הכנסת שבה מפגרה: 19 חוקים שכותבי "הארץ" היו שמחים לחוקק - הארץ - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צילום: אמיל סלמן

הכנסת שבה מפגרה: 19 חוקים שכותבי "הארץ" היו שמחים לחוקק

לכתבה

מי שרוצה למות יוכל לעשות זאת בלי לקפוץ מבניין, חוק ההתיישנות לא יחול על עבירות מין, חופש הביטוי יהיה לזכות יסוד והפירות ייפרדו מהמדבקות. לרגל חזרת הכנסת מהפגרה, מציעים כותבי "הארץ" אילו חוקים כדאי להעביר - לפני שהולכים לבחירות

79תגובות

עם פתיחת מושב החורף של הכנסת, חברי בית המחוקקים הישראלי ודאי כבר מוכנים - ואף ממתינים - לחזרה ללחם חוקם: קרבות מלוליים, נאומים פופוליסטיים וגם חקיקת חוקים חדשים, או לפחות הצעתם. כמה מהם יצליחו להעביר עוד לא ברור, שכן אם ההערכות במערכת הפוליטית יתממשו, ייתכן שהבחירות הבאות הן עניין של שבועות, אולי חודשים. בינתיים, התכנסו כותבי "הארץ" והעלו כמה הצעות משלהם שראוי להעלות לדיון, לכל הפחות, בימים שעוד נותרו לכנסת הנוכחית. ואם לא בזו - אז בבאה.

מסכימים עם הצעת החוק? לחצו על הלייק. לא מסכימים? אגודל למטה

  • "מצעד השרמוטות" בבאר שבע

    ביטול ההתיישנות על עבירות מין

    רויטל חובל

    קמפיין MeToo ואחריו #לאהתלוננתי, שבהם נשים וגברים חשפו את הפגיעות המיניות שעברו לאורך השנים ועליהן לא התלוננו, מחזירים את השיח על עבירות מין למרכז הבמה. אולם בין המחאות המתעצמות מכאן, והספקנות הגוברת משם, בכל השיח הזה, לא היה איש או אשה — גם לא שרת המשפטים איילת שקד — שקרא לביטול ההתיישנות על עבירות מין; משוכה מרכזית ובסיסית שעומדת בפני בירור משפטי, פלילי או אזרחי, של אירועים טראומטיים כאלה. עבירות של מעשה מגונה, למשל של גבר שנגע בחזה של אשה לצורך סיפוקו המיני, מתיישנות לפי החוק כיום חמש שנים מיום האירוע. עבירות של אונס מתיישנות כעבור עשר שנים. נשים שעברו פגיעה מינית חושפות היום ברשתות החברתיות שלקח להן שנים להכיר בכך שהן נפגעו ולאזור אומץ לדבר על זה. עבור מרביתן, היום זה כבר מאוחר מדי. הגיע הזמן לתקן את העיוות הזה.

  • בית הקברות בהר הזיתים

    חוק האדם הרוצה למות

    אלון עידן

    מה שדרוש זה לא חוק "החולה הנוטה למות" — אלא חוק "האדם הרוצה למות". כלומר, לא החוק הנוכחי שמאפשר לאדם גוסס להימנע מלקבל טיפולים מאריכי חיים, אלא חוק שיאפשר לאדם שמבקש לסיים את חייו לעשות זאת מבלי שיצטרך לירות לעצמו בראש, לקפוץ מבניין רב קומות או לבלוע עשרות כדורים בתקווה שאיש לא יצילו. חוק שיכיר באוטונומיה של אדם על גופו ועל נפשו — מתחילת חייו ועד סופם — וישים קץ לשליטה האבסורדית של המדינה על "משאביה", אם בשם הדת, אם בשם הצורך לקדש את החיים, גם כשהם לא ראויים להחיות. חוק "האדם הרוצה למות" יאפשר לאדם למות בזמן שירצה, במקום שירצה, על פי בחירתו וללא ייסורים. הוא יפחית מהמטען החשוך והאפל שממלא את מושג "המוות" בין היתר בשל איבוד הצלם שכרוך פעמים רבות במוות האטי והכואב. האדם הרוצה למות יצטרך למלא כמה טפסים, להגיע למרכז רפואי שמיועד לכך וללגום כמה טיפות שיקרינו לפניו את כתוביות הסיום של הסרט החד־פעמי, הנפלא־זוועתי, שממנו בחר לצאת. THE END.

  • תפוחים בשוק הסיטונאי בצריפין

    איסור הדבקת מדבקות על פירות

    ניר חסון

    כמו בבדיחה עם התולעת, הדבר היחיד שיותר גרוע ממדבקה על תפוח הוא חצי מדבקה על חצי תפוח. המגפה הזו החלה ממדבקות ה־Jaffa הכתומות־ירוקות, מותג התפוזים האולטימטיבי של ישראל. משם התפשטו המדבקות הקטנות והמציקות לתפוחים, אגסים, קלמנטינות, אבוקדו, גויאבות וכמעט כל פרי וירק בגודל מתאים. אם זה לא ייעצר כאן עוד נמצא את עצמנו מקלפים מדבקות זעירות מענבים ודובדבנים לפני שמכניסים אותם לפה. מעבר לטרחה המיותרת שבקילוף המדבקה לפני האכילה, יש למדבקות האלו חיסרון סביבתי משמעותי בעידן של הפרדת פסולת אורגנית. כל מי שמחזיק קומפוסטר בגינה גילה שהמדבקות עשויות מניילון בלתי מתכלה והן שומרות על חיוניותן המרגיזה גם אחרי חודשים בערימת הקומפוסט — שנים אחרי שהתפוח נאכל ועוכל ושאריותיו התפרקו, עדיין מוסיפה המדבקה שלו לצוץ בפינות שונות בגינה. השימוש במדבקות על פירות הוא מיותר, מזיק סביבתית וחסר היגיון. אנחנו יודעים שזה תפוח.

  • חזיר שניצוד בואדי ערה

    הגבלת ציד חיות הבר

    צפריר רינת

    החוק להגנת חיית הבר הוא חוק משנת 1955, שבמקור נועד יותר להסדיר את הציד, מאשר להגן על חיות הבר בישראל (בדומה, למשל, לפקודת הדיג). לכן הוחלט כבר לפני שבע שנים לבצע בו שינויים, העולים בקנה אחד עם עמדת החברה להגנת הטבע. בין השאר נקבע בהצעת החוק החדשה שייאסר ציד "ספורטיבי", או ציד חובבים, ויותר ציד של חיית בר רק למטרות קבועות — כמו ממשק אקולוגי, מניעת התפרצות מחלות ועוד. לחוק התנגדו ארגוני הציידים והתברר שיש להם השפעה פוליטית בלתי מבוטלת על מקבלי ההחלטות. כשהוא הגיע לדיונים בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, שבראשה עמדה אז מירי רגב, היא הודיעה שהיא לא מתכוונת לקדם את החוק בנוסחו הנוכחי, שמבטל את רישיונות הציד הכלליים. מאז הוא לא מקודם. הגיעה העת לשנות זאת.

  •  הדמיית מחשב של תוכנית בנייה 3700 לצפון מערב ת"א

    שיתוף הציבור בהליכי תכנון

    נעמה ריבה

    את התסריט הבא מכירים רבים: בוקר אחד מתחוור שליד הבית עומד להתרומם מגדל, או שפסי רכבת ועליהם רכבת קלה יחליפו את שדרת העצים האהובה. בדרך כלל זה מתגלה בשלב מאוחר, רגע לפני שהדחפור מגיע לעבודה, כשהגלגל כבר לא ישוב לאחור. זהו שלב ההתנגדויות, ירושה בעלת קונוטציה שלילית מתקופת המנדט שמשמעותה כי לציבור יש אפשרות להתנגד לפרויקט שעומד להיבנות בסביבתו ולהציע שינויים בתוכנית. אלה לרוב יידחו, ויחד עם זאת ייגרמו לעיכובים ארוכים במימוש התוכניות (כמו למשל במקרה של קו הרכבת לירושלים). הפתרון פשוט: להקדים הליך זה לשלבים הראשונים של התכנון. ולא יזיק גם לתת לו שם חיובי יותר, למשל "הליך תכנון למען התושבים". כשיזמים וגופים ציבוריים יידעו מה מצופה מהם כבר בהתחלה, כולם יחסכו זמן, וכסף על עורכי דין.

  • פליטים פלסטינים על הכביש ללבנון במלחמת העצמאות

    חוק השיבה

    גדעון לוי

    ובחלומי אני מחוקק במושב החורף הקרוב, ובחלומי אני מעלה להצבעה תיקון אחד קטן לחוק ישן נושן, שנתקבל בכנסת ישראל בכ' בתמוז תש"י, 1950. החוק הזה כבר תוקן פעמיים, בשנת תשי"ד - 1954 ובשנת תש"ל - 1970. אני מציע את תיקון מספר 3, תשע"ט. "כנסת נכבדה, אני מתכבד להציע תיקון בחוק השבות, תש"י. בכל מקום בו מופיעה המלה יהודי, תתווסף אליה בצדה גם המלה "פלסטיני", הלא הוא בן הארץ מדורי דורות. חמש פעמים מוזכר יהודי בנוסח החוק, ועוד 12 פעמים בתיקונו — בסך הכל 17 מלים יתווספו לנוסח המקורי. די יהיה בהן כדי לכונן לראשונה בתולדות המדינה צדק, שוויון ודמוקרטיה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע? למה?

  • ארכיון המדינה

    תיקון לחוק הארכיונים

    עופר אדרת

    חוק הארכיונים של מדינת ישראל חוקק ב–1955, עשורים לפני שבארץ הקודש שמעו על האינטרנט או ידעו מה פירוש המלה "קובץ". בהגדרת החוק המיושן, שבעצמו כבר הפך לממצא ארכיוני, "חומר ארכיוני" הוא "כתב על גבי נייר או חומר אחר, תרשים, דיאגרמה, מפה, ציור, תו, תיק, תצלום, סרט, תקליט וכיוצא באלה". נעדרים ממנה מלים כמו אימייל, דיסק או ווטסאפ — הרלוונטיות לתיעוד הארכיוני ב–2018 קצת יותר מניירות ומתקליטים. 70 שנה אחרי קום המדינה, יש צורך ממשי בחוק ארכיונים עדכני ורלוונטי לעידן הדיגיטלי, שנקודת המוצא שלו תהיה הנגשה מיטבית של החומר וחשיפתו לציבור הרחב, ולא רק אגירתו לשימוש עתידי של כמה היסטוריונים בעוד כמה עשורים.

  • לוסי אהריש וצחי הלוי

    הכרה בנישואים אזרחיים

    רוני בר

    יש הרבה מה לתקן בספר החוקים של מדינת ישראל, במיוחד תחת הכותרת הכללית "הפרדת דת ממדינה". אבל לאור השתלחותו המכוערת האחרונה של ח"כ אורן חזן בצחי הלוי ולוסי אהריש לרגל נישואיהם, אני מציעה לקדם שוב אל מרכז הבמה את הצורך להכרה בנישואים אזרחיים. הפקרת המעמד האישי בידי כוהני דת, ומניעת בני דתות שונות להינשא זה לזו אם חפצו בכך, מקעקעת את החלוקה האתנית בישראל, שהופכת לנגד עינינו לחלוקה גזעית, גזענית ומסוכנת. בנוסף, ישנו ציבור ישראלי שלא ניתן להתעלם ממנו, שאינו רואה ברב (או באימאם או בכומר) סמכות בת תוקף. שליחתם של המעוניינים להינשא באופן אזרחי אל מעבר לים או לארגון חתונות אלטרנטיביות שאינן מוכרות על ידי המדינה מהווה עיוות ואפליה שיש לשים להם קץ.

  • רוני אלשיך וגדי איזנקוט

    כהונות הרמטכ"ל והמפכ"ל

    ג'וש בריינר

    זו סאגה קבועה: רגע לפני פקיעת מועד כהונתו של מפכ"ל או רמטכ"ל, נפתח הקמפיין להארכת כהונתו. מקורבים נשלחים לכלי התקשורת לספר שהוא חייב להמשיך לפקד על כוחותינו ואיזה אסון עלול לקרות אם הקריירה שלו כשוטר או כמפקד מספר 1 תיגדע דווקא עכשיו - בדיוק לפני תום כהונתו שנקבעה לו מראש. לא פקודת המשטרה ולא חוק יסוד: הצבא, מסדירים את משך כהונת ראשיהם. הדבר מוביל לא רק לכאוס ארגוני, אלא לסכנה של ממש. האם אפשר להיות בטוחים ששיקולי המפכ"ל האם לפתוח בחקירה נגד מי מחברי הממשלה יהיו חפים ממניעים זרים, שעה שהם אלה שעשויים לקבוע את גורלו? האם אפשר להתחייב שרמטכ"ל לא יקבל החלטות מבצעיות על מנת לרצות את ראש הממשלה או את שר הביטחון? הכנסת חייבת לשים לפארסה הזו סוף. ארבע שנים, שלוש, מה שיוחלט טוב, העיקר למנוע את הקרקס הקבוע.

  • הפגנה נגד פיטוריו של אדם ורטה

    חוק יסוד: חופש הביטוי

    אריאנה מלמד

    לפעמים צריך ללמוד מאמריקה. שם קובע התיקון הראשון של החוקה כי המדינות השונות לא יכולות לחוקק חוקים שיסתרו או יגבילו את זכותו של אדם לחשוב, להאמין, ליצור ולהתבטא. כאן, אין חוקה, ואין הגבלה. עכשיו ניצב מעבר לפינה "חוק הנאמנות בתרבות", אחיו הרעיוני של "חוק הנכבה", עוד ספיח של "חוק הלאום". זה מה ששלטון נתניהו הצליח לרקוח לעת עתה. בהעדר חוק יסוד שמעגן את חופש הביטוי, זו רק ההקדמה. אחריה יגיעו "החוק לסתימת פיותיהם של מי שאי פעם תמכו ב'שוברים שתיקה'", חוק "איסור אזכור הכיבוש", חוק "השתקת מתנגדי נתניהו באשר הם", וחוק "איסור שידור ביקורת על ראשי הממשלה והשרים בתאגיד הציבורי, כי מה הוא שווה אם לא ניתן לשלוט בו". כך נראית הזכות לחופש הביטוי כשהיא מעוגנת רק בפסיקת בג"ץ, עוד לפני שעלו עליו הדחפורים.

  • השבעת השופט אלכס שטיין לבית המשפט העליון

    הנשיא ממנה את שופטי העליון

    ישראל הראל

    אני מציע שישראל תאמץ את המודל הבא לבחירת שופטים לבית המשפט העליון: הנשיא, בהתייעצות עם ראש הממשלה ושר המשפטים, ימנה את שופטי בית המשפט העליון. הנבחרים המוסכמים יופיעו לשימוע ולאישור סופי, שיערך בהצבעה, של ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת. הוועדה תאשר את המועמד/מועמדת בהצבעה. דברי הסבר: בישראל, בלוק של שופטים המכהנים בוועדה לבחירת שופטים חוסם את דרכו של "מי שלא משלנו" בדעותיו הפוליטיות והערכיות. בכך השופטים מנציחים את השסע — ההולך ומתרחב — בין השקפותיהם לבין הערכים של מרבית הציבור. בשיטה זו — או בשיטה דומה המפקיעה מהשופטים את בחירת מחליפיהם — ניתן יהיה למנוע המשך הנפוטיזם; תרצו את שיטת "חבר מביא חבר" (או, אפילו, בן של חבר). רק כך ניתן להתגבר על הניתוק הערכי־משפטי הקיים באופן כה מקומם בין ערכי בג"ץ לבין ערכיו של רוב־רובו של הציבור בישראל.

  • אתר בנייה בירושלים

    תקנים מחמירים לפיגומי בניין

    לי ירון

    תאונות באתרי בנייה הן כבר לא חדשות בישראל. הן קורות כל הזמן, רק השמות והאתרים משתנים. והכל עומד על פיגומים רעועים. עד כמה רעועים? רבע מהתאונות מתרחשות בגלל פיגומים לא תקינים. אין זה פלא מאחר שמרבית הפיגומים בישראל נמצאים בשימוש כבר 10-20 שנים. אך מה שכן מפליא הוא שכבר שנים יש תקן ישראלי חדש, המבוסס על תקן אירופי, המציב סטנדרטים בטיחותיים מחמירים. הבעיה היא שהוא מיועד למי שמי שמוכר את הפיגומים, ואינו מפוקח על ידי המדינה. והקבלנים? עליהם לא חל כל פיקוח, ובעצם הם יכולים לבחור באותם קרשים שחוקים ולהוזיל עלויות על חשבון עובדיהם. ברור לכל בר דעת מה צריך לעשות: לחוקק חוק שקובע כי התקנים המחמירים חלים על הכל - לפני שמניין ההרוגים יגיע לשמיים.

  • הפגנה בעד נישואים אזרחיים מול הכנסת

    הסדרת המשפחה הלהט"בית

    רוית הכט

    בישראל קיימים אלפי תאי משפחה שבראשם הורים להט"בים המשוועים להסדרה חקיקתית של תא המשפחה שלהם (אולי אפילו יותר, אין נתון רשמי מסודר בנושא). הסדרה כזו אינה פינוק זהותני או גחמה הגדרתית — אלא כורח חיים, מסד חיוני "לטובת הילד", אותו מונח שהמדינה בחוצפתה מעזה להשתמש בו, כשהיא מתעללת בהורים להט"בים ובילדיהם באמצעות מסכת ביורוקרטית מתישה, בהעדר חקיקה מתאימה. תאי המשפחה הלה"טבים קיימים, ימשיכו להתקיים, ואף יתרבו כחלק מקבלת הלהט"בים בחברה הישראלית, עם או בלי הפרצופים החמוצים של הח"כים אורי אריאל ויעקב ליצמן — כמה מנציגי המיעוט החשוך, שדוגל בדה לגיטימציה למשפחות הלהט"ביות. לקהילה אוהדים בכל המערכת הפוליטית ממירי רגב ועד דב חנין, משרה נתניהו ועד עאידה תומא סלימאן. עם הרוח הגבית שמגיעה מכל שדרות הציבור הישראלי אין סיבה להיכנע לסחטנות המיעוט שמטיף להתעמרות בלהט"בים.

  • הוספיס בתל השומר

    ועדת חריגים לאומית

    עידו אפרתי

    כ–2,000 חולים בישראל פונים לוועדות החריגים של קופות החולים מדי שנה בבקשות למימון טיפול או תרופה שאינם בסל הבריאות. מי שדנים בבקשות הם נציגי הקופות, בעיקר רופאים, שאמורים להכריע בבקשה בהתאם לשיקולי תועלת רפואית למטופל. בפועל, הוועדות הללו נמצאות בניגוד עניינים מובנה בשל העלות הכספית של אותם טיפולים. לאורך השנים הצטברו טענות על התנהלותן, כמו אי־יידוע החולים בעצם האפשרות לפנות לוועדה, סינון בקשות, או דיון בבקשות מבלי לשמוע את המטופל. עבור חולים שהטיפול אינו בהישג ידם, קופת החולים היא מוצא אחרון. אם מדינת ישראל החליטה על קיומו של מנגנון ציבורי למימון טיפולים מחוץ לסל במקרים חריגים, אזי לחולה הישראלי מגיעה ועדה מקצועית ונטולת פניות. חוק שיסמיך ועדות חריגים לאומיות יוכל לתקן את העיוות.

  • מגילת העצמאות

    חוקה לישראל

    מרדכי קרמניצר

    בין שלל הצעות החקיקה שוודאי נמצאות כבר בקנה צבא המחוקקים, נדמה שאחת חסרה: השלמת המהלך של חוקה לישראל, על יסוד הכרזת העצמאות (כמבוא לחוקה) חוקי היסוד הקיימים ומחויבות לשוויון הזדמנויות לכל. נדרש לשם השלמה זו פירוט מלא של זכויות האדם (כך שיתמלא החסר שמצוי היום בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו), מתן ביטוי לזכויות קבוצתיות־תרבותיות ושריון של הוראות החוקה. מהלך כזה היה זוכה להסכמה רחבה, היה מחזק את החישוקים של החברה הישראלית הכל כך משוסעת, מקדם אזרחות ישראלית משותפת, ומעניק תחושת בית לכלל תושבי המדינה. חוקה כזו היתה מעניקה לישראלים כפרטים וקבוצות הגנה מפני שרירות ועריצות של רוב פוליטי והיתה מייצבת את כללי ההתנהגות הפוליטית והשלטונית. ישראל היתה הופכת לדמוקרטיה חוקתית, ומשייכת את עצמה למחנה המדינות המתקדמות: הדמוקרטיות־ליברליות.

  • מפגשים עם השונה

    אור קשתי

    מערכת החינוך בישראל בנויה על הפרדה — בין יהודים וערבים, מרכז ופריפריה, חילונים ודתיים, חזקים וחלשים. נדמה כי בשנים האחרונות מגמות ההפרדה רק מתעצמות. עבור חלק מהפוליטיקאים, הנבנים מקידום שיטתי של הפחדה ושיסוי, מדובר בפרויקט רב־שנים עתיר־דיבידנדים. מערכת החינוך היא מהגופים הבודדים שיכולים להתמודד אתו. אם מתכוננים ונערכים אליו כמו שצריך, מפגש בין שונים הוא סוג של קסם: הביטחון הופך לקצת פחות נחרץ, הגבולות החד־משמעיים מתרככים. חוק המפגשים בחינוך יכול לחתור תחת פוליטיקת ההפחדה. במקום קידוש נראטיב אחד על חשבון השני, צריך ללמוד עוד נקודת מבט על המציאות; במקום לקדש את הקיים, אפשר להרהר עליו, אולי אפילו לתקן פה ושם.

  • נבחרת הג'ודו של ישראל

    שוויון לגברים ולנשים בספורט

    עוזי דן

    ב–1972 התקבל בארצות הברית חוק תקדימי, בעל שם ארוך, הידוע יותר בכינוי "טייטל ניין" (סעיף 9). בלבו: מניעת אפליה על רקע מגדרי בכל תוכנית חינוכית וספורטיבית. בשורה התחתונה — נשים וגברים שווים, גם בספורט. זה נשמע ברור, מובן מאליו, אבל לא היה כזה לפני עשורים — והדבר חולל מהפכה עצומה בספורט האמריקאי. מאז לא ניתן להגיד לנשים "אתן לא יכולות לשחק כדורגל"; אי אפשר למנוע מנערה השתתפות באירוע ספורט רק כי כרומוזום אחד שלה שונה מנער; והכי חשוב — ההקצבות שוות. ספורט נשים מקבל כמו ספורט גברים. ברגע שהכסף שווה וההשתתפות שווה, השאר יבוא מאליו. יוזם החוק, אגב, היה הסנאטור לשעבר בירץ' ביי. גבר.

  • רון חולדאי

    הגבלת כהונת ראשי רשויות

    ג'קי חורי

    נדמה שבשנים האחרונות נעשה קל מדי לקבל קביעות על כיסא ראש העיר. פעם אחר פעם טוענים ראשי רשויות שכל הציבור מאחוריהם ותוקעים יתד בלשכה המפוארת לשנים ארוכות. יחד עם זאת מתפתחת שליטה על מוקדי הכוח ברשות — במה שהוא פתח לשחיתות שלטונית, במיוחד בתחום ועדות התכנון והבנייה וקשר עם קבלנים בעיר. על כן, יש להגביל את כהונת ראשי הרשויות לשתי קדנציות בלבד, כאשר מי שיירצה בכל זאת לחזור ללשכת בפעם השלישית יצטרך לקבל 70% מהקולות, ואם לא יזכה ייערכו בחירות חוזרות בלעדיו. הגבלת הקדנציה גם תאלץ ראשי רשויות להצמיח מנהיגות צעירה לידם ולא לפסוח על דור או שניים, בין ראש עיר אחד לבא אחריו.

  • לוח ההצבעות במליאת הכנסת

    ביטול הצעות החוק הפרטיות

    נחמיה שטרסלר

    אם יש ענף אחד בו הישראלים אלופי עולם, זה ענף הצעות החוק הפרטיות. אין לזה אח ורע, מסיבה אחת פשוטה: אין חברי פרלמנט בעולם שהם עד כדי כך פופוליסטים. חברי הכנסת שלנו מציעים הצעות חוק פרטיות בלי חשבון ובלי הכרה, כאשר לכל ההצעות הללו מכנה משותף אחד: עוד הוצאה, עוד חלוקה, עוד מתנה, עוד הגדלה — לנושאים הקרובים ללבם, כלומר למצביעים שלהם. אם זה היה תלוי בהם, היה לנו הגירעון התקציבי הכי גדול בעולם, פשוט משום שהם שוכחים להוסיף להצעתם סעיף קטן אחד: המקור התקציבי. כלומר, היכן לקצץ כדי להביא את הכסף למימון החוק הנהדר שלהם. לכן, הצעת החוק שלי היא לבטל את כל הצעות החוק הכלכליות-חברתיות-פרטיות בכנסת - של אלה שרואים את עצמם מתחרים רציניים לסנטה קלאוס.

כתבו בתגובות איזה חוק אתם הייתם רוצים להעביר?

הרשמה לניוזלטר

הירשמו עכשיו כדי לקבל עדכון יומי מאתר הארץ

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות