מטבע בינ"ל, שליח רובוטי וסיור מוטס בגרנד קניון, בלי לזוז מהכיסא

רמזים לשינויים שצופן העתיד אפשר למצוא במיזמים שקרנות ההון סיכון הישראליות בחרו להשקיע בהם. העניינים הדחופים שעל הפרק: הקלה בכאבים, בפקקים ובקניות. וגם חומוס

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
רחפן מעל עיר עתידנית
רחפן מעל עיר עתידניתצילום: Buena Vista Images / Digital Vision / Getty Images IL
אמיתי זיו
אמיתי זיו

יש מי שאמון על העתיד, לפחות הטכנולוגי, של העולם. אלו הן קרנות הון סיכון. בהגדרתן הן משקיעות בגל הטכנולוגי הבא, במה שבעתיד יחליף את האינטרנט, ידביר את הסרטן, יבטל את המרחק או את הכסף, ינצח את הסמארטפון. כמו שמנהלי קרנות גידור צריכים לדעת לזהות חברה טובה, אנשי קרנות ההון סיכון צריכים להמר, בין היתר, על המהפכה הטכנולוגית הבאה. פנינו למספר רב של קרנות הון סיכון ישראליות ובינלאומיות עם נציגוּת ישראלית ושאלנו אותן: מה הקלף הכי משוגע שלכם בפורטפוליו? מה החברה הכי מרחיקת לכת, ירייה לירח, זו שאם תצליח תשנה את העולם כפי שאנחנו מכירים אותו?

קפסולות תחבורה
קרן ממליצה: OurCrowd

אתגר התחבורה והפקקים מעסיק חברות רבות. הערים הופכות ליותר ויותר צפופות, וכל השקעה תשתיתית (רכבת או מטרו) יקרה מאוד ויישומה אורך שנים. חברת Skytran מנסה לקחת את זה הלאה, או ליתר דיוק, למעלה. החברה פיתחה רעיון של מסילת־על, שקפסולות תחבורה זעירות ייתלו מהן וירחפו לאורכן במהירות של 80 קמ"ש מעל מדרכות העיר.

ג'ון מדבד, מייסד ומנכ"ל קרן OurCrowd, שהשקיעה במיזם, מסביר: "סקייטרן הוא פרויקט שעשוי לשנות לעולמים את עולם הניידות והוא הדבר הגדול הבא אחרי תחום הנהיגה האוטונומית. הרכב האוטונומי לא יפתור את הבעיות הבלתי אפשריות של הצפיפות בכבישים והפקקים בעולם — אך Skytran כן תפתור אותן באמצעות רשת מסילות עילית המניעה מכוניות אישיות מרחפות באמצעות כוח מגנטי. הן יכולות להגיע למהירות של 200 קמ"ש ועלותן כעשירית מהעלות של רכבת קלה. רשתות המסילות ייבנו בעשור הבא בתוך ערים ובמרחבים שבין ערים".

תומס קורן, מנהל ומייסד משותף בחברת סקייטרן, מוסיף: "המכונית כבר מרחפת במסלול הניסויים, היא כבר מסוגלת לבצע מעברים בין מסלולים ובקרוב תוכל לבצע פניות. צפוי שהמערכת תיפרס תחילה בהודו, בישראל, בארצות הברית ובמדינות המפרץ". החברה עובדת כעת עם משרד האוצר, משרד התחבורה וכמה רשויות מקומיות כדי לספק רשת תחבורה מהירה. העיר שהכי קרובה להשקה: נתניה. אבל גם הרצליה, תל אביב ואילת מגששות.

אילוסטרציה של רשת מסילות עילית
אילוסטרציה של רשת מסילות עילית המניעה מכוניות אישיות מרחפות באמצעות כוח מגנטיצילום: skytran

מטבע בינלאומי
קרן ממליצה: lool

הכסף כפי שאנו מכירים אותו הוא סידור לאומי ביסודו. הוא נקבע בידי מדינה, או צבר מדינות במקרה של האיחוד האירופי, וגם הרגולציה עליו נקבעת על ידי בנק מרכזי. ככזה הוא אינו מתאים לעולם גלובלי. הוא לא מתאים לעידן ההגירה, הגלובליזציה והחברות הרב־לאומיות שבו אנחנו חיים וגם לא לסחר המקוון הבינלאומי. כל טרנסאקציה גלובלית היא מסורבלת, יקרה להחריד ומחייבת המרות מטבע בדרך. כל אחסון של כסף היום חשוף לתנודתיות לפי הצרות של כל מדינה ברגע מסוים (מי אמר ברקזיט ולא קיבל). חברת Saga פיתחה קונספט של מטבע קריפטוגרפי, גלובלי ויציב.
למרות החשדנות המובנת כלפי כל מיזם "קריפטו", סאגה קיבלה השקעה מקרנות שמרניות כמו לול ונצ'רס (שהמליצה על החברה לכתבה הזאת), הקרן האירופית־הישראלית מנגרוב והקרן הבינלאומית לייטספיד.
היזם עידו שדה מן מסביר: "סאגה מפתחת מטבע גלובלי, המתבסס על כלי ייצוב השואבים השראה מעולמות הבנקאות המרכזית. המטבע בנוי לעבוד בשיתוף רגולטורים ומוסדות פיננסיים ומקיים את דרישות זיהוי הלקוח ומניעת הלבנת הון, תוך שימוש בטכנולוגיה המאפשרת הליך זיהוי דיגיטלי, מהיר, השומר על הפרטיות של מחזיק המטבע".

הכלכלן הראשי של סאגה הוא בארי טאף, יוצא בנק ישראל, שתפקידו האחרון בבנק היה ראש חטיבת השווקים וחבר הוועדה המוניטרית. עם היועצים לחברה נמנים פרופ׳ יעקב פרנקל, נגיד בנק ישראל לשעבר, פרופ׳ מיירון שולס, חתן פרס נובל לכלכלה, ואבי ליכט, ששימש עד לא מכבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה.
"סאגה מציגה חזון מעורר השראה לעתיד המערכות הפיננסיות הגלובליות", אומר המשקיע יניב גולן, "ושמחנו על ההזדמנות לקחת חלק קטן במסע ליצירת המטבע הדיגיטלי הגלובלי של המחר". החברה ממתינה בימים אלו לאישורים אחרונים מהרגולטורים בשווייץ. אם וכאשר הם יגיעו, המודל עשוי לשנות את האופן שבו אנחנו שומרים על כסף, מעבירים כסף ומשלמים.

לשבת בנוח 
קרן ממליצה: vertex

אורח החיים היושבני (כן, זה המינוח) גרם למגיפה של כאבי גב בעולם המערבי. חברת UpRight פועלת בשדה המחשוב הלביש וה־Wellness (שְׁלוֹמוּת), ומייצרת אמצעי זעיר שנצמד לגב, מתריע ומאמן משתמשים ביציבה נכונה.
אביעד אריאל, המשקיע מקרן ורטקס, מסביר: "בשנים האחרונות אנחנו רואים נסיקה של מוצרים חדשים בקטגוריית Wellness, שעוזרים לאנשים לשפר את איכות החיים שלהם. הצרכנים מוכנים לשלם לעתים סכומים משמעותיים על חלק מהמוצרים האלו. דוגמאות לחברות ענק בתחום הן Fitbit בתחום צמידי הכושר וחברות הסטארט־אפ Calm ו־HeadSpace, שמציעות מגוון מדיטציות מונחות.
"הצוות של אפרייט בנה בשלוש השנים האחרונות מוצר וחוויית משתמש איכותיים, שעונים על בעיה רחבה ומשמעותית שמטרידה כמעט כל אדם בעולם — היציבה ובעיות גב. אפרייט פיתחה פתרון יחיד מסוגו בעולם ואנו רואים הזדמנות ביצירה ובהובלה של קטגוריה חדשה של ניטור ועזרה בשיפור היציבה. אחד הדברים המרתקים בהקשר של החברה הוא שיש למוצר שימושים לא רק בצד הצרכני אלא גם בעולם הרפואה, ותאגידי ענק רוכשים את המוצר לעובדי החברה. נדיר לראות הזדמנות השקעה בחברה שרלוונטית לכל אחד ואחת מאיתנו כצרכנים. החברה מכרה למעלה מ–350 אלף מכשירים, וזאת רק ההתחלה".

הישועה תבוא מהחומוס
קרן ממליצה: JVP

כך זה לא יכול להימשך: מצד אחד יש אתגר עצום — להזין את העולם הגדל ואת מעמד הביניים הצומח בהודו, בסין ובמדינות נוספות. מצד שני משאבי כדור הארץ מידלדלים וחלבון מן החי פשוט מעמיס על הכדור יותר מדי. לאור זאת ישנה פריחה בתחום החלבון מן הצומח. חברת Innovopro מצאה דרך להפיק חלבון מעולה מחומוס (לא מפתיע, נכון?).

הנפקת חלבון מחומוס על ידי חברת Innovopro
הנפקת חלבון מחומוס על ידי חברת Innovopro צילום: Innovopro

אראל מרגלית, מייסד ויו"ר JVP, שהשקיעה בחברה, מסביר: "העולם לא יוכל להמשיך לשחוט 50 מיליארד חיות כדי לספק חלבון כפי שאנו צורכים כיום. האוכלוסייה גדלה ונצטרך ליישם פתרונות חדשים לסוגיית המזון העולמי ואסטרטגיות גידול חדשות למוצרי הבשר והחלב של העתיד. הפיתוח של אינוופרו הוא פריצת דרך עולמית, שתשנה את הדרך שבה אנו צורכים חלבון. תאגידי המזון מבינים זאת וכבר החלו בשיתופי פעולה לייצר את הדור הבא של המזון בעולם על בסיס תחליף החלבון של אינוופרו".
מנכ"לית החברה, טלי נחושתן, מפרטת את היתרונות של חומוס בהקשר הזה: "הדרישה למוצרים בני קיימא מובילה את העולם לחיפוש אחר מקורות חלבון חדשים. התחזית היא שחלבונים ממקור צמחי ייצגו שליש מכלל החלבונים בשוק עד 2054. לחלבון החומוס יש מסיסות גבוהה, ערך תזונתי גבוה (ריכוז חלבון של 70 אחוז), טעם נייטרלי שאינו דורש מיסוך, וזה מוצר שאינו מהונדס גנטית ואינו אלרגני".
כיום החברה מוכרת חומרי גלם לתעשיית המזון, על מנת לצרף חלבון למזונות, וכן מפתחת ליין מוצרים עצמאיים. בין לקוחותיה: רשת הקמעונאות השווייצית מיגרוס.

התראה לפני התקלה
קרן ממליצה: VIOLA

ככל שהעולם נהיה דיגיטלי, אנחנו נשענים יותר על רכיבים אלקטרוניים שעלולים להתקלקל פתאום במערכת קריטית או במכונה מצילת חיים. חברת PeoteanTecs פיתחה טכנולוגיה זעירה לזהות מתי שבב עומד להיכשל.

צביקה אורון, שותף בוויולה ונצ'רס, מסביר: "אנחנו חיים בעידן שבו מכשירים אלקטרוניים הם חלק אינטגרלי משגרת היומיום, ובעוד היקף השימוש והתלות בהם מתעצמים דרישות האיכות והאמינות גוברות. בכל אחד מהמכשירים שסובבים אותנו — הרכב, המעלית, הנייד או אפילו המזגן — מוטמנים צ'יפים המאפשרים את פעולת המכשירים ואת התקשורת ביניהם. אבל בניגוד למצב היום, שבו בכל מכשיר קיים מספר יחסית מצומצם של צ'יפים, בעתיד יהיו מאות ואף אלפים. רק ברכב שלנו, לדוגמה, צפויים להיות למעלה מאלף צ'יפים. 

"בעולם שמבוסס על תוכנה וטכנולוגיה, תקלה יכולה לגרום נזקי רכוש ואף נזקים בנפש. כעת, דמיינו לכם עולם שבו צ'יפים יוכלו להתריע מראש אם הם צופים תקלות לפני שהן נהפכות לכשל. נשמע עתידני, אבל זה בדיוק מה שחברת פרוטאנטקס מחיפה עושה. החברה 'שותלת' סוכנים בתוך השבבים, שאוספים נתונים, ובשילוב עם בינה מאלכותית מאפשרים לשפר משמעותית את השבב עוד בשלב הייצור וכמובן בשלב התפעול".
פרוטאנטקס הוקמה לפני שנתיים וגייסה 50 מיליון דולר, בין היתר מענקית השבבים אינטל.

סופו של קו האוטובוס
קרן ממליצה: North83

מאז שקיימת תחבורה ציבורית היא מבוססת על קווים. קווים עם מספר, שנוסעים על מסלול קבוע ובתדירות קבועה מראש. למערך תחבורה כזה אין יכולת להגיב לצרכים נקודתיים (פקק, הפגנה או משחק כדורגל) או לשינויים הבלתי פוסקים של העיר. המהפכה הטכנולוגית מאפשרת להתגבר על השיטה המיושנת הזו ולייצר קווי נסיעה אד־הוק, מבוססי ביקוש אמיתי, וכך להימנע מקווים ריקים (בסבסוד מדינה) או מקווים עמוסים יתר על המידה. זה בדיוק הרעיון מאחורי Via, חברה שפיתחה תוכנה לקווי תחבורה על פי דרישה. איך זה עובד? פשוט יורדים לפינת הרחוב, מקישים יעד והתוכנה כבר תבנה קו נסיעה משותף לכמה נוסעים.

"בשביל לשנות את האנושות צריך לגעת בהכי הרבה אנשים, ולנסות לפתור בעיה שכואבת לכמה שיותר מהם ביומיום. כשהעולם עובר יותר ויותר לערים גדולות, בעיית התחבורה והפקקים נוגעת במיליארדי אנשים", מסביר ארנון דינור מקרן North83. הוא מדגיש את המהירות שבה ניתן להשיק את הפתרון של ויה מול החלופות, כמו הנחת מסילה עילית או חפירת רכבת תחתית. "יש הרבה תוכניות גרנדיוזית לפתרון בעיות התחבורה. חלקן יקרו, חלקן לא, חלקן בדורנו, חלקן לא. היופי בפתרון של ויה זה שהיא מציעה, באמצעות טכנולוגיה, פתרון למחר בבוקר באמצעים קיימים. ואת ההתחלה של הפתרון הזה כבר רואים בעשרות ערים ברחבי העולם. אנחנו מעריכים שמעל למיליארד איש יסעו בשירותי תחבורה של ויה בעשור הקרוב, ואיכות חייהם תשתפר".

פתרון התחבורה של ויה כבר פועל בערים רבות, מברלין ועד ניו יורק, שיקגו, וושינגטון וסינגפור. בישראל פועל השירות כניסוי תחת המותג באבל. ויה נחשבת חברת חד־קרן, כלומר חברה שעברה את שווי מיליארד הדולר. החברה שנוסדה ב–2012 גייסה עד כה 387 מיליון דולר. 

הקץ למיגרנה
קרן ממליצה: aMoon

איך מתמודד היום העולם עם כאב? באמצעות משככי כאבים. חברת תרניקה מנסה דרך אחרת להתמודד עם כאבים, באמצעות הפעלת המערכת העצבית, ועם הטכנולוגיה הזו היא רוצה לייצר שורה של מוצרים.

"המטרה של תרניקה היא לחולל שיפור דרמטי בחייהם של מאות מיליוני אנשים הסובלים מכאבים אידיופתיים — כאבים שאינם נובעים מסיבה מכנית, מבנית או פיזיולוגית", אומר אלון עירוני, מנכ"ל תרניקה. "העולם המערבי התמכר לטיפול תרופתי במשככי כאבים, אופיואידים, ותרופות מרשם מיוחדות לחלק מהמחלות האידיופתיות, כגון מיגרנה ופיברומיאלגיה. חלק מהתרופות הללו יעילות בשיכוך כאבים, אך יש להן תופעות לוואי קצרות טווח וארוכות טווח, חלקן קשות, במיוחד בשימוש מרובה וממושך. הטכנולוגיה של תרניקה היא לגייס מנגנונים טבעיים שקיימים במערכת העצבים המרכזית לשיכוך הכאבים הללו ולביטולם. החברה מתכוונת לייצר משפחה של מכשירים לא חודרניים, אלקטרוניים, דיגיטליים, נוחים לשימוש, המופעלים אלחוטית על ידי יישומוני הסמארטפון שלה".

המוצר הראשון של תרניקה, נריביו (Nerivio), מיועד לטיפול אקוטי בהתקפי מיגרנה ונראה כמו סמארטפון שעונדים על הזרוע. לאחרונה אושר המכשיר על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), אחרי שורה של ניסויים קליניים. הוא ישווק החל באוקטובר בארצות הברית, ולאורך 2020 יגיע גם לאירופה ולישראל. מי שהשקיעה בתרניקה היא קרן אמון של מריוס נכט, קרן הון סיכון שהשלימה במארס האחרון גיוס של 660 מיליון דולר.

נריביו (Nerivio), מכשיר לטיפול אקוטי בהתקפי מיגרנה שעונדים על הזרוע
נריביו (Nerivio), מכשיר לטיפול אקוטי בהתקפי מיגרנה שעונדים על הזרוע צילום: Nerivio

ד"ר יאיר שינדל, מייסד ושותף מנהל של קרן אמון, מסביר: "תרניקה היא הדוגמה המושלמת לטכנולוגיה ישראלית פורצת דרך שאינה כימית ואינה פולשנית, בנקודת ההישק בין רפואה לחדשנות דיגיטלית. מיגרנות הן בין הכאבים הקשים ביותר והן פוגעות בתפקודם של עשרות מיליונים בארצות הברית לבדה. תרניקה מציעה פתרון לסבל של אנשים אלה".

הרובוט בקצה הרחוב
קרן ממליצה: Aleph

תארו לכם, אתם מסיימים הזמנה בסופר המקוון והמצרכים מגיעים לדלת ביתכם בתוך חצי שעה, במהירות הפיצה. זה רק חלק מהחזון שמציעה Fabric (לשעבר CommonSense Robotics), חברת רובוטיקה שעוסקת בבניית מרכזים לוגיסטיים בפינות רחוב.

החברה פיתחה מרלו"גים זעירים וצפופים, שמנצלים את מלוא גובה החלל, ורובוטים שמטפלים לבדם בתהליכי הליקוט במחסן — ובערך חמש דקות מרגע ההזנה הארגז מוכן בלי מגע יד אדם. אבל החזון של החברה הוא מעבר למסחר מקוון. הרובוטים שלה, לדוגמה, יוכלו לקחת מכם משהו שאין לכם צורך מיידי בו ולאחסן אותו בשבילכם במרלו"ג שכונתי שמיועד לזה.

אדן שוחט, המשקיע, מסביר: "באמצעות Micro-Fulfilment, טכנולוגיה ייחודית שמאפשרת להפעיל אוטומציה מתוך חללים קטנים בתוך ערים, פבריק פועלת ליצור עתיד שבו מסביב לכל פינה, מתחת לכל גורד שחקים או בחלק מכל מגרש חניה, מאות רובוטים יסתובב וילקטו הזמנות אינטרנטיות שיוכלו להגיע ללקוחות בתוך פחות מחצי שעה. על ידי שרטוט מחדש של האופן שבו מוצרים מאוחסנים ומנוידים בתוך ערים, רשת של מרכזי Micro-Fulfilment תביא לעידן חדש, שבו תוכל לקבל באופן מיידי כל דבר עד הבית שלך, בין אם זה פריט שרכשת, או פריטים שכבר בבעלותך אבל אתה לא מעוניין שיתפסו מקום אצלך בבית באופן שוטף".
לחברה יש כבר לקוחות. רמי לוי, למשל, הודיע לבורסה שישתמש בטכנולוגיה הזאת. שותפה נוספת היא סופר פארם. החברה גייסה עד כה 26 מיליון דולר.

אפליקציית Via לקווי תחבורה על פי דרישה צילום: Via
אפליקציית Via לקווי תחבורה על פי דרישה צילום: Viaצילום: Via

רחפן לבילויים 
קרן ממליצה: i3 Equity Partners 

קחו רחפן, חברו אותו למשקפי מציאות מדומה, מה קיבלתם? סוג של מציאות מורחבת. זה בדיוק הרעיון מאחורי Xtend. החברה פיתחה מערכת שליטה ברחפנים דרך משקפי מציאות מדומה או רבודה. הטכנולוגיה נגישה ופשוטה גם למי שלא הטיס רחפן מימיו, ומאפשרת שילוב שכבות מידע ותוכן לחוויה. 

"אנו מאפשרים לכל אדם 'להיכנס' לתוך מכונה בעזרת טכנולוגיה הנקראת XR (Extended Reality), המאפשרת חוויה רב־חושית אותנטית ועמוקה, יכולת שליטה מדויקת ללא צורך בזמן לימוד או התמקצעות ושילוב בין המציאות האמיתית־הפיזיקלית למרחב הדיגיטלי", מסבירה נגה קפ, המשקיעה מקרן הון הסיכון i3. 
חלוקת העבודה היא שהרחפן דואג לבטיחותו, מקפיד לא להתרסק לרצפה ולא להתנגש בעצמים, ואילו המפעיל עוסק בחוויה. לאן זה יכול להמריא? מיישומים של שמירה על מתקנים, דרך יישומים צבאיים של יירוט איומים ועד חוויות משחק כמו תיירות. רוצים סיור מוטס בגרנד קניון? 

"כבר היום טכנולוגיית אקסטנד משמשת את צבא ההגנה לישראל בכך שהיא מאפשרת לחיילים 'להפוך' לרחפן ולהגן על גבולות המדינה ממגוון איומים מורכבים", אומרת קפ. "בעתיד הקרוב אקסטנד מכוונת להפוך את הרעיון של סיכון חיי אדם למיותר — מהתחום הצבאי ועד לשימושים כגון שיטור, הצלה, כבאות ועוד. בעתיד אקסטנד מתכוונת לבנות פלטפורמה שתנגיש לכולנו מגוון ענק של אפליקציות XR, שייגעו בכל תחומי החיים והתעשייה, ובאמצעותן אפשר יהיה לטייל, לעבוד, לצפות ולהיות בכל מקום בעולם בכל זמן". 

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ