אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השאלה הזהה

לכבוד מאה שנה להארץ, ניסיון קולקטיבי לענות על השאלות הבלתי פתורות בישראל

ד"ר נטלי בלוך
פרופ' נחמן אש
ד"ר ורד עזרא
יונתן עמיר

כיצד ישראל יכולה להשתתף במהפכות הבאות של בריאות הציבור?

כיצד ישראל יכולה להשתתף במהפכות הבאות של בריאות הציבור?

צילום: דניאל צ'צ'יק

ד"ר נטלי בלוך

רופאה פנימאית. עומדת בראש המרכז לחדשות בבריאות דיגיטלית בבית החולים שיבא

ההתקדמות הרפואית של העשורים האחרונים הביאה לפיתוחם של אמצעים ותרופות המאריכים את משך הטיפול במחלות, וכתוצאה מכך לגידול באחוז האוכלוסייה המזדקנת. התוצאה היא שהעומס על הרופאים, חדרי המיון ומחלקות האשפוז גדל לאין שיעור. מערכות הבריאות בעולם המערבי עדיין לא פיתחו לכך מענה וברוב המקרים ממשיכות לנהוג בדרך הישנה, המגיבה והפאסיבית.

המהפכה הבאה, לדעתי, היא בצורה שבה יסופקו השירותים הרפואיים. נראה כי הדרך הנכונה לגשת לעניין היא באמצעות הטמעת טכנולוגיות שיסייעו בהבנת הצרכים האישיים, "לתפור" עבור המטופלים את הטיפול הנכון ולהנגיש אותו בצורה מיטבית. יחד עם זאת, עלינו לבנות את התשתית בקהילה כך שרוב האשפוזים בסיכון נמוך ייעשו בה משום שאין אפשרות להגדיל את מספר המיטות בבתי החולים בקצב שידביק את הצרכים. מחקרים מראים שעד 30-40% מהאשפוזים מיותרים והטיפול היה יכול להינתן בבית לו היתה לכך תשתית. רוב הטכנולוגיות הבסיסיות לטיפול מרחוק באמצעות ניטור אמין וקשר עם המטפל, כבר קיימות. לכן, ככל שנצליח לחבר ביניהן מהר יותר, להתאים אליהן את הרגולציה ולפתח את התשתיות שהן דורשות, כמו חיבור לתיקים רפואיים - כך ניתן יהיה להפחית את הפגיעה שגורם העומס.

לישראל יש בהחלט כמה יתרונות בהקשר זה: ראשית, עברנו להתנהלות של "תיקים ממוחשבים" הרבה לפני רוב המדינות המפותחות האחרות. המידע שנאגר בזכות כך יצר מסד נתונים רחב. שנית, האקדמיה הישראלית וחברות הסטארטאפ מהוות בסיס איתן לחלק לא מבוטל מהרעיונות החדשניים והיישומיים בתחום. שלישית, חברות הייטק מובילות שיכולות לספק תשתיות רצינות מפעילות כאן מרכזי מחקר משמעותיים בתחום הרפואה. רביעית, הרפואה הקלינית בישראל נחשבת למובילה גלובלית וניחנת בסקרנות ובגמישות שהכרחיות לאימוץ רעיונות חדשים ולהובלת שינויים. משרד הבריאות והרשות לחדשנות מחוברים לנעשה בשטח בצורה מעוררת התפעלות עם תקציבים לא מבוטלים. כשהרגולציה תאפשר - השמיים יהיו הגבול.

הבעיה העיקרית בישראל היא היעדר חיבור מיטבי בין שחקני המשנה הפועלים באקוסיסטם הזה. חיבור מיטבי משמעו קשר המאפשר הידברות בלתי אמצעית בין כל שחקני המשנה שמרכיבים את המערך הכולל. תארו לכם לדוגמה מצב בו היכולת האקדמית מתורגמת באופן ישיר ומהיר על ידי סטארטאפ אל הצרכן הקליני באמצעות מוצר שאף אקדמיה או ארגון רפואי לא יכולים לפתחו. כיום יש כל כך הרבה חסמים בפני חיבורים כאלה. לטעמי, דווקא פה, בישראל, בגלל גודל השוק הקטן היחסית, ניתן לעשות זאת בקלות יחסית. לשם כך דרושים חשיבה מתואמת, בין ארגוני בריאות שונים, כמו בתי החולים וקופות החולים, הקלות בהתקשרויות חוזיות, תשתית רגולטורית ותמיכה תקציבית ממשלתית מתאימה.

ישנם כבר גורמים שמקדמים שיתופי פעולה כאלה: 8400 הוא מיזם המכשיר ומחבר בין מובילי תחום במדעי החיים והבריאות, הרשות לחדשנות תומכת גם בחיבורים כמו בין סטארטאפים לעולם הקליני ועוד. עלינו לעודד גם שיתופי פעולה בין ארגוני בריאות שונים, שיתופים שיקלו בהנגשת שירותי הבריאות לפריפריה ולאמץ טכנולוגיות חדשות - סטארטאפיסטיות או תעשייתיות - בכדי להקל למשל על ניהול מחלות כרוניות או אשפוזים. מהלך שכזה יכול לשפר מצד אחד את התשתית הארגונית במוסד רפואי ובמקביל לקדם את הטכנולוגיה תוצרת כחול-לבן.

רוב הטכנולוגיות הבסיסיות לטיפול מרחוק באמצעות ניטור אמין וקשר עם המטפל, כבר קיימות
צילום: תומר אפלבאום

פרופ' נחמן אש

המשנה למנכ"ל מכבי שירותי בריאות, פרופסור חבר באוניברסיטת אריאל

להשתתף? לא מספיק. מדינת ישראל צריכה להציב לעצמה יעד להוביל את המהפכות הבאות בבריאות הציבור. מדוע? כי מערכת הבריאות שלנו בנויה כך שאפשר לעשות בה דברים שיהוו דוגמה ומופת לעולם כולו. לשם כך צריכה המדינה לשים את בריאות הציבור בראש סדר העדיפויות שלה.

אם נתעלם לרגע מהפערים שקיימים במערכת הבריאות, נוכל להבחין בייחוד שלה: זוהי מערכת ריכוזית שבנויה על תחרות. ריכוזית, מאחר שכל אוכלוסיית ישראל מבוטחת בהתאם לחוק בריאות ממלכתי בארבע קופות החולים בלבד ולכן יכולת ההשפעה של הרגולטור פשוטה יחסית. יחד עם זאת, זו גם מערכת תחרותית שדוחפת את הקופות לשפר את השירות ולפעול לקידום הבריאות של האוכלוסייה. התוכנית הלאומית למדדי איכות בקהילה היא דוגמה חיה לכך ולכן היא גם זוכה להערכה רבה בקרב מדינות ארגון ה-OECD.

הזדמנות נוספת טמונה ברוח החדשנות הנושבת בשנים האחרונות ובמידע הרב שנאסף במערכות הממוחשבות של ארגוני הבריאות, שוב בדגש על קופות החולים. הבריאות זוכה לתשומת לב רבה גם מצד אומת הסטארטאפ וזו מתבטאת ביוזמות חדשניות רבות הנמצאות בשלבים שונים של הבשלה. גם הממשלה מקדישה לכך משאבים במסגרת התוכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית.

אז איך אם כך צריכה ישראל לנצל את התשתית הטובה שלה על מנת להוביל מהפכות? ראשית, הממשלה צריכה להגדיר את קידום בריאות הציבור כיעד מרכזי. מאד הייתי רוצה לראות זאת במצען של המפלגות המובילות. בנוסף, אין זה מספיק, לטעמי, להתייחס רק לפתרון בעיות קיימות (תוספת מיטות אשפוז, למשל), לומר לציבור מה נכון לאכול או להשקיע משאבים תחת כותרת רחבה של "בריאות דיגיטלית". צריך להגדיר יעדים ברורים ולכוון את כל המערכות הלאומיות להשגתם. יש לכוון לפתרונות חדשניים שאינם מהסוג של לעשות עוד בשיטות הקיימות.

בריאות הציבור איננה משימה בלעדית של מערכת הבריאות. להיפך. שיתוף פעולה בין משרדי חיוני נדרש לשם כך. מערכת החינוך, השלטון המקומי, משרד הכלכלה, משרד המדע והטכנולוגיה, משרד המשפטים ואפילו משרד הביטחון (דרך השפעה על המשרתים בצה"ל) - כולם צריכים לפעול באופן מתואם. הטכנולוגיה היא מפתח להתערבות ממוקדת ומותאמת אישית לקידום בריאות הציבור. המדינה צריכה לדרוש יישומים מעשיים שמוכיחים תועלת ממשית ולוקחים בחשבון את מאפייני האוכלוסייה.

אחד היעדים הברורים צריך להיות הגדלת השוויון בבריאות, כך שכל יוזמה תיבחן גם בראיית התוצאה במגזרי האוכלוסייה השונים. החינוך לאחריות אישית בבריאות צריך להיות חלק ממגוון האמצעים לשינוי וכמוהו גם השקעת המדינה ב"תוכנית החיסכון" המשמעותית ביותר לטווח הארוך – מניעת תחלואה.

ייחודה של מערכת הבריאות הישראלית טמון בכך שהיא ריכוזית אך בנויה על תחרות
צילום: דניאל צ'צ'יק

ד"ר ורד עזרא

ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות ומומחית ברפואת משפחה ומינהל רפואי

מערכת הבריאות שלנו מתקיימת בשני מרחבים עיקריים: רפואת בתי החולים והרפואה בקהילה. עד לשנים האחרונות התקיימה חלוקה ברורה לפיה האשפוזים התקיימו בבתי החולים ואילו "רפואת שגרה" (רפואת משפחה ומייעצת) התקיימה בעיקר בקהילה.

ההזדקנות המואצת של האוכלוסייה בישראל גורמת לעלייה בעומס התחלואה ובמורכבותה. בתי החולים נעשים עמוסים יותר ומספר המיטות בהם אינו עולה בקצב המדביק את הגידול הדמוגרפי. במקביל, בזכות תהליכים ארגוניים, טכנולוגים וחברתיים, מתפתח תחום אשפוזי הבית והטיפול בקהילה. כתוצאה מכך, ניתן לטפל מחוץ לבתי החולים בשיעור ניכר מהחולים במחלות חריפות שעד כה היו מצריכות אשפוז. הדבר נכון גם במחלות כרוניות ובתהליכי שיקום.

יתרונות הטיפול הרפואי בקהילה ברורים: המטופל שוהה בסביבה מוכרת, פרטית ופחות צפופה, בה קיים סיכון מופחת לסיבוכים הנובעים מהידבקות בחיידקים עמידים, והטיפול שניתן הוא אישי וללא תורים. האפשרות לאשפוז בית במצבים מסוימים ובאופן מונגש למטופלים המעוניינים בכך קיימת גם היום, אך הוא צפוי להמשיך ולהתפתח בזכות פיתוחים טכנולוגיים חדשניים וחיזוק ארגז הכלים של נותני השירות הרפואי. בשינוי דפוסי האשפוז טמון פוטנציאל למהפכה של ממש בעולם הרפואה בישראל.

ניקח לדוגמה את גברת ישראלה כהן, בת 72 המתגוררת בבת ים. היא הופנתה לאשפוז עקב דלקת ריאות שדרשה טיפול באנטיביוטיקה בעירוי תוך ורידי וניטור רציף של מדדים. גברת כהן בחרה לקבל את הטיפול שלה באשפוז ביתי שכלל ליווי צמוד של רופא, אחות מוסמכת ואנשי מקצועות בריאות נוספים לפי הצורך, כמו גם שימוש במכשור רפואי מתקדם וביצוע בדיקות מעבדה. גברת כהן, שהתה באשפוז ביתי למשך שלושה ימים, ולאחר מכן שוחררה להמשך טיפול אצל רופא המשפחה. בדרך זו, היא קיבלה לידיה את השליטה והבחירה בנוגע לטיפול שתקבל.

חשוב להדגיש כי האפשרות לאשפוז ביתי או טיפול בקהילה אינה נובעת רק מהצורך להתמודד עם עומסי המערכת. החיבור בין עולם הרפואה לטכנולוגיה מתקדמת הפועלת בסביבה ביתית יהווה חיזוק משמעותי לכוחה של רפואת הקהילה, ישפר את חוויית המטופל מול המערכת ויחזק את הרצף הטיפולי. הטיפול המועדף במאה ה-21 צריך להיות מותאם ליכולות הטכנולוגיות העומדות לרשותנו ולהעדפות הפרט ומשפחתו.

כמובן שאשפוז ביתי אינו מתאים לכל מצב רפואי ולכן בתי החולים יישארו רלוונטיים. ההליכה של ישראל לעבר אשפוזי בית ורפואת קהילה תאפשר לבתי החולים "להתפנות" ולהפוך מוקד לטיפולים אקוטיים, אינטנסיביים וממוקדים. לשם כך, מעודד משרד הבריאות את קופות החולים הפועלות בתחום זה ויקצה לכך מאות מיליוני שקלים בשנים הקרובות.

החיבור בין עולם הרפואה לטכנולוגיה מתקדמת הפועלת בסביבה ביתית יהווה חיזוק משמעותי לכוחה של רפואת הקהילה
צילום: אמיל סלמן

יונתן עמיר

מנכ״ל ומייסד דיאגנוסטיק רובוטיקס, מערכות בינה מלאכותית לאוטומציה וחיזוי בעולם הדיאגנוסטיקה הרפואית

מערכת הבריאות בישראל היא בעלת מבנה ייחודי בהשוואה לשאר העולם. השילוב בין ביטוח בריאות חובה, מימון ממשלתי מוגבל, וקופות חולים שמעניקות למבוטחיהן שירותים במודל ללא מטרת רווח - יוצר מערכת מורכבת, אשר מצד אחד מבטיחה לתת לכל אזרח שירותים בסטנדרט הגבוה ביותר ללא עלות, ומצד שני ניצבת מול תקציבים מוגבלים והקצאת משאבים בלתי יעילה.

רוב הפתרונות המוצעים כיום בשיח הציבורי סובבים סביב הגדלת המשאבים - יותר כסף לבתי החולים, יותר תקנים, יותר מיטות, יותר אחיות וכיוצא בזה. אלא שעל אף התועלת הברורה הנראית ממבט ראשון, מחקרים רבים מצביעים כי הגדלת תקציב לא בהכרח מגדילה את יעילות המערכת. בשנים האחרונות מקובלת יותר הדעה כי על מנת לשפר את איכות השירות לאזרח, יש להתרכז דווקא בשיפור היעילות ובהקצאת משאבים מושכלת.

במאה ה-19 עם כניסת המיכון והאוטומציה, התאפשר בפעם הראשונה למדל בצורה מכאנית פעולות רפטטיביות של יצרנים קטנים על ידי המרת כוח הזרוע בדפיקת מסמרים סיזיפית בכוחה של המכונה. לדור שלנו יש הזדמנות יוצאת דופן למדל באמצעות בינה מלאכותית את ״דפיקת המסמרים המחשבתית״ של נותני שירותים וליצר בפעם הראשונה בהיסטוריה אוטומציה לתהליכים קוגניטיביים. הפוטנציאל של מערכות מעין אלה בעולם הרפואה הוא להוריד בצורה משמעותית את העומס הקיים על רופאים ועל המערכות ולהקל על המטופלים.

אחת התצורות הנפוצות ביותר של חוסר היעילות במערכת הרפואית היא ניצול נמוך באופן יחסי של משאבי המערכת הראשונית (רפואת קהילה, מרכזים לרפואה דחופה) וניצול יתר של משאבי הרפואה השניונית והשלישונית (בעיקר שירותים מתקדמים בבתי החולים). הפוטנציאל הגדול של מערכות בינה מלאכותית לפתרון הבעיה הזאת, היא היכולת לבזר שירותי בריאות באופן שבו ניתן לייצר לכל מטופל פלטפורמה לאבחון ולקבלת מידע רפואי מותאם אישית בזמן אמת, דבר שיאפשר ניווט מושכל בין מוסדות בריאות רלוונטיים.

כיום קיימת האפשרות להשתמש במידע האישי של המטופל, ובהסתמך על תיאור התלונה שלו, כמו גם מיליוני מקרים דומים בעבר, להפנות אותו למוקד הטוב ביותר עבורו – חדר המיון, מרכז לרפואה דחופה או רופא המשפחה. בזמן ההגעה לבית החולים או המרפאה, למערכות מסוג זה יש את היכולת לזהות חולים שנמצאים בסיכון גבוה לאירועים מסכני חיים ודורשים התערבות דחופה, לאמוד את סיכויי המטופל להתאשפז, להמליץ על בדיקות רפואיות, ולספק עוד פריטי מידע רלוונטיים שיעשו את עבודת הצוות יעילה יותר וחפה מטעויות. הכוח האמיתי של המערכות האלה הוא בעבודה לצד הרופא והאחות האנושיים ולא כתחליף. ככל שהשנים יחלפו ניתן יהיה לעשות אוטומציה להחלטות פשוטות ואוגמנטציה להחלטות מורכבות בהן נדרש סיוע נוסף.

אנו חיים בתקופה מרתקת שבה מערכות בינה מלאכותית מאפשרות לראשונה לייעל ולשפר תהליכים קליניים בצורה שתיגע בחייו ובבריאותו של כל אזרח במדינת ישראל, ותהפוך את השירות שאנו מקבלים ממערכת הבריאות שלנו לטוב יותר, ללא צורך בהגדלת משאבים או תקציב.

לדור שלנו יש הזדמנות יוצאת דופן לייצר בפעם הראשונה אוטומציה לתהליכים קוגניטיביים


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות