טראמפ ובן סלמאן בבית הלבן, במארסבלומברג

ספרו של בוב וודוורד חושף: כך פעל ג'ארד קושנר להכתרת יורש העצר הסעודי

העיתונאי הוותיק מתאר כיצד קידם חתנו של טראמפ את הנסיך הצעיר מוחמד בן סלמאן, בניגוד לעמדותיהם של שרי ההגנה והחוץ וראשי סוכנויות המודיעין. היעד העיקרי שקושנר ניסה לקדם היה הידוק הברית בין ישראל וסעודיה

ספרו החדש של העיתונאי בוב וודוורד על ממשל טראמפ, Fear: Trump in the White House (פחד: טראמפ בבית הלבן), חושף פרטים חדשים על המאבק שהתנהל בממשל בנושא המדיניות במזרח התיכון בכלל, וסביב מינוי יורש העצר הסעודי בפרט. על פי וודוורד, חתנו ויועצו הבכיר של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, ג'ארד קושנר, הוא זה שהוביל במידה רבה להכתרתו של מוחמד בן סלמאן לתפקיד. הספר שופך אור על התהליכים המדיניים שניהל הבית הלבן באזור, ועל מעורבותו העמוקה של קושנר בהם.

הספר יצא לחנויות ביום שלישי, ובמקומות רבים בארה"ב כבר אזלו העותקים שלו. על פי ההערכות, יותר ממיליון עותקים של הספר כבר הוזמנו או נקנו מאז שפרטים ראשונים ממנו נחשפו בוושינגטון פוסט בשבוע שעבר.

ספרו של וודוורד, פחד: טראמפ בבית הלבן, ביום שלישי בחנות בקליפורניה AFP

וודוורד, חושף פרשת ווטרגייט וזוכה פרס פוליצר, מקדיש פרק אחד בספר לאופן שבו קושנר כיוון את מדיניותו במזרח התיכון בניגוד לעמדותיהם של בכירים אחרים בממשל – בהם שר ההגנה ג׳יימס מאטיס ושר החוץ לשעבר רקס טילרסון. לפי וודוורד, היעד העיקרי שקושנר ניסה לקדם היה הידוק הברית בין ישראל וסעודיה, שתי יריבותיה האזוריות של איראן במזרח התיכון.

קושנר, כותב וודוורד, החל לעבוד על התוכנית בחורף 2017, בחודשים הראשונים של ממשל טראמפ בבית הלבן. הנשיא מינה אותו להוביל את הצוות שעוסק בהשגת הסכם שלום ישראלי-פלסטיני, אולם לדברי וודוורד, העדיפות העיקרית שלו היתה דווקא לעבוד מול סעודיה. כך, קושנר היה זה שהציע לבחור את סעודיה להיות היעד הראשון לביקור מדיני של טראמפ מחוץ לגבולות ארה״ב, ולהמשיך מריאד ישירות לישראל.

קושנר במהלך ביקור טראמפ בערב הסעודית, בשנה שעברה Evan Vucci/אי־פי

מי שהיה שותפו של קושנר לקידום הרעיון היה דרק הארווי, קצין בכיר לשעבר בצבא ארה״ב שעבד בבית הלבן בשנה הראשונה לכהונת טראמפ. הארווי נחשב לאיש ימין אידיאולוגי והוא הרבה להתעמת עם השר מאטיס ועם הגנרל הרברט מקמאסטר, שכיהן לאורך רוב 2017 כיועץ לביטחון לאומי של טראמפ.

קושנר והארווי דחפו לארגן את הביקור בסעודיה ובישראל כבר במחצית הראשונה של 2017, וזאת למרות העובדה שמאטיס, מקמאסטר וטילרסון היו מאוחדים בדעה שמדובר ברעיון גרוע, ושהביקור לא יניב הישגים לארצות הברית. קושנר טען מנגד כי ביקור מוקדם של טראמפ בסעודיה "מתאים בדיוק" למה שארה"ב מנסה להשיג, וכי הביקור יועיל גם לישראל, בשל הקו המשותף של נתניהו ושל ההנהגה הסעודית נגד איראן.

בספר מודגש כי קושנר נהנה מיד עם כניסתו לתפקיד מקשרים מצוינים עם ההנהגה הישראלית. בהקשר הזה, וודוורד מציין כי זמן קצר לאחר שהחל לקדם את רעיון הביקור בסעודיה, קושנר החל להתווכח עם בכירים אחרים בממשל לגבי מי צריך להיות איש הקשר העיקרי של ארה"ב בריאד. בשעה שראשי סוכנויות המודיעין של ארה"ב סברו כי על הממשל לעבוד עם הנסיך מוחמד בן נאיף, שכיהן באותה העת כיורש העצר של סעודיה, קושנר דחף למדיניות "מסוכנת", לטענת בכירי המודיעין, של קידום סגן יורש העצר, הנסיך הצעיר מוחמד בן סלמאן.

"קושנר אמר להארווי שיש לו מודיעין חשוב ואמין, שמצביע על כך שאיש המפתח בסעודיה הוא סגן יורש העצר, הנסיך הכריזמטי בן ה-31, מוחמד בן סלמאן", כותב וודוורד. "לעומת זאת, ראשי סוכנויות המודיעין של ארצות הברית אמרו שקושנר צריך להיזהר. הם חשבו שאיש המפתח האמתי הוא יורש העצר הנוכחי (בתחילת 2017 – א״ת), מוחמד בן נאיף, האחיין של המלך סלמאן ומי שפירק את תשתית הטרור של אל-קאעדה בסעודיה. הם הסבירו שהעדפת בן סלמאן הצעיר יותר תיצור מתיחות במשפחת המלוכה".

טראמפ ובן סלמאן בפגישתם במארס 2017, טרם היה יורש העצר בלומברג

וודוורד לא מציין מה היה מקור ה"מודיעין האיכותי והאמין" של קושנר לגבי מעמדו הגובר של בן סלמאן בתוך משפחת המלוכה, ומדוע סוכנויות המודיעין סתרו את המידע. עם זאת, הוא מציין כי הארווי, שנהנה לדבריו מ"עשרות שנים של קשרים הדוקים במזרח התיכון", כולל עם בכירים בישראל, הסכים עם קביעתו של קושנר. "הוא האמין שקושנר צדק – מוחמד בן סלמאן הוא העתיד", כותב וודוורד.

בשלב זה, כותב וודוורד, החלו קושנר והארווי לעבוד ישירות מול בן סלמאן על ארגון ביקורו של טראמפ בממלכה, וזאת למרות שמאטיס, טילרסון ומקמאסטר הביעו ספקות לגבי הביקור. במארס 2017, קושנר הזמין את בן סלמאן לוושינגטון, לביקור שבמהלכו קיבל סגן יורש העצר דאז כבוד חריג: ארוחת צהריים רשמית עם הנשיא בבית הלבן. "זו היתה הפרה של הפרוטוקול המדיני, מה שגרם לכעס במשרד החוץ האמריקאי וב-CIA״, כותב וודוורד. "ארוחת צהריים בבית הלבן עם הנשיא זה לא משהו שאמור לקרות בביקור של סגן יורש עצר, תפקיד בינוני בחשיבותו".

אלא שביקורו של בן סלמאן, לטענת וודוורד, סלל את הדרך לשני אירועים דרמטיים שהתרחשו בשלושת החודשים הבאים. ראשית, הגעתו של טראמפ לסעודיה, כפי שתכנן קושנר מלכתחילה, במאי 2017; ומיד לאחר מכן, הדחתו המפתיעה של יורש העצר מוחמד בן נאיף, והכתרת בן סלמאן ליורש העצר. בחודשים שלאחר מינויו לתפקיד, בן סלמאן ניהל מבצע מעצרים המוני של יריביו בצמרת השלטון הסעודי, הסלים את מעורבותה של סעודיה במלחמה בתימן, יזם מאסרים של פעילי זכויות אדם בולטים והסיר חלק מהמגבלות על נשים במדינה.

וודוורד מציין כי טילרסון ומאטיס ניסו להזהיר את קושנר מהסתמכות-יתר על בן סלמאן. טילרסון ציין כי היה לו ניסיון רב בעבודה מול סעודיה בתפקידו הקודם כמנכ"ל ענקית הנפט הבינלאומית אקסון-מוביל, וכי "הסעודים תמיד מפזרים הבטחות, אבל נעלמים כשצריך לחתום". מאטיס, שכיהן בעבר כמפקד פיקוד המרכז של צבא ארה"ב, אמר לקושנר כי עליו להתייחס בחשדנות להבטחותיו של בן סלמאן לגבי השינויים שהוא יוכל להביא לסעודיה ולמזרח התיכון. קושנר התעלם מן האזהרות הללו.

קושנר בטקס פתיחת שגרירות ארה"ב בירושלים, במאי AFP

בשנה שעברה פורסם באתר The Intercept כי במהלך מסע המעצרים שניהל בסעודיה בקיץ שעבר, בן סלמאן התרברב בפני מקורביו כי "ג'ארד קושנר נמצא בכיס שלי". הוא הוסיף כי הממשל בארה"ב מאפשר לו לעשות כל העולה על רוחו. קושנר קיווה לגייס את בן סלמאן לתמוך בתכנית השלום של ממשל טראמפ, ויורש העצר, לפי מספר דיווחים, אכן איים על הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס בשנה שעברה שעליו לקבל את התכנית כפי שהיא. אולם בחודשים האחרונים, בכירים סעודים הבהירו לאמריקאים כי יכולת ההשפעה שלהם על הפלסטינים מוגבלת.