בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כך היינו: כשנטקינג היה מלך ו-ICQ רק נולדה

החיבור לרשת היה במודם טלפוני אטי, הדפדפן המוביל היה נטסקייפ, אם רציתם לחפש ברשת השתמשתם באלטה ויסטה ואתר "הארץ" עלה לראשונה, תחת השם IOL

11תגובות
האינטרנט 1996

בתחילת נובמבר דיווחה חברת StatCounter על נקודת ציון היסטורית: השימוש באינטרנט באמצעות מכשירים ניידים עבר לראשונה את השימוש ברשת במחשבים רגילים. 51.26% מהמשתמשים ברשת עשו זאת בעזרת סמארטפונים (שתפסו 46.53%) וטאבלטים, 48.74% גלשו במחשבים רגילים. אבל במקום שאליו אנחנו נוסעים לא צריך סמארטפונים! בשנת 1996 רק מנכ"לי עולם מחזיקים טלפונים ניידים; וגם הם בסך הכל מוטורולה בריק, שיודע לעשות שיחות וזהו, בערך.

כמה שונה האינטרנט של 1996 מהאינטרנט של ימינו? ובכן, אם תיכנסו לארכיון האינטרנט ותחפשו את ההיסטוריה של אתר "הארץ", שמתחילה למעשה תחת פורטל IOL, הכתבה הראשונה שתגיע אליה, מ-5 בנובמבר 1995, מציעה "לפא תא ליצהל םיכרד 101". אחרי שתמצאו שירות הפיכת טקסט, תגלו שהכתבה (שפורסמה במקור במגזין "ויירד") עוסקת ב-"101 דרכים להציל את אפל".

הצעה מספר 1 היא: "תודו בזה. אתם מחוץ למשחק החומרה. תעבירו את ייצור החומרה שלכם לגוף אחר, או שתבטלו אותו לגמרי, כדי שתוכלו להתמודד טוב יותר עם מיקרוסופט בלי כאב הראש של ייצור הקופסאות".

זו אולי המצחיקה ביותר בין שלל ההצעות, שנראות מגוחכות במבט לאחור, אבל אפשר כמובן להבין למה. אחרי הכל, מדובר בשנה שאחרי צאתה של וינדוס 95 – אחת ממערכות ההפעלה האייקוניות ביותר של מיקרוסופט, שסייעה לחברה להפוך לסטנדרט כמעט בכל מחשב, בין אם בחברות ובין אם בבתים פרטיים. לעומת זאת אפל, כפי שאפשר להבין מהכתבה, היתה בעיצומו של אחד המשברים הקשים בתולדותיה.

להגנת הכותב, כמה מהעצות שחולקו ביד רחבה לגיל אמיליו, אז מנכ"ל אפל המקרטעת, היו "תן לסטיב ג'ובס לטפל לך במוצרים" – כל פעם בניסוח ובמתווה שונים במקצת. כידוע, ג'ובס חזר לאפל עם הרכישה של חברת NeXT. הוא לא חיכה הרבה עד שהביא להדחת אמיליו, טיפל במוצרים (הרשימה ארוכה: מקים מגניבים, האייפוד, אייטיונס וכמובן האייפון והאייפד) והצעיד את החברה לגבהים חסרי תקדים, עד מותו ב-2011.

האינטרנט של 1996 היה עדיין בחיתוליו. לפי חברת המחקר IDC, בדצמבר של אותה שנה היו רק 36 מיליון משתמשי אינטרנט בעולם כולו. יותר מכפול מאשר בשנה הקודמת, וכמחצית לעומת השנה שהגיעה אחריה.

טכנולוגיית ISDN (המהירה לזמנה) היתה קיימת עוד משנות השמונים המאוחרות, אבל ב-1996 כל מי שהתחבר לאינטרנט בישראל, כמו רוב המתחברים בעולם, עדיין עבר דרך צלילי המודם Dial-Up הטלפוני. המודמים המתקדמים ביותר הצליחו להגיע למהירויות של 56k לשנייה. הזמן הממוצע לטעינת דף אינטרנט היה אז חצי דקה – נתון שכדאי לזכור בפעם הבאה שאתם מתעצבנים כי חיכיתם יותר מחצי שנייה לטעינה של איזה אתר.

אם לא די בכך, התשלום נעשה לפי זמן החיבור, ואינטרנט היה עדיין תענוג יקר. יקר מאוד אם היית שוכח את עצמך וגולש עמוק לתוך הלילה. זאת היתה השעה הפופולרית ביותר לגלישה, כי אז לא היה נורא שהחיבור משתלט על קו הטלפון ולא היה חשש שכל שיחה תנתק אותו.

גם אם כבר הצלחתם להתחבר, האינטרנט היה שונה מאוד מזה שאתם מכירים. מדובר בתקופה שבה אפילו האקספלורר של מיקרוסופט עדיין עשה את צעדיו הראשונים, אחרי שהחברה רכשה את דפדפן Mosaic. רק כשיצאה וינדוס 98 החברה הפכה את הדפדפן לחלק בלתי נפרד ממערכת ההפעלה – מהלך שבעקבותיו היה האקספלורר לסטנדרט עולמי והוביל את מיקרוסופט ללא מעט בתי משפט מסביב לעולם, בטענות לניצול כוחה המונופוליסטי. ואכן, 1996 היתה שנת השיא של Netscape Navigator, הדפדפן המוביל לזמנו, שתפס כמעט 80% מנתח השוק של הדפדפנים. אחריו הגיע Netscape Communicator, אבל משם והלאה חלה ירידה חדה בנתח השוק שלו, שהסתיימה עם החלטת AOL, שרכשה אותו, לסיים את התמיכה בו ב-2008. מה שנותר ממנו הוא הספין-אוף: פיירפוקס, שתופס נתח שוק מכובד היום.

גם אחרי החיבור לאינטרנט, הגעתם למקום שונה מאוד. פייסבוק? אינסטגרם? תשכחו מזה. אפילו הבלוגים עוד לא נולדו. מקסימום תמצאו לוחות מודעות או את ניצני הפורומים.

אפילו גוגל החלה את חייה רק שנתיים מאוחר יותר. מצד שני, יכולתם למצוא אתרים חשובים, כמו Klingon Language Institute, שעדיין קיים היום, ואם רציתם לחפש ברשת יכולתם לנסות להיעזר באינדקס של יאהו או במנועים כמו אלטה ויסטה או לייקוס – בימים שהם עדיין לא ידעו ששני דוקטורנטים למחשבים באוניברסיטת סטנפורד עומדים לחסל אותם, כי פיתחו דרך טובה יותר לאנדקס ולדרג תוצאות חיפוש.

1996 היתה שנה של התחלות ברשת הישראלית: לא רק ש"הארץ" עלה לראשונה לרשת, בדמות IOL, זו גם היתה הפעם הראשונה שבה קבוצת "הארץ" ניסתה מודל של תשלום קבוע על מנוי. יותר מ-15 שנה, בועה שפקעה ואינספור טרות של מידע עברו באינטרנט לפני ש"הארץ" חזר על הניסוי, והפעם בהצלחה. זקני הרשת עוד זוכרים, ולא בהכרח בחיבה, את המכירה של IOL לוואלה בתחילת שנות ה-2000, והם יכולים לספר על הקהילות שגוועו שם.

וואלה עצמה, וגם תפוז, נפתחו באותה שנה – שני אתרים שהלכו בדרכו של יאהו והחלו את דרכם כפורטלים שהציעו אינדקס לפי נושאים לאתרים הזמינים ברשת. הם הצטרפו לנטקינג, "אתר האתרים הישראלי", פורטל שהוקם שנה קודם לכן והציע בין היתר תוכן לילדים, לצד תוכן למבוגרים בלבד. "עולם הסקס של ענת", אחד מאתרי הפורנו הישראליים המוכרים ביותר, יסעיר את הרשת הישראלית רק שנתיים מאוחר יותר.

אבל השירות הישראלי המוכר ביותר שקם באותה שנה לא היה אתר, אלא תוכנה שהפכה לסמל. 1996 היתה שנת ההקמה של מיראביליס, החברה שעמדה מאחורי ICQ, תוכנת המסרים שכבשה את העולם נמכרה שנתיים לאחר מכן לחברת AOL תמורת 407 מיליון דולר. המכירה הפכה לאחד האקזיטים הגדולים והמפורסמים ביותר בישראל במשך שנים, ובעיקר לסמל הגדול של תעשיית הסטארט-אפים הישראלית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו