משרדי הבריאות והאוצר הסכימו היום (חמישי) להעביר 500 מיליון שקלים תקציב לסל התרופות לשנת 2020, כמדי שנה בשלוש השנים האחרונות. בכך הוסר חוסר הוודאות באשר לקיומו של תקציב הסל לשנה הקרובה, על רקע תקופת המעבר הממושכת שבה פועלים משרדי הממשלה.
דיוני ועדת הסל מתקיימים זה כחודשיים מבלי שישנה מסגרת תקציבית לסל, בכפוף להנחת העבודה כי התקציב אכן יעמוד על 500 מיליון. הוועדה, שבראשה עומד מנהל בית החולים הדסה פרופ' זאב רוטשטיין, נדרשת לדון בהכנסתן של כ-900 תרופות וטכנולוגיות חדשות לסל התרופות הציבורי, בהיקף כולל של כשלושה מיליארד שקלים. בין היתר, הם דנים בתרופות לטיפול במחלות סרטן ומחלות נדירות, שעלותן מגיעה לעתים למאות אלפי שקלים למטופל ובמקרים מסוימים למיליון שקלים ויותר.
בשלב הנוכחי של תהליך עבודת הוועדה, מדרגים 21 חבריה את הטכנולוגיות השונות על פי פרמטרים שאינם כלכליים - כמו יעילותן ותרומתן הקלינית. ככל שמתקדמים הדיונים לנקודת הסיום, שתהיה לקראת סוף החודש או בתחילת החודש הבא, הופך המרכיב הכלכלי למשמעותי יותר. אף שתקציב הסל נותר קבוע בשנים האחרונות, משנה לשנה הופכת שמיכת התקציב לקצרה יותר נוכח העלייה המתמדת במחירי התרופות והטכנולוגיות החדשות, ועל כן הקושי והלחץ שבהם נתונים חבריה הולכים וגוברים.
במערכת הבריאות סבורים כי הסכום שאושר לסל אינו מספק ומציינים כי הוא צריך לכלול מנגנון הצמדה שיביא להגדלת הסל בהתאם לגידול באוכלוסייה. במשרד הבריאות ניסו בעבר ללא הצלחה לפעול להגדלת תקציב הסל השנתי ל-700 מיליון שקל. כעת במשרד ובוועדת הסל ישנם קולות המלינים על המחירים הגבוהים שבהם נוקבות חברות התרופות ומצהירים כי תרופות יקרות ללא הצדקה לא יוכנסו לסל.
סגן שר הבריאות, יעקב ליצמן, אמר היום: "הבהרתי לאורך כל הדרך שלא נוכל לקבל תוספת לסל שתפחת מחצי מיליארד שקלים. זאת המחויבות העליונה של למערכת. נאבקנו לתקצוב נאות של סל התרופות, בתנאים לא פשוטים, בתקופת ממשלת מעבר, נוכח העובדה שההסכם עם האוצר על תקציב הסל הסתיים בשנה שעברה ונדרש סיכום מחדש לתקציב סל 2020". לדבריו, "הקצאת חצי מיליארד שקלים לסל התרופות תאפשר המשך עבודת ועדת הסל בצורה תקינה, תוך מחויבות להכללת תרופות מצילות חיים, למען אזרחי ישראל".
שר האוצר משה כחלון בירך על אישור התקציב ואמר כי "מערכת הבחירות השלישית מציבה בפנינו אתגרים בניהול תקציב המדינה. אני שמח שמצאנו את הפתרון הדרוש כדי שלא תהיה שום פגיעה בסל התרופות ובאזרחים. נמשיך לפעול בשיתוף פעולה עם כל המשרדים הממשלתיים כמו שפעלנו עם משרד הבריאות כדי שהאזרחים לא ייפגעו כתוצאה מהפלונטר הפוליטי ומערכת הבחירות השלישית".
התרופות שמסתמנות כבולטות בדיוני ועדת הסל השנה הן כאלה שנותרו בחוץ בשנה שעברה מפאת שיקולי תקציב. בתחום האונקולוגיה תדון הוועדה בהרחבת השימוש בתרופות אימונו־אונקולוגיות, המבוססות על התערבות בפעילות מערכת החיסון. בקבוצה זו נכללות בין היתר "קיטרודה", "אופדיבו" ו-"טסנטיק", המיועדות לחולים שבגופם התגלו גרורות וסובלים מסרטן הראש, הצוואר, הריאות, השד, מלנומה, כליות, או גידולים סרטניים במערכת העיכול, כגון ושט, קיבה, כבד ולבלב. תרופות אלו ניתנות בהתוויות שונות - חלקן לקווי טיפול מתקדמים וחלקן לקו טיפול ראשון. כמו כן, בוועדה דנים בתרופות ביולוגיות קו ראשון ללוקמיה מסוג CLL.
תרופה נוספת בתחום הסרטן המועמדת להיכלל בסל היא לינפרזה (Lynparza), שנידונה אף היא בשנה שעברה, ומיועדת לחולות הנושאות מוטציות בגן BRCA הסובלות מסרטן השד וסרטן הלבלב. גם טלזנה (Talzenna) המיועדת לחולות סרטן השד עם מוטציות בגן BRCA ובדיקה גנומית לאיתור נשים בסיכון לחזרה של סרטן שד גרורתי (Mammaprint) ייכללו בדיוני הוועדה, וכן הכנסת קסדה לטיפול בשדות חשמליים בסרטן מוח מסוג גליובלסטומה GBM.
ועדת הסל תידרש להכריע גם בנוגע לבדיקת CT בקרינה במינון נמוך, המיועדת למעשנים כבדים כבדיקה לגילוי מוקדם של סרטן הריאה, וכן באימוץ טכנולוגיית גילוי מוקדם של סרטן העור לחולים בסיכון עם שומות חשודות באמצעות צילום ממוחשב. בתחום המחלות הנדירות תדון הוועדה, פרט לניוון שרירים מסוג SMA, גם בטיפול תרופתי למחלת דושן ולתסמונות מטבוליות, נוירולוגיות וקרדיאליות נדירות אחרות.