גיא סיני בדירתו בתל אביב, בשבוע שעברדודו בכר

חרף התחייבות משרד הפניםדיירי הדיור הציבורי נאלצים לשלם ארנונה מוגדלת בגלל התחדשות עירונית

החוק קובע כי הדיירים לא יצטרכו לשלם ארנונה מוגדלת בעקבות עבודות החידוש, אך התקנות הדרושות טרם נקבעו, ובינתיים הם מתקשים לעמוד בעלויות ונקלעים לחובות

גיא סיני, תושב תל אביב בן 42, גר מאז ילדותו בדירת דיור ציבורי עם אמו הנכה. לפני שלוש שנים שופץ הבניין שבו הוא מתגורר במסגרת פרויקט התחדשות עירונית, ודירתו הוגדלה כמעט פי שניים מגודלה המקורי, 40 מטרים רבועים. סיני שמח על הגדלת הדירה, אך במהרה גילה כי בניגוד להבטחת המדינה, לשיפור התנאים יש גם מחיר. מאז שנכנס לדירה המשופצת גדל תשלום הארנונה של סיני ל-850 שקל, פי כארבעה מהסכום שלפני השיפוץ. "אני במצב מאוד קשה שלא הייתי בו בחיים", הוא אומר ל"הארץ". "הארנונה הזו שוברת אותי".

לפי נתוני משרד השיכון, שהגיעו לידי "הארץ", כ-2,400 משפחות חיות כיום בדירות דיור ציבורי שנמצאות בתהליכי התחדשות עירונית. דיירים אלה לא אמורים לשאת בהוצאות ארנונה שגדלו כתוצאה מפרויקט התחדשות עירונית למשך חמש שנים לפחות, לפי חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית שנחקק לפני שנתיים. בחוק שאושר באוגוסט 2016 נאמר שתוך תשעה חודשים יקבע שר הפנים תקנות להסדרת הפטור מתשלום. אך למרות זאת, התקנות לא נקבעו ואלפי דיירי דיור ציבורי נדרשים לשלם תוספות של עד מאות שקלים בחודש. לפי משרד הפנים, שהשיב לפניות של עמותת "ידיד", התקנות נמצאות "בישורת האחרונה" לפני אישורן.

בניין שעובר שיפוץ במסגרת פרויקט תמ"א בירושלים, ביולי אוליבייה פיטוסי

"אני עובד, אני בן אדם אופטימי ונלחם ולא מבקש עזרה מאף אחד, אבל אני כועס על המדינה", אומר סיני. "זו בושה שהמדינה קבעה שלא נצטרך לשלם את התוספת הזו מתוך הבנה שמדובר בדיירי הדיור הציבורי, אבל במשך שנתיים לא קובעים את התקנות ונותנים לנו לשלם סכומים שמאוד קשה לנו לשלם. לקחתי הלוואות, קשה לסיים את החודש".

סיפורו של סיני אינו יוצא דופן. לעמותת "ידיד" הגיעו תלונות רבות של דיירי דיור ציבורי שלא מצליחים לעמוד בתשלומים החדשים. רונית (שם בדוי) מתגוררת בדיור ציבורי כבר שלושה עשורים. בעקבות פרויקט תמ"א בבניין שבו היא גרה במרכז הארץ, שהגדיל את שטח דירתה, קיבלה לפני שנה דרישת תשלום ארנונה בסכום כפול ממה ששילמה עד אז. רונית לא הצליחה לעמוד בתשלומים ונוצר לה חוב של אלפי שקלים, שאותו אינה מסוגלת לשלם.

לדברי סמנכ"ל עמותת "ידיד", רן מלמד, אין זה סביר "שמשפחות שמשלמות לחברה המשכנת מטעם המדינה סכומי כסף נמוכים בשל מצבן הסוציו-אקונומי, ייאלצו לפתע לשלם סכומים העולים על שכר הדירה שלהן לרשות המקומית, בעת שיזמים וקבלנים גוזרים רווחים נאים על חשבונם".

דיור ציבורי בקרית שמונה, במאי האחרון מירב מורן

לדברי עורכת הדין זהבית קורבר מהמחלקה המשפטית של העמותה, ההוראות הכתובות בחוק להתחדשות עירונית מחייבות את שר הפנים "להתקין תקנות לעניין הנחה בארנונה, והוא אינו רשאי להחליט שלא לעשות כן". קורבר הסבירה שהתוצאה של היעדר התקנות "היא שדיירי הדיור הציבורי נדרשים לשלם תשלום ארנונה גבוה יותר לאחר ובעקבות פרויקט התחדשות עירונית, וזאת מבלי שחל שינוי במצבם הכלכלי, בניגוד לכוונת המחוקק ותוך פגיעה בזכויותיהם. מטבע הדברים, כל דרישה לתשלום נוסף הינה בעייתית במיוחד עבור אוכלוסיות מועטות הזדמנויות שמתקשות גם כך לעמוד בתשלומים השוטפים".

ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "הנושא נמצא בהליכי עבודה מתקדמים מול כל הגורמים הנוגעים בעניין במשרדי הממשלה וברשויות המקומיות".

מהרשות הממשלתית להתחדשות עירונית נמסר בתגובה: "הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית עשתה את מירב המאמצים לקידום הנושא, ואף יזמה סדרה של פגישות עם הגורמים המקצועיים במשרד הפנים. לפני כחודש התקבלה לבסוף טיוטת תקנות, ולגביה הועברו הערות. ככל הידוע לרשות, לא הועלו התנגדויות להתקנת התקנות".