אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השאלה הזהה

לכבוד מאה שנה להארץ, ניסיון קולקטיבי לענות על השאלות הבלתי פתורות בישראל

פרופ' רן בליצר
ד"ר דנה גפן דורון
פרופ' שלמה וינקר
ד"ר סיגל שפרן - תקוה

האם המטופלים היום חשופים לפני פגישתם עם רופאים ליותר מדי או פחות מדי מידע?

האם המטופלים היום חשופים לפני פגישתם עם רופאים ליותר מדי או פחות מדי מידע?

צילום: דניאל צ'צ'יק

פרופ' רן בליצר

מנהל מכון כללית למחקר, ומנהל מח׳ תכנון מדיניות בריאות בכללית. פרופסור מן המניין לבריאות הציבור באונ׳ בן גוריון

על אף שלמטופל יש כיום גישה לכמות עצומה, חסרת תקדים, של מידע בתחומי הרפואה והבריאות, חסר לו מאד מידע אמין, מתוקף וספציפי למצבו.

העידן של רפואה פטרנליסטית, בו לרופא היה מונופול על המידע הרפואי עבר מן העולם. הפרדיגמה המובילה כיום דוגלת בקבלת החלטות משותפת, בפרט במקרי תחלואה משמעותית, כאשר למומחיות של הרופא מצטרפת המומחיות של המטופל למצבו והעדפותיו, והוא יכול וצריך לקחת חלק פעיל בתהליך הבירור וההחלטה הטיפולית.

מחקרים בינלאומיים הראו שמטופלים אשר השכילו את עצמם בלימוד עצמי של מידע אמין על מצבם הרפואי, הקפידו יותר על מילוי המלצות הצוות המטפל והשיגו תוצאים רפואיים טובים יותר. חשוב לכן לעודד מטופלים ללמוד על מצבם ועל הטיפולים המוצעים להם, ולגלות מעורבות פרואקטיבית בקידום בריאותם.

עם זאת, דרכו של המטופל להשגת המידע הרצוי רצופה מכשולים לא פשוטים. רוב המידע הזמין במנועי החיפוש סובל מאי דיוקים, ומכיל מידע מוטעה בשוגג או מוטה בזדון. קבוצות בעלות עניין (כלכלי או אידאולוגי) מציפות את הרשת במאמרים וכתבות מדעיים-לכאורה ובהם מידע שגוי ומסכן חיים. מחקר עדכני שבדק את הכתבות בתחומי הרפואה שזכו למספר הרב ביותר של שיתופים בפייסבוק, מצא ששלושה רבעים מהם (!) הכילו מידע מטעה או שגוי - פופולריות של כתבה אינה מדד לאיכותו אלא לסנסציוניות בה נכתב.

הדוגמה האקטואלית ביותר הינה הפעילות האינטנסיבית והמניפולטיבית של מתנגדי החיסונים, המציפים את הרשת במידע חלקי ומסולף בכדי להרתיע הורים מלחסן את ילדיהם. אף אחד מאותם "מומחים" וחובבי תיאוריות קונספירציה לא יהיה שם לאחר מעשה, לתמוך בהורה שילדו נפגע או מת ממחלה מדבקת ברת מניעה, או בחברו לגן הסובל מדיכוי חיסוני ונפגע אף הוא.

הפתרון לאתגר זה הוא בחירה קפדנית של מקור המידע בכל הנוגע להחלטות רפואיות משמעותיות. כך, לדוגמה, ניתן וכדאי להיעזר באתר הבריאות הגדול בישראל המופעל על ידי שירותי בריאות כללית, המכיל מידע מעודכן ומתוקף אודות מגוון עצום של נושאים רפואיים, או באתרי הממשל האמריקאי (סיומת gov) הכוללים מידע ממוקד ואמין, לדוגמה על טיפול במחלת הסרטן.

אתגר נוסף הוא ההתאמה האישית של המידע למצבו הספציפי של המטופל, והתמצאות בסבך המבלבל של אבחנות דומות. דוגמה אחת למענה לאתגר זה בכללית נקראת "מרשם מידע", בו שולח הרופא למטופל מידע בשפה בהירה על האבחנה ודרכי הטיפול בה, והפניה למקורות מידע ספציפיים למצבו.

אולם הפתרון הדפיניטיבי בעתיד הלא רחוק, הינו זה שבו יעזרו המטופלים בכלים מבוססי בינה מלאכותית לדלות ולסכם מידע עדכני ומתוקף ביותר למצבם הספציפי ממקורות שונים, תוך ניתוח נתונים מתיקם הרפואי האישי כדי לוודא התאמה אישית. ניצנים ראשונים כבר נראים בשטח וישראל נחשבת למובילה בתחום, אולם הדרך לפנינו עודנה ארוכה.

מחקר שבדק כתבות שזכו למספר השיתופים הרב ביותר בפייסבוק מצא ש-75% מהן הכילו מידע מטעה או שגוי
צילום: דניאל צ'צ'יק

ד"ר דנה גפן דורון

רופאה בכירה ביחידת השבץ תל השומר. דוקטורנטית בחוג לאנטומיה ואנתרופולוגיה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב

חיפוש בסיסי בגוגל: "תחפושת ספיידרמן לילד" - כ-485 אלף תוצאות; "מסלול פנסיה" - 3.67 מיליון; "כאב ראש" – 4.19 מיליון; "האם יש לי סרטן" – 3.62 מיליון; "רופא מומלץ" – 7.94 מיליון תוצאות. האינטרנט מוצף באינספור המלצות וביקורות על רופאים, שיטות וטיפולים. לינקים ממומנים, פרסומיים, הזויים, ובין לבין גם לינקים רלבנטיים עם מידע מתוקף שיכול לשרת היטב את מי שזקוק לו. נעשה קשה יותר ויותר להבדיל מה זה מה ומי נגד מי. ומי בעדך.

להבנתי אין פה שאלה. בעולם שבו יש יותר מדי מידע לפני שרוכשים נייר טואלט, ברור שיש יותר מדי מידע לפני פגישה עם רופא. את ההשלכות המשמחות של שטף המידע אפשר לראות באתרים ושיתופים שעוזרים באופן חסר תקדים בגיוס תרומות ודגימות ביולוגיות (למשל לתרומת מח עצם או כליה), בסיפורים אישיים של מטופלים העוזרים לצייד מטופלים אחרים בידע מקדים על מחלתם, בניווט בין מומחים מומלצים ובאיתור טיפולים מתקדמים שהרופא המטפל אולי כלל אינו מודע להם. לצד זאת, ישנם היבטים שראויים להתייחסות לטעמי בהשפעה על הקשר בין רופאים למטופלים בעידן הערצת המידע:

1. עודף מידע וחוסר בידע – קיים לא רק ברפואה אלא בכל תחום מורכב בחיים. מערכות החינוך, לצעירים ולמבוגרים, הפורמליות והלא פורמליות, זורקות הרבה נתונים אך לא בונות גוף ידע בסיסי שמאפשר הסתכלות ביקורתית על שטף המידע ומיון אפקטיבי שלו. הבעיה מחמירה ברפואה מכיוון שבסופו של יום – כל אחד מאיתנו הוא מומחה לגופו. הרופא תמיד מכיר פחות טוב ממך את מה שהתרופה עשתה לך או איך הכאב שלך מרגיש מבפנים ועד כמה הוא פוגע ביום יום. הפער הזה מזמין תחושת אכזבה וכעס פעמים רבות, כשהמטופל מתאר תחושה או תהליך שבעיניו הם משמעותיים מאד, ובעיני הרפואה הם שוליים מאד מבחינת פתולוגית או מבחינת משמעויות פרקטיות. על שני הצדדים בשיח הרפואי להיות מודעים לפער הזה על מנת ליצור דיאלוג רפואי פורה ומרפא. דוגמה מצערת ומסוכנת במיוחד לפער הזה היא מגמת הסירוב להתחסנות מחצבת, המאפשרת למחלה קטלנית להרים שוב את ראשה אחרי שהאנושות כבר פיתחה פתרון יעיל ובטוח.

2. הערצת המידע – הנהייה אחר דירוגי הרופאים, פרסומים רפואיים, קרדיטים, תרופות מתקדמות וטכנולוגיות פורצות הדרך, גורמות לשיח מאד סטטיסטי הטומן בחובו תחושת שליטה בסיטואציה. "אם זו מומחית מספר 1 בתחום והשיטה שהיא מטפלת בה יעילה ב-92% - אז אני בידיים טובות", אומרים רבים. הקסם שברפואה והחיסרון הגדול בה - הוא כל מה שאנחנו לא מבינים. יש מטופל שאנחנו בטוחים שישרוד, ומת. אחר שהסתבך עד אין קץ ויצא מזה מבלי שנדע להסביר איך. השיח היום החליף את הפליאה, ההכלה של הקושי והקבלה של תהליך ההחלמה, בנתונים, השוואות וטבלאות. כשהטיפול מצליח, פעמים רבות מדי מעלים על נס את הרופא ומעריצים אותו – כמי שהיה כביכול אחראי להצלחה. כשזה נכשל, נותר הרבה מקום לאכזבות וכעס כלפי הרפואה. ולי כרופאה נראה שהמציאות היא גדר הפרדה רצינית בין הסטטיסטיקה לבין הגורל האישי של כל אחד מאיתנו, כשהמון משתנים שעוד לא פיצחנו מתחברים ומשפיעים עליה.

3. כשלמדתי רפואה, בסך הכל לפני עשור, היו אומרים שמידע הוא כמו תרופה. צריך לתת אותו במינון הנכון ובזמן הנכון לאדם הנכון. זו גישה פטרונית משהו אבל היא גם נכונה לעתים. אנו רואים אנשים שקורסים תחת עול המידע שמצאו על מצבם, או בוחרים בגישה טיפולית שאנשי מקצועי יעריכו כלא ראויה או אמינה, רק בגלל שיש עליה מידע. מצד שני, הפטרוניות פשטה את הרגל ובמציאות החדשה, כאמור, המידע חשוף, רב, גלוי ועשוי לתעתע. ככל שהשיח עם הרופא המטפל על המידע שברשותכם יהיה גלוי יותר, וככל שמשתמרת הידיעה שגם עם מיטב המידע עדיין רב הנסתר על הגלוי ברפואה – כך נשפר את יכולתנו למצוא נתיב ריאלי מידע, ידע, נסים ותקוות.

בעולם שבו יש יותר מדי מידע לפני שרוכשים נייר טואלט, ברור שיש יותר מדי מידע לפני פגישה עם רופא
צילום: דניאל צ'צ'יק

פרופ' שלמה וינקר

סמנכ"ל רפואה, לאומית שירותי בריאות

הנגישות למידע בכלל ולמידע רפואי בפרט מעמידה אתגרים בפני מטופלים ורופאים כאחד. הרופאים, גם אלה המתמחים בתחום צר מאוד, מתקשים להתעדכן באופן מלא בכל המידע המתפרסם באלפי כתבי עת, כנסים, הרצאות ופורומים מדעיים. בפני המטופלים האתגר גדול אף יותר, משום שרובם מחפשים מידע באופן בלעדי באינטרנט. בחלק מהמקרים מדובר במידע שמקורו במחקרים ובאתרים מדעיים מכובדים, אך חלק אחר ניזון גם מאינטרסים זרים ולעתים מדובר בשרלטנות והונאה של ממש.

למטופלים חסרים בדרך כלל הכלים להערכה מדעית של איכות החומר שקראו. כתוצאה מכך, עודף מידע הופך בעצם לחוסר מידע או אפילו למידע מכשיל. המידע יכול לגרום למטופל לשגות בבואו לקבל עצה או החלטה רפואית על אודות אפשרויות הטיפול או הבירור העומדות בפניו. לכן, מבחינתי, מהות השאלה היא לא כמות המידע אלא איכותו והאופן שבו המידע הזה מעובד על ידי המטופל לידי החלטה לפעולה.

חשוב שהמטופלים, ולמעשה הציבור כולו, ילמדו להכיר מהם המקורות המהימנים למידע רפואי באינטרנט. לא תמיד האתר שעולה ראשון במנוע החיפוש או זה שנראה מזמין וידידותי הוא גם האתר הטוב והמהימן ביותר. יש לבדוק עד כמה האתר מעודכן, מי הגוף או האדם העומד מאחוריו ואם יש גילוי נאות בנוגע למקורות המימון והתמיכה.

בעידן הנוכחי, המטפלים איבדו את הבלעדיות על המידע והמטופלים הם שותפים שווים. לעתים, במקרים של מחלות נדירות, החולים אף צוברים ידע רב יותר על מחלתם מאשר מרבית הרופאים. ההחלטות צריכות אם כן להתקבל במשותף ותוך חיבור נכון בין הידע שנצבר לבין המיומנות והניסיון של הרופא המטפל.

בחלק מהאתרים המידע ניזון מאינטרסים זרים ולעתים מדובר בהונאה של ממש
צילום: אוליבייה פיטוסי

ד"ר סיגל שפרן - תקוה

מנהלת מרכז הדסה למחקר וחדשנות בסיעוד, מרצה באוניברסיטה העברית ובמרכז אקדמי לב

בואו נשאל עצמנו: מה אנחנו עושים עם המידע שיש לנו על בריאות? האם החשיפה שלנו למידע מייצרת דיאלוג חדש בעת המפגש בין מטפל למטופל? האם זה מוביל לתוצאות בריאותיות טובות יותר? ומהם מקורות המידע?

בפועל, כאשר מטופל נתקל בבעיה בריאותית כלשהי, כנראה שהדבר הראשון שהוא יעשה זה לפנות באופן ישיר לד"ר גוגל. ברוב המקרים, המידע שמנוע החיפוש יעניק לו יהיה רחב מדי ולעתים אף מפחיד (אם כי יש לציין שגוגל "ניקתה" כ-900 מחלות וכיום אם מקלידים "כאב ראש" כבר לא מקבלים סרטן בראש). מקור מידע נוסף אליו יפנה מטופל הסובל מבעיה בריאותית הוא הרשת החברתית. שם הוא יקבל מידע ממוקד ואף אישי, מהניסיון והידע של חבריו לסלון הווירטואלי. למידע זה יש ערך רב למטופל ברמה הרגשית והמידעית מאחר שהוא מלווה בסיפורים, ניסיון אישי ולעתים אף נמסר מפי אנשי מקצוע. בנוסף לשני אלה, ישנם מקורות מידע נוספים כמו פורומים מקצועיים, אפליקציות ניטור ועוד.

וכך, בפועל, עד להגעת המטופל למפגש עם הרופא/ה או האח/ות, הוא אוסף מכלול עצום של מידע ממקורות שונים אך לא תמיד יש לו את האפשרות או את היכולת לעבד אותו, לזהות מידע שגוי, כל שכן - לקבל החלטה. לאתגרים הללו יש להוסיף כי בשונה מנושאים אחרים בחיים, בבריאות כמעט כל התנהלות מלווה בחשש - לעתים פחד מוות - חרדה, לחץ ואף כאב.

אם כן, למה חשוב שמטופל כן יגיע עם המידע לביקור? למה שלא נחזור למודל הישן שבמסגרתו המטופל מקבל את כל המידע הנחוץ, האישי והממוקד מאיש הצוות, ואז הולך לדרכו שמח וטוב לב? התשובה היא כי השנה 2019. כיום, בשונה מהעבר, אין יותר מונופול על הידע והמידע. יחסי הכוחות השתנו. המידע נמצא אצל כולנו, נגיש וזמין, ורק ה"ביחד" של המטופל והמטפל, באמצעות שיח ער ומכבד שבמסגרתו דנים בכל האופציות האבחנתיות והטיפוליות האפשריות הוא הדרך לקבל החלטה טיפולית. רק כך ניתן לבחור את האפשרות הטובה והמתאימה יותר, זו שתוביל להצלחת הטיפול ולהרגשה טובה ונעימה בקרב המטופלים והמטפלים כאחד.

יתר על כן, מחקרים רבים מראים כי ככל שהמטופל מעורב יותר בטיפול בעצמו, כך תוצאות הטיפול טובות יותר. שיח עם המטפל על המידע, מתן מענה לשאלות ושיתוף פעולה בקבלת ההחלטות, מקדם את הטיפול, את הקשר עם המטפל ואף מרחיב את אפשרויות הטיפול. לא פעם קורה שמטופל מציג מידע חדש שאיש הצוות לא ידע עליו. אני רואה חשיבות רבה לתפקיד הרופא/ה והאח/ות בתיווך המידע יחד עם המטופל, ולניסיון ללמוד וללמד יחד על המחלה או המצב הרפואי של המטופל לטובת תוצאי בריאות טובים יותר, פיזיים ונפשיים.

גוגל "ניקתה" כ-900 מחלות וכיום אם מקלידים "כאב ראש" כבר לא מקבלים "סרטן בראש"


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות