לירון לופו, "סברס", 2018ללא קרדיט

צבעים עזים ורעילים

תמונות ודימויים מעולמות וזמנים רחוקים מוצגים בתערוכה של לירון לופו

בגלריה מנשר בתל אביב (דוד חכמי 18) תיפתח מחר (חמישי) תערוכת היחיד "היום שאחרי" של לירון לופו, שתכלול סדרת ציורים של תמונות ודימויים משלל עולמות וזמנים רחוקים ושונים זה מזה לכאורה. מתוך מגזינים, ספרים, לוחות שנה, עלוני פרסומת, בולים, מדריכי טיולים והאינטרנט, מוצא לופו את הדימויים שהוא מטיל על הבד, ביניהם דרקולה, חג שבועות, אקורדיון, צבי ארץ־ישראלי, קישקשתא, בית המקדש, פג'ו 504, רועה גרמני, רפי גינת ומרדכי אנילביץ'.

אוצר התערוכה, ליאור גריידי, כותב שלופו טווה באמצעותם את הארכיאולוגיה של העתיד כשהוא משרטט את דיוקנה של הלאומיות היהודית המודרנית, מההתיישבות העובדת ועד המתנחלית. "אין זו קינה על פשיטת הרגל של הציונות או על ההידרדרות המוסרית של החברה הישראלית, אלא הפניית מבט ישיר וחודר אל העובדה שגרעין הפורענות היה שם מלכתחילה, טמון בלאומיות עצמה, ולא היה זקוק להרבה כדי לפרוח, להשתלט ולהצמיח ייחורים. כמה קצרה הדרך בין מי שהיה קורבן לאידיאולוגיה לאומנית גזענית לבין מי שפיתח בעצמו אידיאולוגיה דומה".

הקרקע היא הנושא ברבים מהציורים ואין זה מקרי שטקס חג השבועות מככב בחלק גדול מהעבודות, ושברבות אחרות נפרש נוף פתוח של שדות וגבעות המשמש רקע פסטורלי למעשי אלימות ונבלה. ואם הקרקע היא הנושא של הציורים, הרי שהשמים, הנפרשים בצבעים עזים ורעילים, הם תמרור אזהרה.