טעות של שני עשורים וטריליון דולר? מטוס הקרב שמפלג את צבא ארה"ב - מגזין TheMarker - הארץ

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

טעות של שני עשורים וטריליון דולר? מטוס הקרב שמפלג את צבא ארה"ב

לכתבה
מטוס קרב אי־פי

ל-F-35 יש חיישנים שיכולים לראות את האויב מעבר לאופק, קסדת מציאות מדומה ואת תשומת לבו המלאה של דונלד טראמפ ■ אבל אנשי הצבא תוהים - האם אי-פעם הוא יהיה מוכן לקרב?

52תגובות

מטוס F-35B לייטנינג II חד חוטם עומד במנוע פועל ומרעיש על מסלול ההמראה בבסיס הצי פטקסנט ריבר בדרום מרילנד. לפתע המטוס מתעורר לחיים בשאגה ומאיץ 100 מטר לפני שהוא ממריא בבת אחת, ונוסק לשמי החורף הבהירים מעל מפרץ צ'זאפיק. זמן קצר לאחר מכן הוא חוזר לטווח ראייה, מאט ומרחף מעל המסלול כמו מסוק, ואז צונח ישירות מטה אל הבטון, שם הוא נוחת בניתור קליל.

גנרל כריסטופר בוגדן, הממונה על רכש F-35, הביא שלושה דגמי פלסטיק של מטוס הקרב לפגישה בדצמבר 2016 עם דונלד טראמפ במעונו בפלורידה. בוגדן, טייס ניסוי לשעבר, גבוה ובעל קול סמכותי, עבד עם לוקהיד מרטין, יצרנית המטוס והקבלנית הביטחונית הגדולה בארצות הברית, מאז 2012. תשעה ימים לפני פגישתם, כינה טראמפ את תוכנית הפיתוח של בוגדן "בלתי נשלטת" בציוץ בטוויטר, כך שהגנרל בעל שלושת הכוכבים ידע כי במאר־א־לאגו, הנשיא הנבחר יעמיד אותו במבחן, אבל הוא לא צפה את להיטותו של טראמפ להפגין את הידע שלו בתעופה. טראמפ דיבר בגאווה על הבואינג 757 הפרטי שלו, מספר בוגדן. "כל דבר הנוגע למטוסים מלהיב אותו, והוא אמר לי זאת בפעם הראשונה שנפגשנו".

בתפאורה של הטירה המוזהבת עם תקרות גבוהות נוסח עידן הג'אז בפאלם ביץ', בוגדן הסביר על מערכת החיישנים המתקדמת של F-35 ויכולות החמקנות שלו. טראמפ האזין ברוב כבוד, אך למחרת חזר לטוויטר והתלונן על "העלויות העצומות והחריגות בתקציב" של המטוס. להפתעתו המתמשכת של בוגדן, בימים שלפני השבעתו, התקשר אליו טראמפ פעמיים. הוא רצה לדון בהאשמות ששמע על ביצועי ה־F-35, שנופלים לכאורה מאלו של מטוסי קרב קיימים. בוגדן מיהר להרגיע את טראמפ ולומר כי הטענות הללו הן מיתוסים, אינפורמציה שגויה או ישנה שיש להתעלם ממנה, לדבריו.

ב־30 בינואר, ביומו העשירי בתפקיד כנשיא, טראמפ שינה את הטון. הוא לקח קרדיט על הורדת מחירם של 90 המטוסים החדשים ביותר שיוצרו ב־600 מיליון דולר, ואמר לכתבים כי F-35 הוא "מטוס נהדר". מאז הוא הפך את F-35 להתגלמות הכישרון העסקי שלו. בנאומו ב־28 בפברואר בפני המליאה משותפת של הקונגרס, הנשיא התפאר כי "חסכנו למשלמי המסים מאות מיליוני דולרים באמצעות הוזלת מחירו של מטוס הקרב החדש והנפלא, F-35".

ההתפארות של טראמפ מסיחה את הדעת מהבעיה הגדולה של המטוס: הביצועים. עמדתו הרשמית של הפנטגון היא שלאחר שנים של קשיים, F-35 עומד בציפיות, אך בצבא ומחוצה לו יש הסבורים כי המטוס הוא טעות של שני עשורים וטריליון דולר

דונלד טראמפ. אופורטוניזם ותחושות בטן מנחות את חשיבתו, באופן שלא מאפשר לעובדות להשפיע עליו
Pablo Martinez Monsivais/אי־?

האמת היא שהודות למשא ומתן של בוגדן עם לוקהיד, המחירים היו אמורים לרדת גם בלי עזרתו של טראמפ. גם לאחר ההנחה, המטוס עומד להיות הרכש הצבאי היקר ביותר בהיסטוריה של ארצות הברית. ההתפארות של טראמפ מסיחה את הדעת מהבעיה הגדולה שלו: הביצועים. עמדתו הרשמית של הפנטגון היא שלאחר שנים של קשיים, F-35 עומד בציפיות, אך בצבא ומחוצה לו יש הסבורים כי המטוס הוא טעות של שני עשורים וטריליון דולר.

השאיפה ליצור את הגרסה של F-35 שראיתי על האספלט בפטקסנט ריבר – מטוס שיכול להמריא ממסלול קצר ולנחות אנכית, היא זו שהוציאה לדרך את פיתוחו, שהחל בשנות ה־80. סוכנות פרוייקטי המחקר המתקדמים להגנה (Darpa), זרוע הטכנולוגיה של הפנטגון, החלה לעבוד בשמו של חיל הנחתים על גרסה משופרת של ההארייר, מטוס בריטי עם יכולות נחיתה אנכיות שנטה להתרסק תכופות. לפי תיעוד ההיסטוריה של F-35 שערך הפנטגון, דארפ"א ביקשה בחשאי סיוע מזרוע המחקר והפיתוח של לוקהיד מרטין הידועה בשם Skunk Works. בשנות ה־90 המוקדמות, שיתוף הפעולה בין דארפ"א לסקאנק וורקס הניב קונצפט ראשוני, וחיל הנחתים החל ללחוץ על הקונגרס לממן אותו. חיל האוויר והצי התעקשו שגם הם זקוקים למטוסי קרב על־קוליים חמקניים, שיחליפו את הדגמים הישנים מתקופת המלחמה הקרה. מהנהירה הזו נוצר קונסנזוס שהדרך היחידה לממן אלפי מטוסי קרב מתקדמים היא ליצור דגם בסיסי שאפשר להתאים לכל זרוע צבאית. "במונחים של מטוס טקטי עתידי, זו היתה התוכנית", אומר פרנק קנדל, בכיר בתחום הרכש בפנטגון בתקופת ממשלי קלינטון ואובמה. "לא היתה שום תוכנית אחרת".

ב־2001 הכריז הפנטגון כי לוקהיד היא המנצחת בתחרות בת חמש שנים נגד בואינג על ההזדמנות לבנות את ה־F-35. באותו הזמן החוזה הוערך ב־200 מיליארד דולר לשלושה עשורים. לוקהיד, שהמטה שלה נמצא בפרברי בתסדה, מרילנד, לא רחוק מהבירה ומהפנטגון, התכוונה לייצר את המטוס בפורת וורת, במתקן ייצור שאורכו 1.6 ק"מ שבו ייצרו מטוסים צבאיים מאז 1942. בנוסף למטוס הנוחת אנכית, F-35B שיועד לנחתים, לוקהיד הסכימה לייצר את F-35A עבור חיל האוויר, כמטוס שיכול להמריא ולנחות באופן רגיל, ואת F-35C לצי, המיועד לנושאות מטוסים, עם כנפיים גדולות יותר שניתנות לקיפול, ציוד נחיתה עמיד יותר, וקרס בזנב לתפיסתו בנחיתה.

לא רק שה־F-35 היה אמור לחסוך עלויות בהיותו שלושה מטוסים בדגם אחד, הוא היה אמור גם להדק את הקשרים בין חילות האוויר של 11 מבעלות בריתה של ארצות הברית – כולל בריטניה, ישראל, יפן וקוריאה הדרומית – שנעמדו בתור לקנות אותו.

ההבטחה הזו לתפור חליפה במידה אחת לכולם הובילה במהרה לבעיות. עבור ה־F-35B, הגרסה של המרינס, לוקהיד שילבה מערכת דחף מורכבת עם "מדחף עילוי" הממוקם באופן אופקי בדיוק מאחורי תא הטייס. כשהמטוס נכנס למצב אנכי, דלתות לאורך גוף המטוס נפתחות, ומאפשרות למדחף לשאוב אוויר מלמעלה ולפלוט אותו לכיוון האדמה. בה בעת, המנוע המרכזי של המטוס מאחור מסתובב ב־90 מעלות כדי להפנות את צינור הפליטה שלו מטה. שילוב הכוח של המדחף והמנוע מאפשר למטוס לרחף באוויר.

מדחף העילוי הפך את גוף המטוס לגדול יותר ממה שהיה אמור להיות. בעקבות זאת גדל כוח הגרר כך שהגדיל את צריכת הדלק והקטין את טווח הטיסה. המהנדסים של לוקהיד גילו גם כי עליהם להפחית ממשקלו של F-35B אלפי קילוגרמים כדי להקל עליו לרחף באוויר. התכונות המשותפות לשלוש הגרסאות לא היוו 70% אלא רק 25% מהמפרט, כך שהחיסכון מעולם לא התממש כפי שקיוו. תיקונים חוזרים לתכנון המטוס הובילו לחריגה של מיליארדי דולרים מהעלויות המתוכננות והוסיפו שנים ללוח הזמנים.

F 35 מטוס  חמקן
Lockheed Martin / REUTERS

החל ב־2007 הפנטגון קיבל מסירות של עשרות מטוסים, למרות שלוקהיד המשיכה לשנות את תכנון המטוס כדי לתקן שלל תקלות. הצבא "לא שעה לכלל הוותיק של 'לעשות סיבוב לפני שקונים את המטוס'", אומר מייקל סליבן, מנהל פיקוח על רכש ביטחוני עבור משרד הנשיאה באחריות של הממשלה, שהוא זרוע הבקרה של הקונגרס. ברגע שכלי נשק חדשים נמצאים בידי הזרועות הצבאיות, אומר קנדל, הבכיר לשעבר מהפנטגון, "יש מומנטום להמשיך, ולא משנה מה". מייקל ריין, דובר לוקהיד, סרב להגיב ואמר כי זו "היסטוריה עתיקה".

עם כניסתו של אובמה לבית הלבן ב־2009, התחילה בדיקה מחודשת של פרויקט ה־F-35. אשטרון קרטר, פיזיקאי ולשעבר פרופסור למדעים ויחסים בינלאומיים בהרווארד, נכנס לתפקיד קניין הנשק הראשי של הפנטגון, הידוע רשמית כתת שר ההגנה לרכש, טכנולוגיה ולוגיסטיקה. (הוא המשיך לתפקיד שר ההגנה ב־2015־2016). הוא נחרד מהתפקוד הכושל. מה שהיה אמור להיות מטוס חסכוני במחיר של 50 מיליון דולר ליחידה טיפס ועלה כפליים, הוא סיפר בהרצאה בהרווארד ב־2014.

חלק מהבעיה נבע ממדיניות שנוצרה באמצע שנות ה־90 שכוונה להפחית ביורוקרטיה. "היה רעיון להפחית את הביורוקרטיה של הרכש", אומר הגנרל בדימוס נורטון שוורץ, ששירת כראש סגל חיל האוויר ב־2008־2012. "אולם למרבה הצער זה גרם לנו לאבד חלק גדול מהיכולת ההנדסית שהיתה לצבא".

חוזי ה"עלות־פלוס" שהפנטגון חתם עם לוקהיד רק החמירו את המצב. החברה קיבלה החזר על כל העלויות, ובנוסף היתה זכאית לקבל בונוס לפי ביצועים. למרות הבלגן ששרר בפרויקט, הצבא המשיך לשלם ללוקהיד 85% מהבונוס המובטח. בשיחה בהרווארד, קרטר תיאר כיצד התעמת עם מנהל הפרויקט בפנטגון, גנרל מהמרינס בשם דייוויד היינץ. "הוא הישיר מבט – לא אשכח זאת לעולם – ואמר, 'אני מחבב את מנהל הפרויקט של לוקהיד מרטין שעובד איתי, והוא אומר לי שאם הוא יקבל פחות מ־85%, הוא יפוטר'".

עם פיגור של שבע שנים בפרויקט הפיתוח, הפנטגון מעריך כי הוא יוציא 379 מיליארד דולר במשך 40 שנה על פיתוח ורכישה של יותר מ־2,440 ממטוסי המלחמה הללו. בתיאום אינפלציוני, זהו סכום הגדול ב־38% מההערכה המקורית ב־2001. נוסיף עוד 600 מיליארד דולר לתחזוקה, ותג המחיר הכולל מגיע לטריליון דולר

רויטרס

בסופו של דבר היה זה היינץ שפוטר, ב־2010. קרטר העביר את החוזה לשיטת מחיר קבוע (Fixed price) שלפיו הממשל והקבלן התחלקו בחריגות התקציב. קרטר סירב להגיב לכתבה זו, אך אישר את הדברים שאמר בהרווארד. (היינץ, שכיום הוא מנכ"ל IBC אדוונסד אלויז קורפ, חברה מאינדיאנה שמספקת ללוקהיד את המתקנים לייצור אחת ממערכות הטווח של F-35, סירב גם הוא להגיב, וכך גם דובר לוקהיד).

עם פיגור של שבע שנים בפרויקט הפיתוח, הפנטגון מעריך כי הוא יוציא 379 מיליארד דולר במשך 40 שנה על פיתוח ורכישה של יותר מ־2,440 ממטוסי המלחמה הללו. בתיאום אינפלציוני, זהו סכום הגדול ב־38% מההערכה המקורית ב־2001. נוסיף עוד 600 מיליארד דולר לתחזוקה, ותג המחיר הכולל מגיע לטריליון דולר. המטוס כבר השתלם ללוקהיד. לאחר שמסרה 210 דגמי F-35s – רובם לפנטגון, אבל גם לישראל ולעוד ידידות פריווילגיות של ארצות הברית – החברה צפויה לגרוף 20% מכלל הכנסותיה ב־2017 ממנו.

למרות כל המעידות, העוצמה הפוליטית והגיאוגרפית של המטוס הופכת אותו לפרויקט גדול מכדי ליפול. שלוש הגרסאות של המטוס דורשות 300 אלף חלקים שונים, ולוקהיד פרסה את ספקיות המשנה בכל המדינות בארצות הברית מלבד חמש חסרות מזל – אלסקה, הוואי, לואיזיאנה, צפון דקוטה ו־וויומינג. לוקהיד אומרת כי F-35 תומך ישירות ובעקיפין ב־146 אלף משרות ברחבי ארצות הברית, החל ממשרות ניקיון בשכר מינימום ועד למהנדסים המשתכרים מאות אלפי דולרים בשנה.

אריזונה היא דוגמה טובה. בדצמבר 2011 הסנטור הבכיר של המדינה, ג'ון מקיין, שהוא גם יו"ר ועדת השירותים המזוינים של הסנאט, הכריז במליאת הסנאט כי פרויקט F-35 הוא "בו זמנית שערורייה וטרגדיה". אולם פחות משנה לאחר מכן נשמע הסנטור, שבעצמו היה בעבר טייס של הצי, והופל מעל וייטנאם, מפויס יותר. חיל הנחתים החליט להקים טייסת של 16 מטוסי F-35B ביומה, אריזונה. מקיין, שהצטרף לבכירי לוקהיד מרטין ולקצינים מחיל הנחתים, אמר בטקס החנוכה: "אחרי שנים של תסכול ותקלות – אני חש שהפרויקט נע בכיוון הנכון"."F-35 הוא כנראה מטוס הקרב האדיר בהיסטוריה של העולם", הוא הוסיף. בנוסף למשרות התחזוקה בבסיס ביומה, המטוס סיפק עבודה ל־24 קבלני משנה באריזונה, ותמך בסך הכל ב־4,620 משרות, לדברי לוקהיד.

בצד השני של המדינה, בוורמונט, הסנאטור העצמאי ברני סנדרס שפך קיתונות רותחין על ה־F-35 ב"ברלינגטון פרי פרס". לדברי סנדרס זו דוגמה ל"היסטוריה הממושכת של הפנטגון של רכישת מערכות נשק מקבלניות ביטחוניות עם חריגות עצומות בתקציב שבזבזו מאות מיליארדי דולרים מכספי משלמי המסים". אף על פי כן, סנדרס תמך ברעיון של קניית 18 מטוסי F-35 לשדה התעופה הבינלאומי של ברלינגטון ב־2019 כדי להחליף טייסת של מטוסי 16s־F מזדקנים שהטיס המשמר האווירי הלאומי של ורמונט. לנוכח ההתנגדות המקומית לרעש ולפגיעה בסביבה, אמר סנדרס באסיפת עם ב־2014: "עמדתי היא שלאור קיומו של המטוס הארור, הייתי מעדיף שהוא יבוא לוורמונט מאשר לדרום קרוליינה. וזה מה שהמשמר הלאומי של ורמונט רוצה, ומשמעות הדבר היא מאות משרות בעיר. זהו זה".

סנדרס בעצרת בברוקלין, אתמול
אי־פי

לוקהיד אומרת כי סך המשרות בוורמונט יעלה על 1,400. דרום קרוליינה לא תפסיד: יש טייסת של F-35 המוצבת בבסיס חיל הנחתים בביופורד. יש גם כמה כאלה בקליפורניה, פלורידה, מרילנד, נבאדה ויוטה.

מאז שנכנס לתפקיד מנהל הרכש של F-35 לפני כחמש שנים, בוגדן מנע מהפרויקט לרדת שוב מהפסים. הוא קצין בוטה ונעדר רשמיות שמוביל ארגון של 2,000 ביורוקרטים שעובדים אך ורק על ה־F-35. למשרדו בפרבר של וורג'יניה הוא מגיע כשהוא לבוש סרבל טיסה בצבע זית. הוא מסביר כי הפרופיל החמקני של F-35 וגימור המט שלו נועדו לאפשר לו להצליח מול יריבים עם מכ"ם מתוחכם ונגד טילי קרקע־אוויר – סיניים או רוסיים, למשל. "זה מטוס שיכול לפרוץ עמוק לשטח האויב, לשרוד, ולהילחם באיומים הכי קשים", אומר בוגדן. במצב חמקני, F-35 נושא רק שתי פצצות ושני טילי אוויר־אוויר במאגר בתוכו. אולם כשההגנות של היריב מנוטרלות, המטוס יכול לשאת ששה כלי נשק נוספים, שלושה מתחת לכל כנף. "אפשר לגרום ככה נזק רב", אומר בוגדן.

הוא מציין תרגיל אווירי בן שלושה שבועות שהתקיים בפברואר בשם "רד פלאג", שבו עשרות מטוסי קרב אמריקאים הוצבו זה מול זה בקרב דמה מעל המדבר בנבאדה. מטוסי F-35, כוכבי ההופעה, רשמו יחס הפלות של 20 ל־1, כלומר הפילו 20 מטוסי אויב על כל מטוס שנפל מהם. הם הטילו 51 פצצות אימונים עם 49 פגיעות ישירות – רמת דייקנות שבוגדן טוען שהיא יוצאת מגדר הרגיל. מפקדים בכירים אחרים שותפים להתלהבותו. "אנחנו מחכים בלהיטות לנסות את המטוסים האלה", אמר גנרל ג'ון דייוויס, מפקד זרוע האוויר של חיל הנחתים, לתת־ועדה של השירותים המזוינים של בית הנבחרים, באמצע פברואר. "יש לנו מטוס שמשנה את כללי המשחק ומנצח במלחמות".

אחת התכונות העתידניות ביותר של ה־F-35 היא יכולתו להקרין את נתוני הטיסה – מהירות אווירית, רום, רוח נגדית, מטרות פוטנציאליות ואזהרות – על המשקף המעוקל של קסדת הטייס. זוהי כמעט חוויה של מציאות מדומה, שדורשת כישורים שיכולים לאתגר גם בני 20 ומשהו בוגרי שנות אקס־בוקס. שש מצלמות תת־אדום המותקנות על גוף המטוס מבחוץ משדרות בסטרימינג תמונות בזמן אמת המאפשרות לטייס "לראות דרך" גוף המטוס, כולל ישר למטה. בתהליך שנקרא "שילוב חיישנים", המחשב הראשי במטוס יכול לשלב נתונים מהמצלמות החיצוניות, המכ"ם רב העוצמה של המטוס, ומערכת כוונת מטרה אלקטרו־אופטית. "הוא תמיד מסתכל בכל הכיוונים", אומר מייג'ור ג'ון דירק, טייס ניסוי של חיל הנחתים. נדרש זמן להתרגל לשפע המידע והתמונות המולבשים על המשקף, אך "אני יכול לראות איומים שלא יכולתי לראות לפני כן", הוא מוסיף.

בוגדן בבסיס חיל האוויר נליס בנבאדה ב– 201
Siuta Ika

יש מומחים שמזהירים כי טיסות מבחן וקרבות דמה שונים מהחיים האמיתיים – וכי התלהבותו של הצבא צריכה להתקבל בספקנות. "זו חשיבת עדר", אומר פייר ספרי, שעבד בפנטגון בזמן מלחמת וייטנאם. הוא השתייך לקליקה של מעצבי ומהנדסי אווירונאוטיקה שקראו לעצמם "המאפייה של מטוסי הקרב" וסייע לתכנן שני דגמים נחשבים: F-16 Fighting Falcon, מטוס קל תמרון המתמחה בקרבות אוויר־אוויר, ו־A-10 Thunderbolt II, הידוע יותר בתור Warthog ("חזיר יבלות"), המסייע לכוחות קרקעיים בטיסה נמוכה וירי על האויב מתותח 30 מ"מ בעל שבעה קנים בסגנון גטלינג. "F-16 ו־A-10 מצטיינים כל אחד בדבר מסוים יחיד", אומר ספרי.

"האובססיה", לדבריו, של חיל הנחתים עם המראה ממסלול קצר ונחיתה אנכית, הובילה לתכנון של ה־F-35 באופן שמגביל את יכולת התמרון של המטוס – גוף המטוס העבה, שמגדיל את הגרר, והכנפיים הקטנות, שחוסכות במשקל אבל מקטינות את העילוי שהמטוס יכול לייצר. אם מטוסי F-35s "ייתקלו במטוסי הקרב הסיניים או הרוסיים הטובים ביותר, יהיה להם מזל אם יצליחו להסתובב ולברוח", הוא מוסיף.

אפשר להטיל ספק באובייקטיביות של ספרי, בהתחשב בכך ש־F-35 מיועד להוציא את יצירותיו, F-16 ו־A-10 לגמלאות. אולם האובייקטיביות של ג'יי. מייקל גילמור, ששירת בין 2009 לינואר 2017 כמנהל של הפנטגון לתחום בדיקות והערכה מבצעיות – קצין בדיקות הנשק הראשי של הצבא – לא מוטלת בספק. גילמור, עם תואר דוקטור בהנדסה גרעינית, הזהיר במזכר לחיל האוויר באוגוסט שעבר כי F-35 ייזקק לסיוע ממטוסים אחרים כדי "לאתר ולחמוק מאיומים מודרניים, לרכוש מטרות, ולהילחם במבנים של מטוסי קרב של האויב, בשל פגמים חריגים בביצועים". לפי גילמור, מערכת שילוב החיישנים נכשלת בהצגת כמה איומים פוטנציאליים בצורה ברורה, ואילו יכולות הלוחמה האלקטרונית של המטוס – כלי שיבוש מכ"ם מסווגים – הן חלשות.

בדו"ח שנתי נפרד מ־2016 שפורסם בינואר, גילמור התייחס ליכולת של F-35 להגן על חיילים על הקרקע, ואמר כי המטוס "עדיין לא מפגין יכולות סיוע קרקעי המתקרבות" לאלו של A-10 ומטוסים ישנים יותר. הוא הזכיר את יכולת נשיאת הנשק המוגבלת של המטוס במצב חמקני. F-35 שורף דלק במהירות, ומקשה על המטוס לחוג מעל שדה הקרב לזמן רב", כתב גילמור. הוא ציין גם כי טייסי המבחן אינם נלהבים מהקסדה המשוכללת. "יש בלגן של סמלים", הוא כתב, שמטשטש את תצוגת האיומים על משקף הקסדה, והופך את הפונקציה לבלתי ניתנת לשימוש.

"למטוס יש דרך ארוכה לעבוד לפני שיהיה מוכן לקרב. בהתחשב בזמן הארוך של הפיתוח, חייבים לתהות אם הוא אי פעם יהיה מוכן" דן גרזייר

בלומברג

ייתכן שהדבר המטריד מכל הוא המורכבות של מערכות המידע הלוגיסטי האוטונומיות (ALIS), שמתחברות למטוס בהאנגר ומספקות את עמוד השדרה של טכנולוגיית המידע לתחזוקת המטוס. מערכת ALIS מורכבת מ־16 מיליון שורות קוד, לעומת 8 מיליון עבור ה־F-35 עצמו. כש־ALIS כושלת, מה שקורה לעתים תכופות, המתחזקים צריכים "להשתמש במעקפים שגוזלים זמן", אמר גילמור. באפריל שעבר ציין המשרד לנשיאה באחריות ממשלתית כי כל נתוני צי ה־F-35 בארצות הברית "מנותבים לנקודת כניסה מרכזית ומשם ליחידה התפעולית הראשית של ALIS ללא מערכת גיבוי. אם יהיה כשל באחד מהם, זה עלול לגרום לצי המטוסים כולו להיות לא מקוון" – מה שמסכן אותם בהשבתה מוחלטת. ריין מלוקהיד סרב להגיב להערכתו של ספרי. באשר לביקורת של גילמור, דובר לוקהיד התייחס להצהרה כתובה של בוגדן מ־17 בינואר 2017. "העיצוב הבסיסי של F-35 הוא תקין", נאמר שם, אך "אנו מכירים בכך שיש פגמים שחייבים לתקנם".

"למטוס יש דרך ארוכה לעבוד לפני שיהיה מוכן לקרב", אומר דן גרזייר, אנליסט ביטחוני בעמותה Project on Government Oversight  בוושינגטון. "בהתחשב בזמן הארוך של הפיתוח, חייבים לתהות אם הוא אי פעם יהיה מוכן".

בוגדן משיב בשלווה לביקורת על F-35. הוא עומד מאחורי הביטחון שהפגין בפני הנשיא טראמפ בנוגע למטוס, אך מודה שיש לו בעיות שצריך לתקן. ALIS, הוא אומר, "לא מספיק טובה", והשדרוג כבר מתבצע. הוא מודה כי צוותי התחזוקה של F-35 נדרשים לבצע המון מעקפים. בוגן גם חושש כי ניתן יהיה לפרוץ ל־ALIS. המטוסים עצמם מאובטחים היטב נגד התקפות סייבר, הוא אומר, אך ALIS מתחברת לרשתות ממשלתיות אחרות שעלולות להיות חשופות. זהו לא חשש ערטילאי. איש עסקים סיני הודה בשנה שעברה באשמת השתתפות בקנוניה עם האקרים מצבא סין שלדברי התביעה גנבו תוכניות ל־F-35 ולמטוסי קרב אמריקאים אחרים. מעבר ל־ALIS, בוגדן אומר כי תקלות החיישנים והתוכנה האחרות שגילמור ומשרד הקונגרס זיהו מטופלות ויתוקנו בקרוב.

הביקורת על חולשת התמרון של F-35 מתעלמת מנקודה בסיסית בנוגע ללוחמה אווירית בת זמננו, אומר בוגדן: קרבות אוויר בין שני מטוסים כבר חלפו מהעולם. "המטוס מתמרן מצוין", הוא מתעקש, "אבל הוא לא צריך להפיל מטוס אחר בקרב אוויר". החיישנים שלו יכולים לזהות אויב הרבה לפני ששני הטייסים יכולים לראות זה את זה – ולירות טיל בדייקנות קטלנית, אומר בוגדן.

התמיכה מהאוויר לכוחות קרקעיים היא "שאלה בעייתית", הוא אומר. "ל־F-35 אין את כל היכולות שהוא זקוק להן עדיין". אחד הדברים שיוספו למטוסים החדשים ולישנים – הוא המקבילה של סמן לייזר למעקב אחר מטרות נעות. כרגע יש ל־F-35 חולשה מפתיעה: הוא מתקשה להתמקד על כלי רכב מהירים של האויב,

רויטרס

אומר בוגדן. רק ל־F-35A יש תותחי 25 מ"מ המותקנים באופן פנימי לחיפוי קרקעי. "כשאנשים מתלוננים על יכולות F-35 בטווח קרוב הם מתבוננים על היכולות הקיימות שלו, ומה שהוא יכול לעשות כיום הוא מוגבל. מה שהוא יוכל לעשות מחר הולך להיות מצוין". אולם לא טוב כמו מה ש־A-10 כבר יכול לעשות, הוא מודה. "תכננו את F-35 כמו מתחרה בקרב עשר", הוא מסביר: ורסטילי וגמיש, גם אם לא בהכרח זוכה במדליה בכל מקצוע בנפרד.

גרזייר מציג זאת בצורה שונה: "זה מטוס שהוא רב תחומי, אבל אינו מצטיין באף תחום בנפרד".

ב־3 בפברואר הכריז הבית הלבן על חוזה של 8.2 מיליארד דולר עם לוקהיד מרטין לרכישת 90 מטוסי F-35, המקבץ הגדול ביותר עד כה. בהתבסס על העלות למטוס עבור F-35A, שגדולה מ־100 מיליון דולר, ההסכם החדש קיצץ 728 מיליון דולר ממחיר הרכישה הקודמת. זהו חיסכון העולה על 600 מיליון הדולר שבהם התהדר טראמפ לאחר שנפגש עם מנכ"לית לוקהיד מרטין, מרילין יוסון.

מאז שלהי 2016, יוסון נפגשה עם טראמפ במאר־א־לאגו, מגדל טראמפ בניו יורק ובבית הלבן. אולם הרבה לפני שטראמפ החל לצייץ על המטוס, להתקשר לבוגדן או להיפגש עם יוסו, משא ומתן שהתנהל בשנה שעברה בין הפנטגון ולוקהיד התקדם לכיוון של הנחת כמות גדולה. בוגדן אמר לכתבים בדצמבר כי החוזה יגיע לסך של 8 מיליארד דולר וכי העלות למטוס תפחת – וזה אכן קרה.

הנשיא איזן את שבחיו למטוס בעזרת נזיפה ללוקהיד. הוא הזהיר כי הוא ישקול להחליף חלק מרכישות F-35 ברכישת בואינג F/A-18 Super Hornets. במהלך סיור ב־17 בפברואר במפעל של בואינג בדרום קרוליינה הוא אמר, "אנחנו בוחנים ברצינות הזמנה גדולה" שלF/A-18.  בואינג, המתחרה של לוקהיד וספקית הנשק השנייה בגודלה בארצות הברית, ניסתה לעודד את העניין של טראמפ בסופר־הורנט. "אנחנו נלהבים לעבוד עם הממשל החדש ולהביא את היכולת המתאימה למטוסי הקרב", אומר דן גיליאן, שעומד בראש פרויקט מטוסי הקרב של החברה. F/A-18 הדו־מנועי, שטס לראשונה בשנות ה־90, היה בשימוש קרבי בעיראק ובאפגניסטן. הוא לא באמת בר השוואה ל־F-35. לסופר הורנט, המתוכנן להמריא מנושאות מטוסים, אין את יכולת החמקנות ושלל החיישנים של F-35.

"היא קשוחה, אבל הכל הסתדר יפה, לכולם. היא הורידה את המחיר ביותר מ־700 מיליון דולר, נכון? ביותר מ־700 מיליון דולר! אתם חושבים שהילרי היתה מבקשת הנחה של 700 מיליון דולר?" טראמפ על מנכ"לית לוקהיד, מרילין יוסון

מנכ"לית לוקהיד מרטין, מרילין יוסון
Lockheed Martin / Alexander H Gr

למרות זאת, הנשיא רוצה שלוקהיד והפנטגון יידעו שהוא בקשר עם מנכ"ל בואינג, דניס מולנברג. כשטראמפ התקשר לבוגדן בפעם השנייה, ב־17 בינואר, מולנברג היה במשרדו של טראמפ בניו יורק והאזין לשיחה שהתנהלה בדיבורית. בוגדן אומר שהוא לא חושב שנוכחותו של מולנברג היתה בלתי נאותה: "הדברים שדיברתי עליהם בפני מר מולנברג היו מידע ציבורי. אני מבין את הכללים". (באמצע מארס בחר טראמפ בבכיר בבואינג, פטריק שנהאן, לתפקיד מספר שתיים בפנטגון. אם יאושר מינויו על ידי הסנאט, שנהאן יצטרך להגביל את עצמו ולא לעסוק בענייני בואינג למשך שנתיים).

כחותמת רשמית לדבריו של טראמפ על מטוסי הקרב, הורה שר ההגנה ג'יימס מאטיס לפנטגון לפתוח בבדיקה לגבי האפשרות ש־F/A־18 יוכל "לספק חלופה תחרותית וחסכונית למטוס קרב". אולם הבדיקה לא מהווה איום קיומי על ה־F-35. מאטיס הגביל את ההשוואה של F/A-18 לדגם F-35C של הצי, שנועד לנושאות מטוסים. הצי עתיד לקבל רק 260 יחידות של הגרסה הזו, ורוב המטוסים – 1,763 – מיועדים לחיל האוויר.

ב־23 בפברואר בפגישה בבית הלבן עם מנכ"לים של חברות ייצור, נשיא ארצות הברית החמיא למנכ"לית לוקהיד יוסון – ולעצמו. "היא קשוחה, אבל הכל הסתדר יפה, לכולם", הוא אמר על ההסכם החדש עם לוקהיד. "היא הורידה את המחיר ביותר מ־700 מיליון דולר, נכון? ביותר מ־700 מיליון דולר! אתם חושבים שהילרי היתה מבקשת הנחה של 700 מיליון דולר?".

בוגדן, שהכריז על פרישתו המתוכננת בחודשים הקרובים, כבר נושא ונותן על ההזמנה הבאה של 130 מטוסי F-35. הוא מצפה כי המחיר הכולל יהיה יותר מ־10 מיליארד דולר. במבט לעתיד הרחוק יותר, מעבר ל־F-35, סקאנק וורקס של לוקהיד עובדת שוב בשיתוף פעולה עם דארפה על מה שהאתר שלה מכנה "מטוסי הדור הבא" ש"ישמרו את הדומיננטיות האווירית של ארצות הברית בעולם שלאחר 2035".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות