מחאה נגד ישראל באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, ב-2015James Buck

ממשל טראמפ אימץ הגדרת אנטישמיות שעשויה להגביל מחאות בקמפוסים נגד מדיניות ישראל

לפי משרד החינוך, דרישה שישראל תנהג באופן שלא מצופה מדמוקרטיות אחרות או טענות כי ישראל היא פרויקט גזעני - הן אנטישמיות. פעילים למען הפלסטינים אמרו כי הממשל הכריז על מאבקם כאנטישמי

ממשל הנשיא דונלד טראמפ אימץ הגדרה חדשה לאנטישמיות באופן שעשוי להגביל את קיומן של מחאות בקמפוסים נגד מדיניותה של ישראל. הצעד צפוי להשפיע על האופן שבו משרד החינוך בארה"ב יחקור טענות לאפליה נגד סטודנטים יהודים, ומסמל הבעת תמיכה בארגונים התומכים בישראל. עם זאת, פעילים למען זכויות אדם, ולמען המאבק הפלסטיני בפרט, חוששים כי שינוי ההגדרה עשוי להגביל את חופש הביטוי בקמפוסים.

ראש המחלקה לזכויות אדם של משרד החינוך, קנת מרקוס, שלח בחודש שעבר מכתב שבו מתואר שינוי המדיניות. במכתב זה פתח מרקוס מחדש תיק משנת 2011, שעסק בטענות לאפליה באוניברסיטת ראטגרס בניו ג'רזי. המכתב מתוארך ל–27 באוגוסט, אך הוא לא קיבל אז תשומת לב ציבורית.

החלטתו של מרקוס, עוזר שרת החינוך לענייני זכויות אזרח ומתנגד ידוע למאבק למען זכויות לפלסטינים, מסמנת שינוי משמעותי ביחס לזכויות אזרח בקמפוסים. כמו כן, עם החלטה זו מתייצב הממשל הפדרלי מאחורי הגדרה של אנטישמיות המוכוונת כלפי מתנגדים לציונות, וכזו שמגדירה את היהדות לא רק כדת אלא גם כמוצא אתני.

לפי אתר פוליטיקו, מרקוס כתב כי משרד החינוך, כאשר הוא חוקר אפליה, יאמץ את הגדרת האנטישמיות "שנמצאת בשימש נרחב בסוכנויות הממשל", בהן משרד החוץ. לפי הגדרה זו, "טענות כי מדינת ישראל היא פרויקט גזעני" או "החלת מוסר כפול על ידי דרישה שישראל תתנהג באופן שאינו מצופה או נדרש ממדינות דמוקרטיות אחרות" – שווה ל"מניעת הזכות להגדרה עצמית מיהודים".

פעילים אמריקאים־ערבים בארה"ב אמרו כי הממשל הכריז בפועל על המאבק הפלסטיני כאנטישמי. "זה בדיוק מה שחששנו שיקרה – יש לו היסטוריה ארוכה של הפעלת לחץ על אוניברסיטאות וגופים ממשלתיים כדי לדרוך על חופש הביטוי", אמרה עורכת דין בארגון פלסטין ליגל (Palestine Legal) הפועל למען קידום זכויות לפלסטינים, בהתייחסה למרקוס.

דוברת מטעם ראטגרס אמרה כי האוניברסיטה לא קיבלה עדיין הודעה רשמית בנושא ממשרד החינוך, וכי האוניברסיטה תשתף פעולה עם משרד החינוך אם הוא יחליט לפתוח מחדש את התיק מ–2011. כשהתלונה המקורית הוגשה באפריל 2011, האוניברסיטה ניסתה לטפל במתיחות גוברת באותה עת סביב פעילות תנועת ה–BDS בקמפוסים בארה"ב. ממשל אובמה סגר את תיק בשנת 2014 לאחר שקבע כי לא נמצאו ראיות לאנטישמיות, ולפי פוליטיקו במכתבו של מרקוס נכתב כי המחלקה תבחן מחדש את הראיות "לאור ההגדרה של אנטישמיות".

עוד כתב מרקוס כי החוקרים ינסו לקבוע אם באוניברסיטה שררה סביבה עוינת על בסיס לאומיות או גזע ביחס לסטודנטים ממוצא יהודי או סטודנטים שנתפסים ככאלו.

ארגון ציוני אמריקה כינה את ההחלטה לפתוח מחדש את התיק "פורצת דרך". נשיא הארגון, מורטון קליין, מסר כי "נדרש מנהיג כמו קנת מרקוס כדי להחליט בערעור של הארגון, וכדי להבהיר שהמחלקה לזכויות אזרח תשתמש סוף סוף בהגדרה ההגיונית של אנטישמיות, שמשקפת כיצד אנטישמיות מקבלת ביטוי לעתים כה תכופות כיום, בפרט בקמפוסים". עוד מסר קליין כי "פעילים המקדמים שנאה כמו חברי סטודנטים למען צדק בפלסטין מנסים לשכנע אחרים שהתקפותיהם על הציונות וישראל הן חלק מהדיון הפוליטי הלגיטימי. אך כפי שההגדרה של משרד החוץ של אנטישמיות קובעת, התקפות אלו הן לרוב מסכה לשנאת יהודים".

שינוי הגדרת האנטישמיות נעשתה על רקע החלטת ממשל טראמפ לקצץ בתמיכה ברשות הפלסטינית ולסגור את משרד הנציגות הפלסטינית בוושינגטון. מוקדם יותר השנה העביר הממשל את שגרירות ארה"ב מתל אביב לירושלים.