ניצחון המכביזם על הרוח המכבית

משחקי המכביה היו המשך ישיר למימוש חזון "יהדות השרירים" של מקס נורדאו, על עם בעל עוצמה גופנית ועומק רוחני. למרות הישגיה הרבים, קבוצת הכדורסל מכבי תל אביב מסמלת את צדו השלילי של אותו אתוס ספורטיבי

מכבי תל אביב חוגגת את הזכייה בגביע אירופה, 2014
מכבי תל אביב חוגגת את הזכייה בגביע אירופה, 2014צילום: AFP
עוזי דן
עוזי דן
עוזי דן
עוזי דן

אחד המיתוסים הנפוצים — והשגויים — על יהודים הוא הטענה שלא הצטיינו בספורט. מקס נורדאו, במאמרו המפורסם משנת 1900 על "יהדות השרירים" (Muskeljudentum), מושג שטבע בנאום בקונגרס הציוני השני ב–1898, שיחק רבות על המיתוס הזה כדי לקדם את היהודי החדש, הציוני, בעל חוזק גופני שמביא גם חוזק נפשי.

רק שיהודים עסקו בספורט הרבה לפני התקופה הציונית, בעיקר במערב אירופה ובמרכזה וכן בארצות הברית. דניאל מנדוסה היה אלוף אנגליה באגרוף בשלהי המאה ה–18 — יותר ממאה שנה לפני הקונגרס הציוני הראשון — ונחשב למתאגרף המפורסם הראשון בעולם. שנתיים לפני נאומו של נורדאו בבאזל בקונגרס הציוני השני, זכו יהודים בלא פחות מ–13 מדליות, תשע מהן מזהב, במשחקים האולימפיים הראשונים באתונה ב–1896. הם עשו זאת בענפים חשובים כמו התעמלות, שחייה ואופניים. הם באו מהונגריה, מאוסטריה ומגרמניה.

זה לא היה הישג יוצא דופן או חד־פעמי. מרבים לדבר על שיעורם המרשים של זוכים יהודים בפרסי נובל, בוודאי במדעים, ביחס לחלקם באוכלוסיית העולם, אך מספר המדליות במשחקים האולימפיים של ספורטאים יהודים גדול משיעורם באוכלוסייה.

כמי שגדל והתחנך בבודפשט, גר בברלין ובפריז, נורדאו ידע מן הסתם שיהודים הם גם ספורטאים. אולי אף הכיר כמה. אבחנתו לא היתה שגויה, כמובן, ודבריו כוונו למסה היהודית במזרח אירופה, שם פרחה התנועה הציונית, ושם היו היהודים בהכללה דתיים יותר, גלותיים יותר ואכן לא עסקו רבות בספורט.

משחקי המכביה ברמת גן, 1950. ספורט ורוחצילום: טדי בראונר / לעמ

המחשבה על שילוב לימודים עם ספורט, עבודה עם פעילות גופנית, חוסן גופני עם חוסן מנטלי ושילוב כל זה בבניית התנועה הלאומית היהודית, ודאי לא היתה ליחסי ציבור בלבד. זה היה הלך רוח אמיתי. ככל הנראה עבודה עברית וגאולת הארץ תרמו יותר ליצירת האנטיתזה לדמות היהודי הגלותי, אבל זה כבר ויכוח אחר. כך או כך, נורדאו הניח את היסודות.

יוסף יקותיאלי, שהגה את רעיון המכביה, היה נער בן 15 כאשר קרא על המשחקים האולימפיים בסטוקהולם ב–1912 וגילה שרבים מהזוכים במדליות היו יהודים

השלב הבא באבולוציה הספורטיבית היהודית היה המכביה, "האולימפיאדה היהודית". הרעיון לקיימה עלה לא בגלל חוסר ההצלחה של הספורטאים היהודים, אלא בדיוק להפך. יוסף יקותיאלי, החשוב בעסקני הספורט בהיסטוריה הארץ־ישראלית ומי שהגה והגשים את רעיון המכביה, היה נער בן 15 (ושחקן כדורגל במכבי תל אביב) כאשר קרא על המשחקים האולימפיים בסטוקהולם ב–1912. הוא גילה שרבים מהזוכים במדליות היו יהודים — שבע מדליות זהב ושמונה כסף, אם לדייק, מהונגריה ואוסטריה, בלגיה ובריטניה, ארצות הברית ודנמרק, בסיף ובהתעמלות, בשחייה ובאתלטיקה.

יקותיאלי חלם בראשית שנות ה–20 על השתתפות של אנשי היישוב במשחקים האולימפיים, דלת שהיתה סגורה בפני מי שלא היה אזרח של מדינה עצמאית. לפיכך פנה להקמת "אולימפיאדה יהודית", רעיון שעלה עוד קודם בגרמניה על ידי פריץ אברהם.

הקמת תנועת "מכבי" העולמית ב–1921 — המשך לאגודות מכבי מקומיות שונות, שנוסדו החל ב–1912 — היתה המשך החזון של נורדאו. השם מכבי נבחר בזכות יהודה המכבי — אמנם לא ספורטאי, אבל לוחם גדול בעל תדמית הפוכה מתדמית היהודי הגלותי.

אגב, ראשי התיבות של הפסוק בשירת הים בספר שמות, "מי כמוך באלים ה'", מפורשים לא אחת כסיבה לשמו של יהודה המכבי — אך הם ככל הנראה עוד מיתוס. נטען שהפסוק היה כתוב על סמלם של החשמונאים, אבל טענה זאת הועלתה לראשונה במאה העשירית, אלף שנה ויותר אחרי תקופת החשמונאים. למעשה, יהודה המכבי צריך להיקרא המקבי, על שם דימויו למקבת — פטיש קרב.

הרעיון המכבי, למרות הזיקה למקורות, אינו קשור לאמונה באל, אלא בכוחו, הפיזי והנפשי, של האדם. העובדה שרוב עצום כיום מזהה את המלה מכבי עם הפסוק משירת הים קצת עצובה. הרעיון המכבי, לאור חזונו של נורדאו, היה אמור ליצור את היהודי החדש: עוסק בספורט, אבל גם בדברי רוח.

טל ברודי מניף את גביע אירופה, 1977. ויתר על קריירה בארצות הברית כדי לעלות לארץ צילום: יעקב סער / לעמ

לדרוס את היריבים

המכביה הראשונה נערכה ב–1932, תחת השם מכביאדה. שלוש שנים קודם לכן נשא יקותיאלי את הדברים הבאים: "לא רק בגופניות נטפל בכינוסנו זה, גם הרוחניות צריכה לתפוס בו מקום נכבד. במכביאדה יש לערוך תחרויות באמנות, ספרות, ולארגן תערוכות בכל ענפי היצירה של העם היהודי, כל אלה יוסיפו תפארת ותועלת לכינוסנו".

חזונו אולי לא התגשם עד תום, אבל המכביות הראשונות היו הצלחה גדולה, והשיגו מטרה נוספת: עליית יהודים ארצה. עם קום המדינה רשמו קבוצות מכבי הישגים נאים, אשר לא נפלו מקבוצות הפועל — שמספרן היה רב יותר ושנתמכו על ידי הממסד ההסתדרותי ונהנו מתמיכה פוליטית של רוב הציבור.

חלק לא קטן מהציבור בישראל תופס כיום את החיים פה, לרבות הסכסוך הישראל־פלסטיני והגישה הכלכלית הניאו־ליברלית, באופן מכביסיטי מעוות

ההצלחה של קבוצות מכבי בענפים השונים הביאה לעליית האהדה הציבורית כלפיהן, אך גם לשיכרון כוח. אין דבר משחית יותר מכוח משולב בהצלחה — והספורט אינו שונה. הדוגמה האולטימטיבית לכך בישראל היא קבוצת הכדורסל של מכבי תל אביב. בשם הרצון לנצח בכל מחיר, ה"מכביזם" של מכבי תל אביב נהפך מסמל להצלחה ספורטיבית למלת גנאי של התנהגות שחצנית, של דריסת היריבים, של שליטה אבסולוטית בתחום — לעתים אף קפיטליזם חזירי של ממש.

נאומו של שמעון מזרחי. החזון הצטמצם להשפלת היריבה

כאשר צירפה מכבי תל אביב ב–1966 לשורותיה את טל ברודי, כדורסלן מחונן שוויתר על קריירה גדולה בארצות הברית כדי לעלות לארץ בעקבות משחקי המכביה, זה היה יישום כל מה שיפה ברעיון המכבי.

עשור אחרי בואו של ברודי, הקבוצה כבר שלטה ללא עוררין בכדורסל הישראלי והגיעה להישגים גם בגביעי אירופה. ההצלחה הפכה את מכבי תל אביב לבלתי מנוצחת בעיני עצמה — לא רק על המגרש, אלא גם בהתנהלות מחוץ לו. היא החלה להחתים שחקנים על ימין ועל שמאל, גם אם לא היו נחוצים — העיקר שלא ישחקו במדי היריבות. נטען כלפיה שהיא פוגעת בענף הכדורסל הישראלי, שאותו היא מייצגת וממנו צמחה, כדי לדאוג לאינטרסים הצרים שלה.

שמעון מזרחי, יו"ר מכבי תל אביב מאז 1969, חתן פרס ישראל ואיש בעל זכויות רבות, הוא הסמל המכביסטי החדש. "אם יהיה עשר הפרש תגדילו אותו ל–20, אבל אל תעצרו. אם יהיה 20, תנסו להגדיל את הפער ל–30", דרש ב–2014 משחקני קבוצתו בנאום דורסני לפני משחק מול יריבתה העירונית, הפועל תל אביב.

ממש כמו התמורות שחלו באידיאל הציוני — אנחנו כבר לא חברה צודקת, אנחנו כבר לא חברה סוציאלית, שלא לדבר על השליטה שלנו בעם אחר — נאומו הדורסני של מזרחי סימן את האתוס שהתקלקל. הרעיון המכבי היה לבנות חברה אחרת, טובה יותר, אך הצטמצם להשפלת היריבה. בדומה, גם חלק לא קטן מהציבור בישראל תופס כיום את החיים פה, לרבות הסכסוך הישראל־פלסטיני והגישה הכלכלית הניאו־ליברלית, באותה צורה מכביסיטית מעוותת.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ