"הממציא הגאון", שנואש מתקוותו להפריח את השממה - הרבה אחרי מות - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אדרת לוגו שקוף
הרבה אחרי מות

"הממציא הגאון", שנואש מתקוותו להפריח את השממה

לכתבה

אלכסנדר זרחין הציוני למד מחוקר קוטב רוסי איך להפיק מים נקיים מקרח בים, אך מהמצאתו בתחום ההתפלה נהנו דווקא האיראנים

13תגובות

על המצבה של אלכסנדר זרחין, שנטמן בבית העלמין בחולון ב-1988, אין כל רמז לדרמה המרכזית של חייו הארוכים. על האבן השחורה חקוקים רק שמו ושמות הוריו, תאריך לידתו ומועד פטירתו.

רבע מאה לפני כן זכה זרחין לכבוד השמור למעטים. בכתבה שפורסמה ב"מעריב" ב-1961 תחת הכותרת "שתו לחיים במי זרחין" נכתב: "אתמול ב-12:30 באילת, יכול איש נמוך-קומה, שהבעת-פניו עצובה ולגלגנית במקצת, לומר: ניצחתי!". האיש היה זרחין. בכתבה הוא תואר כ"ממציא גאון, שבחדר קטן ודחוס בתל אביב המציא, כמעט ללא כלום, המצאה המוגדרת כהיסטורית".

איך קרה שהממציא המבטיח, זה שנגע בתהילת עולם, סיים את חייו כאלמוני ונקבר כאחד האדם? נראה שכשלים טכניים ותקציביים לצד אופיו הנוקשה של זרחין חברו יחד כדי להפוך את ההתלהבות הראשונית מהמצאתו לאכזבה גדולה ומרירה.

30 באפריל 1964 - ראש הממשלה אשכול בסיור במפעל שהקים זרחין עם המהנדס יוסף אלמוגי
משה פרידן / לע"מ

לטקס באילת, בו הונחה אבן הפינה למפעל ההתפלה הציוני הראשון, פרי תכנונו של זרחין, באו עשרות מוזמנים ובכללם שגרירים מרחבי העולם. ההמצאה ה"היסטורית" המדוברת נועדה לא רק לממש את החזון הציוני על הפרחת השממה, אלא לפתור את מצוקת המים העולמית. "התגלית גדולה - כי היא תגלית של שלום, בכוונה להחיות ולפתח", אמר הנשיא יצחק בן צבי בטקס. מפעל ההתפלה שהקים זרחין היה גם מפעל חייו.

זרחין נולד ב-1897 - השנה בה כונס הקונגרס הציוני הראשון בבזל - למשפחה יהודית באוקראינה. כישורי ההמצאה שלו בלטו מגיל צעיר. בגיל 18 פיתח שיטה לייבוש צנימים עבור צבא הצאר במלחמת העולם הראשונה. בהמשך פיתח שיטה לאלקטרוליזה של מגנזיום ומתכות וקרא לה בראשי תיבות לצל"א ("למען ציון לא אחשה"). בשל פעילותו הציונית הוגלה לסיביר. במלחמת העולם השנייה גויס לצבא האדום ורק אחריה הצליח לברוח מרוסיה. ב-1947 עלה לארץ.

אלכסנדר זרחין ב-1956
האנס פין / לע"מ

במאמר שפירסם רמי שלהבת באתר של מכון דוידסון (של מכון ויצמן למדע), מתוארים המאבקים שניהל זרחין עם הרשויות בארץ. "הוא מצא עצמו מתרוצץ מפקיד לפקיד ומשר לשר ומנסה לעניין אותם בהמצאותיו, אך בהצלחה מעטה בלבד", נכתב. תחילה עבד במפקד קצין הנדסה ראשי בצה"ל ובהמשך במכון ויצמן, אך פוטר כי היה "עצמאי מדי".

לעזרתו נחלץ בן גוריון, שסידר לו משרת יועץ בענייני התפלת מי הים וב-1956 אושרה תוכניתו והוקצה תקציב להקמת מפעל ניסיוני בתל אביב, במקום בו נמצא היום גן העצמאות. ב-1961 נחנך המתקן באילת בידי חברת "הנדסת התפלה". המתקן מבוסס על שיטת ההקפאה בוואקום שפיתח זרחין, אשר מיצב עצמו בארץ המדברית כחלוץ "ממתיקי המים".

שיטת ההתפלה של זרחין התבססה על קירור המים המלוחים עד שקרח מתגבש מתוך התמיסה. הוא פיתח אותה לאחר ששמע מחוקר הקוטב הרוסי, האדמירל איוואן פאפאנין, איך הפיק מים נקיים מקרח. התברר, שכשמקפיאים מים, מולקולות הקרח מסתדרות בצורה שאינה משאירה מקום למלחים.

ההתחלה נראתה מבטיחה. המפעל של זרחין סיפק מים מתוקים לתושבי אילת. זרחין זרח מאושר, וסיפר על הדרך הארוכה לתהילה: "אצל ממציא קיימים שלושה שלבים. בראשון אומרים הכל שהאיש מטורף. בשני אומרים בשפה רפה, 'אולי', ובשלישי הכל מלאים תימהון, איזו המצאה יש כאן, דבר פשוט כל כך, הלא כל אחד יכול להמציא אותו", אמר.

אשכול שותה מים מותפלים במהלך הביקור במפעל באילת
משה פרידן / לע"מ

ואולם השיטה נזנחה בסופו של דבר משום הקשיים הטכניים הרבים שהיו כרוכים ביישומה. מתקן ההתפלה שהוקם לפי שיטתו של זרחין פורק כעבור שנים ספורות מכיוון שפותחו שיטות פשוטות וזולות יותר. ב-1970 הוקם באיראן מתקן התפלה בשיטתו. "ישראלי ימתיק את מי פרס, דיווח אז אורי דן". למרות הכישלון בהפרחת השממה בארץ הקודש, "זכותו תעמוד לו כמהפכן וחלוץ שהצליח להחדיר בישראל את הרעיון שמי הים יכולים להפוך מקור מים ובכך קידם את המחקר והפיתוח", כתב עליו פרופ' חיים גבירצמן בספר "משאבי המים בישראל: פרקים בהידרולוגיה ובמדעי הסביבה".

זרחין נפגע עד עמקי נשמתו מכישלון היישום של השיטה שלו. הוא טען כי סילפו את הפטנט המקורי שלו וכי לו פעלו לפי שיטתו המקורית ניתן היה להתפיל מים באופן זול ויעיל יותר. בשורת מכתבים שכתב לראש הממשל לוי אשכול קבל על כך ש"זלזלו" בהמצאתו ושהוציאו דיבתה רעה. בהמשך אף תבע את המדינה בדרישה לקבל תמלוגים על הקמת מפעלי התפלת המים - בין לפי שיטתו ובין בשיטות אחרות. בית המשפט העליון פסק לטובתו תמלוגים על המפעל באילת בלבד.

היום משתמשים בארץ בשיטה אחרת - האוסמוזה ההפוכה, בה מעבירים את המים המלוחים בלחץ גבוה דרך ממברנות שמסננות את המלחים.

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו כדי לקבל עדכון יומי מאתר הארץ

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות