סלזאר עם סינתיה ניקסון, המתמודדדת לתפקיד מושלת ניו יורק, בחודש שעברMary Altaffer/אי־פי

ג'וליה סלזאר מציגה: 50 גוונים של אמת וזיגזוג

תמיהות וסימני שאלה התעוררו סביב המועמדת בבחירות לסנאט בניו יורק, עוד הרבה לפני שחשפה כי נפלה קורבן לתקיפה מינית מצד דוברו של בנימין נתניהו. בדקנו כמה מטענותיה

עוד לפני שצייצה על כך שנפלה קורבן לתקיפה מינית בידי דיוויד קיז, דוברו של בנימין נתניהו לתקשורת הזרה, חרכו הידיעות, הסיפורים וסימני השאלה סביב ג'וליה סלזאר את הרשתות החברתיות, העיתונות הממוסדת ותקשורת האון-ליין. מחר (חמישי) צפויה המועמדת הדמוקרטית-סוציאליסטית בבחירות לסנאט במדינת ניו יורק להגיע לרגע ההכרעה שלה: ניצחון או תבוסה מול מועמד המיינסטרים הדמוקרטי מרטין דילן.

העניין בסלזאר, פוליטיקאית בת 27 בסך הכל, נישא על שובל התהילה לה זכתה אלכסנדרה אוקזיו-קורטז, שניצחה בפריימריז הדמוקרטיים בניו יורק ומתמודדת כעת על מושב בקונגרס. אשה לטינית צעירה שגדלה כבת למעמד הפועלים, עשתה חיל בלימודיה האקדמיים וגילתה את האור הסוציאליסטי - זכתה והעלתה מעט סומק בלחייה הכמושות של המפלגה הדמוקרטית בעידן טראמפ. היא הפכה כמעט מיד לבשורה הרב-תרבותית החדשה של השמאל הדמוקרטי.

ואז הופיעה סלזאר: יהודיה צעירה, מהגרת מקולומביה, בת למעמד הפועלים, בוגרת אוניברסיטת קולומביה בניו יורק, אשת שמאל - או שלא. מזה חודשים, הולכים ומתרבים סימני שאלה משונים, מביכים ורבי עוצמה סביב הביוגרפיה שלה. רשימת כתבות התחקיר על עברה ועלילותיה מתארכת והולכת, ובעידן ה"עובדות האלטרנטיביות", היא עוד עלולה לשמש סיפור-מופת טראגי על גבולות היכולת להמציא את עצמך מחדש.

מה שמעניין במיוחד, אבל לא את העיתונות, היא שאלת המניע: מדוע אדם שחי בזירה הציבורית חש צורך לשפץ את הביוגרפיה שלו? כשיעקב פרי הסביר את ה"בושה" שחש על כך שלא שירת בצה"ל, אפשר היה לנוד לו ולהבין: באקלים המיליטריסטי הישראלי, העובדה שלא שירת בשעתו היא חטא בל יכופר. מה הם מניעיה של עדיין לא ברור, אבל מתוך שלל הכתבות שקראתי וראיתי, עולה רשימה של תמיהות:

סלזאר בתוכניתו של גלן בק

1. מהגרת מקולומביה? בהחלט לא. למרות שסלזאר הציגה את עצמה כך כמה וכמה פעמים. היא נולדה בפלורידה. אביה נולד וגדל בקולומביה והיה טייס מסחרי. בגרסאות האחרונות שלה לביוגרפיה, אמרה שהמהגרת בעצם היתה אמא שלה. אמה הכחישה את הדברים. "הבלבול" נוצר, אמרה סלזאר, בגלל שבילדותה המוקדמת בילתה את רוב זמנה בקולומביה. אחיה אלכס, מבוגר ממנה בשנתיים, הכחיש את הדברים וסיפר כי הוא זוכר רק שתי נסיעות של המשפחה.  

2. בת למעמד הפועלים? בשום אופן לא. כך אמר אחיה לאחרונה כשנחשפה פרשה צהבהבה במיוחד בה אשתו של קית' הרננדז, שחקן עבר של קבוצת הבייסבול ניו יורק מטס, האשימה את סלזאר בגניבה ובמרמה ואף גרמה למעצרה. סלזאר תבעה אותה על האשמת שווא וזכתה אבל בבית המשפט נאלצה לחשוף את קרן הנאמנות הנאה שלה בסך 600,000 דולר, בית המידות בו גדלה בג'ופיטר, פלורידה, והצהרות של האח על כך שבני המשפחה היו בעצם בני מעמד הביניים ו"חיו מאד נוח". סלאזר המשיכה לטעון כי אחרי גירושי ההורים, גדלה אצל אמה שעבדה קשה לפרנסת המשפחה והילדים סייעו.

3. יהודיה? לא לפי כל הדרכים המוכרות ביהדות. תחילה טענה סלזאר שנולדה כיהודיה, כצאצאית למשפחת אנוסים ודיברה על "שורשים יהודיים".  התברר שכל בני משפחתה בקולומביה קתוליים. גם הוריה והיא עצמה גדלו והתחנכו כקתוליים. בלימודיה באוניברסיטת קולומביה עמדה סלזאר בראש תא של "נוצרים למען ישראל", אבל אז אירע משהו, לא ברור מה. משיכה כלשהי ליהדות, קשר כלשהו עם אנשי "הלל" באוניברסיטה - ועד מהרה נולדה לה זהות חדשה: "I am a Jew of color", הצהירה על עצמה, כלומר: יהודיה ספרדיה-לטינית. השיח הער ברשתות החברתיות ובמיוחד תחקיר של המגזין היהודי "טאבלט", הבהיר סופית כי סלזאר לא יהודיה. אבל, כך אמרה באספת בחירות בסוף אוגוסט, "יהדותי אינה העניין המרכזי בבחירות".

דיוויד קיז וג'וליה סלזאר אי-פי ולע"מ

4. דמוקרטי?: לעת עתה. עד לפני שנתיים היתה סלזאר רשומה כמצביעה למפלגה הרפובליקאית. בימיה באוניברסיטה, התנגדה בעוז להפלות והיתה פרו-ציונית נלהבת. הדברים השתנו יחד עם גילוי היהדות, המסע לישראל ומפגשים עם פלסטינים. בגלגול החדש שלה, סלזאר כבר היתה מתומכי תנועת החרם BDS.

5. בוגרת אוניברסיטת קולומביה? לא. סלזאר אמנם הציגה עצמה כך בפני תומכים פוטנציאליים, אבל מעולם לא קיבלה תואר מהמוסד היוקרתי. כל זה, כמובן, מסייע מאד לדייויד קיז בטענתו שסלזאר "חסרת יושר". מה יעשה עם התלונה החדשה של שיינדי רייס, עיתונאית וול סטריט ג'ורנל, שמתארת התנהלו דומה - טרם ידוע. הסיפור מן הסתם ימשיך להתגלגל.

אז האם ג'וליה סלזאר היא סוציופתית ערמומית שזיהתה אפשרויות קידום פוליטיות דרך אימוץ זהות אופנתית? האם היא שכחנית כרונית שאינה מסוגלת להיזכר אפילו בפרטים מהותיים על ילדותה ונעוריה? האם היא באמת מאמינה ב"רכיבים של זהות מורכבת", כפי שאמרה לא פעם? האם בוחריה יהיו מוכנים להאמין לכל זה וגם להבטחותיה לחלוקה צודקת של משאבים בניו יורק? רק התשובה לשאלה האחרונה תתברר מחר. האחרות, מסקרנות ככל שיהיו, ימשיכו להתברר ללא הכרעה עוד זמן רב אחרי הבחירות.