טיפוגרפיה של היומיום - 100 להארץ - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דמוקטרטיה- חושבות פתוח- לוגו לבן
100 להארץ: חושבים פתוח

טיפוגרפיה של היומיום

לכתבה

בישראל של 2019 הדרמה לא תמיד בחזית, לא תמיד בירי פגזים, אלא ברקע, בתהליך השחיקה המתמשך של היומיום

46תגובות

זה סיפור אישי של חיפוש. חיפוש אחרי הזהות שלי, טרופה ומפוצלת, ואחרי הקשר ביני לבין הארץ הזו. הצילומים שלפניכם מסכמים עשר שנים בהן תיעדתי את הנוף המשתנה של ישראל, ללא נראטיב נתון אך עם מאמץ אחיד להבין את המתח הטעון סביב, את אי הוודאות האישית והכללית. אלה צילומים מהורהרים, מבטלים כל אפשרות של אופטימיות גורפת או של פסימיות מוחלטת. מי אנחנו ולאן אנו צועדים? צילמתי וצילמתי, התשובות לפניכם

ים המלח

ים המלח, הנמצא בחלקה המזרחי של המדינה ומהווה גבול בין מדינת ישראל לממלכת ירדן, הוא אחת הדוגמאות המובהקות למשבר המים ולמגמת ההתייבשות בישראל: החל מהמחצית השנייה של המאה העשרים נמצא מפלסו של האגם בירידה מתמדת, בעשורים האחרונים בקצב של כמטר בשנה, גם כתוצאה מהתערבות אנושית. כיום גודלו של ים המלח הוא כשני שלישים מגודלו בראשית שנות השלושים. ירידת המפלס נגרמת בעיקר בשל שימוש נרחב במקורות המים הנשפכים אליו, שהחשוב שבהם הוא נהר הירדן, ושאיבת המים על ידי מפעלים להפקת אשלג וכימיקלים אחרים. ירידת מפלס זו הביאה לנזקים תשתיתיים ותיירותיים, הן בשל נסיגת קו החוף והן בשל היווצרות הבולענים (בורות עגולים ועמוקים הנוצרים בשל המסת סלעי מלח בעומק). 

ד

 

זיהום אוויר

לפי דו"ח של ארגון הבריאות העולמי מ-2018 על מצב זיהום האוויר בעולם, חורג זיהום האוויר בישראל במאות אחוזים מהמלצות הארגון. 80% מזיהום האוויר באזורים העירוניים נגרם כתוצאה משימוש בכלי רכב, בעיקר פרטיים. נסיעה ברכב פרטי התורמת לעומס ולפקקים בכבישים, בשילוב עם תחזוקת רכב לקויה ודלקים באיכות לא מספקת, הופכים את בעיית זיהום האוויר מתחבורה לבעיה הסביבתית הקשה ביותר במרכזי הערים. בעשור האחרון הוכפל מספרם של כלי הרכב המוטוריים הנעים בכבישי הארץ. זיהום זה גורם לכ-2,500 מקרי מוות בטרם-עת בכל שנה, לתחלואה ולנזק כלכלי של עשרות מיליארדי שקלים בשנה, מספר גבוה יותר ממספר קורבנות תאונות הדרכים, פעולות האיבה, מקרי הרצח וההתאבדות גם יחד.

ה

 

פערים חברתיים 

תל אביב ידועה כ"עיר הלבנה", בעיקר בשל הבניינים שנבנו בה בסגנון בינלאומי בשנות השלושים והארבעים של המאה ה-20. אולם מה שמאפיין את צפון העיר ואת מרכזה, אינו תקף לדרום תל אביב, שזכתה לכינוי האירוני "העיר השחורה". בעוד החלק הצפוני והמרכזי של תל אביב נבנה וטופח עבור יהודים אירופים, הפכה דרום תל אביב ל"חצר האחורית" של העיר הלבנה: סביבה מוזנחת, ענייה ובעלת אחוזי פשיעה גבוהים, שהחל משנות ה-90 סובלת מהתחנה המרכזית החדשה שנבנתה בלבה והיא מקור לרעש ולזיהום אוויר עצומים, והחל משנות ה-2000 משיעור גבוה של פליטים אפריקאים שמצאו שם מקלט בלית בררה ובשל המדיניות הממשלתית חיים שם בלא מעמד רשמי.

ד

 

שטחי אש 

לפי דו"ח מבקר המדינה 39% משטחי מדינת ישראל, בהיקף כולל של 8.7 מיליון דונמים (לא כולל שטחי הגדה) נשלטים על ידי צה"ל; בנוסף, צה"ל הטיל מגבלות על שימוש אזרחי בעוד 8.8 מיליון דונם, שהם 40% משטח המדינה. המשמעות היא שצה"ל שולט על הרוב המכריע של קרקעות המדינה. בשטחים אלו נמצאים כמה מאתרי הטבע המרשימים והפופולריים ביותר בישראל, כמו אזור ים המלח ומכתש רמון. מדו"ח המבקר עולה כי 84% מכלל השטחים שבחזקת צה"ל נמצאים בדרום. חלק ממחנות הצבא נמצאים באזורים עירוניים צפופי אוכלוסין, בעיקר במרכז. חלק משטחי האש סגורים לציבור, ובחלקם צה"ל מאפשר לבקר בסופי שבוע או בחגים. כדי להגיע אל השטחים האחרים נדרש תיאום עם גורמים בצבא.

ד

 

ילדי פליטים בישראל

על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, נכון לדצמבר 2018 חיים בישראל כ-33,627 מבקשי מקלט; 92% מהם מאריתריאה או מסודן. נסיבות חייהם המורכבות של מבקשי המקלט בישראל – הבריחה מהרדיפה בארצות המוצא, תלאות הדרך, הסחר והעינויים בסיני, המדיניות הננקטת בעניינם ומקשה על השתלבותם בשוק תעסוקה והחיים בעוני ובמחסור – כל אלה מציבים גם את ילדי הקהילה בפני מציאות חיים קשה ומורכבת. ילדי מבקשי המקלט, בדומה להוריהם, הינם חסרי מעמד ומשוללי זכויות בישראל. מלבד הזכות לחינוך הגישה שלהם לשירותים ציבוריים מוגבלת, וכמעט כל היבט בחייהם נפגע כתוצאה מהדרתם מהחברה הישראלית. מכיוון שמסגרות החינוך הממשלתיות מתחילות רק מגיל 3, מרבית הפעוטות מעבירים את היום בגני ילדים מאולתרים בזמן שהוריהם עובדים קשה, ורבים סובלים מהזנחה ומתזונה ירודה. כשהם גדלים ומשתלבים במסגרות החינוך הישראליות, הם מוצאים את עצמם קרועים בין זהויות, שפות ותרבויות, וללא עתיד בטוח בהעדר האפשרות להסדיר את מעמדם.

גן ילדי מבקשי מקלט

 

משבר הדיור בישראל

ישראל היא המדינה היקרה ביותר בעולם לרכישת דירה ומחירי הדיור, בהשוואה להכנסות הם מהגבוהים בעולם, יותר מלונדון וניו-יורק. שוק הדיור הישראלי מצוי במשבר קשה: נטל ההוצאה המשפחתית על הדיור, בין אם בבעלות או בשכירות, גבוה מהרף הנחשב לדיור בר-השגה בקרב מדינות המערב; שוכרי הדירות נאלצים להתמודד עם עליות מחירים ועם שוק שכירות שכמעט נעדר רגולציה, בו למשכירים כוח רב. משפחה ממוצעת בישראל כמעט שאינה יכולה לרכוש דירה באזורי הביקוש. הפתרונות שמציעה המדינה להתמודדות עם המצב הם מועטים, מוגבלים וכמעט שאינם משפיעים על שוק הדיור בישראל. הפתרון למשבר זה היה אמור להיות הדיור הציבורי אבל הממשלה, באופן עקבי בשני העשורים האחרונים, החלישה את הדיור הציבורי. כיום פחות מ-3% ממאגר הדירות בישראל הן דירות ציבוריות.

ד

 

תאונות עבודה 

תאונות העבודה בישראל נובעות ברובן המכריע מרשלנות בטיחות. ענף הבניין הוא הענף הקטלני ביותר במדינה - בלב מחדל תאונות העבודה בישראל עומדים תנאי הבטיחות הרעועים המאפיינים את אתרי העבודה. אלו מתקיימים מזה שנים בצל חוסר ההשקעה מטעם המדינה באכיפת חוקי הבטיחות הקיימים או בקידומם של תקנים עדכניים; מספר מפקחי הבטיחות בישראל עומד על שליש מהממוצע הנהוג במדינות ה- OECD, וזאת למרות מגמת הבנייה ההולכת וגדלה. נכון לשנת 2019 מעסיק המשרד הממשלתי האחראי כ-20 מפקחי בטיחות בלבד, האחראים על למעלה מ-13,000 אתרי בניה פעילים ברחבי הארץ. הצצה אל השמות שמעבר לסטטיסטיקה של התאונות מרמזת על מגמה מטרידה נוספת מאחורי הפקרת העובדים: כ-90% מההרוגים בממוצע השנתי אינם יהודים; מרבית ההרוגים הם פלסטינים, ערבים ישראלים או מהגרי עבודה זרים.

ד

 

פערים כלכליים 

המדיניות הניאו-ליברלית של ממשלת ישראל בעשורים האחרונים הובילה לצמיחה כללית, אך הותירה מאחור חלק מן המשק והחברה בישראל: מדיניות המיסוי מיטיבה מאוד עם קבוצות ההון הגדולות ועם בעלי השכר הגבוה אך מותירה בקופת האוצר פחות משאבים לפיתוח כלכלי של אזורי הפריפריה, לשדרוג מערכות החינוך וההשכלה הגבוהה ולשמירה על רשת ביטחון סוציאלי ראויה לשמה. ההוצאה האזרחית של ישראל היא בין הנמוכות בקרב הארצות החברות בארגון ה־OECD. דבר זה מתבטא בתשלומים פרטיים גבוהים עבור שירותים שאמורים להיות ציבוריים והעמקת פערים בין מי שיכולים לשלם ומי שאינם יכולים. התוצאה היא משק שצמיחתו בלתי מאוזנת, המובל על ידי מיעוט ומניב פירות נדיבים למיעוט. דו"ח של הOECD- ממקם את ישראל כמדינה עם שיעורי העוני הגבוהים ביותר בקרב חברות הארגון – כ-%21 מתושבי המדינה נמצאים מתחת לקו העוני, יותר מאשר במכסיקו, טורקיה וצ'ילה. בפערי השכר מדורגת ישראל במקום השלישי, אחרי ארה"ב ומקסיקו.

פערים

 

מצוקת התחבורה

צפיפות התנועה בכבישי ישראל היא הגבוהה במדינות OECD – פי 3.5 מהממוצע במדינות אלה. המציאות התחבורתית שעמה מתמודדים תושבי ישראל מדי יום היא קשה ועומסי התנועה בכל בוקר ובכל ערב כבדים. משך הנסיעות לעבודה או לעיסוקים שונים והחזרה מהם נוגסת בזמנם של התושבים, פוגעת בפריון העבודה, מביאה לאי-מיצוי הפוטנציאל של התוצר המקומי הגולמי ושל ההכנסות ממסים, ואף גורמת לזיהום אוויר ולמפגעי רעש וכן לנזקים כלכליים כבדים שמוערכים בעשרות מיליארדי שקלים בשנה. עם זאת, ההשקעה בתחבורה הציבורית בישראל נמוכה ביחס למרבית המדינות המפותחות – ועיקר הדגש מושם על פיתוח תשתיות התומכות ברכב פרטי. בעשור וחצי האחרון זינק מספר המכוניות ב-69%, הקילומטראז' הלאומי גדל ב-50% ואילו שטח הכבישים גדל באותה התקופה ב-40% בלבד.

ד

 

ג'נטריפיקציה

שכונת אנדרומדה נבנתה בלבה של יפו הערבית הענייה ונעשתה עם הקמתה סמל לשכונות היוקרה המסתגרות ומתנתקות מסביבתן. המגמה הזו של סגרגציה כלכלית, חברתית ופוליטית, הניכרת בתל אביב-יפו אבל גם בערים גדולות אחרות בישראל, מתוארת היטב בעלון הפרסום השכונה: "גבעת אנדרומדה היא מעין עיר בתוך עיר, מוקפת חומה ומאובטחת 24 שעות ביממה. החללים הפתוחים והסמטאות בנויים אבן טבעית, שופעים צמחייה ישראלית אותנטית, ומקושטים באלמנטים מקוריים של תאורה ומים. מקומות החנייה וחדרי המכונות ממוקמים במפלס תת-קרקעי למניעת רעשים, ריחות, ומפגעים אסתטיים. גבעת אנדרומדה תוכננה עבורכם, כדי שתוכלו לשבת בבית, להשקיף אל הים, ליהנות מהיופי, ולשמוע רק את רחש הגלים."

ד

 

תודתינו לנציגות בישראל של קרן רוזה לוקסמבורג

הרשמה לניוזלטר

רוצים לקרוא את המיטב? הירשמו וקבלו המלצות קריאה לסופ"ש

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות