הציור הקדמון שנמצא בדרום אפריקהD'Errico/Henshilwood/Nature

ציור קדום שנמצא בדרום אפריקה מעיד כי האדם השתמש בסמלים כבר לפני 70 אלף שנה

מחקר שמתפרסם ב-Nature, מראה כי לאדם היו יכולות שכליות מודרניות 30 אלף שנה לפני ההערכות שהיו עד כה. אחד החוקרים: דפוסים של קווים מצטלבים בטכניקות שונות ועל סוגי חומר שונים, הצביעו על כך שהסמל היה החשוב להם, ולא רק העשייה שלו

השימוש בסמלים עומד ביסוד חלק ניכר ממה שמייחד את התרבות האנושית - שפה, מתמטיקה, דת וחוק, כולם מתבססים על היכולת שלנו לייצר ולהבין סמלים. מחקר חדש, שהתפרסם היום (רביעי) בכתב העת Nature, קובע כי הומינידים קדומים פיתחו את היכולת הזו לפחות 30 אלף שנה מוקדם יותר ממה שהיה ידוע עד כה. המחקר מתבסס על תשעה קווים שצוירו על חתיכת אבן קטנה מלפני 73 אלף שנה שנמצאה במערת בלומבוס בדרום אפריקה, 300 ק"מ ממזרח לקייפטאון.

פריטים ועליהם חריטות בדגמים אבסטרקטיים נמצאו מתקופות מוקדמות יותר, אולם עד היום הכירו החוקרים ציורים - תיאוריים ואבסטרקטיים - שנעשו בידי בני אדם באפריקה ואירופה רק לפני כ-40 אלף שנה. לפי פרופ' דני רוזנברג, ראש החוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה, הממצא הייחודי ממערת בלומבוס משויך למין הומיניד המכונה הומו-ספיאנס קדום, מאבות-אבותיו של המין שלנו, שחי ברחבי אפריקה בקבוצות קטנות של ציידים לקטים.

חריטות הקווים שנמצאו על האבן במערה בדרום אפריקה D'Errico/Henshilwood/Nature

בחפירות במערת בלומבוס מצאו החוקרים נתז אבן באורך של פחות מארבעה סנטימטרים שנשבר מכלי ששימש כנראה לשחיקה של אוכרה - תחמוצת ברזל, לרוב בצבע אדמדם. על הנתז צוירו שישה קווים מקבילים, ועוד שלושה קווים שחוצים אותם באלכסון. האוכרה שימשה מתקופות מוקדמות להפקת צבע. ואולם, החוקרים לא יודעים בוודאות שזה היה השימוש העיקרי של החומר לפני 70 אלף שנה, וייתכן שהיו לאוכרה גם שימושים אחרים.

פרופ' פרנצ'סקו ד'ריקו מאוניברסיטת בורדו, אחד מהחוקרים שהובילו את המחקר, מספר בשיחה עם "הארץ" כי כדי לוודא שמדובר באמת בציור ולא בדוגמה הטבעית של הסלע, נעזרו החוקרים במספר כלים שונים לבחון את החומר ברמה המיקרוסקופית והכימית, בין היתר בעזרת ספקטרוסקופיה ומיקרוסקופ אלקטרונים סורק.

לאחר שהם ביססו שהצבע שנמצא על האבן התווסף אליה ואינו מופיע כחלק מהמבנה של האבן, פנו החוקרים לנסות שיטות שונות למריחת הקווים, כדי לראות אם ייתכן שהם צוירו במקרה. לאחר בחינה של מגוון טכניקות רישום וציור, הם קבעו שהקווים נעשו בעזרת "עיפרון פנדה" עשוי אוכרה. לדברי פרופ' ד'ריקו, בשיטה שבה נעשה הציור לא היתה תועלת אם המטרה היתה הפקת אבקת אוכרה. הם גילו עוד כי האבן שעליה הציור, נוקתה לפני הרישום, עובדה המחזקת גם היא את המסקנות כי מדובר בציור מכוון. לפי החוקרים, המבנה המיקרוסקופי של הציור מצביע על כך שייתכן ומדובר בחלק מציור גדול יותר.

פרופ' ד'ריקו מוסיף עוד כי בחפירות מאותה שכבה גיאולוגית של לפני 73 אלף שנה נמצאו פריטים אחרים המעידים על מורכבות תרבותית: חתיכות אוכרה שעליהן נחרטו דפוסים דומים של קווים, המעידות גם הן על כך שלציורים המופשטים היתה משמעות עבור הציידים-לקטים הקדומים. "נראה שהאנשים הללו עשו את אותם דפוסים של קווים מצטלבים בטכניקות שונות ועל סוגי חומר שונים, מה שמצביע על כך שהסמל היה החשוב להם, ולא רק העשייה שלו", מוסיף החוקר מבורדו.

הציור הקדמון. עדיין לא ברור מה קרה ליכולות המודרניות ב-30 אלף השנים לאחר מכן D'Errico/Henshilwood/Nature

עוד נמצאו באותה שכבה תכשיטים: חרוזים עשויי צדפים - חלקם צבועים גם הם באוכרה, אחרים שחורים משריפה מכוונת - וכלים שונים עשויי עצם. פרופ' ד'ריקו מוסיף עוד כי תכשיטים דומים מאותה תקופה ולפני כן נמצאו גם במקומות אחרים באפריקה, כולל בחפירות במרוקו, שבצד השני של היבשת, וגם בחפירות בישראל. אולם לדבריו, הצטברות זו של ממצאים מעידה על כך שלהומו-ספיאנס הקדום היו יכולות קוגניטיביות מורכבות, שהלכו והשתכללו מוקדם מכפי שהניחו עד היום.

"חשיבותו של הפריט הקדום ממערת בלומבוס הוא בכך שהוא מאפשר הצצה לעולם הקוגניטיבי של הומינידים קדומים", מצטרף לקביעה פרופ' רוזנברג מאוניברסיטת חיפה. "הפריט מעיד שציור היה חלק מממערך ההתנהגויות של ההומו-ספיאנס הקדום במערת בלומבוס ורומז לקיומן של יכולות 'מודרניות', שמתבטאות בין היתר בהסמלה של רעיונות. מעניין שהפריט המדובר הינו שבר של כלי ששימש לשחיקה של אוכרה. זו אינדיקציה נוספת לכך שחלק מהטכניקות שמשמשות אותנו עד היום לעיבוד מזון, מקורן הקדום היה בעיבוד של חומרים שונים, ללא קשר ברור למזון".

פרופ' רוזנברג גם עומד בראש המעבדה לחקר כלי אבן עתיקים במכון זינמן לארכיאולוגיה באוניברסיטת חיפה. פרופ' ד'ריקו מוסיף כי אותם "אלמנטים מודרניים" שנמצאו בבלומבוס "באים בחבילה אחת, כמו שהיית מצפה למצוא בחברה מסורתית. חבילה זו של חדשנות אינה שונה מאוד ממה שמוצאים במחקרים אתנוגרפיים של חברות ציידים-לקטים".

הממצאים של תכשיטים קדומים נעלמים לפני כ-70 אלף שנה ומופיעים שוב בחפירות של ששכבות לפני 40 אלף שנה. ייתכן כי הסיבה לכך היא שטרם נמצאו ממצאים כאלה מאותן 30 אלף שנים. ואולם, לפרופ' ד'ריקו תיאוריה קודרת יותר. "ייתכן שאותו 'ניסוי במודרניות' נכשל", הוא אומר. לדבריו, הממצאים מעידים על כך שאותן יכולות קוגניטיביות התפתחו בקרב הציידים-לקטים הקדומים, אך התרבות שביססה אותן לא החזיקה מעמד וההומינידים הקדומים איבדו את הכישורים האלה לכמה עשרות אלפי שנים, עד שרכשו אותן מחדש. "משהו השתבש, והם איבדו את אותן יכולות מודרניות".