ליאור שליין בוועידת "הארץ": כששולפים את קלף הדת במדינה, נוצרות בעיות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
לצפייה בשידור ישיר מוועידת "יהדות ישראל והעולם" של "הארץ"
עדכונים

חוקרת שואה: ממשלת ישראל מכרה את זיכרון השואה

ההיסטוריונית וחוקרת השואה דבורה ליפשטדט אמרה כי "ממשלת ישראל מכרה את זיכרון השואה", בכך שחתמה על הסכם עם ממשלת פולין בנוגע לחוק האוסר לייחס לעם הפולני אחריות לפשעי השואה. בפאנל שעסק בשאלה "האם האנטישמיות במאה ה-21 מחברת או מפלגת בין יהודים?", ליפשטדט הוסיפה: "אי אפשר להסכים לחיבור עם גורמים אנטישמיים".

ריצ'רד שניידר, סופר ועורך בכיר בטלוויזיה הגרמנית, הסכים עמה ואמר כי ההסכם "פגע בי באופן אישי. כל הגורמים צריכים לדעת שחבירה לגורמים אנטישמיים, גם עבור רווח פוליטי כזה או אחר, אמור להיתקל בסירוב מוחלט".

מנהל התוכניות בקרן רודרמן: "האם יהודיה מבוסטון מרגישה בבית ברחבת הכותל?"

מנהל תוכניות בקרן משפחת רודרמן, אהרון קלמן, אמר בבמת "הייד פארק" מחוץ לאולם המליאה: "נכון להיום, מרבית העם היהודי לא גר בישראל והוא פשוט לא מעניין אותנו. הגיע הזמן להתעורר. צריך לשנות גישה". לדברי קלמן, "האם אותה יהודיה מבוסטון, או אותו יהודי משיקגו, אלא שמקדישים את זמנם להיאבק למען ישראל בקמפוס, מרגישים בבית ברחבת הכותל? האם אכפת לנו מהם? אם מדינת הלאום של העם היהודי לא מתייחסת לעם היהודי, היא סתם עוד מדינה".

חמוטל אור אלבז, מורה בתיכון רנה קסין, בוגרת תכנית רביבים באוניברסיטה העברית, התייחסה מעל אותה במה לקשר של הנוער הישראלי ליהדות ולהבדלים בין הימין לשמאל. לדבריה, "הנוער המסורתי היום חי בין שתי מערכות ערכים. מערכת הערכים השמרנית, אותה הוא סופג בעיקר בבית ובשעורים של רבנים לדוגמה, ומערכת הערכים הליברלית, אליה הנוער מתוודע בבתי הספר ובתקשורת. שאלתי פעם את התלמידים מה ההבדל בין ימנים לשמאלנים. התלמידים הסבירו את ההבדל על בסיס שאלת הנאמנות לעם".

לדברי אלבז, "הילדים מחוברים ליהדות ואוהבים אותה. למרבה השמחה, הם מסוגלים לתפוס את היהדות בצורה מורכבת, ולבקר אותה במקומות הדורשים ביקורת, מבלי להתנכר אליה. העבודה הקשה היא של הימין והשמאל הישראלי מול בני הנוער. הימין נכשל בינתיים במשימת זכויות האדם. זכויות האדם מצטיירות ככאלו ששייכות לשמאל, והתנגדות להשמדת עם נתפסת כאקט שמאלני. השמאל הישראלי לעומת זאת צריך ללמוד איך להציג את תפיסת העולם שלו כהשקפה ערכית ולא כבוגדנות והעדפת האויב".

כתבת החינוך של "הארץ": אנו משתמשים ללא הבחנה במונח "הדתה"

צילום: אמיל סלמן

כתבת החינוך של "הארץ", שירה קדרי-עובדיה, הזהירה בוועידה מפני שימוש נרחב מדי במונח "הדתה". קדרי-עובדיה אמרה כי הערנות בנושא חשובה, אולם "שנתיים אחרי ששיח ההדתה פרץ לחיינו, כדאי לשאול אם היד על המקלדת לא קלה מדי, ובעיקר לשאול מה אנחנו מחמיצים כשאנחנו משתמשים בו ללא הבחנה".

לדבריה, "כשאנחנו ממהרים לדבר על הדתה, אנחנו מציירים את מערכת החינוך הממלכתית כאיזה מעוז של נאורות, שאליו מנסים לחדור ללא הרף נחשולים מזיקים של משיחיות ואמונה. אנחנו מחמיצים את המורכבות של המערכת הממלכתית עצמה". כדוגמה, אמרה: "כולנו מסכימים שאסור להשפיל נערות צעירות מול כל הכיתה, ושהעיסוק באורך המכנסיים או החצאית צריך להיות ענייני ומכבד, אבל כשאנחנו שולפים את קלף ההדתה, אנחנו סותמים את הפה לאנשי חינוך שרוצים ללמד את הילדים שלנו על לבוש מכבד, על שמירה על הכללים".

ליאור שליין: "רוב הבעיות במדינה נתקעות כי מישהו שלף את קלף הדת"

שליין ורוית הכט בוועידה, היוםצילום: אמיל סלמן

עורך ומגיש תוכנית הטלוויזיה "גב האומה", ליאור שליין, אמר בשיחה עם עיתונאית "הארץ", רוית הכט, כי "רוב הבעיות במדינה בסוף, בקצה שלהן, נתקעות כי מישהו שולף את קלף הדת. וכשזה מגיע לדת אסור לפגוע ברגשות". לדבריו, "ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאורחות חייו לא כאלה דתיים, החליט ששותפיו הטבעיים הם מפלגה חרדית ספרדית, חרדית אשכנזית ומפלגת מתנחלים. זה סדר היום". בשיחה נשאל שליין על אפשרות כי ייכנס לפוליטיקה ואמר כי הדבר לא יתרחש ככל הנראה.

פרופ' אווה אילוז: "יש מי שעבורם להיוולד יהודי זה לא מספיק"

פרופ' אילוז בוועידה לצד יו"ר הסוכנות היהודית לשעבר נתן שרנסקי. דחתה את הגדרת היהדות "דרך האם ודרך הדם"צילום: אמיל סלמן

במושב "מהי יהדות? דם, לאום, תרבות, עמיות" אמרה פרופ' אווה אילוז מהאוניברסיטה העברית כי אין צורך לפחד מהפלורליזם של הקיום היהודי. לדבריה, "הרבנות האורתודוקסית מגדירה מיהו יהודי דרך האם ודרך הדם. אני דוחה את ההגדרה הזאת, כי הגדרות לפי דם הן הגדרות של קבוצות סגורות". 

פרופ' אילוז הוסיפה כי "האריסטוקרטים האירופים ראו בעצמם קבוצה סגורה, והם הפכו את הדם למהות. בעיניי, העם היהודי הוא ישות פתוחה. יש כאלה שעבורם להיוולד יהודי זה לא מספיק. ובנוסף, זאת לא הגדרה טובה כי אפשר לשחק עם ההגדרות האלה איך שרוצים. מי שהוא מספיק יהודי כדי להיכנס לארץ, הוא לא מספיק יהודי כדי להתחתן כיהודי בארץ". 

עוד דיברה במושב בתיה אונגר-סרגון, עורכת דעות במגזין "פורוורד" האמריקאי,  שאמרה כי "למרות שמדינת ישראל היא ביטוי של לאומיות יהודית, היא לא ה-ביטוי של לאומיות יהודית. גם אני, כיהודייה אמריקאית, חלק מהלאום היהודי על אף שאני ישראלית. ערבים ישראלים הם ישראלים יותר ממני. בניגוד לדת היהודית, אזרחות ישראלית לא הופכת מישהו מיהודי ללא-יהודי. ולכן מדינת ישראל היא לא ההגשמה האמיתית והמלאה של הלאום היהודי". 

יו"ר הסוכנות הרצוג: "יש לפתור את סוגיית הכותל בדיאלוג"

עורך "הארץ", אלוף בן, ויו"ר הסוכנות היהודית, יצחק הרצוג, בוועידה היוםצילום: אמיל סלמן

בשיחה עם עורך "הארץ", אלוף בן, אמר יו"ר הסוכנות היהודית, יצחק הרצוג, כי "בעם שלנו היו תמיד פילוגים ופיצולים. אבל כעת אנחנו רואים שני דברים שמאיימים על אחדותו של העם היהודי. שתי הקהילות הגדולות ביותר - בישראל ובצפון אמריקה - לא הולכות אחת עם השנייה בד בבד אלא מתרחקות". לדבריו, "הדור הצעיר - הבן שלי שמשרת בצה"ל ביחידה קרבית - התמודדותו שונה מהבן של חברי, שלמד בניו-יורק והולך עכשיו לקולג'. איך דואגים שכולם יהיו מודעים לכך שהם עם אחד?". 

הרצוג הוסיף כי האיום השני הוא "סוגיית הזרמים ביהדות, שליוותה את העם היהודי לאורך שנים, אבל השאלה היא לאן זה יוביל אותנו. אנחנו רואים תהליכים נוגדים וסותרים בהקשר הזה". עוד אמר יו"ר הסוכנות כי את סוגיית התפילה בכותל המערבי בירושלים "יש לפתור בדיאלוג שקט ולא בכוחניות. כי זה לא יעזור, כי סופו מי ישורנו". 

נשיא האוני' העברית: שילוב החרדים בעדיפות גבוהה, אך לא ניתן יד להפרדה

נאומו של פרופ' אשר כהן

נשיא האוניברסיטה העברית, פרופ' אשר כהן, אמר בנאומו בוועידה כי המוסד בראשותו מחזיק גם היום "בעמדה ברורה של מהי אוניברסיטה, שעדיין מוגדרת בחוקתה כאוניברסיטה של העם היהודי". לדבריו, האוניברסיטה העברית רואה בשילוב סטודנטים חרדים "נושא בעדיפות גבוהה שלצערנו נמצא בקשיים".

לצד אמירתו לפיה שערי האוניברסיטה פתוחים לכל, אמר כהן כי "בקרב היהודים הדתיים, איננו מבחינים בין כל הזרמים ביהדות המגוונת שלנו. בה בעת, איננו נותנים את ידינו לקיום מחיצות. לימודים בהפרדה מגדרית עומדים בסתירה למהותה של הפעילות האקדמית. לאקדמיה המצטנפת בארבע אמותיה אין זכות קיום. האקדמיה חייבת להיות נטועה בתוך עמה, עם פנים פתוחות לרווחה לעולם".

מנכ"לית קרן רודרמן: ישראל חייבת להתעניין בעם היהודי

נאומה של מנכ"לית קרן רודרמן

מנכ"לית קרן משפחת רודרמן, שירה רודרמן, אמרה בנאומה בוועידה ש"כדי שישראל תוכל להיות המדינה של העם היהודי, היא חייבת להתעניין בעם היהודי". לדבריה, "אנו עדים למהפכה ביחסה של מדינת ישראל ליהודים באמריקה ובשאר העולם. האירוע כאן היום הוא עדות לדרך הארוכה שצעדנו בה, כמו גם למרחק הרב שנשאר".

ריבלין: "המאמץ לייצר יהדות חדשה לא קשור לימין או שמאל"

נאומו של ריבלין

בנאומו בפתח הוועידה אמר נשיא המדינה ראובן ריבלין כי "כיום ברור ששיח יהודי מתקיים לא רק בבתי הכנסת ובבתי המדרש", אלא גם "ברשתות החברתיות, בפוסטים אישיים של מאמינים וכופרים. בקבוצות ווטסאפ, בשיעורים בפייסבוק-לייב, בספרים וביצירות אמנות ובכל דרך אפשרית". לדברי ריבלין, "העיתונות העברית כיום, ועיתון 'הארץ' במיוחד, הם מדורת השבט - בין אם אנשים אוהבים את זה או לא אוהבים את זה. 'הארץ' הוא עיתון שמעורר תשומת לב רבה בין המסכימים לבין המתנגדים".

עוד אמר ריבלין כי "למדתי שאני צריך לקרוא כל בוקר 'הארץ' כדי לדעת למי להתנגד, היהדות זקוקה לעיתונות שתזין את השיח הזה". לדבריו, "המאמץ לייצר יהדות מתחדשת אינו קשור לימין או שמאל, הוא קשור לזהות שלנו ולעומק התרבותי שלנו". הנשיא הוסיף כי "'הארץ' הוא עיתון יהודי, מהחשובים שבעיתונים היהודיים. אם ירצה בכך ואם לא ירצה בכך".

בשל כך, לדבריו, יש ל"הארץ" אחריות, "לא רק לשפוך חומרים דליקים המעוררים ויכוח והתעניינות, אלא להזין את המדורה. לשאול שאלות על יהדות ואנושיות. להתעמת עם תפיסת יהדות אוניברסלית לעומת יהדות פרטיקולרית. להתווכח על הדתה ועל חילון, ולהיות גשר בין העם היהודי המגוון והמורכב החי בישראל, לבין העם היהודי החי בתפוצות".

מו"ל "הארץ" עמוס שוקן: יש יותר מדרך אחת לבטא יהדות

מו"ל "הארץ" עמוס שוקן נואם בפתח הוועידה, היוםצילום: אמיל סלמן

בנאומו בפתח הוועידה אמר מו"ל "הארץ", עמוס שוקן, כי "יש גורל משותף ליהודים בכל מקום בעולם". לדבריו, "המפעל הציוני של מקלט לעם היהודי הוא אחריות לכל יהודי העולם. אי אפשר לברוח מהיהדות, ולהיפך - אפשר להיות גאים בה. אבל יש יותר מדרך אחת לבטא אותה".

עוד אמר שוקן כי חוק הלאום שאישרה הכנסת בשנה שעברה הוא "גט לערכים הדמוקרטיים וההומניסטיים שבשבילם קמה מדינת ישראל, והופך את האזרחים הערבים לסוג ב'". לדבריו, "על כל אלה מרחפת החלטת ראש הממשלה שלא תקום מדינה פלסטינית. האם אפשר להעלות על הדעת מדינה יהודית שמקיימת משטר אפרטהייד כדרך חיים בשטחים הכבושים?". 

סקר "הארץ": רוב בציבור היהודי מאמין באלוהים

סקר שערך "הארץ" בשיתוף עם מכון "דיאלוג" מגלה תמונה מרתקת על מעמדה המורכב של הדת היהודית, בישראל של 2019. עובדה אחת הבולטת באופן ברור בממצאי הסקר היא כי רוב היהודים בישראל (65%) מאמינים באלוהים - ורבים מהם מאמינים אף בהשגחה אישית. עוד נרשמה ירידה קלה במספרם של מי שהעידו על עצמם כי אינם מאמינים, בהשוואה לסקר שנערך אשתקד. 

לקריאת הכתבה המלאה של אנשיל פפר

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ