נפתחה במסגרת גל המסעדות היפניות. שיראטויהתומר אפלבאום

ענף המסעדנות כמרקחהפחות משנה אחרי שנפתחה: מסעדת שיראטויה נסגרת

למרות השבחים והביקורות האוהדות, המסעדה היפנית שמילאה את חלל מסעדת "כתית", ברחוב נחלת בנימין בתל אביב, נסגרה

סצנת הקולינריה המקומית עוד לא הצליחה להירגע מסגירתה של מסעדת "דה באן" בשבוע שעבר, שלא לומר לבקר בפעם האחרונה במסעדה האסיאתית האהובה שממוקמת בפאתי שוק הכרמל והנה, נתבשרנו על סגירה פתאומית של מסעדה אסיאתית נוספת ואהובה. במקרה זה, שיראטויה, האיזאקאיה שפתח המסעדן אלי גרוסמן, מחלוצי המטבח היפני בישראל ומי שהכיר לבִיצה המקומית את אונמי, המסעדה היפנית שהתמקמה ברחוב הארבעה בתל אביב כבר לפני 17 שנה ועוד לפניה, את טקמארו היפנית שנפתחה בשנות התשעים בהרצליה פיתוח.   

שיראטויה, שפעלה קצת פחות משנה ברחוב נחלת בנימין בתל אביב, בחלל בו שכנו קודם לכן המסעדות "כתית" ו"המזללה" של השף מאיר אדוני, סימנה הן את חזרתו של אלי גרוסמן אל ענף המסעדנות אחרי שבע שנות היעדרות, והן את עלייתו של המטבח היפני האותנטי כאן. דרך ראמן חזיר עכור ועמוק, דגים נאים וסשימי שנחתך בדייקנות שלא יודעת פשרות, היה נדמה לרגע כי הקהל הישראלי בשל ויודע לדרוש את הסטנדרט היפני שאין לו לאות או תחרות. שיראטויה, במובנים רבים, סימלה את בעת ובעונה אחת הן את הפשטות והמינמליזם והן את הדייקנות והפרפקציוניזם (ומלוא הקשב והכבוד לחומרי הגלם) שמאפיינים את המטבח היפני.   

סוגר, אריאל (אלי) גרוסמן במסעדת שיראטויה תומר אפלבאום

האם ניתן לשער כי הסגירה של שיראטויה היא סימן לדעיכתו השקטה של המטבח היפני בארץ? אין לדעת, אך אם נוסיף למדורה גם את הסגירה של דה באן – שהלוא שתיהן מסעדות אסיאתיות אהובות שנסגרו למרות ביקורות אהודות, התמונה מעט משתנה. מצד שני, ניתן גם לשער כי ככל המסעדות, הוותיקות כמו גם החדשות, האהובות והאהובות פחות, כולן חולקות את אותו מצע גידול אכזרי ונטול רחם שהוא ענף המסעדנות הישראלי. כשמסעדות שהפכו למוסדות כמו למשל אורנה ואלה, ננוצ'קה או אפילו כתית והמזללה, נסגרות, קשה להתפלא כשמסעדות חדשות (יחסית) נסגרות, אפילו כשאהבת המבקרים מספקת להן מעין רוח גבית. 

וזה מה שחשב על המקום שגיא כהן

אל מול הנסיבות הטבעיות לסגירות התכופות של מסעדות רבות ברחבי הארץ, הושמעו גם טענות על נסיבות בריאותיות של גרוסמן עצמו שהובילו לקשיים בניהול שוטף של העסק. כך או אחרת, התוצאה היא זהה ולנו לא נשאר אלא חלל ריק שמבקש להתמלא (בראמן וסשימי) ותקווה כי גרוסמן נהנה מבריאות שלמה וכי ישוב לפעילות בקרוב, אולי במסגרת מסעדה אחרת. עד אז, ימשיכו הישראלים לטייל עד יפן בשביל מטעמים יפניים אותנטים.