אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השאלה הזהה

לכבוד מאה שנה להארץ, ניסיון קולקטיבי לענות על השאלות הבלתי פתורות בישראל

זיקה אב-צוק
ד"ר נמרוד נוביק
עימאד תלחמי

איזה מודל של פיתוח כלכלי והשקעה יתמוך בפתרון הפוליטי של הסכסוך הישראלי פלסטיני?

איזה מודל של פיתוח כלכלי והשקעה יתמוך בפתרון הפוליטי של הסכסוך הישראלי פלסטיני?

צילום: דניאל צ'צ'יק

זיקה אב-צוק

סמנכ"לית פיתוח עסקי, סיסקו

דבר משותף אחד (לפחות) יש לפלסטינים ולישראלים: הואיל ושני העמים אינם מבורכים באוצרות טבע - אוצר הטבע הגדול שלהם חייב להיות ההון האנושי, ובעיקר פיתוח תעשיית מידע והיי-טק.

באמצע 2009 הובלנו בחברת "סיסקו" השקעה של עשרה מיליון דולר בקידום עסקים פלסטינים. המטרה היתה ליצור מודל תעסוקה אפקטיבי ואחרי חשיבה עמוקה עם שותפינו הפלסטינים התברר לנו כי השקעה מהותית שכזו צריכה להביא לשיפור האקוסיסטם שמקיים היי-טק. יחד עם חברות טכנולוגיה נוספות, בנינו קואליציה שאפשרה הקמת מערכי מיקור חוץ לחברות פלסטיניות, קרנות הון סיכון לסטארט-אפים ואקסלרטורים לחברות הנמצאות בתחילת דרכן, וכן הביאה לחיזוק חברות פיתוח התוכנה וספקי אינטרנט חדשים. כך נוצרו יותר מאלף משרות חדשות בגדה המערבית. כעבור מספר שנים, תנופת הפיתוח הראשונית הואטה בשל חסמים ביטחוניים ומדיניים.

אני מאמינה שפתרון כלכלי הוא הכרחי, אך אינו מספיק. הפתרון חייב להיות כזה שמונח מעל גבי תשתית עסקית מתוחזקת ורווחית לכל המשתתפים. תשתית זו תפרח מהר יותר ככל שהמצב הפוליטי ישתפר. יסודותיה חייבים להיות כלכליים תוך ניצול היתרונות של כל צד במשוואה וכך ייווצר שלם הגדול מסך חלקיו.

בעקבות עבודתי עם הפלסטינים למדתי הרבה על הצורך בחיבורם לאקוסיסטם שלם, ביצירת ושמירת קשרים שונים כדי לשתפם בשינויים המתהווים, באפשרות להפיל גבולות באמצעות טכנולוגיה וכעת גם דיגיטציה. כל אלה יכולים לחבר את הפלסטינים לתל אביב, לעמק הסיליקון ולעולם כולו. כדי להצליח היום צריך להיות מחובר לאקוסיסטם.

וזוהי בדיוק הפלטפורמה שאנו מציעים היום. מערכת שפונה לאוכלוסיות בפריפריה הגיאוגרפית, הפוליטית או הדמוגרפית. באמצעות שיתוף פעולה עם חברות נוספות ומשרדי ממשלה, אנו מובילים את יוזמת רשת "האבים דיגיטליים" שתייצר לכל גבר ואשה בקהילה המרוחקת גישה מיידית לקבוצות מתאימות באקוסיסטם, לרבות הדרכות, קורסים, מנטורים, הזדמנויות עסקיות ונטוורקינג.

בשלב ראשון מונחת תשתית פיזית של כיתות לימוד ומרכזים דיגיטליים המחוברים לתשתיות אינטרנט. טכנולוגיית השיתוף WebEx מאפשרת הדרכות מבוזרות מרחוק (המדריך יכול להימצא בכל נקודה לדבר למספר נקודות מרוחקות תוך חוויית כיתה אמיתית), פגישות עבודה ועדכון ועוד. מעבר לכך, אנו מפעילים תוכנת Cob המנהלת את פעילויות הכיתות ואת הקהילות והקבוצות השונות, ומאפשרת חיבורים.

השילוב הזה מייצר בעלי מקצוע רלוונטיים לשוק התעסוקה הנוכחי ומנגיש אפשרויות. זו הדרך שבה ניתן לחבר את הפלסטינים להזדמנויות עסקיות ולימודיות של השוק העולמי ולהפוך אותם לחלק אינטגרלי ממנו. אגב, הפיתוח של Cob נעשה על ידי חברה פלסטינית הפועלת מרמאללה.

כדי להצליח בעולם העבודה היום צריך להתחבר לאקוסיסטם
צילום: דניאל צ'צ'יק

ד"ר נמרוד נוביק

כיהן כיועצו המדיני של ראש הממשלה וכשגריר מיוחד. חבר ועדת ההיגוי של "מפקדים למען ביטחון ישראל" ועמית "Israel Policy Forum"

עשרות שנות מאמצים להגיע לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני הניבו רעיונות יצירתיים, יותר או פחות, שהסתיימו כולם במפח נפש. הכוונה להעביר את תפוח האדמה הלוהט אל חיקן של ירדן (יהודה ושומרון) ומצרים (רצועת עזה) נענתה ב"לא, תודה"; הצעות לפיהן מדינות שכנות "יתרמו" שטחים למדינה הפלסטינית נתקלו בסירוב גורף להתנדב למשימה; אך מעל לכל אלה, בולט בעיקשותו הניסיון החוזר להחליף החלטות מדיניות קשות בנדיבות כלכלית קלה.

המכשלה בגישת "השלום הכלכלי" אינה רק בהסתמכות על נדיבותם של אחרים. ישראל העשירה יכולה להחליט להוריד את רמת חיי אזרחיה בעשרות אחוזים ובכך לממן את צרכיהם של מיליוני פלסטינים. ממשלה נחושה אולי תצליח לשכנע רוב בעם לשלם את המחיר הכבד הזה בתמורה להיחלצות מהצורך לקבוע גבול, לפנות עשרות אלפי משפחות המתגוררות ממזרח לו, ולהשלים עם בירה פלסטינית במזרח ירושלים.

אלא שכפי שהמחישה קבלת הפנים הצוננת מצד המדינות שאמורות לשאת בעול מימון הפרק הכלכלי של יוזמת טראמפ, וכפי שהמחישה התמיכה הגורפת בציבור הפלסטיני בדחייה על הסף של היוזמה, אין בגישה של "כלכלה תחילה", גם אם יש בצידה הבטחה לפרק מדיני עתידי, בכדי לקדם פתרון לסכסוך.

הטענה שהתקדמות לפתרון מחייבת יצירתיות אינה מופרכת. אך ניסיון העבר מעיד כי תחולתה היא על הדרך לפתרון, לא על מהותו. כישלון ממשל טראמפ להוריד מסדר היום את שאלות ירושלים והפליטים מהווה את ההמחשה הטרייה ביותר לעוצמת עקרונות היסוד של ההסדר באשר לשני נושאי ליבה אלה והשניים הנוספים: ביטחון וגבולות. קשה גם להפריך את הטענה שהתנאים - אצלנו, אצלם ואצל מרבית הצדדים הרלבנטיים האחרים - אינם בשלים להסדר המיישב את כל המחלוקות ומניב חתימה הדדית על נוסחת "תום סכסוך והיעדר תביעות".

לפיכך, ובהנחה שבראש מעיניה של ישראל להיות מדינה חזקה, דמוקרטית ועם רוב יהודי מוצק לדורות, המחייב היפרדות ממיליוני הפלסטינים, טוב תעשה הממשלה הבאה אם תאמץ יוזמת ביניים שתבלום הידרדרות, תתרום ליציבות ביטחונית, ותבטיח את התנאים להיפרדות עתידית במסגרת הסכם של "שתי מדינות לשני העמים".

ביוזמה הזאת ישולבו ארבעה אלה: קמצוץ מ"השלום הכלכלי" לשיפור המצב ביהודה ושומרון ובעזה; מהלכי היפרדות אזרחית לצמצום החיכוך בין האוכלוסיות בשטח; רכיבים ראשוניים מ"השלום המדיני" ובראשם התחייבות להסדר שתי מדינות במסגרת אזורית בהתבסס על יוזמת השלום הערבית, אשר יעניקו אופק מדיני גם אם מימושו נדחה; וצעדים לשימור הביטחון - ובכלל זה המשך הפריסה הנוכחי של כוחותינו עד בוא הסדר ושדרוגו על ידי השלמת גדר הביטחון.

לסיום, הערת אזהרה: בהיעדר מהלך ייצוב ותקווה כמוצע, ובוודאי אם תקודם חקיקת סיפוח חד-צדדי, ישראל מסתכנת בקריסת הרשות הפלסטינית ושיתוף הפעולה הביטחוני. לחלל הריק שייווצר יישאבו גורמי פשע וטרור חמושים ובראשם חמאס. כדי לבלמם, צה"ל ייאלץ לכבוש מחדש את כל השטח וישראל תנהל ותממן את חייהם של מיליוני הפלסטינים ללא אסטרטגיית יציאה. או אז, יומחשו מחירה וכישלונה של החלופה הכלכלית.

ההתקדמות לפתרון מחייבת יצירתיות, אך ניסיון העבר מעיד כי תחולתה היא על הדרך, לא על המהות
צילום: גיל אליהו

עימאד תלחמי

מייסד ויו"ר באבקום סנטרס, מייסד ויו"ר Takwin labs

תכנון כלכלי נכון הוא שיכול להוביל לבניית שלום אזורי ואפילו עולמי. הדרך הכלכלית הינה הדרך המתאימה ביותר לקידומה של כל מדיניות חברתית. דרך מיזמים עסקיים אפשר לאחד בין כל העמים וברמה הלאומית – בין כל המגזרים. אני פוגש כל הזמן עוד ועוד אנשים שפועלים לשם כך ומחפשים שותפים.

את הישגי מיזמים שכאלה ראיתי באופן אישי בחברת "דלתא" של דב לאוטמן, שפעלה בישראל, ירדן ומצרים. היא נתנה הזדמנות לאלפים להשתלב בשוק העבודה, חיזקה את הקשרים בין המדינות ותרמה לקבלת האחר על אף השוני בין העמים.

מעבר לכך, יש לשאוף ליצירת מקומות תעסוקה שישלבו בכוח האדם שלהם גם בני מיעוטים ואנשים חסרי השכלה, ולא רק אקדמאים. אם נביט סביבנו נראה כי המחסור בפרנסה טובה לשכבות המוחלשות, בוגרים וצעירים כאחד, דוחק אותן עוד יותר לשוליים. המחסור הזה הוא שהניע אותי להקים את "באבקום", חברה שמעודדת בני מיעוטים ותושבי פריפריה לבנות לעצמם קריירה, להתפרנס בכבוד ולהרגיש חלק החברה הישראלית.

באמצעות יצירת מקומות תעסוקה שמותאמים לכולם נוכל לשקם את השכבות המוחלשות ולאפשר להן חיים סבירים. זה גם יסייע להרחקתן מעולמות הפשע, העבודה הבלתי חוקית ועיסוקים פליליים אחרים ויחזק את חינוכו של הדור הבא.

ביטחון כלכלי יוצר דחף אצל כל אדם לחיות בשלום: שלום בין מדינות, שלום פנים חברתי ושלום עצמי. מיזמים עסקיים משותפים שמשלבים עובדים ישראלים ופלסטינים מהווים גשר לשיתוף פעולה אזורי וסוללים את הדרך לשלום. חבריי ואני פועלים לקידום עסקים כאלה ומפעילים חממה לסטארט-אפים של יזמים ערבים ויהודים. אני מאמין שככל שנממש רעיונות כאלה נוכל גם לראות את השינוי המיוחל מתרחש. מוזמנים לפעול גם אתם.

המחסור בפרנסה טובה לשכבות המוחלשות דוחק אותן עוד יותר


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות