השיבה פרקליטינו כבראשונה: כך התמלאה הפרקליטות באנשי הציונות הדתית

אנשי הציונות הדתית מילאו בהדרגה את שורות הפרקליטות, ולחלקם היו תפקידי מפתח בהגשת האישום נגד נתניהו. בחוגים מסוימים בימין רואים בקבוצה זו בוגדים, אך לדברי בכירים שגדלו בערוגות המגזר, הם מעולם לא ראו עצמם נציגי ה"סרוגים"

יהושע (ג'וש) בריינר
יהושע (ג'וש) בריינר
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה
ניצן ומנדלבליט בירושלים, בשבוע שעבר. דווקא אנשי הציונות הדתית הם שמובילים את כתבי האישום נגד ראש הממשלה
ניצן ומנדלבליט בירושלים, בשבוע שעבר. דווקא אנשי הציונות הדתית הם שמובילים את כתבי האישום נגד ראש הממשלהצילום: אוהד צויגנברג
יהושע (ג'וש) בריינר
יהושע (ג'וש) בריינר

מדי יום ב–13:20 ממלאים מתפללים את בית הכנסת בקומה מינוס אחד במשרד המשפטים בירושלים, לטובת תפילת המנחה היומית. פרקליטים ועובדים מן השורה פותחים במזמור תהלים, "אשרי יושבי ביתך", ומסיימים לרוב בקדיש מפי אחד הנוכחים. עד לפני כעשור היה המניין מלא בעיקר בעובדי המינהלה של המשרד, אולם בעשר השנים האחרונות הוא התמלא יותר ויותר באנשי הפרקליטות ועובדיה במחלקות השונות. גם אם חלק מן הפרקליטים מפספסים את שעת התפילה, הם יודעים כי ב–14:00 מקיים נשיא בית המשפט המחוזי בירושלים, אהרון פרקש, מניין אקסקלוסיבי בלשכתו שמעבר לכביש ברחוב סלאח א־דין. בלשכה שבקומת הכניסה מצטופפים שופטים, פרקליטים, סנגורים ועובדי בית המשפט, ומברכים בתפילת שמונה עשרה — "השיבה שופטינו כבראשונה ויועצינו כבתחילה".

הפרקליטות ומערכת אכיפת החוק, שנתפסו בעבר כמבצר הליברליות והחילוניות, למעשה נכבשו מזמן בידי חובשי כיפות. עם בכירי מערכת אכיפת החוק הדתיים ניתן למנות את היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, פרקליט המדינה לשעבר שי ניצן, המשנה לעניינים פליליים שלמה למברגר, המשנה לעניינים מיוחדים רז ניזרי, פרקליט מחוז ירושלים דני ויטמן, ראשת המחלקה הפלילית רחל מטר־סקופסקי — והרשימה נמשכת. אליהם ניתן להוסיף מנהלי מחוזות יוצאי הציונות הדתית ובכירים שפרשו בשנים האחרונות, דוגמת המשנה לעניינים פליליים לשעבר יהושע (שוקי) למברגר והמשנה לעניינים פיסקליים לשעבר אבי ליכט. אין זה מקרה שהדיונים על תיקי ראש הממשלה בנימין נתניהו התאפיינו בהפסקות קצרות כדי לאפשר למשתתפים לסיים את תפילותיהם, לצד הפוגות כדי לעקוב אחרי משחקי הכדורגל של מכבי תל אביב, אהובת נפשו של מנדלבליט.

בסביבת נתניהו ובימין בכלל יש מי שרואים בקבוצה זו בוגדים — דווקא אנשי הציונות הדתית, חובשי הכיפות, הם שמובילים את כתבי האישום נגד ראש הממשלה. כך נתפס גם מפכ"ל המשטרה לשעבר רוני אלשיך, בשר מבשרה של הציונות הדתית, ממקימי ההתנחלות כוכב השחר, בורג מרכזי בקהילה הדתית בגבעת שמואל — והרוח הפעילה בחקירות נתניהו. רבים מהבכירים הללו צעדו במסלול האופייני לכיפות הסרוגות והם בוגרי מוסדות החינוך של הציונות הדתית: נתיב מאיר, מדרשיית נעם, בני עקיבא או הר עציון.

יהושע למברגר, ב–2013. "לא באתי לפרקליטות כאדם דתי, זה לא היה פקטור"
יהושע למברגר, ב–2013. "לא באתי לפרקליטות כאדם דתי, זה לא היה פקטור"צילום: אמיל סלמן

ואולם, נדמה כי מי שציפה שבעלי התפקידים בני הציונות הדתית ינקו את נתניהו מפלילים בגלל הזיהוי הפוליטי שלהם — התאכזב. מי שבנה על ברכת השבת "שופטינו ויועצינו — שלא לומר פרקליטינו — כבראשונה", מגלה כי מערכת אכיפת החוק איננה מכוונת אל ימי גוש אמונים, שבה חברו אידיאולוגיית ארץ ישראל השלמה ותפיסת עולם דתית לטובת ההתיישבות בשטחים, בתמיכת מערכות המשפט. בהתאם לחזון ישעיהו, השבת מערכת המשפט "כבראשונה" מובילה לתוצאה אחרת: "אחרי כן יקראו לך עיר הצדק, קריה נאמנה. ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה".

דברים שרואים משם

נשיא המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט, פרופ' אביעד הכהן, גם הוא איש הציונות הדתית, אינו מתפלא שדתיים־לאומיים עומדים בחזית המאבק בשחיתות הציבורית. "אני מאמין שמי שאומר בתפילה 'מי יעלה בהר ה'... נקי כפיים ובר לבב אשר לא נשא לשוא נפשי ולא נשבע למרמה', המאבק בשחיתות הציבורית הוא עניין שטבוע בו", הוא אומר. לדבריו, "הסלידה משוחד והפרת האמונים זה משהו שנמצא בגנים, ובוודאי בקרב ציבור שמתחנך לערכים הללו גם בישיבות ובאולפנות, ובהמשך בישיבות ההסדר. בעיניי זה טבעי שהאנשים הללו, שלמדו משפטים והחליטו — כמו רבים בציונות הדתית — ללכת לשירות הציבורי, יעמדו בחזית המאבק הזה. כשמנהיג ציבור מפר אמונים, אפילו אם זה בפרוטה, הם רואים את זה בחומרה רבה יותר".

אלא שלא די בחינוך למוסר כדי להסביר את התופעה, וייתכן שיש לה הסבר פשוט אחר: התיישרות של ה"סרוגים" עם הגישה המסורתית של הפרקליטות. ייתכן כי קיים בקרב אנשי הציונות הדתית רצון למצוא חן בעיני אנשי המערכת. תופעה זו מכונה בעגה יהודית ריקודי "מה יפית", התרפסות בפני הפריץ — או בפרשנות נוסח שמעון ריקלין לימינו: לברנז'ה השמאלנית.

הכהן, שהיה מועמד לשיפוט בבית המשפט העליון, אומר זאת במלים אחרות. "אין ספק שקיים בכל אדם מרכיב של 'דברים שרואים משם לא רואים מכאן'. כלומר, ברגע שאדם במערכת, הוא מתיישר", הוא אומר. "יש רצון לא להיות עושה הצרות וליישר קו עם האנשים שבפנים". עם זאת, הוא מדגיש כי "בסוגיית המאבק בשחיתות, אני חושב שהגישות בפרקליטות וביהדות תואמות את הערכים שהאנשים הללו מגיעים עמם. בישיבת הר עציון, שבה אני למדתי, חצי מהשיחות היו על יושרה וערכים. מי שנכנס למשרד המשפטים מיישם את מה שכבר קיבל".

הפגנה בעד נתניהו בירושלים, בחודש שעבר. אש: "המנהיגות הדתית לא משמיעה את קולה מספיק ולא מגנה תופעות שחיתות"
הפגנה בעד נתניהו בירושלים, בחודש שעבר. אש: "המנהיגות הדתית לא משמיעה את קולה מספיק ולא מגנה תופעות שחיתות"צילום: אוהד צויגנברג

פרופ' אשר כהן, מהחוג למדעי המדינה באוניברסיטת בר־אילן, דוחה את תזת "מי יעלה בהר ה'". לדבריו, "זה בעיקר יישור קו עם המערכת, לא עניין של ביטויים כמו 'מגדלור מוסרי'. לא צריך לחפש כל הזמן את השיוך המגזרי". הוא מוסיף כי לעתים הדתיים רוצים להראות כי הם יותר מקצוענים מאנשי המקצוע ה"רגילים", כדי שלא ישייכו אותם למגזר הדתי. "אני לא חושב שמישהו מאנשי הפרקליטות רואה עצמו שליח של מגזר ה'סרוגים'", מציין כהן, "אם אומרים שיש ריבוי של קצינים דתיים בצבא או של פרקליטים דתיים, זה לא אומר כלום. השאלה היא אם זה משפיע על תפקוד הצבא או הפרקליטות. האם משהו השתנה בפרקליטות? האם יש שינוי בפסיקה, בערכים? אני לא מזהה דבר כזה".

כהן מוסיף כי "מעשית, רוב הציונים־הדתיים חיים את חייהם תחת 'גישת המידור'. יש מגירה דתית, שנפתחת כשהם עוסקים בענייני דת, ויש מגירה תעסוקתית, והן אינן קשורות. אני לא אומר שאין השפעה, אבל הייתי נזהר מלייחס משהו מהאלמנט הדתי לתעסוקתי. מישהו מעלה על דעתו שאוגדונר יקשיב לרב שלו ולא לרמטכ"ל? כך אותו הדבר עם פרקליטים בכירים. שי ניצן שואל רב?"

בני הציונות הדתית בולטים בעיקר במחלקות הפליליות של משרד המשפטים, כשם שבמשך שנים נטען כי הפוליטיזציה ותפיסת העולם הליברלית נוכחות בעיקר במחלקת הבג"צים. אף שבמחלקה הפלילית השאלות הן בעיקר ראייתיות — ולא אמורות להיות מבוססות־אידיאולוגיה — בימין ובעיקר בסביבת ראש הממשלה מפנים אליה את קמפיין "מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו". אולם במסדרונות הפרקליטות מתעקשים כי הרוחות, זו הפוליטית או רוח הקודש, לא רק נחסמות — אלא אפילו לא קיימות.

לא פקטור

יהושע למברגר היה עד יוני 2013 המשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים. אחיו, שלמה למברגר, היה המועמד שבו תמך מנדלבליט כדי שיחליף את שי ניצן כפרקליט המדינה. שניהם צמחו בערוגות הציונות הדתית. עד לפני כמה חודשים היה ג'ואי אש מנהל המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. כמו האחים למברגר, הוא התחנך בישיבת נתיב מאיר ושירת שירות משמעותי בצה"ל. משם המשיך לישיבה גבוהה ולימודי משפטים — מסלול "לפי הספר". עמדתם של אש ושל יהושע למברגר זהה: הם לא מייצגים איש ולא באו בשליחות אף אדם.

"לא באתי לפרקליטות כאדם דתי, לא בתחילת הדרך ולא בכל שנות עבודתי. זה אף פעם לא היה פקטור", אומר יהושע למברגר. "הגעתי עם סט ערכים שהאמנתי ואני מאמין בו, אבל אני חושב שכאשר אדם גדל בפרקליטות, הוא גדל לפי השקפת עולם מסוימת. יש נקודת מוצא שמקרינה עליך, אבל אי־אפשר לומר שאנחנו נציגים של איזשהו מגזר. לא הכרתי את זה על עצמי ולא על אחרים. אפילו בשיחות בתוך התיקים היה לי קשה לזהות שהחלטה כלשהי קשורה לתפיסת עולם דתית או תרבותית של אחד הפרקליטים". לדבריו, "אפילו בשיחות בתוך התיקים היה לי קשה לזהות שהחלטה כלשהי קשורה לתפיסת עולם דתית או תרבותית של אחד הפרקליטים".

שלמה למברגר בכנסת, ב–2017. בני הציונות הדתית בולטים במחלקות הפליליות
שלמה למברגר בכנסת, ב–2017. בני הציונות הדתית בולטים במחלקות הפליליותצילום: אמיל סלמן

למברגר מכיר בכך שיש היום יותר פרקליטים דתיים בסלאח א־דין מאשר לפני 30 שנה. "אני לא יודע להצביע על הסיבה, אבל לא זיהיתי אחד שהגיע מתוך שליחות מסוימת למעט ערכו של השירות הציבורי", הוא אומר. "כשלמדנו היתה דוקטרינציה ללכת ליחידות הכי קרביות. ככה חינכו אותנו אז, זו היתה האווירה וכך היא גם היום. במשפטים לא היה את זה. הנוכחות של הדתיים בפרקליטות איננה מתוך 'הטובים למשפטים'".

לדבריו, העובדה שבכירים דתיים מטפלים בתיקי נתניהו היא "מקרית לחלוטין". "אלה פרקליטים בכירים שמטילים עליהם משימה", הוא אומר, "אני לא מקבל את הטענה שלפיה בגלל שהם דתיים הם צריכים להחליט כך או אחרת. אני לא רואה מוטיבציה דווקא של דתיים. יותר מזה, גם בשיחות האישיות והפרטיות הנושא הדתי לא עולה. אנשים רוצים להיות מקצועיים". הוא מוסיף: "אפשר להגיד על הפרקליטות שהיא אטומה, יהירה, לא מוכנה לשמוע ביקורת או דורסנית. באמת יכול להיות שגוף שפועל בצורה נחושה ייכשל לעתים בחוסר מידתיות. אבל לומר שיש בפרקליטות הטיה פוליטית או שמישהו מקבל החלטה בגלל הכיפה שעל ראשו — זה אבסורד".

"לומר על הפרקליטות שהיא חילונית, ליברלית או מגדל שן — אלא מושגים שנכונים לפני 40 שנה", הוא ממשיך. "כשחבר היה מביא חבר, היתה חונטה. היום הפרקליטות היא עולם פתוח. אנשים צמחו עם סט ערכים אובייקטיבי לחלוטין ביחס לימין או שמאל, ביחס לערבים מהשטחים". לדבריו, "עד היום אני לא יודע למי משה לדור מצביע. שי ניצן אותו הדבר. ואני אפילו לא יודע מה אחי (שלמה למברגר) שם בקלפי. זה בכלל לא קיים בשיח". הוא ציין כי עבד בפרקליטות "לא בגלל הפסוק 'צדק צדק תרדוף', אלא רק מתוך צדק", וסיכם כי הגיע "ממקום של לפעול בצניעות, במידתיות, בהגינות, ערכים של דבקות במטרה. אני לא מזהה משהו שונה בעובדים ה'אמוניים' בפרקליטות. כולם פועלים מתוך שליחות ציבורית וסט ערכים משותף: יושר, לא רדיפה אחרי הכסף, אחריות לחברה, רצון להשפיע ולתרום. אני לא פעלתי מעולם מתוך שליחות דתית".

הרב אלי סדן בהפגנה שבה קראו להעמיד לדין את ניצן, בפתח תקוה באוקטובר
הרב אלי סדן בהפגנה שבה קראו להעמיד לדין את ניצן, בפתח תקוה באוקטוברצילום: מוטי מילרוד

גם עו"ד אש עומד על כך שאין קשר בין הכיפה שלראשו להתנהלותו בפרקליטות. "לא באתי לפרקליטות כדי להקריב את עצמי למען הציבור הדתי או ציבור אחר", הוא אומר, "נכון שכאשר סופרים כיפות בפרקליטות אז יש לא מעט, אבל באופן אישי אני יכול להגיד שאין קשר בין הכיפה שלי לכך שהייתי בהנהלת הפרקליטות. בניגוד לרוח התקופה, התחום הפלילי ניטרלי לגמרי". כאשר נשאל אם חינוכו לא השפיע באיזשהו אופן על החלטותיו, למשל בתיקי שחיתות, הוא משיב: "אני חושב שלא. גם בתיקים החמורים ביותר של שחיתות מצאתי את עצמי לא פעם בעמדות מתונות יותר לעומת אנשים שאינם דתיים". לדבריו, "בסוף המבחן הוא ראייתי: מה השוחד, האם יש סיכוי להרשעה". אם כן, "למה יש יותר ויותר דתיים בפרקליטות?" הוא שואל, ומשיב: "ייתכן שזה קשור לכך שהמגזר הציבורי מושך אליו את הדתיים, שלא רואים בכך פחיתות כבוד. ויש גם עניין טכני, שהפרקליטות נמצאת בירושלים ויותר דתיים גרים באזור".

הטיעון שלפיו אנשי הציונות הדתית מיישרים קו עם גישת הפרקליטות אינו מקובל על אש. "אני לא ראיתי בעצמי או במערכת מגדלור של צדק", הוא אומר, "אין כאן קו שצריך להתיישר אתו. אני זוכר את עצמי מתווכח עם משה לדור ושי ניצן ואני לא יכול להגיד שהיו אלה ויכוחים על רקע השקפת עולם. מבחוץ יש כאלה שחושבים שבגלל שאנחנו חובשי כיפה אז עלינו להחליט שראש הממשלה זכאי, או מאידך אשם, אבל זה בשוליים. אני גר בהתנחלות, ואף אחד לא בא אליי אף פעם ואמר לי 'מה קורה אתך, זה ביבי, זה משלנו'". הוא ציין כי המליץ להגיש כתב אישום נגד נתניהו, "ואני מאמין שהוא יורשע בדין, אבל אני חושב שאסור שמערכת המשפט תתערב בשאלה אם הוא יכול להמשיך בתפקידו. אל לה למערכת המשפט להתערב בהכרעת העם, אם אנחנו אוהבים את זה אם לאו". לדבריו, "מה שמאכזב אותי יותר מכל הוא חוסר האמון בפרקליטות, שהוא אמיתי ובשפל, ולצערי לא מטפלים בזה נכון".

קול הרבנים נדם

המשותף לבכירי מערכת החוק יוצאי הציונות הדתית הוא לא רק היותם בני אותו הדור ויוצאי אותו מפעל חינוכי, אלא העבודה שהפכו את ההלכה שהתחנכו על פיה למעשה ופעלו נגד השחיתות השלטונית. זאת, בעוד חלק ניכר מרבניהם, אנשי הרוח של הציונות הדתית, קולם כמעט נדם. בעוד יוצאי ישיבות ואולפנות בני עקיבא נושאים את דגל המאבק בשחיתות בבתי המשפט, הרבנים לא רק מעלימים עין אלא חלקם אף מעודדים את החשודים המרכזיים. בעוד שראש מכינת עלי, אלי סדן, נאם בהפגנה שבה קראו המפגינים להעמיד לדין את פרקליט המדינה, דור של תלמידי המכינה מגיש כתבי אישום על שוחד, מרמה והפרת אמונים נגד ראש הממשלה. כאשר ראש מרכז ישיבות בני עקיבא, הרב חיים דרוקמן, קרא לחקירות נתניהו "עוול", רוב הציבור הדתי־לאומי לא בא להפגנות התמיכה במואשם נתניהו, וכך הראה באיזה צד הוא נמצא.

"כואב לי מאוד שלא שומעים את המנהיגים הרוחניים של הציבור", אומר על כך פרופ' אביעד הכהן, "איך ייתכן שראש ממשלה מכהן עם עננה של שוחד? הקול הזה לא נשמע, והצד הפוליטי גובר על הצד הערכי. הרצון שאדם ספציפי יישאר בשלטון גובר על הקולות של נביאי ישראל שזעקו חמס". עם זאת, לדבריו, מעודדת אותו העבודה שאנשי האכיפה בני הציבור הדתי־לאומי כן משמיעים קול נגד השחיתות. "התלמידים מיישמים את הערכים, לעומת אנשי הרוח שקולם כמעט אינו נשמע", הוא אומר.

עו"ד אש מסכים. "לצערי המנהיגות הדתית לא משמיעה את קולה מספיק ולא מגנה תופעות של שחיתות, ואני מזהה את זה בתיקי ראש הממשלה", הוא מציין. "ייתכן שזה נובע מרמת האמון הנמוכה שיש בפרקליטות. אולם בכל זאת, מדובר פה בשאלות מוסריות וערכיות. חבל מאוד שדווקא פה הרבנים לא מרימים את קולם מספיק, כשזה נוגע לענייני יושר והגינות".

הרב דרוקמן בירושלים, בחודש שעבר
הרב דרוקמן בירושלים, בחודש שעבר. קרא לחקירות נתניהו "עוול"צילום: אוהד צויגנברג

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ