אתה רוצה לקרוא כאן לראש הממשלה לפתור את בעיית הרעב בישראל? "אני לא עוסק עכשיו בפוליטיקה"

על הקו עם יוסי פלד

שלום ליוסי פלד, אלוף בדימוס ושר לשעבר מטעם הליכוד. זה ניר גונטז' מ"הארץ". מה העניינים?

בסדר. מה עשיתי רע?

הנה, אני בדיוק אומר לך: אני מתקשר בקשר לפרסומת שלך ברדיו, בבקשה לתרום אוכל לרעבים בחגים לטובת אחת העמותות.

אה, "פרסומת שלי". כן...

אני שומע שאתה צוחק. למה?

זה לא פרסומת, תשמע... זה ניסיון לגייס אנשים... בסדר. הבנתי, לא חשוב.

יש לי כמה שאלות בקשר לזה. החלק הראשון נשמע כמו פרסומת לעצמך.

לא. חס ושלום. זה נשמע לך ככה, אני יכול רק להצטער. זה לקח הרבה זמן לשכנע אותי להסכים לעשות את זה.

ובסוף אתה מתפאר שם בעבר שלך.

לא, לא, לא, לא, לא. הדבר היחיד שאני אומר זה שזכיתי 30 שנה להיות שותף לביטחון ישראל. באמת זכיתי. לא תרמתי. זכיתי. זה הבדל גדול. זכיתי להיות שותף. התגובות דרך אגב — עוד פעם אני אומר לך, היתה מלחמה קשה לשכנע אותי לעשות את זה. לא הסכמתי בהתחלה. בסוף, תשמע, הלכתי על זה — התגובות בשבועיים האחרונים, פשוט מחמם את הלב. מאות אנשים מתקשרים לתרום.

בסדר. תגיד אדוני...

יוסי, יוסי, יוסי. בבקשה.

תגיד יוסי, אתה עדיין איש ליכוד?

אני איש ליכוד. כן.

ומה דעתך על המדיניות החברתית־כלכלית של ראש הממשלה, שמספר כל הזמן כמה נהדר כאן, בשעה שאתה מתחנן שאנשים יתרמו אוכל לעניים רעבים?

כשפנו אלי לפני בערך שנה שאסכים, בהתנדבות — אני לא מפרסם את עצמי וגם מרוויח, אני עושה את זה בהתנדבות — כשפנו אלי, חשבתי שבנאדם כמוני, שהמדינה כל כך הרבה נתנה לו, צריך גם לתת משהו, בלי להרוויח.

מה הקשר למה ששאלתי?

תהיה סבלני, אז נגיע לנקודה.

אוקיי.

אז אההה, באחת הפעמים הראשונות כשנשאלתי על זה, אמרתי — החלום שלי, שאני אקבל טלפון מאחד השרים שינזוף בי ויאסור עלי להשתתף ולהמשיך לעסוק בנושא, כי הממשלה לקחה על עצמה את הטיפול בזה. אתה מבין את התשובה שלי?

מתוך "פותחים יום" / רשת 13

לא.

לא. אני חושב שהממשלה צריכה לעשות את מה שהעמותות עושות.

בסדר. שאלתי אותך בנוגע למנהיגות הכלכלית־חברתית של בנימין נתניהו, שגם בזכותה, בין היתר, אנשים מתחננים כאן לאוכל. כמה רעבים יש במדינת ישראל?

הארגון שאני קשור אליו בהתנדבות ויש בו למעלה מאלף מתנדבים, אה, מטפלים בקרוב ל–200 אלף. ואנחנו לא הארגון היחידי. אני שומע על כל מיני ארגונים. כשהלכתי לראות לפני כשנה שמחלקים מזון למשפחות כאלה שהן קשות יום, תשמע, אם לא הייתי מתבייש, הייתי עומד בפינה ובוכה.

ואני שואל שוב לגבי המדיניות של ראש הממשלה שבעצם, בפועל, כמעט פירק את מדינת הרווחה. העובדה שישנם כל כך הרבה רעבים, בשגרה ובתקופת החגים, שמבקשים ומקבלים נדבות של אוכל...

מה שמך?

ניר גונטז'.

ניר, תשמע, אני מבין שהשיחה הזאת היא בעקבות הפרסום ברדיו. אני לא עוסק עכשיו לא בפוליטיקה. אתה שואל אותי... לא צריך שזה יהיה המצב. זו אחריותה של הממשלה באשר תהיה, מי שלא יהיה ראש הממשלה.

כמעט עשור זה נתניהו. למה אתה מתחמק מזה?

זה נושא שהממשלה צריכה לטפל בו ולא עמותות.

כשר לשעבר מטעם הליכוד, אין לך...

אני נותן לך את התשובה שאני יודע לתת אותה. הממשלה — לא חשוב איזו ממשלה, ליכוד, לא ליכוד — זו אחריות הממשלה והשרים לטפל בבעיה.

אתה רוצה לקרוא כאן לראש הממשלה לפתור אחת ולתמיד את בעיית הרעב בישראל?

אני לא עוסק עכשיו בפוליטיקה.

יאללה.

אני עוסק עכשיו בדבר שאני רואה אותו כדבר אנושי וציוני — לעזור למי שצריך לעזור לו.

לא ייאמן. אתה, כליכודניק, רואה את הרעבים הללו, ואין לך מה להגיד לראש הממשלה?

אני מסרב להגיד. כשיש לי מה להגיד לו, אני אומר לו.

יש לך קו פתוח אליו?

כשאני רוצה לדבר איתו, אני מדבר איתו.

הבנתי. אז אולי תתקשר אליו, ותגיד לו מה רואות עיניך בתחנות חלוקת האוכל.

שמע, אני צריך ללכת עכשיו לטלוויזיה.

אה, גם טלוויזיה.

יש לי איזה ראיון בעוד שתי דקות. נתת לי חומר למחשבה שאני אגיד שהאשימו אותי שאני מפרסם את עצמי, אז אולי אני אפסיק את הפעילות הזאת.

מצחיק. תגיד, לדבר עם ראש הממשלה ולדרוש ממנו שיקח אחריות על הרעבים, זה לא יותר יעיל מלתת אוכל לרעבים? הרי כל עוד העמותות מחלקות מזון לרעבים — הממשלה יכולה להרשות לעצמה שלא לטפל בהם.

אין לנו חילוקי דעות בעסק הזה, ובעניין הזה אני מסכים איתך.

ועדיין, אתה לא אומר כלום בהקשר הזה לראש הממשלה.

אני לא חושב שזה... כרגע... אני עוסק במשפחות האלה עכשיו, ולא להפוך את זה עכשיו לשיחות מול ראש הממשלה. היעד שלי — לעזור.

טוב אדוני.

לא אדוני! סיכמנו שאני לא אדוני.

צודק. יוסי, למה אנשי ליכוד כל כך מפחדים לבקר במישרין את ראש הממשלה?

אני מפחד? תראה איזו שיחה, בחייך, ניר... אתה מתחיל בזה שאני מפרסם את עצמי, כי אני עוזר למשפחות עם מזון, עכשיו אתה מספר לי שאני מפחד. אני אחד שלא מפחד מאף אחד. אני רוצה להגיד — אני אומר. למה להגיד שאני מפחד? כי אני לא משתתף בשיחה הפוליטית הזאת?

רעב ועוני הם עניינים פוליטיים.

מכיוון שאני לא עושה מה שאתה מצפה ממני, אז אני מפחד? נו באמת, זה לא פייר.

טוב יוסי. תודה ושנה טובה.

יאללה, שנה טובה.

ביי.