פירוק הסטטוס־קוו: תוכנית פעולה

השינויים באופי היחסים בין דת ומדינה בישראל כבר מתחוללים בשטח. אך כדי לעגנם יש צורך בפעולה מצד הממשלה והכנסת. ככל שהסוגיות קשורות בנושאים הלכתיים מהותיים, בכסף ובנראות ציבורית — כך יהיה קשה יותר לחולל בהן שינוי

רחל עזריה
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אריה דרעי בכנס של ש"ס בחולון, בספטמבר. פוליטיקאים נוטים לוותר למפלגות החרדיות בנושאי דת ומדינה תמורת כניסתן לקואליציה
רחל עזריה

המאבקים על דת ומדינה מייצרים מתח וכעס גובר בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית, אך המערכת הפוליטית מונעת מהסוגיות הללו להיפתר בפועל. המפלגות החרדיות נתפסות כלשון המאזניים בין הימין והשמאל, ולכן כל ממשלה נוטה לוותר בנושאי דת ומדינה תמורת כניסתן לקואליציה. ואולם, ייתכן שדווקא בתוך הסערות הפוליטיות של העת האחרונה תיווצר הזדמנות מפתיעה לקואליציה אחרת, שתאפשר הגדרה מחודשת של הסטטוס־קוו כך שיתאים יותר לרצונות רוב הישראלים; הגדרה שתתאים למציאות הישראלית בפועל ותפיג את המתח בנושאי דת ומדינה. האם הממשלה והכנסת יכולים לסייע לתהליך הפירוק והרכבתו מחדש של הסטטוס־קוו — ואם כן, איך?

שתי סוגיות עומדות בלב מערכת היחסים בין החברה החרדית ושאר הציבור בישראל. הראשונה היא זו המכונה "השוויון בנטל", העובדה שהציבור החרדי פטור מגיוס או משירות לאומי — וכנגזרת מאי־שירות בצבא, שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים נמוך מיוחד. השוויון בנטל עולה מחדש בכל קדנציה של הממשלה והכנסת, אך כולם יודעים שזהו דיון פיקטיבי. פרסום הנתונים המנופחים של צה"ל על מספר המגויסים החרדים אישש זאת. למרות הדיונים החוזרים, אין כל שינוי בנושא זה.

אין זה המצב עם סוגיית הליבה השנייה, הסטטוס־קוו, שמגדיר את יחסי הדת ומדינה בישראל בכמה נושאים מרכזיים: כשרות, נישואים, גירושים, מקוואות, גיור, קבורה ושבת. הסטטוס־קוו משתנה בפועל, בשטח, ואם תיווצר הזדמנות פוליטית לכך — הכנסת והממשלה יוכלו לייצר הישג בתחום זה בתוך זמן קצר.

הפגנת תמיכה ב"השגחה פרטית" בירושלים, ב– 2015 . המונופול עדיין לא נשברצילום: אמיל סלמן

בהיותי חברת מועצת העיר ירושלים — לפני פחות מעשור — חתרנו לשנות את הסטטוס־קוו בעיר והבנו כי מלאכת פירוקו והרכבתו מחדש לא תתרחש בבת אחת, אלא בתהליך הדרגתי. מתוך הבנה של המערכת הפוליטית, החברה הישראלית והמשמעות ההלכתית של כל נושא, הבנו במועצה שהדבר יתרחש בסדר מסוים: מקוואות, כשרות, שבת, נישואים, גירושים, גיור וקבורה.

כשרות ושבת תחילה

ארבעת כללי האצבע לקידום שינוי בנושאי דת ומדינה הם: ככל שהשפעת התחום רחבה יותר ומספר האנשים שחשים שהסטטוס־קוו פוגע בהם גדול יותר, כך קל יותר לפעול בעניין; אם הסוגיה מערבת נושא הלכתי מהותי, הדבר יקשה על מציאת פתרון; ככל שמעורבים בסוגיה יותר כסף וכוח, יהיה קשה יותר לפתור אותה. וככל שמדובר בנושא איקוני יותר — בעל נראות גבוהה — כך יהיה מאתגר יותר לייצר פתרון.

המאבק האחרון שבו נרשמה הצלחה הוא השבת, וספציפית התחבורה הציבורית בשבת. הפריצה הקודמת היתה בתחום הכשרות. בהתאם לסדר שצוין כאן, ההתקדמות הבאה תהיה ככל הנראה בתחום הנישואים.

את פרויקט "השגחה פרטית" — מודל חלופי לתעודות הכשרות — הקמנו לפני כשבע שנים כדי לשבור את המונופול של הרבנות. כיום קיימת נוסף על תעודת הכשרות של הרבנות גם תעודה מקבילה של רבני צוהר. המונופול לא נשבר לחלוטין, אך נרשם הישג יפה בתחום. ההתקדמות הושגה בסוגיית הכשרות כי, בהתאם לכללי האצבע, המון אנשים ובעלי עסקים מושפעים ממונופול הרבנות; אין בו אתגר הלכתי שצריך לפתור; אמנם כן מעורבים בו כסף וכוח בדמות גביית תשלום מבעלי עסקים ומינוי משגיחי כשרות — אך מדובר במשרות בשכר נמוך יחסית. ולבסוף, שינוי בתחום לא כרוך בשינוי בולט לעין במרחב הציבורי בישראל.

חרדים חוסמים רחוב בירושלים בשבת, ב–2011. חקיקה תעגן את העובדה כי תחבורה ציבורית בשבת אינה גחמה של ראש עירצילום: אוליבייה פיטוסי

התחבורה הציבורית בשבת היא סוגיה קשה יותר לפיצוח, מכמה סיבות. ראשית, מאחר שרוב הישראלים נוסעים בכלי רכב פרטיים, הציבור הרחב כועס במובן העקרוני על היעדר תחבורה ציבורית בשבת, אך לא סובל ממנו בפועל. מציאות זו החלה להשתנות לאור העובדה כי מרכזי הערים הופכים פקוקים ומחוסרי מקומות חניה, ובמקביל חיים בהם יותר ויותר אנשים ללא ככלי רכב — והצורך בתחבורה ציבורית בשבת הולך וגדל. הסוגיה ההלכתית שולית כאן, שהרי מוניות וכלי רכב פרטיים כבר נוסעים בשבת. אולם סוגיית הנראות מרכזית והופכת את ההתקדמות לקשה יותר. לתחבורה הציבורית בשבת יש נראות ברורה, שתבלוט בכבישי הארץ גם למי ששומר שבת. יתרה מזו, השבת היא סמל מהותי ביחסי דת ומדינה. היא עילה למאבקים כבר עשרות שנים, לעומת נושאים אחרים כמו מקוואות, כשרות או קבורה, שפחות עמדו במרכז תשומת הלב התקשורתית והציבורית.

עם זאת, סוגיית השבת תיפתר לפני נישואים, גירושים וגיור, שבהם קיים עניין הלכתי מורכב, נוסף על הרבה יותר כסף וכוח. בשלושת הנושאים הראשונים — מקוואות, כשרות ושבת — השינוי המשמעותי נולד מתוך יוזמה של ארגוני חברה אזרחית, אך התאפשר בזכות פעילות של רשויות סטטוטוריות. במקוואות ובכשרות היו אלה פסיקות בג"ץ, ובשבת מהלכים שקידמו רשויות מקומיות, שהחלו להציע תחבורה ציבורית בסופי השבוע. עד כה, שינויים בסטטוס־קוו לא התחוללו באמצעות יוזמות של הכנסת או הממשלה.

לעגן את השינויים בשטח

אם תקום לאחר הבחירות קואליציה שתוכל ותהיה מעוניינת לארגן מחדש את יחסי הדת והמדינה בישראל, הדבר הראשון שנדרש ממנה לעשות הוא לעגן בחקיקה את השינויים שהתרחשו בפועל בשטח. זאת, מתוך ההנחה כי הם מייצגים בצורה הטובה ביותר את רצון הציבור הישראלי, לעומת הסטטוס־קוו המיושן. במקוואות, חוק שמאפשר לכל אשה לטבול כרצונה. בכשרות, לפרק את המונופול של הרבנות ולאפשר לגופים אחרים לפעול בתחום. בשבת, לחוקק את פעולתה של תחבורה ציבורית, על פי כללים ברורים של נסיעות לים ולאזורי בילוי, ורק במקומות שבהם הקהילה מעוניינת בכך. כלומר, נסיעות שמתאימות ליום המנוחה. החקיקה חשובה כדי ליישר קו ולעגן את העובדה כי תחבורה ציבורית בשבת היא לא גחמה של ראש עיר כזה או אחר.

אלו משימות הכרחיות כדי להבטיח כי השינויים שהתרחשו יישמרו לטווח הארוך. בנושאי בדת ומדינה, נראה כי הציבור בישראל מצליח לחולל שינויים יצירתיים ומגוונים יותר מהזירה הפוליטית. עיגון בחקיקה של השינויים שמתרחשים כעת בפועל יהיה התקדמות של שלב נוסף לעבר פירוק הסטטוס־קוו ועיצובם מחדש של יחסי דת ומדינה, כך שיהיו רלוונטיים יותר למדינת ישראל של היום.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ