אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כל הדרך למערכת השמש הבאה

E
שתפו בפייסבוק

במחצית השנייה של המאה ה–20 האנושות השתחררה מכבלי הכבידה ויצאה לחלל. עד סוף המאה הספיקו שליחיה הרובוטיים לבקר בכל כוכב לכת במערכת השמש: כוכב חמה, נוגה, מאדים, צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון. אחרי שנגמרו לנו כוכבי הלכת, סוכנויות החלל עברו לחקור גופים קטנים יותר: אסטרואידים, שביטים וכוכבי לכת ננסיים דוגמת פלוטו וקרס. עכשיו גם את אלה "מיצינו". בני האדם רוצים להיות ראשונים, ומה לעשות שהרובוט העשירי במאדים לא מרגש כמו הראשון. מסיבה זו, בשנים הקרובות נראה משימות ראשונות לירחים של כוכבי הלכת, בדגש על עולמות האוקיינוס המקיפים את כוכבי הלכת החיצוניים — מהמועמדים המובילים לקיומם של חיים במערכת השמש. העשור הבא יוקדש לחיפוש אחר חיים, פשוטים וגם תבוניים, גם על כוכבי הלכת שמחוץ למערכת השמש, באמצעות טלסקופים עוצמתיים על הארץ ובחלל. אם לשפוט על פי קצב ההתפשטות ויצר הסקרנות של האדם במאה ה–20 — לקראת מחצית המאה הנוכחית האנושות תשגר משימה ראשונה למערכת השמש השכנה, אלפא קנטאורי. אבל החלל הוא לא נחלתם הבלעדית של הרובוטים. גם לנו, בני האדם, מגיע קצת לחלץ עצמות וליהנות מהנופים המרהיבים ומהסכנות שבמסע אל רחבי היקום העצום הזה. אלא שכאן נכנסת לתמונה הביולוגיה שלנו, שלא עומדת בקצב. לכן בעשור הבא נראה אסטרונאוטים אמריקאים, סינים, הודים וסתם תיירים (לאו דווקא בסדר הזה) חוזרים דווקא לירח, כ–50 שנה לאחר הביקור הראשון בו — ולקראת סוף העשור הבא גם אסטרונאוטים ומתיישבים חלוציים על מאדים. למעשה, יישובי הקבע הראשונים בחלל יהיו כנראה פשוט בחלל: במסלול לווייני נמוך סביב כדור הארץ או במסלול אליפטי סביב הירח | עודד כרמלי

2020 | חידת המתאן במאדים

מאחר שחלון ההזדמנויות לשיגור חלליות למאדים, שנפתח מדי שנתיים, הוא בן שבועיים בלבד, במארס 2020 ישוגרו שלושה רוברים (כלי רכב רובוטי לחקר פני השטח של עולמות אחרים) חדשים למאדים: מארס 2020 של נאס"א, רוזלינד פרנקלין הבריטי ולראשונה — רובר סיני, HX-1. הרוברים יערכו ניסויים אסטרוביולוגיים בתקווה למצוא חיים על מאדים, בעבר או בהווה. אבל כל הרוברים האלה לא יהיו מצוידים בחיישנים המתאימים לפתרון החידה המדעית הבוערת ביותר על כוכב הלכת האדום: המתאן. כאן בכדור הארץ, גז מתאן נפלט בעיקר על ידי מיקרובים, והקרינה העל־סגולה (UV) של השמש מפרקת את הגז במהירות יחסית. לכן הימצאותו העונתית באוויר המאדימי הדליל מפתיעה. אם המקור הוא אכן ביולוגי, ייתכן שמדובר בשירת הברבור של בקטריות שנכחדו במאדים לפני מיליוני שנים, ושהמתאן שהן פלטו במעמקים משתחרר אט־אט על פני השטח. לפי תרחיש אחר, מאדים עדיין שוקק חיים במעמקים, המפשירים עם בוא הקיץ. המקפת (חללית שמקיפה עולם אחר) האירופית־הרוסית אקסו מארס דוגמת את פליטות המתאן מאז 2016 — כך שאנו צפויים לקבל תשובה כבר בשנה הקרובה. אם גם היא תיכשל, והרוברים החדשים לא יצליחו לדגום חיים על פני השטח או בסמוך להם, לא יהיה מנוס אלא להמתין בסבלנות לדגימות פיסיות ראשונות ממאדים — שלא יגיעו לכדור הארץ לפני שנות השלושים של המאה ה–21. בד בבד סוכנות החלל הסינית תשגר את החלק הראשון במה שיהפוך עד 2022 לתחנת חלל גדולה ומאוישת, שתתחרה בתחנת החלל הבינלאומית. התחנה תתבסס על הניסיונות המוצלחים של הסינים בשתי תחנות חלל קטנות יותר, טיאנגונג 1 וטיאנגונג 2, ותאכלס עד לשלושה טייקונאוטים למגורים לטווח ארוך. ואילו ספייס אקס של אילון מאסק צפויה להשלים את פרויקט סטארלינק: 12 אלף לוויינים שירשתו את השמים ויספקו אינטרנט לכל אדם בכל מקום על פני כדור הארץ — וגם למתיישבים העתידיים במאדים. בשירות הלקוחות של הוט לא עונים? נתקעתם בלוע הר געש ואתם חייבים לבדוק מיילים? שלפו טלפון ותתחברו לאינטרנט מהחלל.

2021 | ג'יימס ווב מדווח

לאחר אינספור עיכובים, במארס 2021 נאס"א תשגר סוף־סוף את טלסקופ החלל ג'יימס ווב — יורשו של טלסקופ החלל האבל. הטלסקופ החדש ישוגר לנקודת לגראנז' 2, נקודה יציבה יחסית בין כוחות הכבידה של הארץ והשמש, במרחק של מיליון וחצי קילומטרים מהארץ. טלסקופ החלל החדיש יוכל לראות גלקסיות רחוקות ועתיקות יותר מכל טלסקופ בהיסטוריה, ואפילו לספק לנו תצלום ישיר ראשון של כוכב לכת במערכת שמש אחרת. כשכותב שורות אלו בא לעולם, כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש היו בגדר תיאוריה בלבד. עכשיו אנחנו יודעים על 4,000 עולמות כאלה, מהם כמה ב"אזור הישיב", כלומר במרחק הנכון מכוכב־האם שלהם כדי לאפשר את קיומם של מים נוזלים על פני השטח, ובגודל כדור הארץ. אחרי שהטלסקופים קפלר ו-TESS סיפרו לנו איפה כוכבי הלכת "מסתתרים" באורם המסנוור של הכוכבים, כמו מטבעות מתחת לפנס, השלב הבא יהיה להבין מה קורה שם. ג'יימס ווב יוכל לנתח את החזר האור מהאטמוספירות של כוכבי הלכת הללו — ואולי אפילו לאשר או לשלול את קיומם של חיים בסביבתנו הקרובה. ג'יימס ווב יהיה חלוץ צילומי כוכבי הלכת החוץ־שמשיים, ובעשור השלישי של המאה ה–21 יחליפו אותו טלסקופים חדישים ומדויקים יותר, שכל ייעודם יהיה ניתוח מדוקדק של השתקפות הכוכבים בשמי העולמות הזרים.

2022 | מיץ על הקרח

סוכנות החלל האירופית תשגר את ה-Jupiter Icy Moon Explorer, או JUICE (כי חייבים ראשי תיבות לכל משימה, גם אם התוצאה היא "מיץ"). הגשושית JUICE תחקור את ירחי הקרח של צדק — אירופה, גנימד וקליסטו — כדי לקבוע אם יש בהם סביבה המתאימה לקיומם של חיים כפי שאנו מכירים אותם. אירופה, גנימד וקליסטו הם עולמות מים בעלי מעטפת קרח: כוח המשיכה מהענק הגזי צדק מחמם ומזין את המים הנוזלים מתחת למעטה הקפוא, וכידוע, איפה שיש מים יש חיים. הירחים נחשבים למועמדים הטובים ביותר לחיים במערכת השמש, לצד מאדים, כמובן, וירחיו של שבתאי — אנקלדוס וטיטאן. JUICE תגיע למערכת צדק רק ב–2030, אז אם אתם ממש מוכרחים לדעת אם יש חיים על קליסטו — מומלץ להימנע מעישון לפחות עד 2033. נאס"א גם תשגר את החלק הראשון של תחנת החלל המאוישת הראשונה מסביב לירח, Lunar Gateway. התחנה תקיף את הירח במסלול אליפטי הנע במרחק של 1,500–70,000 ק"מ מפני השטח של הירח. התחנה תשמש נקודת מעבר לאסטרונאוטים ולרובוטים בדרכם לירח, למאדים ולנוגה. לפי התוכנית, מעבורת החלל המאוישת הראשונה תעגון בתחנה ב–2024 ותאפשר חזרה של האמריקאים לירח. ואילו ב–2033 ישתמשו האמריקאים בתחנה לתדלוק מחדש של משימה מאוישת ראשונה למאדים. מצד שני, יש המון ביקורת על קונספט הדיוטי פרי החללי של נאס"א ומדענים רבים טוענים שהדרך הקצרה ביותר בין שתי נקודות, כמו הארץ והירח או הארץ ומאדים, היא פשוט קו ישר. כרגע הפרויקט היקר ממומן יפה, אבל לא מן הנמנע שנראה הסטה של התקציבים לכיוון משימות מאוישות לירח ולמאדים בלוח זמנים תחרותי יותר — במיוחד אם ההודים והסינים ינחלו הצלחות בתוכניות המאוישות שלהם.

2023 | תייר החלל הראשון

ספייס אקס תשגר את המיליארדר ואספן האמנות היפני יוסאקו מאזאווה — תייר החלל הראשון שייכנס למסלול סביב הירח.

2024 | והמרוץ שוב מתחיל

ספייס אקס תשגר משימה מאוישת ראשונה למאדים. המתיישבים הראשונים, בחזון של אילון מאסק, יגיעו למאדים ב–2025 ותפקידם יהיה להכין את הבסיס, ובעיקר את הדלק, למצטרפים הבאים. איך עושים זאת? ובכן, האוויר המאדימי העני עשיר בפחמן דו־חמצני (CO2) ובאדמה המאדימית הקפואה לא חסרים מאגרי קרח (H2O). מאלה ניתן להפיק חמצן (O2) לנשימה ומתאן (CH4) — לדלק. בסופו של דבר, החזון של ספייס אקס הוא עיר משגשגת שבה גרים מיליון בני אדם, שיעפילו מכדור הארץ למאדים באלף טיסות עם מאה נוסעים עד סוף המאה ה–21. לצד המשימה המאוישת הראשונה למאדים, סוכנות החלל היפנית JAXA תנצל את חלון ההזדמנויות לשיגור משימה ראשונה לחקר ירחי מאדים הזעירים פובוס ודימוס. המשימה, Martian Moons eXploration, או MMX, תיכנס למסלול סביב מאדים ב–2025 ותנחית רובר גרמני־צרפתי על פובוס או על דימוס, שיחקור את פני השטח של הירח. דוגמיות קרקע שייאספו על הירח יוטסו חזרה ויגיעו למעבדות בכדור הארץ ב–2029 — הדוגמיות הראשונות בהיסטוריה ממערכת מאדים (אבל עדיין לא הדגימות החסרות לנו כדי לקבוע סופית אם היו או ישנם חיים על פני מאדים עצמו). אבל 2024 היא גם שעת השי"ן של מרוץ הירח החדש. ארצות הברית הודיעה שבכוונתה להנחית אסטרונאוטיות על הירח עד שנת 2024 — בתוכנית "ארטמיס" החדשה, היא אחותו של אפולו. ההודים מקווים להקדים את האמריקאים ולהעמיד אסטרונאוטים על אדמת הירח כבר ב–2022. ואילו הסינים הודיעו שבכוונתם להנחית טייקונאוטים על הירח "בעשור הבא". גם שחקנים לא־ממשלתיים כמו ספייס אקס ובלו אוריג'ין, שייסד ג'ף בזוס, בעלי אמזון, משתתפים במרוץ הירח החדש — וגם הם סימנו את 2024 כשנת היעד. אבל הם ככל הנראה ישמשו קבלני־משנה של נאס"א במרוץ הזה. לבסוף, ב–2024 תחנת החלל הבינלאומית צפויה לסיים את תפקידה המדעי עם פרישתה של נאס"א מהפרויקט היקר בהיסטוריה. התחנה תעבור ככל הנראה לידי חברות מסחריות, למשל חברות תיירות ותרופות. מעבר לכיף הגדול של ריחוף במיקרו־כבידה, שוודאי יקרוץ למנהלי רשת קראון פלאזה, תנאי העקה של החלל מאפשרים ניסויים מהירים להפליא בתרופות, וענקיות הפרמקולוגיה כבר לוטשות עיניים אל הפיל הלבן המרחף בחלל. עם הסרת המגבלה על מחקרים רווחיים, תחנת החלל הבינלאומית תהפוך לעסק מניב ביותר לשותפות המייסדות.

2025 | המים של אירופה

הגנרטורים הרדיואיזוטופיים התרמואלקטריים בחלליות וויאג'ר 1 ו–2, המפיקים כוח מדעיכה רדיואקטיבית, כבר לא יוכלו לספק חשמל למכשירים המדעיים. החלליות, ששוגרו ב–1977 והיו הראשונות שיצאו ממערכת השמש, ימשיכו במסען הבין־כוכבי לעד (או עד שיתנגשו במשהו), אבל הקשר עמן יאבד ולא נשמע מהן יותר. היו שלום! במקביל, נאס"א תשגר את "אירופה קליפר", מקפת שתמפה את ירח הקרח של צדק. מתחת למעטה קרח של כמאה קילומטר משתרע אוקיינוס גלובלי באירופה, שכוחות הגאות והשפל העוצמתיים מענק הגז צדק מחממים מעל לנקודת הקפיאה. תכלית המשימה תהיה למצוא אתר נחיתה לאירופה לנדר, נחתת של סוכנות החלל האירופית. היא תשוגר בנפרד ב–2025 ותנחת על אחד מקווי השבר של הקרח — שם תזכה לגישה ישירה למים ותנתח את הרכבם כדי לקבוע אם יש חיים מתחת לפני השטח החלקים להפליא ולהחשיד.

2026 | הדרך לאגמי המתאן של טיטאן

נאס"א תשגר את הרחפן דרגונפליי לטיטאן, הירח הייחודי והמסקרן של שבתאי. האטמוספירה של טיטאן דחוסה פי ארבעה מהאטמוספירה שלנו, כך שהרחפן בעל שמונת הרוטורים לא יהיה שונה מהותית מכלי טיס בלתי מאוישים שאנו רואים בכדור הארץ. הדרגונפליי יגיע למערכת שבתאי ב–2034, יערוך עשרות טיסות בשמי טיטאן וינחת לדגום מספר רב של אתרים, כדי לחפש אחר חיים בעולם הקפוא והעשיר הזה. טיטאן, ירחו הגדול ביותר של שבתאי, נחשב לאחד המועמדים המובילים לקיומם של חיים במערכת השמש, והוא הגוף היחיד במערכת השמש, מלבד כדור הארץ כמובן, שעל פניו נמצאו אגמים שלמים במצב צבירה נוזלי. אלא שהאגמים על טיטאן הקפוא אינם מורכבים ממים — אלא ממתאן נוזלי. כאן בכדור הארץ, כל היצורים החיים משתמשים במים כממס (חומר שיש ביכולתו להמס חומר אחר) לפעילותם הביוכימית, אולם תיאוריות של ביוכימיה אלטרנטיבית גורסות שגם מתאן נוזלי יכול לשמש כממס לחיים. האם נגלה חיים מבוססי־מתאן בטיטאן?

2028 | מארב בין־כוכבי

סוכנות החלל האירופית תשגר את "מיירט השביטים" — משימה נועזת שתארוב בחלל לכוכב שביט, אסטרואיד או כל עצם אחר שיחדור ממערכת שמש אחרת ותמפה אותו באמצעות שלוש חלליות נפרדות. המשימה תוכננה במסגרת הפקת לקחים ממקרה אומואמואה, העצם הראשון בהיסטוריה שזוהה בוודאות כמי שבא מחוץ למערכת השמש ונעלם לפני שהצלחנו לחקור אותו. שלוש חלליות מיירט השביטים יארבו בנקודת לגראנז' 2 לאורח הבין־כוכבי הבא ויוזנקו לעברו, בתקווה לקבל הצצה קרובה ראשונה בעצם שנוצר במערכת שמש אחרת.

2029 | האסטרואיד הקרוב ביותר

ב–13 באפריל 2029 האסטרואיד המפחיד אפופיס יתקרב עד כדי 31 אלף קילומטר מכדור הארץ — עשירית מהמרחק לירח וקרוב יותר לקרקע מחלק מהלוויינים שלנו. האסטרואיד, שקוטרו כ–375 מטר, לא צפוי לפגוע לא בארץ ולא בירח — אבל הוא יהיה קרוב כל כך שניתן יהיה לראותו ללא טלסקופ, גם משמי ישראל.

2035 | אמריקה צריכה לבחור

נאס"א תשגר את טלסקופ החלל Habitable Exoplanet Observatory, או HabEx, לנקודת לגראנז' 2. מנקודה זו הטלסקופ יתחיל לסרוק אלפי כוכבי לכת מחוץ למערכת השמש, כשהוא מחפש אחר חתימות ביולוגיות וטכנולוגיות בהשתקפות האור מהאטמוספירות של העולמות, כמו ספיגה מחשידה של מולקולות מים או פליטה מחשידה של פחמן דו־חמצני. אם יש חיים פשוטים או מורכבים בשכונה שלנו של הגלקסיה — HabEx ידע לזהות אותם גם אם קודמו ג'יימס ווב לא הצליח. כרגע HabEx מתחרה ב-LUVOIR, טלסקופ רב־תכליתי יקר יותר, שישוגר ב–2039 ויהיה מסוגל למעללים נוספים, גם מעבר לחיפוש אחר חיים — כמו צילום גלקסיות עתיקות ורחוקות מראשית היקום. האקדמיה הלאומית למדעים והקונגרס האמריקאי אמורים להכריע בין שני הפרויקטים מיד לאחר הבחירות הקרובות בארצות הברית.

2036 | מבט ראשון למערכת שמש אחרת של טיטאן

Breakthrough Starshot, יוזמת החלל של המיליארדרים יורי מילנר ומארק צוקרברג והמדענים סטיבן הוקינג ואבי לייב, תשגר את הננו־חללית הראשונה מבין אלפים לעבר מערכת השמש הקרובה ביותר אלינו, במרחק 4.37 שנות אור מאיתנו. החלליות יואצו לכ–20 אחוז ממהירות האור באמצעות לייזרים ממוקדים מכדור הארץ, וצפוי שיגיעו למערכת השמש המשולשת (המורכבת משלושה כוכבים) אלפא קנטאורי כעבור 20 שנה, כלומר בסביבות 2056. התמונות שישוגרו חזרה מאלפא קנטאורי למערכת השמש יגיעו אלינו במהירות האור, כלומר כעבור ארבע שנים נוספות — ב–2060. בני דור ה-Y או דור ה-Z — ברכות, אתם צפויים להיות בני האדם הראשונים שיזכו לשזוף את עיניהם במערכת שמש אחרת.

הכתבות המומלצות

הכתבות הנקראות היום באתר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות