אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השאלה הזהה

לכבוד מאה שנה להארץ, ניסיון קולקטיבי לענות על השאלות הבלתי פתורות בישראל

אניה אלדן
קרין מאיר רובינשטין
רן ברונשטיין
מרב בהט

איך דואגים שגם הציבור הישראלי ייהנה מהפיתוחים הטכנולוגיים הישראלים?

איך דואגים שגם הציבור הישראלי ייהנה מהפיתוחים הטכנולוגיים הישראלים?

צילום: דניאל צ'צ'יק

אניה אלדן

מנהלת זירת הזנק וסמנכ"לית רשות החדשנות

מדינת ישראל ביססה את עצמה בעשורים האחרונים כמרכז חדשנות עולמי המצטיין בפיתוח טכנולוגיות ומוליד חברות פורצות דרך. חדשות לבקרים אנו קוראים על הישגים יוצאי דופן של עוד חברה ישראלית שפיתחה מוצר חדש ומהפכני. עם זאת, נראה שישנו פער גדול בין תעשיית ההייטק לבין חיי היום-יום בישראל. רוב התושבים אינם מרגישים שהם חיים במדינה "טכנולוגית" כשהם נוסעים לעבודה, מתנהלים מול הרשויות או קונים ברשתות השיווק. זו איננה תחושה בלבד - סקטורים משמעותיים בארץ כגון תחבורה, מסחר, בנייה, חינוך ושירותים ציבוריים נמצאים עדיין מאחור יחסית לנעשה במדינות המערב. ואכן, גם נתונים השוואתיים מעידים שישראל מצטיינת ב”ייצור” חדשנות – כלומר, בפיתוח טכנולוגיות - אך מפגרת ב”צריכת” חדשנות – כלומר, באימוץ טכנולוגיות.

צעד ראשון ומתבקש הוא חיזוק החיבור בין חברות הייטק בישראל לבין יתר הסקטורים במשק. כיום, חברות ההייטק הישראליות פונות בעיקר לשווקים הגלובליים ויש להן מעט לקוחות מקומיים. התוצאה היא שהפוטנציאל האדיר שנושאים הפיתוחים החדשניים שלהן לשיפור המוצרים והשירותים שמוצעים לאזרח הישראלי - אינו ממוצה. עידוד שיתופי פעולה בין ארגונים ישראלים במגזר העסקי והציבורי לבין חברות הייטק ישראליות יניב תועלת לשני הצדדים: הארגון המקומי ייחשף לטכנולוגיה חדשנית ויטמיע אותה, וחברת ההייטק תוכל לנסות ולשפר את המוצר שלה "קרוב לבית", ובכך לשפר את נקודת הפתיחה שלה בשוק הגלובלי.

רשות החדשנות נושאת את הדגל של משימה זו, וכבר החלה לפעול למימושה.​ המסלול של הרשות לתמיכה בפיילוטים (הרצה) מעודד חברות הייטק לערוך ניסויים או הדגמות של מוצריהן באתרים מסוגים שונים בישראל. פיילוט הוא אבטיפוס, דגם ניסוי המשמש לבדיקת היתכנות, הוכחת ערך או הצפת שינויים ושיפורים לטכנולוגיה קיימת, בסביבת עבודה המדמה את שוק המטרה. לדוגמה, חברה שפיתחה אבטיפוס של מוצר בתחום הבריאות הדיגיטלית תצטרך להדגים את המוצר שלה בסביבה טיפולית-קלינית, כמו בית חולים. השלב הבא הוא בדרך כלל יציאה לייצור סדרתי או כניסה מסחרית לשוק. החברות מקבלות מקפצה לצמיחה והמשק המקומי נחשף לטכנולוגיות חדשניות ומשפר את ביצועיו. בנוסף, שותפותם של מגוון רגולטורים לתוכנית מאפשרת לחברות להדגים את יכולותיהן מבלי להפר את דרישות הרגולציה.

במקביל, הרשות תומכת בפיתוח טכנולוגיות המוכוונות לאתגרי המגזר הציבורי בישראל. המטרה היא לעודד ולסייע ליזמים ולתאגידים להציג פתרונות טכנולוגיים חדשניים בתחומי חינוך, בריאות, רווחה, כלכלה, משפטים, שלטון מקומי ועוד, ובכך להנגיש לציבור שירותים מתקדמים ולהוריד מהם בין היתר חסמים לוגיסטיים ובירוקרטיים. רק בשנה הנוכחית נהנו 57 מיזמים ממענקים של 35 מיליון שקל למטרה הזאת.

השפעתה הישירה של הרגולציה על חדשנות הופכת משמעותית יותר ככל שקצב השינויים הטכנולוגיים גובר ולכן צעד מתבקש נוסף הוא בתחום הרגולטורי. גם אתגר זה - איזון בין הגנה על האזרחים והבטחת הוגנות בשווקים לבין קידום חדשנות – הופך מורכב יותר ויותר. טכנולוגיות חדשניות יוצרות פעילויות אנושיות ועסקיות חדשות ומשנות כליל את הדינמיקה בשווקים. על הרגולטורים ליצור, לשנות, לאכוף כללים, ולתקשר אותם לציבור במהירות. אתגר נוסף הוא חיבור בין חברות הזנק לתעשייה הישראלית והפיכתם של ענפים מסורתיים לתעשיות ייצור חכמות ומתקדמות.

ככל שהקצב הטכנולוגי גובר, על הרגולטורים ליצור, לשנות, לאכוף כללים ולתקשר אותם לציבור במהירות
צילום: דניאל צ'צ'יק

קרין מאיר רובינשטין

מנכ"לית ונשיאת האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI)

כארגון הגג של תעשיות ההיי-טק ומדעי החיים בישראל, המחובר היטב לאקוסיסטם על כל רבדיו, אנחנו באיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות (IATI) מבינים היטב שהחדשנות הישראלית היא קטר הצמיחה של כלל המשק והחברה. כל חיזוק וקידום של תעשיות אלה משפיע ישירות על המדינה כולה ועל תושביה במרכז ובפריפריה. חלק מתפקידנו הלאומי-חברתי, כ"קולה של התעשייה" מול הממשלה והרשויות, הוא לסייע לבניית מדינה טובה וחזקה יותר.

כדי לאפשר לכולם להרוויח, יש לעודד תעסוקה טכנולוגית בכל האזורים הגיאוגרפיים ולקרב את תושבי הפריפריה לרמות ההשתכרות ולאפשרויות התעסוקה של המרכז. במקביל, אנחנו מקדמים את החינוך הטכנולוגי לילדים בכל הארץ, למשל דרך אליפות הסייבר הלאומית שאנחנו מארגנים עם משרד החינוך כבר ארבע שנים ברציפות. IATI גם פועל בהתמדה להעצמת אוכלוסיות שהודרו מסורתית מתחום הטכנולוגיה, כמו נשים, חרדים, ערבים, אתיופים, מבוגרים ועוד, ומחפשים ומיישמים ללא הפסקה פתרונות למחסור בכוח אדם מיומן שקיים בהיי-טק.

אנחנו חותרים להקמת עוד ועוד מרכזי פיתוח בישראל של חברות ענק מתחומי הטכנולוגיה ומדעי החיים ופועלים להקמה וביסוס של חברות ישראליות הפועלות ומייצרות בארץ. יעד נוסף שלנו הוא הגדלת שיעור ההשקעות מצד מוסדיים ישראלים בחברות הייטק וביוטק ציבוריות, הן באופן ישיר והן דרך קרנות הפנסיה. המטרה היא בפירוש לאפשר גם לציבור ליהנות מהאקזיטים בתחום. לא ייתכן שגברת כהן מחדרה לא תזכה ליהנות מפירות המו"פ החדשני של חברה ישראלית, ובמקומה ייהנה תיק ההשקעות גברת ג'ונס מאריזונה.

יש לנו חזון והוא כולל תעשייה צומחת ומתפתחת בתוך חברה משגשגת שנהנית מפירות הצמיחה. IATI והחברות בו הובילו וימשיכו להוביל מהלכים בנושאים שהוצגו לעיל, אבל המאמץ הזה חסר ללא הגדלת חלקה של הממשלה וטיפול בכשלי השוק. אנחנו רואים צורך דחוף ומידי בהגדלה רוחבית של התקציבים שמופנים לחדשנות עבור קידום מדיניות מובנית לטווח ארוך.

כדי להמשיך לקיים כאן תעשיית טכנולוגיה משגשגת שתשפיע על איכות ורמת החיים של כל התושבים במדינה, הממשלה צריכה להשקיע. זה כולל גם הקלות בכל הקשור לעשיית עסקים. כאשר הממשלה לא משתתפת ולא מתקצבת כראוי את קידום החדשנות ומרשה על עסקים, הנפגעים המרכזיים הם תמיד אזרחי ישראל.

יש צורך דחוף בהגדלת התקציבים שמופנים לחדשנות עבור מדיניות ארוכת טווח בתחום
צילום: ניר קידר

רן ברונשטיין

סגן נשיא למחקר ופיתוח בחברת 3D Systems

הגברת השימוש בטכנולוגיה ישראלית דורשת עשייה לפחות בשלושה תחומים: מודעות, רגולציה, הקצאת משאבים והסרת חסמים בירוקרטים.

באספקט התודעתי, יש היום הבנה בציבור שישראל הינה מעצמה טכנולוגית. עדיין אפשר לשפר זאת ולהפנים את האיכויות הגלומות בטכנולוגיה ובמוצרים עתירי הידע המיוצרים בישראל ואת העובדה שלעתים קרובות הם עדיפים ואיכותיים יותר ממוצרים שמגיעים ממדינות אחרות, כולל מדינות מערביות כמו ארה"ב או גרמניה למשל.

בתחום הרגולציה, אנחנו, היצואנים, נתקלים לא אחת במדינות בהן מכרזים נותנים העדפה מתקנת לטכנולוגיה מקומית. בדיוק כמו חקלאות כחול-לבן יש גם טכנולוגיה כחול-לבן אשר פותחה ומיוצרת בארץ וראויה לקבל עדיפות בתהליכי רכש ציבוריים ממשלתיים ובכלל. אלה, כמובן לא על חשבון איכות וכדאיות כלכלית.

הנדבך האחרון הוא הקצאת משאבים ממשלתיים ומודעות של גורמי ממשל בצורך להטמעת חדשנות טכנולוגית, תוך כדי שיתוף פעולה עם חברות ישראליות לשיפור תשתיות בתחומים רבים כמו רפואה, תחבורה ותקשורת. במקביל, יש לפעול להסרת חסמים בירוקרטים מיותרים ושמרנות בישום החדשנות בשטח.

בדיוק כמו חקלאות כחול-לבן, יש גם טכנולוגיה כחול-לבן
צילום: דניאל צ'צ'יק

מרב בהט

המשנה למנכ"ל מרכז המחקר והפיתוח של מיקרוסופט ישראל

שמעון פרס היה נוהג להשוות בין יזמי סטארט-אפ לשחקני מטקות. "יזמים טובים הם בדרך כלל שחקני מטקות טובים", אמר, "הם יודעים לשחק ובעיקר יודעים לאלתר תוך כדי משחק".

האופי הישראלי המאלתר, הנחוש, הנאבק על כל כדור, תרם ליצירתם של הרבה מאוד חידושים וטכנולוגיות פורצות דרך. אבל אם נישאר לרגע עם מוטיב המטקות, הרי שגם שם, כמו בסטארט-אפ, מי שנהנים מפירות המשחק הם בעיקר השחקנים עצמם. לעוברי האורח שמצויים בסביבתם נותר רק להביט באדישות בכדורים השורקים במהירות מעל לראשם. חווית המשחק לא באמת שייכת להם.

בשביל לגרום לציבור הישראלי ליהנות מהפיתוחים הטכנולוגיים שצומחים כאן, עלינו לגשר על הפער שחווה האזרח הממוצע בין הכותרות המרשימות על הצלחותיהן של מובילאיי או סודה סטרים לבין המציאות היומיומית שלו, שבה הוא עדיין נאלץ להתקשר בפקס עם חברת האשראי או להמתין חצי שעה בדואר כדי לקבל מכתב רשום שהיה יכול להישלח אליו במייל.

המסע הארוך הזה מתחיל בצעד חשוב אחד: על ממשלת ישראל להקים תוכנית לאומית לאימוץ חדשנות במגזר הציבורי, שתסייע להנחיל חדשנות כערך וכדרך חיים בכל רשות מקומית ומשרד ממשלתי. דמיינו איך היו נראים משרדי הממשלה אילו הם היו נמדדים במספר הפיילוטים שבהם שילבו חדשנות טכנולוגית כחלק מפעילויות הליבה שלהם. דמיינו מה זה היה עושה לאפקטיביות של השירות הציבורי אילו היתה מוכפלת הכמות של בתי הספר החכמים, של החקלאות המתקדמת, של הטכנולוגיות והמיזמים שהיו פותרים בעיות ביורוקרטיות ומייעלים את תשתית מערכת הבריאות?

המפגש בין כוחות הטכנולוגיה לאתגרי המגזר הציבורי כבר הוליד שורה ארוכה של פיתוחים, כמו ערים חכמות, מיזמים של הטפלת מים וכמובן אפליקציות כמו Moovit וWaze- ששינו ללא היכר את חווית התחבורה הפרטית והציבורית. המחויבות לקידום והנחלת החדשנות בחברה הישראלית, הובילה גם את מייקרוסופט לפתח מיזמים ומוצרים המוכוונים לאתגרי המגזר הציבורי. דוגמה בולטת היא "הולולנס", משקפי המציאות המעורבת. בישראל הגו רעיון פורץ דרך, להשתמש במשקפיים לצורך ניתוחים רפואיים. לא רק הרעיון נוצר כאן אלא גם הביצוע. לפני כשנה, רופאים במרכז רפואי רבין היו לראשונים בעולם שביצעו ניתוח להסרת גידול סרטני בכבד, תוך שימוש במשקפיים כאלה.

יוזמה חשובה לא פחות היא Microsoft healthcare bot, פלטפורמת בוטים מבוססת בינה מלאכותית (AI), שמנגישה שירותים רפואיים ומאפשרת לחולה לקבל מיפוי של המחלה והסברים שבעבר רק רופאים יכלו לספק. הפלטפורמה הזו מסייעת להקל ולפשט את המציאות המאתגרת בחדרי המיון ולהפחית את העומס שמקשה גם על הרופאים וגם על החולים.

גם בתחום החינוך, החדשנות של גופים כמו מיקרוסופט מסייעת לשנות מציאות. אחת הדוגמות היא המחשב החדש surface , לוח חדשני שכל דבר שנכתב בו על ידי המורה מועבר ישירות לתלמידים ומסייע להם לשים סוף לבעיה שדורות של תלמידים התמודדו איתה: מה עושים כשהמורה מוחק מהלוח את מה שהם עוד לא הספיקו לכתוב במחברות?

אמצעים מהסוג הזה, לצד שימוש נרחב יותר בטכנולוגיות ענן ובאלגוריתמים של למידה עמוקה המאפשרים למערכת ללמוד ולהשתפר עם הזמן. אלו דוגמאות חשובות נוספות לאמצעים שינגישו את הטכנולוגיות לציבור ויובילו לשיפור מהותי באיכות החיים במדינה. רק באמצעות סלילת נתיבי חדשנות שיתמזגו עם האתגרים השמורים לסקטור הממשלתי נוכל להבטיח שהיוזמה והחדשנות הזורמים בעורקיה של אומת הסטארט-אפ ושינו את העולם כולו, ישנו גם את מציאות חייהם של האזרחים הישראלים.

דמיינו איך היו נראים משרדי הממשלה אילו הם היו נמדדים במספר הפיילוטים שבהם שילבו חדשנות טכנולוגית


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות