טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עריפת ראשים ודקירת תינוקות: עדויות בני הרוהינגה שופכות אור על ממדי הזוועה

לכתבה
כפר רוהינגי שהוצת, בחודש שעבר. לפי צילומי לוויין, 288 כפרים כאלו נשרפו./אי־פי

כל לילה נשטפות אל חוף מפרץ בנגל גופות של בני הרוהינגה שניסו להימלט מבורמה. אשה שתינוקה הושלך לאש העידה על הטבח שביצע צבא בורמה בכפרה: "אנשים התחננו על חייהם, אבל זה לא עזר"

תגובות

מאות נשים עמדו בתוך מימי הנהר ונצטוו באיומי רובים לא לזוז. קבוצת חיילים פסעה לעבר אחת מהן, אשה קטנת מידות שעיניה חומות ועצמות לחייה עדינות בשם ראג'ונה. מי הנהר הגיעו עד לגובה החזה שלה והיא אחזה בחוזקה בזרועותיה את בנה התינוק, בעוד שמאחוריה בערו בתי הכפר שלה בבורמה. "את", אמרו החיילים והצביעו עליה. היא קפאה במקומה והידקה את אחיזתה בתינוקה.

החיילים הלמו בפניה של ראג'ונה, תלשו את התינוק מבין זרועותיה והשליכו אותו אל הלהבות. לאחר מכן גררו אותה לתוך בית, שם אנסו אותה. בסוף היום היא רצה בשדות עירומה, מכוסה בדם, לבדה, לאחר שאיבדה את בנה, אמה, שתי אחיות ואח. לדבריה, כולם נרצחו מול עיניה.

ראג'ונה היא מוסלמית מבני הרוהינגה, אולי קבוצת המיעוט האתנית הרדופה ביותר בעולם כיום. היא מעבירה את ימיה במחנה פליטים בבנגלדש במצב של קהות חושים. היא גוללה באוזני את סיפורה בביקור שערכתי לאחרונה במחנות, שם שוהים מאות אלפי בני רוהינגה שנמלטו מן האלימות כמוה. תיאוריה המזעזעים על ההתרחשויות בכפרה בסוף אוגוסט אומתו על ידי עשרות ניצולים אחרים, שעמם דיברתי באריכות, ועל ידי ארגוני זכויות אדם שאוספים עדויות על מעשי זוועה.

הניצולים אומרים שראו חיילים דוקרים למוות תינוקות, עורפים ראשי נערים, אונסים ילדות, משליכים רימונים לתוך בתים, שורפים למוות משפחות שלמות, מרכזים עשרות גברים לא חמושים מהכפרים ומוציאים אותם להורג.

ילד רוהינגי ואחותו הקטנה במחנה פליטים בבנגלדש, בשבוע שעבר
Gemunu Amarasinghe/אי־פי

רבים ממעשי האלימות הם אכזריים ביותר ואישיים — מן הסוג שעומדת מאחוריו היסטוריה ארוכה ומרה של שנאה על רקע אתני. "אנשים תפסו את כפות הרגליים של החיילים והתחננו על חייהם", סיפרה ראג'ונה. "אבל הם לא עצרו. הם סילקו אותם בבעיטה והרגו אותם, הם ירו בגברים, אנסו אותנו והותירו אותנו המומים".

חוקרים מטעם ארגוני זכויות אדם אומרים כי צבא בורמה הרג יותר מאלף אזרחים במדינת המחוז ראחין, וייתכן שמספר ההרוגים מגיע ל–5,000. יהיה קשה לדעת אי פעם כמה אנשים נרצחו בדיוק, משום שבורמה אינה מאפשרת לנציגים של האו"ם או של גורם אחר כלשהו להיכנס לאזורים שבהם בוצעו המעשים.

פטר בוקארט, חוקר ותיק בארגון Human Rights Watch, אמר כי מצטברות יותר ויותר עדויות על מעשי טבח מאורגנים, בדומה לזה שאותו שרדה ראג'ונה, שבהם חיילי הצבא הרגו באופן שיטתי יותר מאלף אזרחים במקום אחד. לדבריו, מדובר בפשעים נגד האנושות.

אתמול הודיע המשרד של האו"ם לזכויות אדם כי חיילים פגעו ב"בתים, שדות, מאגרי מזון, גידולים, חיות משק ואפילו עצים", ויצרו מצב שבו זה "כמעט בלתי אפשרי" שבני הרוהינגה יחזרו לבתיהם.

רוהינגת שחצתה את הגבול מבורמה לבנגלדש דרך הים, בחודש שעבר
DANISH SIDDIQUI/רויטרס

צבא בורמה טוען כי פעל בתגובה לתקיפות שביצעו אנשי רוהינגה ב–25 באוגוסט וכי הוא תוקף רק לוחמים. אבל לפי עשרות עדים, כמעט כל אלה שנהרגו על ידי החיילים הם כפריים לא חמושים, ורבים מהם נהרגו כשידיהם כפותות. לפי צילומי לוויין, 288 כפרים נשרפו, כמה מהם עד היסוד.

ארגוני זכויות אדם אומרים כי לצבא מטרה אחת: למחוק לחלוטין את יישובי הרוהינגה. ההרס חסר הרחמים גרם בשבועות האחרונים לבריחת יותר מחצי מיליון בני אדם לבנגלדש. בכירים באו"ם הגדירו את הפעולות נגד הרוהינגה כדוגמה קלאסית של טיהור אתני.

כמעט בכל לילה כאן באזורי החוף של בנגלדש, במעלה מפרץ בנגל, נסחפות אל החוף גופות — של ילדים, גברים ונשים מבוגרות שניסו להימלט בסירות רעועות — פניהן נפוחות מן השהייה הממושכת במי הים.

ראג'ונה הגיעה בקושי רב לבנגלדש, לאחר שנמלטה בסירת עץ קטנה לפני כמה שבועות. היא אנאלפביתית, ואין לה אף מסמך שיכול להעיד את זהותה או על כך שנולדה בבורמה. זה עלול להיות בעייתי בהמשך, אם היא תגיש בקשה לקבל מעמד של פליטה בבנגלדש, שנרתעת ממתן מעמד כזה, או אם תנסה לחזור לבורמה. ראג'ונה מעריכה שהיא בת 20, אבל אם לשפוט לפי המראה שלה — וגופה הרזה להחריד — ייתכן שהיא בת 14 בלבד.

רוהינגים מגיעים למחנה פליטים בבנגלדש, בשבוע שעבר. הניצולים אומרים שראו חיילים דוקרים למוות תינוקות
Gemunu Amarasinghe/אי־פי

היא גדלה בכפר של מגדלי אורז בשם טולה טולי, ולדבריה הכפר מעולם לא ידע שלווה. שתי הקבוצות האתניות העיקריות בו, הבודהיסטים מראחין והמוסלמים בני הרוהינגה, היו כמו שני קווים מקבילים שלעולם אינם נפגשים. הם החזיקו בדתות שונות, דיברו שפות שונות, אכלו מאכלים אחרים ותמיד הפריעו אלה לאלה.

במרחק כמה דקות מהבית של ראג'ונה חיה קהילה קטנה של בודהיסטים, אבל לדבריה, היא מעולם לא שוחחה עם איש מהם. "הם שונאים אותנו", אמרה. לדברי עזים אברהים, חוקר סקוטי שפירסם לאחרונה ספר על הרוהינגה, שורשי האיבה בין הקבוצות נעוצים במלחמת העולם השנייה, אז לחמו הרוהינגה לצד הבריטים ואילו בודהיסטים רבים בראחין נלחמו לצד הכיבוש היפני. שני הצדדים ביצעו מעשי טבח באזרחים.

אחרי ניצחון בעלות הברית, הרוהינגה קיוו לזכות בעצמאות או להצטרף למזרח פקיסטאן (כיום בנגלדש), שרוב תושביה מוסלמים. אבל הבריטים קבעו כי האזורים שבהם חיים הרוהינגה יהפכו לחלק מבורמה, שקיבלה את עצמאותה זמן קצר קודם לכן. בכך הם דנו אותם לעשרות שנים של אפליה.

הרשמה לניוזלטר

כל החדשות והסיפורים החמים מהעולם אצלכם במייל

ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות