זה כבר לא כזה סיפור ללכת על המים בכנרת

בקיבוץ מעגן נזכרו השבוע שהמים הגיעו בעבר עד הכתפיים, עד שהים התרחק והאי נחשף. המבקרים עדיין לא הספיקו ללכלך אותו, על אף שאחד מהם נשאר לישון על הקרקע מלאת הצמחייה. ברשות המים מקווים שזו תהיה השנה האחרונה שבה ייחשף: "הגיע הזמן להיפרד ממנו לשלום"

לא צריך לדעת לשחות כדי להגיע לאי בכנרת. גם בגד ים אינו הכרחי. במרחק של כמה עשרות מטרים מחוף קיבוץ מעגן, נמצא האי שנחשף מחדש בעקבות מיעוט הגשמים וירידת המפלס עד ל-214.24 מטרים מתחת לגובה פני הים. עם נכונות להירטב עד גובה הירכיים, ההגעה לאי אינה שמורה רק למטיבי שחייה.

ההגעה לאי היא דרך חוף הקיבוץ, שהיה מכוסה פעם במים. מהסככות המאולתרות שהוצבו על קו המים החדש פונים דרומה, סמוך לצמחייה הגבוהה. כעבור כמה עשרות מטרים, הכוללים צעדה שמתחילה בבוץ טובעני וממשיכה על אבנים, עולים על האי הבודד והבתולי למדי - שהנוף בו שונה מהארצישראלי המוכר של פחיות ריקות, בקבוקים זרוקים וסכו"ם משומש. האי עדיין חף מכל אלה, וניתן למצוא עליו רק את שכבות הצמחייה העבותות, כשמסביבן רצועת חוף ברוחב של מטר.

תצלום רחפן של האי בכנרת, השבוע. לפעמים הוא הפך לחצי אייובל גסר

עם ההגעה לאי, התגלה כלב משוטט, ומיד אחריו נמצא המתיישב הראשון בו - אדם בעל שיער בלונדיני ארוך, זקן ושפם ובוץ על הפנים, להגנה מפני השמש. הוא אינו מזדהה בשמו ולא מציין את גילו - "אני לא מאמין בגיל כרונולוגי" - מסכים רק לומר שהוא נווד. בשבוע שעבר ישן כאן יומיים, ולשמחתו לא נתקל במבקרים רבים שיפריעו את שלוותו במקום. הוא מצביע על מצוף הזרוק בשולי האי, שבביקורו הקודם, לדבריו, עוד צף במים.

עלי קדם, מוותיקי מעגן, מספר שבקיבוץ נהגו בעבר "לרדת לים" - להגיע לחוף שמתחת לקיבוץ ומשם להיכנס ישירות למים. "היינו יורדים לחוף, נכנסים למים, ומיד הם היו מגיעים עד לכתפיים", הוא משחזר בנוסטלגיה, ומוסיף כי רק ב-30 השנים האחרונות החלו התנודות החזקות במפלסים. "פתאום הכנרת התחילה להתרחק. אף אחד לא ידע שיש אי, ופתאום גילינו אותו, כשבחלק מהזמן הוא הפך לחצי אי".

תצלום רחפן של האי בכנרת, השבוע. עם נכונות להירטב עד גובה הירכיים, ההגעה לאי לא שמורה רק לשחייניםיובל גסר
תצלום רחפן של האי בכנרת, השבועיובל גסר

לדברי ד"ר דורון מרקל, מנהל תחום כנרת ברשות המים ומרצה מן החוץ בחוג לגאוגרפיה באוניברסיטת חיפה, האי הוא למעשה סלע קשה שנוצר לפני אלפים שנים. "הכנרת שנוצרה לפני 20 אלף שנה היתה עגולה יותר, עד שגדלה דרומה וקיבלה את צורת הכינור (שאינו קשור לשמה, נ"ש)", מסביר מרקל, "הסלע באזור הדרומי הוא חוואר הלשון, שנאכל בקלות, אבל באזור האי יש כנראה סלע קשה שנאכל פחות ולכן השתמר".

דובר רשות המים, אורי שור, מעריך שעד סוף הקיץ ההגעה לאי לא תהיה יבשה לגמרי, אך המים יגיעו לגובה של כ-20 ס"מ. "לקראת סוף הקיץ, כל מקורות המים במדינה - הנחלים, המעיינות האקוויפרים והכנרת במצב הגרוע ביותר זה שנים", אומר שור, "חלקם אף בדרך לשבור שיאים שלילים של זרימה. מפלס הכנרת נמצא עמוק מתחת לקו האדום התחתון, ועד תחילת עונת הגשמים, המפלס צפוי להמשיך ולרדת בין חצי וסנטימטר כל יום, ולקראת סוף הקיץ הוא יגיע סמוך לקו השחור".

האי בכנרת, השבוע. עם ההגעה אליו התגלה כלב משוטט, ומיד אחריו נמצא המתיישב הראשון בוגיל אליהו

שור מתריע כי המצב כעת גרוע מב-2001, למרות גובה המפלס. אז, הוא מסביר, היתה שאיבה רגילה למערכת הארצית, שנעצרה מאז כמעט לגמרי. "המצב של מפלס הכנרת היום הוא על אף שבשנים האחרונות הרשות הפסיקה כמעט לחלוטין את השאיבה למוביל הארצי. אם היינו ממשיכים לשאוב כרגיל, המפלס היה עובר ממזמן את הקו השחור והכנרת היתה נגמרת".

האי בכנרת, השבועגיל אליהו

למרות המראה העגום וקצב הגדילה המואץ של האי, מרקל מסתכל על החצי המלא של האגם - איכות המים, שמצליחה, לדבריו, להישאר סבירה למרות ירידת המפלס. "המליחות גבוהה ועלתה בשנים האחרונות עקב מחסור בכניסת מים טבעיים, אבל ההטיה של המעיין המלוח הגדול ביותר באזור ימקא שהתחילה לפני שנה בהחלט נותנת תוצאות ומביאה לעלייה איטית יותר במליחות. בנוסף - האצות הכחוליות שהן האיום העיקרי על מליחות המים, גם באביב וגם בקיץ האחרונים - אנחנו לא רואים עלייה משמעותית שלהן, וזה מעודד. אנחנו מונעים כל כניסה של ביוב, מכניסים מיליון דגיגים של אמנון גליל כל שנה, כל אלה מסייעים להחזיק את הכינרת באיכות מים סבירה למרות המצב הכמעט בלתי אפשרי של כניסת המים הנמוכה".

"אנחנו יודעים די בוודאות שהקו של הכנרת לא ירד יותר ממה שהיה בעבר", מסכם מרקל, "המפלס הנמוך ביותר אי פעם נמדד בדצמבר 2001, 214.87 מטרים מתחת לפני הים. אז, הוא אומר, האי התחבר לחוף והפך לחצי אי, שניתן להגיע אליו בלי להירטב כלל. לפי התחזיות, החורף הקרוב צפוי להיות גשום יותר, וגם אם זרימות הנחלים לכנרת נמצאות בשפל, יש גמישות גבוהה יותר בתפעול האגם ובהזרמת המים ממנו למוביל הארצי. הוא מקווה שזו השנה האחרונה שבה האי ייחשף: "הגיע הזמן להיפרד ממנו לשלום".