות ביכולתי המצומצמת, בטוחני ש"הארץ" יתמיד לעקוב אחרי החידושים וההמצאות, להביאם בבהירות אל קוראיו וכן לקרוא תיגר על שאלות מפתח.

ובכן – מה תהיינה המגמות המדעיות במאה השנים הבאות? כולם מדברים על הישגים מדהימים, שלעתים גוברים אפילו על החלומות של עצמם, על שינויים הרי גורל באורחות חיינו העכשוויים, על שיפור עצום בביצועים, על גידול ענקי, עד כדי היצף, בכמות הממצאים המדעיים. אבל כשיורדים לפרטים, כרגיל בחוגי המדע, התשובות תלויות במשיב, ולצד החזון קיימים ויכוחים וגם נושאים משותפים לכמה קטגוריות. 
הפיזיקאים ממתינים להישגים משמעותיים במחקר החלל, עד כדי חלום של זיהוי חיים על כוכבים נוספים. לצד חלום זה, יד ביד עם הכימאים, הם צופים גילוי בגרמי השמים של מרבצי חומרים שמתכלים במהירות על כדורנו, כגון מתכות נדירות, המשמשות לתעשיות מגוונות, מסורתיות לצד מתקדמות ביותר, שבוודאי תתקדמנה עוד יותר לפסגות שכיום נראות דמיוניות. 

אנשי המחשוב מדברים גבוהה-גבוהה על אינטליגנציה מלאכותית, שלדעתם תוכל להחליף ביצועים שונים ומגוונים במהירות, בדיוק וברמה שנראים דמיוניים, ובוודאי שתאיר פינות חדשות ולא צפויות, אך נראה שלא תצליח בהחלפת החשיבה היצירתית של בני האדם. הם גם טוענים ש"נתוני העתק" (big data), שכבר קיימים ועוד צפויים להגיע לגבהים פנטסטיים, "ילמדו" אותנו, בני האנוש, "חוקי חיים" שלא נצפו מראש.
לצד הנושאים שתוארו לעיל עוסקים החוקרים גם בבעיות של כוכבנו, שעתידות להתעצם ולהעיב על חיינו אם לא יטופלו במהירות וביעילות. ביניהן זיהום האוויר והקרקע ושינויי אקלים קיצוניים. הם גם מצפים להמצאות מפוארות למִחזור ולהִנדוס חומרים מתכלים ידידותיים לסביבה, וכן לגידולים חקלאיים בתנאי קיצון, כולל יבולי ענק במיקום מצומצם ועיבוד חקלאי של מדבריות ענק. 

אף אנשי הרפואה – רופאים, מדענים וממציאים – מקווים ומדברים על שיפור משמעותי באפיון מחלות, על יכולת תכנון מעולה של תרופות מתקדמות, על שיפור עצום ביעילותן של תרופות קיימות, על מכשור חדיש שיאפשר זיהוי מחלות במהירות וביעילות ולעתים גם יציע את הטיפול המתאים לחולה, על טיפול אוטומטי למחצה או לחלוטין, על רפואה מותאמת אישית, על התקנים להעברת נתונים רפואיים מדידים ישירות למעגלי מידע כלליים או אינדיבידואליים ועל מקרים ספציפיים שבהם המתקנים גם "יחליטו" על צורת הטיפול, מתוך הכרה ביכולתם המוגבלת להחליף את שיקול הדעת והאנושיות של הרופא המטפל. וכל זאת לצד התקדמות בצעדי ענק בהבנת נבכי הגנטיקה וקישורם לאפיון מחלות, להערכות עתידיות מחד גיסא ולמניפולציות רפואיות חיוביות מאידך גיסא.

ב-1919 יצא הגיליון הראשון של "הארץ". עד היום אנחנו נהנים מעיתון ליברלי השואף להרחיב דעתו של הקורא בתחומי חיים רבים, המסקר את הנעשה בארץ ובעולם, המדווח על אירועי תרבות ואמנות, המבקר את הספרות העכשווית והמוקדמת והמעורר את סקרנות הקוראים לחידושים במדע וברפואה בדרך המובנת לקורא.

בטוחתני שגם בעתיד "הארץ" יביא את המידע הרלוונטי העתידי לידיעת קוראיו. ועד שהחלומות המדעיים יתגשמו, בחלקם או בשלמותם, ברור לי ש"הארץ" ימשיך במסורת שלו, יסביר נכוחה את ההתקדמויות והכשלים ויסקור מאמצים לפתרון הבעיות האקוטיות של חיינו העכשוויים, כגון הנחיצות בפתרונות מעשיים לילדים נעזרים או אלרגיים ולנכים ולמוגבלים בגופם, בשכלם או בנפשם. וגם על הצורך האקוטי בהטבת תנאי האשפוז, כולל עדכון התקינה בבתי החולים שלא שונתה משנות השבעים. ובעיקר ידווח על מתווים להגדלת מספר התלמידים הבוחרים במדע על ידי שינויים רדיקליים בדרך לימוד המדעים, כלומר החלפת השינון בלימוד לפי נושאים מעניינים ומושכים. 

ולסיום ברכה: עוד מאות שנות עיתונאות בונה ומהנה. 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ