מי ינהל את הכסף שלנו בעתיד - פייסבוק, הממשלה ואולי שניהם?

הארנק העתידי יהיה כנראה דיגיטלי לגמרי, ללא מזומן, אבל השאלה החשובה באמת היא מי ישלוט בכסף. האם ממשלות ימשיכו לעשות זאת או חברות מסחריות כמו פייסבוק עם מטבע הליברה שלה? ואולי פשוט אף אחד?

שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
צילום: עדי עמנואל
נעם בוקסבאום
נעם בוקסבאום

את המסע אל הכסף של העתיד כדאי להתחיל בסין, מגרש ניסויים עצום ומסקרן. רשתות תשלומים דיגיטליות של חברות פרטיות בסין צברו הצלחה מסחררת והפכו למובילות עולמיות, עוד לפני שיצאו מגבולות המדינה. האימפריה ממזרח תהיה גם הראשונה שתנפיק מטבע ממשלתי דיגיטלי, כנראה כבר בשנה הבאה. ההתקדמות המהירה הזאת מלווה בסיכונים אדירים ליציבות הכלכלית, ומדינות אחרות עוקבות בזהירות אחרי סין לפני שיחליטו אם ללכת בעקבותיה.

נקודת מוצא יעילה למחשבה על הארנק הדיגיטלי העתידי שלנו היא התובנה שלאובייקטים הפיזיים שמייצגים את הכסף יש משמעות מוגבלת בלבד. בין הצדפים, השטרות או השבב בסמארטפון מפרידים אלפי שנים של התפתחות חברתית וטכנולוגית, אבל עקרונות יסוד מהותיים מחברים ביניהם. ההצלחה שלהם תלויה בראש ובראשונה באמון. בלעדיו לא היינו יכולים לסמוך על מערכת הסמלים המוניטריים שתבטיח לנו תמורה ממשית בעד סחורה שמכרנו או על העבודה שביצענו. מי שמבטיח את האמון הזה הוא בדרך כלל השליט המקומי, והמעבר הצפוי לאפליקציות ולמטבעות דיגיטליים מציב סימני שאלה על השליטה הזאת. אבל הגרסה המקוונת של הכסף יכולה גם לאפשר פיקוח ומעקב בעוצמה חסרת תקדים. למרות זאת, עד היום ממשלות, בנקים ומוסדות פיננסיים התחמקו בדרך כלל ממהפכת הכסף הדיגיטלית בטיעונים שעירבבו בין צורך אמיתי להגן על ההון של הציבור לבין רצון אינטרסנטי לחמוק מתחרות. אבל המבצר הזה כבר מתחיל להיסדק. 

השאלה הקריטית היא מי ישלוט בכסף של העתיד, כלומר מי יזכה באמון הציבור. בכתבה זו ייבחנו שלושה מסלולים אפשריים, שכל אחד מהם כבר כאן. 
הראשון הוא שהממשלות יצטרפו למהפכה הדיגיטלית ויצליחו לשמור את השליטה בידיהן; השני הוא שחברות ענק גלובליות ישתלטו גם על הארנק; השלישי הוא שהכסף יהפוך למערכת מבוזרת ואנונימית - שעשויה להיות שונה לגמרי מזו המוכרת כיום.

1. הממשלות ישלטו בכסף

להערכה שהממשלות ימשיכו לנהל את הכסף בעולם יש סיכוי רב להתממש. לדעת רוב מכריע של הכלכלנים, לכסף לאומי (דולר או שקל, למשל) יש יתרונות מובהקים, ומטבעות דיגיטליים ממשלתיים יבטיחו את ההמשכיות שלו. מערכת מוניטרית מרכזית יכולה להגיב ביעילות יחסית למצבי משבר, לתמוך בצמיחה הכלכלית ולשמור על הריבונות הלאומית מפני השפעות זרות. 

דייוויד ירמק, פרופסור למימון מאוניברסיטת ניו יורק (NYU), אומר: "כמעט כל הכלכלנים מעריכים שהכסף המזומן הפיזי ייעלם בתוך כמה עשורים וארנקים דיגיטליים ואפליקציות יחליפו אותו. בעתיד הקרוב תתפתח תחרות בין מטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים למערכות תשלומים שישיקו חברות פרטיות כמו פייסבוק. למדיה החברתית יש יתרונות רבים, כמו מספר עצום של משתמשים עם מעורבות יומיומית ומומחיות בטכנולוגיית מידע וברשתות בינלאומיות. אבל", הוא מבהיר, "המאבק יתמקד בשאלת האמון - על מי סומכים ועל מי לא".

טוביאס אדריאן
טוביאס אדריאןצילום: Alexey Agarishev / Sputnik

טוביאס אדריאן, מנהל מחלקת הכספים והשווקים בקרן המטבע הבינלאומית, משווה את המצב של מדינה שהאזרחים שלה מתחילים להשתמש במטבעות דיגיטליים למצבן של מדינות במשבר, שאימצו מטבע חזק כמו הדולר ואיבדו את עצמאותן המוניטרית. "היום עדיין אי אפשר לשלם במכולת או בבית קפה במטבעות דיגיטליים, אבל יש סיכוי סביר שנגיע לכך", אומר אדריאן. "לכלכלות חלשות, הצלחה של הטכנולוגיות הללו היא איום של ממש. אחרי מעבר למטבע אחר קשה מאוד לחזור לאחור. הסכנה של הכסף הדיגיטלי מובילה בנקים מרכזיים רבים למחשבה על השקת מטבעות דיגיטליים משל עצמם". 

לרוב מדובר בדיון תיאורטי, אבל בסין, כאמור, זו כבר מציאות. הבנק המרכזי הסיני הודיע באחרונה שהוא משלים את ההכנות להשקת יואן דיגיטלי. השם המקובל למטבע כזה הוא‏ CBDC (‏Central Bank Digital Currency)‏. בד בבד, אפליקציות תשלומים כמו וויצ'אט של טנסנט ועליפיי של עליבאבא כבר תפסו נתח עצום מהשוק. בישראל החל שימוש באפליקציות כמו ביט, פפר או פייבוקס, אבל אנחנו עדיין רחוקים מאוד מהמציאות בסין, שבה אפילו בשווקים כבר אי אפשר לשלם בלי סריקה של ברקוד וחוויית המשתמש היא המתקדמת ביותר בעולם. 

"בסין אפשר לראות איך הרעיונות הללו מתממשים״, אומר אדריאן. ״באפליקציות הללו התשלומים נקובים ביואן, אבל נשלטים בידי חברה פרטית. הבנק המרכזי של סין פועל די באגרסיביות כדי לפקח על החברות האלה".

בהנחה שהממשלות יצליחו לתפוס עמדת הובלה באבולוציה הדיגיטלית, איך תיראה פעולת התשלום? האם היא תסתמך על אפליקציות שנושאות את דיוקנאותיהם של ג'ורג' וושינגטון, מאו דזה-דונג או לאה גולדברג? השימוש יהיה, כנראה, קל ואינטואיבי יותר מאשר כיום, והעברת כספים בתוך מדינות וביניהן תהיה מהירה וזולה הרבה יותר. גם פעולות כמו נטילת הלוואה והשקעה בבורסה עשויות להיראות כמו חוויית המשתמש של שליחת הודעה בווטסאפ או הזמנת משלוח עם וולט. אלא שבתמורה לנוחות ולקלילות הללו אנחנו עלולים לשלם מחיר אזרחי כבד. 

היום אף אחד לא יכול לדעת למי שילמנו בשטר מזומן. בעולם של CBDC, "האח הגדול" יידע הכל. עד לרמת האגורה. היואן הדיגיטלי יעצים את מנגנוני השליטה המקוונים שכבר פועלים בסין. בכלל, מטבעות דיגיטליים ממשלתיים עשויים לחסל את הפרטיות בעוצמה שמעולם לא היתה לשום שלטון - וקשה לדמיין גם משטרים דמוקרטיים שלא ינסו לנצל את הכוח החדש הזה. אם המערכות הללו לא ייבנו באופן ראוי, זו תהיה פגיעה קשה בחברה החופשית.

טיעון משכנע בזכות המערכות הריכוזיות הוא שיפור ההגנה מפני פשיעה: העלמת כספים, הלבנת הון או מימון של טרור. אלא שזו גם הזדמנות לפשעים חדשים. ב-2016 הבנק המרכזי של בנגלדש גילה 46 הודעות מזויפות שנשלחו בשמו, כדי להעביר מיליארד דולר מחשבון בבנק המרכזי של ניו יורק - מוסד שמחזיק חשבונות של גופים ממשלתיים רבים. ההאקרים הצליחו לחדור לרשת המחשבים בבנגלדש, ומשם ניהלו את השוד דרך SWIFT, מערכת המסרים הגלובלית והמוצפנת שבה חברים אלפי מוסדות פיננסיים בעולם. עד שהפריצה התגלתה ההאקרים הספיקו להעביר לידיהם 81 מיליון דולר, שנעלמו בסימטאות העולם הדיגיטלי.

זאת אינה בעיה נקודתית של מדינה מתפתחת. אלפי פריצות סייבר מתרחשות מדי שנה ופוגעות במוסדות החזקים בעולם. ככל שהרשת שנפגעת מרכזית יותר עולה חומרת הנזק, עד כדי שיתוק של מערכות חיוניות. סיכוני סייבר הם אתגר עצום שעמו מתמודדות ממשלות שחושבות על הפיכת המטבעות שלהן לקוד מחשב שיפתה כל האקר בעולם – עד כדי כך שהם עשויים להיות סיבה להימנע מכך. 

2. חברות מסחריות ישלטו בכסף

אנחנו רגילים לחשוב על כסף בתור סממן הכרחי לריבונות. כפי שמדינה לא תיתן לגוף זר לנהל את הצבא שלה, כך אין סיכוי שגוף חיצוני ישלוט במטבע המקומי. אבל לאורך ההיסטוריה היו גם מודלים אחרים. זהב היה המטבע הגלובלי המרכזי במשך אלפי שנים. במאה ה-19 הפך הזהב לנכס לאומי מהמעלה הראשונה ואובטח בהתאם (ע"ע פורט נוקס). מי שהחזיק בשטר של דולר ידע שהוא יכול להמיר אותו למטילים נוצצים, שהבטיחו את אמון המשתמשים במטבע הלאומי. 

נהוג לומר שמערכת מוניטרית יכולה להשיג רק שתיים מבין שלוש מטרות - ביזור, בטיחות או היקף שימוש נרחב. לכן, כדי להשיג יעילות ודיוק צריך להקריב את הביזור, ואת הפרטיות שנובעת ממנו, ונראה שזו הנטייה החברתית הרווחת

פרופ' דייוויד ירמק מ־NYU

אלטרנטיבה אחרת, שהשימוש בה היה בהיקפים קטנים וכמעט נשכחה, היתה המטבעות שנשלטו בידי חברות מסחריות. במכרות פחם בארצות הברית שכר העובדים שולם בתלושים של בעלי המכרה, והשימוש היחיד בהם היה בחנות המפעל, שגבתה מחירים מופקעים. התופעה הזאת הוצאה אל מחוץ לחוק, אבל מוקדם יותר השנה פייסבוק העניקה לה חיים מחודשים ומשוכללים יותר. 

הרשת החברתית הגדולה בעולם חשפה את פרויקט ליברה, שאותו פיתחה בחשאי בשנתיים האחרונות ושכולל מטבע דיגיטלי שיופץ בין שני מיליארד המשתמשים שלה. פייסבוק מבטיחה לשלב טכנולוגיות כמו בלוקצ'יין, שאמורות להבטיח פרטיות והגנה על מידע אישי, בהנחה שהמשתמשים עוד מוכנים לתת בה אמון. אבל אם האפליקציה תהיה נוחה, יעילה וזולה - סביר שרובנו נעשה זאת. 

"המטבע של פייסבוק יכול להשיג כוח שוק במהירות רבה", אומר אדריאן מקרן המטבע הבינלאומית. "השאלה היא מה פייסבוק תעשה עם הכוח והמידע שנלווה אליו. היא לא רק תראה מי החברים שלך ובאילו אתרים אתה מבקר, אלא גם כל קנייה שעשית. זו תהיה מערכת תשלומים עם השלכות על הכלכלה הגלובלית". 

האם מטבע של פייסבוק יכול לרשת את הדולר כאמצעי התשלום המרכזי בעולם? באופן מפתיע, נגיד הבנק המרכזי של אנגליה, מרק קרני, העלה באחרונה אפשרות דומה. קרני העריך, בנאום בפני נגידי בנקים מרכזיים אחרים, כי מטבע דיגיטלי גלובלי "יכול להחליש את הדומיננטיות של הדולר". הוא פסל את האפשרות שהיואן הסיני או הליברה של פייסבוק יוכלו למלא את התפקיד הזה, ובמקומם הציע מטבע דיגיטלי שיהיה מבוסס על סל נכסים מגוון. אגב, במסגרת התחרות על אמון המשתמשים, גם פייסבוק מתכננת להצמיד את המטבע העתידי שלה לסל של הנכסים הבטוחים ביותר בעולם.

פרופ' ירמק מ-NYU מטיל ספק באפשרות שהדולר יאבד את מעמדו: "הבנק הפדרלי בארצות הברית אמין הרבה יותר מכל בנק מרכזי בעולם ומכל רשות בינלאומית כמו קרן המטבע. גם המטבע הסיני אינו אלטרנטיבה רצינית, כי אף אחד לא מאמין להנהגה שם. צריך עוד להמתין ולראות אם מטבעות בשליטה פרטית יכולים לאתגר את ההגמוניה האמריקאית". 

אדריאן סבור שהאפשרות שהדולר יסוג לעמדה שולית יותר היא מוחשית: "זה לא יקרה בן לילה או בקלות, אבל ייתכן שסל של מטבעות יהיה הבסיס לשווקים הפיננסיים ולמסחר בעתיד". 


3. אף אחד לא ישלוט בכסף

גלן ווייל נואם בפסטיבל וויירד ה 25
גלן ווייל נואם בפסטיבל וויירד ה 25צילום: Matt Winkelmeyer / Getty Images IL / AFP

האיום על הפרטיות בגלל שליטה ריכוזית מדי במנגנון הכסף טרד את מנוחתם של אקטיביסטים ואנשי טכנולוגיה כבר משנות השמונים של המאה שעברה. הם חיפשו במשך שנים אחר מודל של מטבע אלקטרוני מבוזר שיוכל לשמור על האנונימיות של המשתמשים, אך רק ב-2009 הושקה מערכת שעמדה חלקית ביעד הזה: הביטקוין. עדיין לא ברור אם המטבע החדשני הוא אירוע כלכלי היסטורי או ניסוי ספקולטיבי, אבל לצד מאות מטבעות הקריפטו שנוצרו בעקבותיו וטכנולוגיית הבלוקצ'יין שנמצאת מאחוריהם, מדובר במוקד שמושך עניין והשקעות מצד חברות טכנולוגיה, משקיעי הון סיכון והבנקים הגדולים בעולם. [

רבים תולים תקוות במטבעות קריפטו או בליברה, אבל אלה מערכות אנטי־דמוקרטיות ביסודן. אלה אוליגרכיות שבהן בעל הכוח הוא מי שמחזיק ביותר הון. מצד שני, אין ודאות שמי ששולטים במדינת הלאום הם האנשים הנכונים

גלן וויל, הממונה על כלכלה פוליטית וטכנולוגיה חברתית במיקרוסופט

"ביזור הוא רעיון אטרקטיבי מאוד בהיבטים של חדשנות ותחרות, אבל צריך לוודא שהארכיטקטורה של המערכת בטוחה ושומרת על יציבות פיננסית וטכנולוגית", אומר אדריאן. "אם לא יהיה בנק מרכזי שינהל את הסיכונים האלה, לא ברור מי יוכל למלא את מקומו". למרות הסיכונים, אדריאן צופה הצלחה יחסית לשוק הקריפטו. "לפני כשנה וחצי, בזמן בועת הביטקוין, כאשר שוויו טיפס ל-20 אלף דולר (כיום שוויו כמחצית מכך, נ"ב), שוק הקריפטו תפס נתח של כ-20% מהיקף הכסף המזומן של המטבעות המרכזיים, דולר, יורו וין - כ-800 מיליארד דולר לעומת כ-4 טריליון דולר. יש סיכוי סביר שגם בעתיד נראה שעולם הפינטק החדש מגיע להיקף דומה״.

ג'וזף לובין, מייסד חברת קונסנסיס המפתחת טכנולוגיות בלוקצ'יין, מתאר עתיד שבו מטבעות מסוגים שונים יתחרו אלה באלה. "מנגנון הכסף יעבור שינוי מהותי. בראש ובראשונה מכיוון שהמערכת המוניטרית הנוכחית גוועת בגלל ההיקף המטורף של החובות, ובנקים מרכזיים יהיו חייבים לפחת את המטבעות שלהם. כתוצאה מכך תצמח מערכת משופרת, עם מגוון רחב של מטבעות - לאומיים, מסחריים ומטבועות קריפטו. 
"זה מצב משופר, כי נוכל לעבור בין הטוקנים השונים אם אחד מהם יפסיק לתפקד באופן ראוי. ארנקים דיגיטליים חכמים ינהלו את התשלומים דרך זירות מסחר מוניטריות - אתה תשלם בטוקן שממנו אתה רוצה להיפטר, והרובוט שמפעיל את החנות שבה אתה קונה יבחר איזה טוקן הוא רוצה לקבל", אומר לובין, שהיה אחד המייסדים של אתריום, פלטפורמה הכוללת את מטבע הקריפטו השני בגודלו אחרי הביטקוין.

"המצב הזה יועיל למדינות קטנות ובינוניות, שיוכלו לנהל מסחר בינלאומי בקלות וייהנו מיציבות כלכלית רבה יותר. אבל אם ליברה של פייסבוק יצליח ומרק צוקרברג ינהל את הכלכלה במדינות שונות, זאת לא תהיה תוצאה רצויה". לדעת לובין, "במשך תקופה ארוכה הדולר צפוי להישאר מטבע מרכזי, בהנחה שהדברים יישארו יציבים".
אבל האם ביזור ופרטיות בכלל מעניינים את הציבור הרחב? התשובה של ירמק שלילית: "נהוג לומר שמערכת מוניטרית יכולה להשיג רק שתיים מבין שלוש מטרות - ביזור, בטיחות או היקף שימוש נרחב. לכן, כדי להשיג יעילות ודיוק צריך להקריב את הביזור, ואת הפרטיות שנובעת ממנו, ונראה שזאת הנטייה החברתית הרווחת". 

עמדה שונה לגמרי יש לגלן וויל, כלכלן שבחודש שעבר נכנס לתפקיד יוצא דופן בענקית ההיי-טק מיקרוסופט: הממונה על כלכלה פוליטית וטכנולוגיה חברתית. וויל קובע כי "כסף הוא רעיון פגום במהותו. הכסף מנסה לרכז את כל המידע על היחסים החברתיים שלנו באמצעות מספר אחד, שמייצג את הממון שבבעלותנו, וללא שום תשומת לב לזהות האנושית. כסף לא מייצג את המורכבות של היחסים בין בני אדם, כפי שהיא מתקיימת, למשל, עם מעגל האנשים שנמצאים בסביבה הקרובה שלנו". 

בתור דוגמה יומיומית וויל מציע לחשוב על קניית קפה: "אפשר לומר שזו עסקה דו-צדדית, אבל למעשה זה לא כך. הדבר המהותי הוא קיומו של בית קפה, עם אנשים שעובדים ומשרתים אנשים אחרים ויצירה של תועלת לכל השכונה. כסף לא מבטא את המורכבות הזאת. הטכנולוגיה מאפשרת לעקוב אחר מידע מורכב הרבה יותר מאשר כמות הדולרים בחשבון הבנק. למשל, אחר רשתות מסועפות של קשרים בין אנשים. פייסבוק או לינקדאין עושות זאת, ומערכות מתוחכמות יותר יוכלו לפעול באופן מבוזר ובטוח יותר. עם רשתות כאלה אפשר ליצור שיתוף פעולה גלובלי, שיהיה דומה הרבה יותר לקשרים שיש לנו עם הסביבה הקרובה שלנו. הרבה מהאלימות שאנשים מרגישים מצד הקפיטליזם נובעת מהפער הזה". 

וויל פירסם בשנה שעברה את הספר "שווקים רדיקליים", שתואר כניסיון שאפתני לחשיבה מחדש על הדמוקרטיה ועל השווקים, ואשר סביבו מתפתחת פעילות גלובלית של כלכלנים, סטארט-אפיסטים ופוליטיקאים. "רבים תולים תקוות במטבעות קריפטו או בליברה, אבל אלה מערכות אנטי-דמוקרטיות ביסודן. אלה אוליגרכיות שבהן בעל הכוח הוא מי שמחזיק ביותר הון. מצד שני, אין ודאות שמי ששולטים במדינת הלאום הם האנשים הנכונים. עד שנפתח מערכות טובות יותר, חשוב שנבטיח שמדינת הלאום והאוליגרכיה יאזנו זו את זו. 

ג'וזף לובין, משקיע את'ריום ב ניו יורקצילום: COLE WILSON / NYT

"היום הארכיטקטורה הריכוזית של האינטרנט יוצרת הפרדה חדה בין פגיעה בפרטיות לאנונימיות מלאה. אבל זה לא צריך להיות המצב בעתיד, שבו נוכל לבחור אילו פרטים נחשוף, כשרוב המידע שלנו נותר פרטי לגמרי. יש סטארט-אפים, גם בישראל, שמפתחים רשתות של זהות דיגיטלית, שמאפשרות לייצג יחסים באופן מבוזר וליצור יחסים של אמון. זה לא נשמע כמו כסף, אבל בעזרת רשתות כאלה נוכל בעתיד למדוד ערך. בסופו של דבר הן יחליפו את הכסף".

אין ספק שהשטרות והמטבעות עתידים להצטרף לאוספי המוזיאונים, לצד אמצעי תשלום עתיקים כמו צדפים ושעורה. אבל האם מנגנון הכסף כולו ייראה בעתיד כמו שריד מעידן פרימיטיבי של החברה האנושית? והאם האופן שבו אנחנו משלמים, מלווים ולווים ימשיך לשרת את החזקים או יסייע להקטין פערים כלכליים? אם האנושות תשרוד עד 2119, נראה שהתחרות על משאבים תמשיך ללוות אותה. אפשר רק לקוות שהיא תגדיל את מספר האנשים שנהנים מפירותיה, ותקטין את מספרם של הנדרסים תחתיה. 

________________________________________________

מילון הכסף החדש
מה זה כסף? גם מומחים מתקשים לענות על השאלה המורכבת הזאת. תשובה רווחת היא להגדיר כסף באמצעות הפונקציות שהוא ממלא: 1. אמצעי חליפין - מטבע שמשמש למסחר; 2. יחידת מידה לתשלומים - מדד לקביעת ערך; 3. מכשיר לשמירת ערך - לפחות לטווח קצר ובינוני. 

Cashless  - לילדים של היום, שטרות ומטבעות ייראו כמו אסימונים של טלפון ציבורי. שוודיה מובילה את המגמה, סין מתקדמת במהירות, אבל בארצות הברית, למשל, המזומן עדיין דומיננטי. בין השאר מפני שמזוודות דולרים משמשות למטרות מפוקפקות, אבל גם מכיוון שרבים מאזרחי העולם עדיין רגילים למזומן או מאמינים רק בו.

CBDC  (Central Bank Digital Currency) - מטבעות דיגיטליים של בנקים מרכזיים הם האמצעי של ממשלות להגן על מעמדן כשליטות הבלעדיות של הכסף בעידן הדיגיטלי. זה יהיה מקוון, מהיר ומתועד - כלומר, גם מכשיר מעקב אימתני. כך נראה חלומו הרטוב של פקיד שומה במס הכנסה.

ליברה - פרויקט המטבע הדיגיטלי של פייסבוק עשוי לסמן את שיבתה של תופעה שהוכחדה בתחילת המאה ה-20 - מטבעות שנשלטים בידי חברות מסחריות. כדי להבין את המשמעויות מרחיקות הלכת, אפשר להיזכר בשיר האמריקאי "16 טון": "Another day older and deeper in debt... I owe my soul to the company store"

ביטקוין - זה התחיל לפני עשור בקהילות הטכנולוגיות הגיקיות ביותר והגיע השנה לציוצים של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ. מהפכה או קשקוש, תלוי את מי שואלים. במשפט אחד אפשר לסכם שמדובר במטבע דיגיטלי מוצפן ומבוזר, שמנוהל דרך רשתות מחשבים עתירות אנרגיה ושווה כיום כ-10,000 דולר. המחיר בשבוע הבא צפוי להיות שונה לגמרי. 

קריפטו - הצלחת הביטקוין הולידה גל של חיקויים. חלקם התעלו על המקור בהיבטים מסוימים, אבל אף אחד מהם עדיין לא מאתגר אותו. קריפטו הוא קיצור של "מטבעות קריפטוגרפיים", כלומר מבוססים על הצפנה שמאפשרת החלפת ערך בין זרים בלי ניהול מרכזי. גניבה ומניפולציה במטבעות קריפטו מעסיקות את צפון קוריאה ועוד המוני האקרים וספקולנטים.

בלוקצ'יין - הטכנולוגיה שהומצאה עם הביטקוין יוצרת מעין ספר חשבונות שמוחזק בו זמנית בין אינספור מחשבים בעולם. התיאום ביניהם מבוסס על עקרונות של הצפנה ותורת המשחקים. חברות טכנולוגיה רבות, בהן אמזון ויבמ, מפתחות בלוקצ'יינים "סגורים" שאמורים להיות שימושיים יותר לחברות מסחריות.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ