טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מתה בגיל 65 האדריכלית פורצת הדרך זאהה חדיד

לכתבה
חדיד במוזיאון העיצוב בלונדון, ב-2007בלומברג

האדריכלית העיראקית־בריטית, שהיתה האשה הראשונה שזכתה ב"נובל של האדריכלות", נודעה בסגנונה הייחודי, שהתאפיין בקווים מעוגלים וצורות מורכבות. בין היתר, תכננה זאהה חדיד את מרכז הספורט הימי בפארק האולימפי בלונדון

תגובות

האדריכלית הבריטית ילידת עיראק, זאהה חדיד, מתה היום (חמישי) בגיל 65, בעקבות התקף לב בבית חולים במיאמי בארצות הברית שם טופלה. חדיד היתה האשה הראשונה שזכתה בפרס פריצקר ב-2004 (המכונה "הנובל של האדריכלות") והאשה הראשונה שזכתה ב-2015 במדליית זהב מארגון האדריכלים הבריטי (RIBA).

ארגון האדריכלים הבריטי על חדיד: "סגנונה הקפדני, המחמיר והניסויי נערץ ובצדק על ידי אנשים מרחבי העולם"

היא נודעה בסגנון האדריכלי הייחודי שלה שהתאפיין בקווים מעוגלים וצורות מורכבות וגם בעלות ביצוע גבוהה. הבניין הראשון שחדיד תיכננה ב-1993 הוא תחנה לכיבוי אש במתחם ויטרה בדרום גרמניה. לאדריכלית פורצת הדרך בניינים רבים מפורסמים נוספים כמו מוזיאון המקסי ברומא (2009), מרכז התרבות חיידר אלייב באזרביג'אן (2013) והמרכז הייחודי לספורט ימי בפארק האולימפי בלונדון (2012). 

חדיד מחוץ לגלריה סרפנטיין סאקלר בלונדון, ב-2013. מבנה מפותל בעיצובה השוכן בלב הייד פארק
אי־אף־פי

משרדה של חדיד הודיע כי "בצער רב אנו מאשרים כי הגברת זאהה חדיד מתה באופן מפתיע במיאמי בשעות הבוקר המוקדמות. היא נחשבה בעיני רבים לאשה האדריכלית הגדולה ביותר בעולם כיום". האדריכל הבריטי גראהם מוריסון הוסיף: "היא היתה כל כך ייחודית, שלא היה עוד מישהו כמוה. היא 'לא התאימה', ואני לא מתכוון במובן השלילי. היא היתה בעולם משל עצמה". 

צוות השופטים של פרס פריצקר כתב עליה כי "הדרך שלה להכרה עולמית היתה מאבק הירואי (...) היא הפכה ליותר ויותר מוכרת כשהמשיכה לזכות בתחרות אחר תחרות תוך שימוש בערכים ייחודיים. היא ניצלה את התחרויות כ'מעבדה' שממשיכה לחדד את כשרונה יוצא הדופן". הוועדה החמיאה לחדיד על כך שהעשייה הסגנונית שלה בולטת גם בעיצוב תערוכות, תפאורות, עיצוב מוצר ורהיטים וציורים.

מוזיאון MAXXI ברומא
בלומברג

ב-2015, לאחר הזכייה במדליית הזהב מטעם ארגון האדריכלים הבריטי (RIBA) אמרה נשיאת הארגון ג'יין דאנקן ש"חדיד היא בעלת כוח אדיר והשפעה עולמית. סגנונה הקפדני, המחמיר והניסויי נערץ ובצדק על ידי מותגים ואנשים מרחבי העולם". היא הוסיפה שהיא "לא יכולה לחכות לדבר הבא שלה".

האדריכל הבריטי גראהם מוריסון: "היא היתה כל כך ייחודית, שלא היה עוד מישהו כמוה. היא 'לא התאימה', היתה בעולם משל עצמה"

פרויקטים רבים של חדיד עוררו מחלוקות ובוטלו, ועבור חלקם לא נמצא תקציב. מהמפורסמים שבהם הוא האצטדיון האולימפי שתוכנן עבור אולימפיאדת טוקיו 2020. ראש ממשלת יפן, שינזו אבה, ביטל את התוכנית בעקבות לחץ רב של אדריכלים יפנים בולטים. האדריכל היפני זוכה פרס פריצקר, פומיהיקו מאקי, ארגן כנס נגד הפרויקט. האדריכל היפני הוותיק, ארטה איסוזקי, אמר ש"הבניין נראה כמו צב שמחכה שיפן תשקע כדי שהוא יוכל לקפוץ לתוכו". חדיד תקפה את עמיתיה ואמרה שהם צבועים, ולמרות שהם מתכננים בכל העולם הם לא מעוניינים באדריכלית זרה שתתכנן במדינתם. 

מרכז הספורט הימי בפארק האולימפי בלונדון
אי־פי

על חדיד גם נמתחה ביקורת בגין התעלמותה ממותם של מאות פועלים הודים ונפאלים באתרי בנייה בקטאר, שמיועדים לארח את משחקי המונדיאל של 2022. חדיד שתיכננה את אחד האצטדיונים במדינה, אמרה בתגובה ל"גרדיאן": "אני לא חושבת שיש לי קשר לעובדים. אני חושבת שזה עניין של הממשלה. אם זו הבעיה שלהם אז הם מתבקשים לקחת אחריות. צריך לקוות שהדברים האלו יפתרו". היא אף הגישה תביעת דיבה נגד אחד ממבקריה, מרטין פילר שפירסם מאמר אודתיה ב"ניו יורק רוויו אוף בוקס", וטענה כי העובדים שנהרגו מצאו את מותם באתרי בנייה אחרים ולא באתר הבנייה של האצטדיון שהיא מתכננת. 

האדריכלית ענת שטרן שעובדת במשרדה של חדיד: "כששותפה של חדיד למשרד הודיע לנו על מותה, הוא אמר שהיא הייתה רוצה שנמשיך לעבוד. ואכן, עמדנו דקת דומיה וחזרנו לעבוד"

"היא אדריכלית ואמנית גדולה שהשפיעה על כל עולם העיצוב והאדריכלות", אמרה בשיחה ל"הארץ" האדריכלית הישראלית ענת שטרן שעובדת במשרדה של חדיד בעשור האחרון. "היא הייתה השראה מדהימה לא רק לעובדים במשרד אלא לכל מי שאוהב אדריכלות. אני חושבת שהמשרד ימשיך ויפעל. שומכאר (השותף של חדיד, נ"ר) כנראה ימשיך להוביל וכשהוא הודיע לנו על מותה הוא אמר שהיא הייתה רוצה שנמשיך לעבוד. ואכן עמדנו דקת דומיה וחזרנו לעבוד. המורשת שלה כל כך חזקה כך שאני מאמינה שהדברים ימשיכו גם אחרי מותה".

החלל הפנימי של מוזיאון המקסי ברומא
רויטרס

האדריכלית הישראלית אורלי שרם שלמדה באנגליה עם חדיד ב-Architectural Association School of Architecture's קיבלה בהפתעה את הבשורה. "הייתי עמה בקשר לפני שבועיים וראיתי אותה בלונדון לפני כמה חודשים. כבר כסטודנטית היא היתה כמעט עצמאית, עוד מהשנה הרביעית או החמישית. היא פרצה דרך ובנתה תיאוריה שלמה סביב הפרויקטים שלה ולקח הרבה שנים עד שהיא פרצה והשאר כבר היסטוריה". 

בראיון לגרדיאן ב-2013 חדיד התייחסה לתכנון מרכז התרבות באזרביג'אן, מדינה שאינה מצטיינת בשמירה על זכויות אדם. "בטח שזה קשה", אמרה חדיד, "אבל בלי קשר למשטר, חשוב לבנות לאוכלוסייה מתקן אזרחי. אם מישהו יבקש ממני לעצב ספרייה, לא אגיד שאני לא מסכימה בגלל המיקום הגיאוגרפי שלה. חשוב להיות בקשר עם המדינות האלה כי הקשר הזה מחבר אותן לשאר העולם. אם הייתי אומרת שאני לא מוכנה לבנות במקומות מסוימים, יש עוד הרבה מקומות שלא הייתי הולכת אליהם. לא הייתי עושה שום דבר בשום מקום. פשוט לא הייתי בונה". בתשובה למבקרים שטענו כי מבניה סבוכים ויהירים, אמרה באותו ראיון: "כשאנשים רואים משהו פנטסטי הם חושבים שאי אפשר לממש אותו במציאות, אבל זה לא נכון. אפשר לעשות דברים מדהימים".

האצטדיון הלאומי של יפן. צפוי לשמש כאכסנייה העיקרית למשחקים האולימפיים 2020

הרשמה לניוזלטר

מחוברים לעולם התרבות, הבידור והפנאי? הירשמו כעת לעדכון היומי

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות